זו השנה שלה - מיקה יקיר

אחרי שלוש עונות בליגת העל מיקה יקיר חוזרת לליגה הלאומית, הפעם כדי להוביל קבוצה במאבקי הצמרת. כמו רוב שחקניות ראשל"צ, ליקיר בת ה-20, כבר יש קילומטרז' משמעותי שצברה בכדורסל הנשים, היא הספיקה בכיתה י"א לשחק בליגה הלאומית במדי קבוצת הבת של ראשון לציון, המשיכה לשנתיים בליגת העל ובמקביל כיכבה בליגת התיכונים ובליגות לנערות כשבכל שנה הגיעה עד הגמר.

את יקיר היה קל לפספס, השחקנית השקטה שמעדיפה עבודה קשה על פני כל דבר אחר, גדלה בדור שאחרי יעקב ולוי ולפני הדור הנוכחי, בשנים בהן דווקא רעננה שלטה בליגה. אבל יקיר, באותם שנים היתה מהמובילות בקבוצה שלקחו את הקבוצה לגמרים ואולי זו הסיבה שכבר בכיתה י"ב אמר לה מאמנה, זיו ארז, שמקומה בליגת העל.

אחרי שנתיים בהן לא הרבתה לשחק, העונה החליטה לעבור ללאומית.... היא תשתף פעולה בבני יהודה עם חברותיה לאגודה, בהן טל יעקב ושחר ברנר וכבר לפי משחקי ההכנה שקיימה בני יהודה ליקיר תפקיד מרכזי בקבוצה העונה.

bornova escort

מתרגשת?
כן. אחרי שנתיים בהן לא זכיתי ליותר מדי דקות במשחקים, לחזור להוביל ולשחק כמשמעותית בקבוצה זה משהו שהיה חסר לי וקשה לי לתאר כמה מחכה למשחק הראשון. אני שמחה להגיע לקבוצה שבאמת רצתה אותי וחושבת שאני יכולה לעזור לה במשימה שהציבה לעצמה לזכות בכל התארים ואני מתרגשת לחזור להוביל ולשחק ולהרגיש שוב את השמחה, כל הרגשות שיש רק בכדורסל. אני מקווה שתהיה עונה מוצלחת ואצליח להתקדם בה.

אחרי שנתיים שלא הרבת לשחק, עם איזה ביטחון את מגיעה השנה?
טלי נוי מאמינה בי, וזה מה שחשוב. מבחינתה לא משנה כמה שיחקתי בשנתיים האחרונות או מאיפה אני באה, היא מאמינה בי כשחקנית.

ואת? את מאמינה בעצמך?
כן. אני מגיעה לקראת המשחק הראשון עם ביטחון במשחק שלי וביכולת שלי לעשות נקודות ואת הדברים שהקבוצה זקוקה להם ממני. אני לא מגיעה חס וחלילה עם גישה של 'קודם כל אני', אבל גם לא מגיעה ברגשי נחיתות. יש לנו הרבה שחקניות בקבוצה ששיחקו בליגת העל, אז אין לי איזה יתרון עליהן, אבל מהבחינה האישית אני כן מרגישה שלמרות שאני צעירה מהן, אין הבדלים גדולים ואני אהיה מסוגלת לתרום לקבוצה ולשחק ולהתמודד לא פחות טוב מהן.

מה את זוכרת מהסיבוב הקודם שלך בלאומית? איך את זוכרת את הליגה?
אני זוכרת שהיה לנו קשה. היינו קבוצת נערות ולא היינו רגילות להפסיד. בליגה לנערות היינו מנצחות בקלות ובהפרשים גבוהים ופתאום בלאומית נאלצנו להתמודד עם הפסדים ולפעמים קיבלנו בראש. שיחקנו נגד שחקניות מנוסות מאיתנו, הכדורסל היה יותר אגרסיבי ובהתחלה זה היה דיי שוק ולא פשוט.

כשחשבת על מעבר ללאומית זכרת אותה כליגה החזקה ששיחקת בה, או שחשבת עליה כמו התדמית שיש לה כלפי חוץ?
כשחשבתי על המעבר ללאומית חשבתי בעיקר על מה שמדברים כלפי חוץ, על הרמה הנמוכה יותר ועל זה שיש  פחות אימונים. לא חשבתי עליה כמו הליגה שחוויתי, אלא כמו הסטיגמה שיש עליה.

