המספרים מספרים: העתודה-שחקניות לדרג א'

הגבוהה הכי דומיננטית מאז בר גילינסקי, הרכזות הכי מוכשרות בעשור וחצי האחרונים (נעמה שפיר ב-09'-10' היתה הקרובה ביותר), הסגל הכי מאוזן התקפית מאז 2010 עם 70.6 נקודות בממוצע ושש שחקניות שקולעות מעל 6.5 נקודות למשחק. עם עדן רוטברג שניה בטורניר בין הגארדיות במדד היעילות (13.4) ויערה יצחקי שבמקום התשיעי. עם 2 שחקניות בעשירייה הראשונה של הסנטריות אלי רוזנבלום שביעית (10.8) וליאור הלוי שמינית (10.2). בשנת 2014 דור של נבחרת נערות מוכשרות העפיל לדרג א' ושרד בו בשנה שאחרי, אותו הדור שיחק בשלוש השנים האחרונות בעתודה (שנה אחת בפרויקט שנועד להכשיר את כולן לשנה הנוכחית). המספרים מוכיחים שהשחקניות עשו את כל הנדרש והגיעו בכושר שיא. התוצאה... עוד לא היה סגל שחקניות ישראלי שהוביל טורניר שלם באסיסטים, היה בטופ 3 בנקודות וחטיפות ורביעי בריבאונד. היו לנו רגעי התעלות פה ושם (אך אף פעם לא מתחת לסל) , אבל נבחרת כה שלמה, בטח מאז השנה המכוננת 2005, לא היתה פה. רגע לפני שממשיכים ליומיים האחרונים של משחקי הדירוג אלה המספרים שאסור להתעלם מהם ביום שאחרי – הנבחרת נשארת בדרג ב', השחקניות שוות דרג א'!

70.6. שחקניות ההתקפה המוכשרות מאז 2009

70.6 זה ממוצע הנקודות שקלעה הנבחרת הישראלית במשחקיה, רק פעם אחת, במשחק הפתיחה קלעה פחות מ-60 נקודות (51 נגד קרואטיה) לשם ההשוואה בעשור האחרון 4 פעמים הממוצע הכללי של הנבחרת היה פחות מ-60. בעונה שעברה קלעה נבחרת העתודה רק 63.8 בממוצע למשחק. רק בעונת 2009 הנבחרת קלעה בממוצע 72 נקודות. בסך הכל הנבחרת ממוקמת שלישית בין נבחרות ההתקפה הטובות באליפות, הפעם האחרונה שנבחרת ישראלית דורגה כ"כ גבוה היתה ב-2005. עוד נדבר על השנה הזו בהמשך. התוצאה הזו התאפשרה בזכות כושר קליעה נהדר של השחקניות הישראליות. למשל בעשירייה הראשונה באחוזי קליעה מחוץ לקשת טל לב (41.7%) ממוקמת שלישית, מיד אחריה רוטברג (39.1%) רביעית ובמקום השישי ירדן דנן (38.7%). עוד נתונים? עדן רוטברג עם 14.2 נקודות למשחק ממוקמת שלישית בין הגארדיות באליפות. טל לב עם 12.2 נקודות למשחק ממוקמת שניה בין הפורוורדיות. כמה זה יותר טוב מהשנים האחרונות? באליפות לפני שנה הקלעית המובילה הסתפקה ב-11.2 נקודות (אופיר בנט), טל לב שהיתה הסגנית גם לפני שנה קלעה רק 10.0 נקודות בממוצע. רוטברג שלפני שנה שיחקה בנבחרת הנערות כבוגרת קלעה 11.1 בממוצע, היחידה בנבחרת עם ממוצע דו ספרתי. 2015, שנה לפני, את נבחרת העתודה הובילה טל יעקב עם 10.4 נקודות בממוצע, אחריה , במרחק ניכר, אופיר בנט עם 8.9. מה המסקנה? שחקניות הנבחרת הגיעו לאליפות בכושר נהדר, לנבחרת היה מגוון כלים התקפיים ועם לא שכנענו מספיק, אז מילה על אלי רוזנבלום, עם 9.2 נקודות בממוצע מדורגת במקום השישי בין הסנטריות. מתי היתה לנו בכלל סנטרית ברשימה? מתי היא דורגה באמצע העשירייה הראשונה? עדן רוטברג. בטופ בנקודות, ביעילות ובאחוזי הקליעה מחוץ לקשת(תמונה: פיב"א)

