הנבחרת הפסידה למונטנגרו

(צילום:  FIBA.COM)

נבחרת ישראל 66 - נבחרת מונטנגרו 73

יש שיגידו ש"התוצאה משקרת" זה נסיון של מפסידים לנחם את עצמם. כי מה זה משנה אם 30 דקות מתסיימות 55:54, אם בארבע הדקות שפתחו את הרבע האחרון היריבה רצה 10-0? אבל זה לא נכון. במשחק היום ההפסד לא בהכרח משקף את מהלך המשחק שהיה שקול ולפרקים (ארוכים) בעדיפות איכותית וטקטית של הנבחרת שלנו. המון מחמאות לשחקניות שהופיעו היום על הפרקט בהירקליון ואפשר רק לדמיין מה היינו עושים עם קצת יותר אמונה (ופחות הנמכת ציפיות) ועוד שבוע של אימונים בזמן שמשרד הבריאות נתן את אישורו אך הנבחרת לא התכנסה.

הנתון המעודד מכולם שזה לא היה משחק שיא של הנבחרת הישראלית, רחוק מזה. יותר מדי איבודים ולא מעט טעויות לא מחוייבות (שממש, אבל ממש לא קשורות לגיל), ועדיין עמדנו שווה בשווה מול מונטנגרו, חברת קבע ביורובאסקט, ברוב דקות המשחק.

כשדיברנו במהלך השבוע האחרון על האפשרות של נבחרת ישראל לנצח את המשחק (עם ההשוואה לנבחרת הנערות של 2014), הדברים נראו כאילו אנחנו הוזים או שאנחנו לא מבינים בכדורסל. אבל תמיד היינו אלה שמאמינים ומעריכים את היכולות של השחקניות בכחול-לבן, וגם אחרי הפסדים רואים את הפוטנציאל על הפרקט - רק חסר מי שייקח אותו ויחבר. 

אז מה ההסבר  לתוצאה הצמודה אחרי 30 דקות? קודם כל, אלכס כהן היא ישראלית-מתאזרחת יותר טובה מהקרדיט שנתנו לה ולצד מרים חנון, דניאל רבר וטל לב (וגם שהד עבוד שמיעטה לשחק) חצי מהנבחרת בגיל 24-27 ובשיא הקריירה. עדן רוטברג כבר עם הניסיון הבינ"ל לקחה אחריות כשהיה צריך (וסיימה עם 14 נקודות) ונשארנו עם שחקניות ראשל"צ שהמסע וההכנה שקיבלו במועדון הבית מוסיף עוד 5 שנות בגרות לגיל הכרונולוגי. התוצאה נבחרת "צעירה" במובן הטוב של המילה וכשבמונטנגרו נפלו מהרגליים במחצית השניה הנבחרת שלנו היתה יכולה לרוץ ולהפציץ מבחוץ בדרך להפוך פיגור 9 נקודות ליתרון. ה"תירוץ" של חוסר ניסיון נועד להנמיך ציפיות וחבל. היינו שווים ניצחון.

דבר שני, ההכנה. אלי רבי שהתעקש במהלך הקיץ הקודם והנוכחי למחנות אימונים ארוכים הביא נבחרת שיודעת לשחק ביחד ולחפות על חסרונות, עם הגנה אזורית שהפתיעה את מונטנגרו ובעוד מונטנגרו כונתה "נבחרת מאומנת שרצה הרבה שנים ביחד", דווקא ישראל סיימה עם מעל 20 אסיסטים ועצרה את הכוכבות המונטנגריות במחצית הראשונה היטב. אלא שעדיין הנבחרת ספגה 43 נקודות מ-2 הקלעיות המובילות של היריבה (22 מהן ב-12 הדקות האחרונות) ועם עוד קצת הכנה נקודתית ליריבה (מה שנהוג לכנות 'סקאוטינג') היינו יוצאים היום עם הנקודות. 

מה כל זה אומר? שאנחנו לא נופלים מקבוצות יורובאסקט ובתקווה שהיום היתה זו הפעם האחרונה שמשתמשים בתירוץ ה"תהליך והניסיון". עם קצת יותר אמונה היינו היום גם עם הנקודות.