למה בעצם?
דיברתי עם שחקניות שהיו בליגה ומתארות את הרמה כרחוקה מזו שבליגת העל. אני חושבת שזה גם מושפע מכך שהיום רוב הליגה הלאומית מורכבת משחקניות צעירות, שמתחילות בה את הקריירה ולכן אחרי המעבר לליגת העל, שהיא המשך טבעי להתקדמות, החזרה לליגה הלאומית נתפסת כמשהו פחות רציני מבחינת האינטנסיביות בליגה, כמות האימונים והרמה של חלק מהקבוצות. אבל אני חושבת שהשאלה היא באיזו קבוצה את משחקת ומה היעדים. בגלל זה בחרתי ללכת לשחק אצל טלי, כי היא הציגה מקצוענות אחרת, הרבה אימונים ורמה גבוהה של קבוצה שגם שואפת רחוק.

את מרגישה שאת צריכה "להתנצל" על זה שחזרת ללאומית?
ממש לא, במיוחד לא העונה כשהליגה הלאומית התחזקה ויש הרבה קבוצות ברמה גבוהה.

"זיו נתן לי את התחושה שאני ברמה מספיק גבוהה לליגת העל וכבר בי"ב דחף אותי להשתלב בה. אולי לא הייתי מוכרת כמו שחקניות אחרות שיצאו מראשל"צ, אבל זה מה שגרם לי להבין שזה המקום שלי ואני צריכה להיות בו"

יקיר לא חשבה לוותר גם העונה על ליגת העל, הגעתו הצפויה של זיו ארז שאימן אותה בגיל הנערות גרמה לה להתלבטות, "הוא האמין בי מהעונה הראשונה שלי בליגה ותמיד כעס על זה שאני לא משחקת, לדעתו היה מגיע לי יותר. הוא גם רצה שאני אשאר השנה, אבל בתחושה שלי הייתי צריכה את השינוי".  ההצעה שהכריעה את ההתלבטות הגיעה בתקופת ההכנה לקראת אליפות אירופה עד גיל 20. יקיר היתה בדיוק בטיסות בין משחקי ההכנה ואת ההצעה קיבלה דרך אימה, ששמעה אותו מיו"ר הקבוצה אהוד סולמי. "לא היה לי כמעט זמן לחשוב ולהתלבט", מספרת, "הייתי בין טיסות למחנות אימונים, והייתי חייבת להחזיר תשובה מהר". אחר כך הגיעה השיחה מטלי נוי, המאמנת. "היא סיפרה לי על הקבוצה והיעדים הרגשתי שזה הזמן שלי לעשות משהו חדש. לא לפחד לעשות את השינוי". ההחלטה נפלה.

השיחה עם טלי היתה זו שהכריעה?
הייתי ממש מבולבלת כי ממש פחדתי לעזוב את הבית בפעם הראשונה. בהתחלה לא רציתי, אבל נדרשתי לקבל החלטה מהר. הייתי בלחץ גדול באותם ימים, אבל בסוף החלטתי ללכת על זה. הרגשתי שבשנה הזו זה יהיה הדבר הנכון בשבילי ללכת ללאומית ולקבוצה שמכוונת עד הסוף. כשטלי אמרה לי שהיא רוצה אותי, הרגשתי טוב. זו הפעם הראשונה מאז זיו ארז שהרגשתי שיש מי שמאמינה בי ושרוצה לקדם אותי. הרגשתי שמכל הבחינות היא הכי מתאימה בשבילי ורוצה הכי לטובתי. בגלל זה שמחתי והרגשתי שאני יכולה ללכת איתה. זה מה שגרם לי סופית לקחת את ההחלטה.

למה פחדת לעזוב את ראשל"צ?
פחדתי ללכת למאמן שפחות מכיר אותי. לא ידעתי כמה באמת מכירים אותי אחרי שנתיים שפחות שיחקתי ועבר זמן מאז הנערות, פחדתי ללכת למקומות שלא מכירים אותי אם אני יכולה להצליח שם.