21.0. השחקניות הכי אינטיליגנטיות כבר למעלה מעשור

21.0 זה ממוצע האסיסטים שמסרה הנבחרת למשחק – ראשונה בטורניר. הבאה אחריה, יוון, במרחק 2 אסיסטים (ממוצע 19). אפשר להניח שהנבחרת הישראלית תמיד תשלוט בנתון הזה (הכוח שלנו ב-ביחד?) אבל אסיסטים הם לא תשובה ל"ביחד", הם מסמלים את היכולת של המסורת לזהות את רגע המסירה ואת השחקנית שתהפוך מסירה לנקודות. עד כמה זה לא טריוויאלי אפשר לראות בנתון שמאז 2005 רק 4 פעמים דורגה הנבחרת בחמישייה הראשונה בדירוג הנבחרות באסיסטים ואף פעם לא בשלישייה הראשונה. העונה אנחנו מובילות. הדירוג בזכות 2 רכזות נהדרות, יערה יצחקי שממוקמת שניה בטורניר (6.8 בממוצע) ואופיר לביא, רביעית (5.4). יחד למעשה מסרו 12.2 אסיסטים במשחק. כמה זה יותר טוב מהשנים האחרונות? באליפות לפני שנה המוסרת המובילה הסתפקה ב-3.7 אסיסטים (אופיר לביא – שבינתיים שדרגה את הממוצע ב-2 אס' בקירוב). דור סער עם 3.9 אס' ורוטברג 3.1 בממוצע עשו את המספרים האלה עם נבחרת הנערות. 2015, שנה לפני, את נבחרת העתודה הובילו טל יעקב ועמית טולמן עם 2 אסיסטים בממוצע יחד. שתיהן יחד פחות מאופיר לביא של הקמפיין הנוכחי ועוד לא הגענו ליצחקי. מה המסקנה? היו לנו נבחרות עם שחקניות שדורגו גבוה בין מוסרות האסיסטים, הן גם דורגו גבוה בכל יתר המדדים. כאן, לצד קלעיות מצוינות שדורגו למעלה, יש מנהלות משחק מחוננות שיודעות למצוא אותן. כמו שאפשר יהיה לראות בהמשך, סגל השחקניות שהגיע לאליפות הנוכחית היה מושלם, בכל עמדה כמעט השחקנית הכי טובה שאפשר היה למצוא. אם בגארדיות זה קל – בואו נדבר על "אנחנו נבחרת נמוכה שחייבת למצוא פתרונות".