מהלך המשחק:

דקה וחצי אינטנסיביות של מונטנגרו ואחרי 5-0 פעם פנימה ופעם מחוץ לקשת, התחילו בנבחרת להיכנס לעיניים (לפחות בהתקפה) כשפעם קארש בפוסט אפ ופעם אייזנר מחצי מרחק העלו את הנבחרת שלנו על הלוח. מונטנגרו אמנם שלטה בריבאונד, אבל ההגנה הישראלית הצליחה להתאפס ועצרה את מונטנגרו על 2 נקודות בלבד אחרי פתיחה של 7-2, ושלשה של אלכס כהן החזירה אותנו למשחק - 9:7, והמשחק התאזן בנקודות של קארש.

הקצב של הפתיחה נרגע. הקבוצות הרבו להחטיא מכל הטווחים, מונטנגרו לחצה עלינו וכפתה איבודים אבל לא הגיעה למצבי זריקה מול ההגנה שלנו. חסימה של אלכס כהן הובילה למתפרצת שהסתיימה עם נקודות של מרים חנון, שוויון 14, שתי דקות לסוף הרבע, ואז בתוך רבע מנומנם בדממת האולם וחום הצהריים הנבחרת נרדמה. מונטנגרו שנשארה עם עיניים פקוחות הגיעה ל-4 נקודות קלות של ווצ'טיץ שעמדה חופשית מול האזורית של הנבחרת, ואת תוצאת הרבע חתמה מויוביץ עם זריקה חופשית מחוץ לקשת בסוף שעון הרבע. 21:14, יתרון שיא מונטנגרי ברבע שהיה צמוד ברובו. (קארש 5, כהן 3 קלעיות בולטות ברבע בו הנבחרת מחלקת 5 אסיסטים קבוצתיים).

את הרבע השני פתחה עדן רוטברג מצוין עם 4 נקודות רצופות ועוד שלשה של טל לב סגרו את הפיגור מול הלבנות ל-3 בלבד. אבל בעוד ההתקפה עבדה היטב (שלשה נוספת של ציפל), בהגנה הנבחרת לא הצליחה לייצר את העצירות ונקודות של היריבה מתחת לסל שמרו את ההפרש סביב 3-5 הפרש. הנבחרת הישראלית שיחקה כדורסל קבוצתי ויפה לעין, עם הרבה הנעת הכדור וחדירה והוצאה, אבל מונטנגרו שהימרה על הקליעה מבחוץ של ישראל, הצליחה לגרדת נקודות בין איירבול לאיירבול. ובזמן שנבחרת הישראלית התקשתה לייצר נקודות בכלל, היריבה קלעה קצת פה ושם ניצלה את הטעויות ההגנתיות שלנו ועלו עד 35:26.

זריקה נוחה והזדמנות ליתרון דו ספרתי לא נכנסה למזלנו והמומנטום התהפך. כהן מתחת לסל ורבר מחצי מרחק החזירו את הכחולות שלנו למשחק 35:30, 2 דקות למחצית. מונטנגרו עברו ליידות כדורים מבחוץ ונתנה לנו להמשיך את הקאמבק. שלשה נוספת של אלכס כהן (מצוינת) השלימה ריצת 7-0 ועוד אפשרות לשוויון. רבע נ-ה-ד-ר של אלכס כהן (10 נק' ו-7 כ"ח) ורוטברג (6 נקודות ברבע השני) החזירו את הנבחרת הישראלית למשחק ולמרות סל נוסף של מויוביץ עם הבאזר הנבחרת שלנו ניצחו את הרבע השני ובמחצית רק 39:35.