למרות שלא שיחקת בקבוצה בשנתיים הראשונות, המשך להישאר בקבוצה ולהילחם על הדקות שלך. זו היתה החלטה אמיצה.
בשנה האחרונה בליגה לנערות, דיברתי עם זיו ארז, גם הוא וגם אני חשבנו שזה מה שמתאים לי כרגע מבחינת רמה והיכולת שלי ובעיקר מבחינת השאיפות והמקום אליו אני מכוונת, קריירה מקצוענית בכדורסל. זה גם מעין המשך טבעי מקבוצת הנערות, לעבור להיות חלק בקבוצה הבוגרת שהיתה מטרה שיהיו בה רק שחקניות שגדלו במועדון. לכן היה לי ברור שזה המקום בשבילי. אני חשבתי שיש לי מה להציע לקבוצה כמו כל אחת מהשחקניות שהיו איתי בסגל. אז אם זו התחושה וזו הרמה שאני מפגינה אז זה לא הזמן שלי לרדת. אבל הבנתי בסופו של דבר אני צריכה לקחת צעד אחורה.

ואחרי שנה שכמעט לא שיחקת בה, מה היתה המוטיבציה להישאר לעוד שנה של התמודדות?
היה לי ברור שאני רוצה להמשיך בליגת העל, הרגשתי שאני מסוגלת לשחק בליגה הזו וחשבתי שיהיה לי יותר קל ולשחק בסגל של שחקניות צעירות שכבר שיחקתי איתן בעבר,  במועדון שכבר מכיר אותי, מאשר לצאת החוצה למאמנים שפחות מכירים אותי וסגלים עם שחקניות מנוסות יותר שיש להן יתרון עלי בליגה הזו. חשבתי שיש לי יותר סיכוי להוכיח את עצמי ושמגיע לי את ההזדמנות בקבוצה כמו זו שנבנתה בראשל"צ.

והשנה זה מרגישה שזה צעד נכון?
לא רציתי עדיין לוותר על ליגת העל, רציתי להמשיך להתאמן עם זרות ולהמשיך להשתפר. אבל מעל לכל רציתי לשחק, קודם כל לשחק, וכשלא היתה אפשרות לכרטיס כפול, העדפתי לחפש קבוצה בליגה לאומית.

סבלת בעונה האחרונה?
להגיד שסבלתי זה קצת גדול מדי. אבל לא אשקר, זו היתה עונה קשה.

"כשטלי אמרה לי שהיא רוצה אותי, הרגשתי טוב. זו הפעם הראשונה מאז זיו ארז שהרגשתי שיש מי שמאמינה בי ושרוצה לקדם אותי"

"היום השאיפות שלי מתחילות בלשחק ולהנות"

מיקה יקיר (20, 1.70) הגיעה לכדורסל כבר בכיתה ב'. היא נולדה בקיבוץ ברנר, שם כתלמידת בית ספר יסודי פגשה לראשונה את אגדת הכדורסל אינה בוטנקו. "אינה הגיעה לבית ספר שלמדתי בו והזמינה אותנו לקבוצת כדורסל שהקימה". יקיר הצטרפה להפועל ברנר  אבל דיי מהר הקבוצה נסגרה. היא עברה לשחק בקבוצות בנים ובכיתה ח' הצטרפה לפרויקט של ארז, אז עוד במכבי ראשון לציון, לפני האיחוד. ליקיר אח ששיחקה כדורסל כך שהספורט לא זר במשפחה, והמשפחה תמכה בהחלטה שלה. "האנשים בקיבוץ הם סגורים וזה  היה נשמע מפוצץ שבכלל אני יוצא מהקיבוץ ונוסעת לראשון לציון, אבל לי ולמשפחה שלי זה היה ברור שאין סיכוי שאני מפסיקה עם הכדורסל ואם זה אומר לעבור, אז זה מה שיהיה. ובאמת כולם במשפחה התגייסו לעזור לי אם זה להסיע ולהחזיר בבוקר, ושוב בערב, זה היה ברור שיעשו הכל לעזור לי שלא אפסיק".