4 / 46.2. עם 192 ס"מ של שוברת שוויון

46.2 כדורים חוזרים למשחק מיקמו את נבחרת ישראל במקום הרביעי בטבלה שמדרגת את הקבוצות בריבאונד. עם 7.8 ריבאונדים למשחק מדורגת רוזנבלום במקום השמיני בין שחקניות האליפות. ליאור הלוי נהנתה מנוכחותה של רוזנבלום ולצידה קטפה 6.8 כ"ח בממוצע. הנבחרת גם ניצחה 2 משחקים בריבאונד. את בלארוס 50-35, את רומניה 52-47. לאירלנד הפסדנו באחד ולבריטניה בחמש (56-51). זה יכול לקרות לפעמים? אז זהו שלא. בין השנים 2013-2016 הנבחרת סיימה אחרונה במדד הזה בין הנבחרות שבאליפות. הפעם האחרונה שעלינו (זמנית) "מעל הקו האדום" היתה ב-2012 עם בר גילינסקי בצבע (הנבחרת סיימה אז שביעית – מיקום השיא... עד השנה). כמה זה יותר טוב מהשנים האחרונות? באליפות לפני שנה ירדן דנן הובילה במדד הזה עם 6 ריב' בממוצע, אחריה היתה עדן פורת (5.3). בנערות באותה עונה הובילו בריבאונדים גארדיות(!) נוגה פלג פלץ, יערה יצחקי וצליל וטורי עם 3.9 כ"א. ובעונת 2015 דניאל רבר בנבחרת העתודה הורידה 6.4 כ"ח ולצידה עדן פורת 4.3. מה המסקנה? ליאור הלוי, זו שלצידה של אלי רוזנבלום לקחה כמעט ריבאונד אחד יותר בממוצע מאשר המובילה בשנים האחרונות. בתוספת אלי רוזנבלום הנבחרות היריבות הביאו שמירה כפולה, שחרורו את הקלעיות שלנו לאיים מבחוץ היה עוגן בצבע שמלקט כדורים חוזרים מייצר הזדמנויות שניות ומאפשר מגוון יכולות התקפיות... כאמור, כזה שלא היה לנו ב-12 השנים האחרונות. אלי רוזנבלום. מתי לישראל היתה מטרייה אווירית בצבע? הנבחרת מקום רביעי בריבאונדים וחסימות! (צילום: פיב"א)

התקפה זה לחלשים?

אחרי שהיינו בנחיתות בצבע או באחוזי קליעה היינו פונים להתגאות במלחמה, ראשונות לכל כדור והגנה חזקה לאן כל זה נעלם? לשום מקום! הנבחרת הישראלית סיימה רביעית הגנתית עם 58 נקודות שספגה בממוצע למשחק. השחקניות הישראליות לא באו לשחק אול סטאר, הן באו להילחם! הנבחרת ממוקמת במקום השלישי בחטיפות (עדן רוטברג עם ממוצע 3 חט' וירדן דנן עם 2.4 חט' מובילות במדד הזה). נבחרת קטנה וזריזה? נכון, אבל גם... טל לב מדורגת במקום החמישי בחסימות! עם 6 חסימות בטורניר. ירדן דנן ממוקמת שביעית עם 5 חסימות. מה המסקנה? דיי ברור לא? השחקניות הישראליות הגיעו מוכנות להילחם על דרג א', הן חטפו, חסמו, שמרו, וזינקו לכל כדור ראשונות (תצפו במחצית השניה נגד רומניה – רגעים צרופים של עונג). השחקניות הישראליות באו מגויסות למשימה וביצעו אותה כמו שאף אחת לא ביצעה לפניהן. משום מה זה עדיין לא הספיק. טל לב. בכל מקום על המגרש. מקום שלישי באחוזי קליעה מ3 (41.7) ומקום חמישי בטורניר בחסימות (צילום: פיב"א)

דור העתודה הכי מוכשר שהיה לנו?