6 דקות ברבע השלישי הגיע המהפך. למרות נקודות מהירות של גטלינג בפתיחת הרבע, הנבחרת לא התרגשה עוד מול מונטנגרו הבינוניות ולחצה עליה בהגנה והחלה הריצה. שלשה של טל לב, נקודות של דניאל קארש ובמתפרצת שסיימה דניאל רבר הנבחרת הצליחה להשלים 9-4 ויתרון ראשון 44:43. שלשה חופשית של גילי אייזנר הגדילה את ההפרש לשתי נקודות. מפה המשחק הפך לקיצבי ומרתק. מונטנגרו בהחטאות מביכות מתחת לסל הגיבה לשלשה של עדן רוטברג בשלשה קשה של יובנוביץ. והמשחק הפך לנדנדה כשאף אחת מהקבוצות לא הצליחה להכתיב קצב ושיחקה לידיים של השניה.

מונטנגרו הצליחה לעלות שוב ל-4 נקודות יתרון, ברבע שהסתיים רק בנקודה הפרש מעונשין של אלכס כהן. מונטנגרו נראתה רע מאד מול הקבוצה המאומנת של אלי רבי, המון איבודים, חוסר ביטחון בזריקה כשסלים ממצבים סופר-נוחים לא נכנסו להן ובמהלך האחרון של הרבע הנבחרת שלנו איבדה את הכדור בהזדמנות לרדת ביתרון , כך שלקראת עשר הדקות האחרונות 55:54 למונטנגרו.

הרבע האחרון נפתח בהתקפה קבוצתית נדירה שהסתיימה בנקודות קלות של גטלינג. אבל אז שיחקו את אותה התקפה בדיוק ורבר חטפה את הכדור (מעט מאד אינטליגנציה במשחק המונטנגרי). הנבחרת הישראלית עשתה דברים נכון אבל ב-4 הדקות הראשונות של הרבע לא הצלחנו לשים את הכדור בטבעת ומהצד השני גטלינג חפרה עד 7 הפרש. נקודות של רקוביץ בסל ועבירה דווקא כשהיינו הכי קרובות, ופתאום מונטנגרו עלתה ליתרון דו ספרתי 64:54. אלכס כהן עצרה 4 דקות וחצי של בצורת בשלשה, רק שיובנוביץ הגיבה בסל קשה. שתי שלשות של הנבחרת לא נכנסו, התחלנו לאבד את הראש ומונטנגרו עם 68:57. אלכס כהן ענתה בסל ועבירה אבל הזמן אזל, כשמשחקים נגד השעון 3 נקודות בדקה זה מעט מדי.

נראה היה שהמשחק גמור, אבל עם 34 שניות לסיום שלשה של עדן רוטברג הורידה את ההפרש שהיה כבר דו ספרתי ל-5 בלבד. מונטנגרו נרדמו נגד הכחולות שלנו ורק 71:66 כשנותרה חצי דקה על השעון. אבל מהקו מונטנגרו דייקו פעמיים, הנבחרת שלנו ניסתה ללכת לנקודות מהירות וזה לא הלך ובתום משחק שקול ומותח הנבחרת שלנו נכנעת 73:66 למונטנגרו ומאבדת למעשה, כמעט בוודאות, את הסיכוי להעפיל לאליפות אירופה.

קלעו לישראל:

אלכס כהן - 21 נק', 10 רב', 1 אס', 1 חט', 2 חס' (דאבל-דאבל)
עדן רוטברג - 14 נק', 5 רב', 2 אס', 1 חט'
טל לב - 10 נק', 1 רב', 4 אס', 1 חט'
דניאל קארש - 7 נק', 1 רב'
גילי אייזנר - 5 נק', 1 רב', 8 אס', 2 חט'
דניאל רבר - 4 נק', 4 רב', 2 אס', 1 חט'
עדן ציפל - 3 נק', 1 רב', 1 אס'
מרים חנון - 2 נק', 2 רב', 1 אס'
כן שותפו: שהד עבוד (1 אס'), ליעד אורבך וצליל וטורי

בלטו במונטנגרו:

מיליצה יובנוביץ 23 נק', 10 ריב'
מרקישה גטלינג 20 נק', 10 ריב'
ילנה ווצ'טיץ 9 נק'
מויוביץ' ואלכסיץ' 7 כ"א