יש כאלה נוסטלגיים שיספרו שתמיד היה פה טוב יותר ועוד לא קם יורש לשפיגלר. אחרים חיים כאן את ההווה ויספרו שהמשחק השתנה והיום הוא לא היה מצליח. מזל שיש מספרים וסטטיסטיקה ושתי נבחרות שמשתמשים בהן כמדד להשוואה. נבחרת העתודה 2011. זו למעשה נבחרת הנערות ששיחקה ב-2009 באליפות באילת והיתה קרובה לעלות דרג. הנבחרת הזו הגיעה בוגרת יותר שנתיים אחרי וגם קיבלה חזרה את בר גילינסקי שהתאוששה מפציעה. מיקום סופי – חמישי. כמו נבחרת 2017, כשלו מלהעפיל לפיינל פור. שחקניות בולטות: בר גילינסקי, אביגיל כהן, שירה שכט, ירדן גוט והדר גוטין. כל הפורוורדיות האלה הצליחו לייצר מקום 7 בריבאונד, מקום תשיעי באסיסטים וחמישי בנקודות (61.1 בממוצע למשחק). המובילות? בר גילינסקי עם 10 ריב' למשחק היתה הריבאונדרית המובילה בטורניר וגם הקלעית המובילה בנבחרת עם 16.9 נקודות. אחריה הדר גוטין עם 14.4 נקודות. אז איך רק 61 נקודות בממוצע? כי הן הקלעית הבאה אחריהן דורגה במקום ה-28 בלבד. באסיסטים ענבר לברון הובילה עם 2.3 אס' בלבד (הבאה אחריה דורגה מחוץ ל-25 השחקניות המובילות). מה נשאר מהנבחרת? היום רק אלואיזה כץ בליגת העל. בעונה שעברה עוד היו גוט, לוי וגילינסקי בליגת העל, אגב, משחקות שכט, לברון, חג'ג' ועלית כהן כולן מאותה הנבחרת. נבחרת העתודה 2005. זו למעשה נבחרת העתודה האחרונה שעלתה לדרג א'. זה קרה בטורניר של 7 נבחרות. ישראל ניצחה את כל 6 יריבותיה ועלתה לדרג א' מהמקום הראשון. עוד ננתח את המספרים אבל אם לסכם את הנבחרת במילה אחת – שי דורון. מיקום סופי – ראשון. זו הנבחרת האחרונה שעלתה דרג וההסבר ברור. שחקניות בולטות: שי דורון! וגם...נועה גנור, שירן צעירי, מירב דורי, חן נוסל, קטיה אברמזון וענבל מזרחי. נשמע שזו היתה נבחרת נדירה, כמה רמות מעל מה שיש היום? אז הנבחרת אמנם דורגה ראשונה בטורניר בנקודות, אך עם 70.2 בממוצע (בדומה לנבחרת של 2017), רק שביעית בדירוג הריבאונד ורביעית באסיסטים. המובילות? שי דורון, אלא מי. עם 24.7 נקודות בממוצע היתה הקלעית המובילה (אחריה בנבחרת דורי עם 13.5 וחן נוסל 11.8), 2.7 אס' חמישית בטורניר ובכדורים החוזרים דורגה במקום ה-14. קטיה אברמזון בלטה עם 9.7 ריבאונדים. מה נשאר מהנבחרת? היום 12 שנים אחרי עדיין 4 שחקניות פעילות (דורון,גנור, צעירי ואברמזון) דורי נאלצה לפרוש בגלל פציעה.

הרבה מאד מספרים מה רוצה לומר?

שי דורון אולי אין לנו בטורניר, אבל בהשוואה לכל היתר הנבחרת הנוכחית טובה או לפחות לא נופלת ממנה. מבחינת מספרים היא בוודאי קרובה מאד לאותה נבחרת, הרבה יותר מאשר לזו ב-2011 ובמרחק ניכר מכל השאר. הנבחרת שקלעה יותר מזו של 2005, מסרה יותר ריבאונדים ולא פחות שלמה, עמוקה מגוונת ואיכותית היתה מועמדת לעלות דרג – זה לא הצליח. עוד תגיע העת להסברים. 4 בריטיות מסתכלות על פלג פלץ ולא מצליחות לעצור את ההתקפה הישראלית (מדורגת 3 בטורניר) (צילום: פיב"א) אגב, הסקור הכי גבוה שקלעה קבוצה בטורניר היה של ישראל נגד בריטניה 88 נקודות באחוזי קליעה של 47% מחוץ לקשת (הכי טוב בטורניר) ו-27 אסיסטים (המשחק השני עם הכי הרבה אסיסטים)