"הייתי בהלם לראות כזו כמות של בנות מתאמנת וברמה כזו. זה היה דיי שונה ביחס למה שהתרגלתי אליו" אמרה השחקנית מברנר, ולמרות שלא היתה רגילה למועדון בסדר גודל כזה השתלבה מהר בקבוצה. כבר בשנה הראשונה היתה לשחקנית חמישייה. שנה אחרי שיחקה רשאית נערות ב' במקביל לילדות ומשם לשחקנית מובילה בכל המסגרות.

מה החלק של זיו ארז במקום אליו הגעת עד כה?
זיו לקח אותי ילדה בכיתה ח' ובזכותו אני איפה שאני היום. אני לא חושבת שבכל מקום אחר הייתי מתפתחת לשחקנית שאני היו. הוא נותן לנו הרבה דברים מעבר לכדורסל מוסר עבודה, ודרך חשיבה גם לכדורסל וגם לחיים בכלל.

בסה"כ בכל התקופה בראשל"צ לא יצא לך לזכות בתארים. זו תחושת אכזבה או שיש את האמונה שהעיקר להשתפר ואת התארים תקחי בהמשך?
באותה תקופה זה היה מאד מבאס שלא הצלחנו. אמנם לזכות תארים אף פעם לא היו מטרה מוצהרת, אלא המטרה היא "לצאת שחקנית", אבל זו לא הגישה שאיתה הגענו למשחקים, הזכייה בתואר היתה חשובה לנו מאד ואני בהרגשה שפספסנו אותה. אני מקווה שבהמשך אצליח לזכות בתארים.

בהרגשה שלך איפה ראית את עצמך, כמו אחת המובילות בראשל"צ?
היו באגודה את השחקניות שגדולות ממני, כל השמות הגדולים שהלכו לנבחרות ודיברו וכתבו עליהן, בתור ילדה שהיתה קטנה מטל יעקב ושיר לוי בשנתיים שלוש, ראיתי את הקריירה שלהן ומה שעשו בליגת העל ובנבחרות ושאפתי להגיע להיות כמוהן. לא השוואתי את עצמי אליהן, אלא שאפתי להיות ברמתן.

ביחס לשחקניות בגיל שלי לא הרגשתי שאני נופלת מאף אחת מהן. זיו נתן לי את התחושה שאני ברמה מספיק גבוהה לליגת העל וכבר בי"ב דחף אותי להשתלב בה. אולי לא הייתי מוכרת כמו שחקניות אחרות שיצאו מראשל"צ, אבל זה מה שגרם לי להבין שזה המקום שלי ואני צריכה להיות בו.

לאן את חושבת שאת יכולה להגיע?
אני מאמינה שאני יכולה להיות שחקנית לגיטימית בליגת העל.

"הזכייה בתואר היתה חשובה לנו מאד ואני בהרגשה שפספסנו אותה. אני מקווה שבהמשך עוד אזכה בתארים"

"רוצה להרגיש שיש עלי את האחריות"

בגיל 19 היתה זו הפעם הראשונה שיקיר נכנסה לסגל 12 השחקניות של נבחרת ישראל, היה זה במסגרת נבחרת העתודה שאימן אלי רבי. יקיר הגיעה כשחקנית בשנתה השניה בליגת העל ואחת מהקלעיות המובילות לגילה. הקיץ הנוכחי יקיר היתה בין ה-14 האחרונות אך לא יצאה עם הנבחרת לאליפות.

איך היה הקיץ בנבחרת העתודה?
זו היתה חוויה מטורפת, הפעם ראשונה שנהניתי לאורך כל הקמפיין. להגיע לסגל הסופי היה מבחינתי גם הגשמת חלום, מעבר להתמודדות עם האינטנסיביות של המשחקים ולהתמודד במעמד של לייצג בנבחרת ישראל. למדתי מהקיץ הזה המון.

הנבחרת נתנה לך את הביטחון שהצלחת להגיע ל-12 הטובות בגילך?
כן, זה נתן לי ביטחון לתחילת העונה. אחרי שנת ההסתגלות בליגת העל, שנה בלי הנערות, הקיץ החזיר לי הרבה מהביטחון בעצמי ואני הרגשתי שהגעתי הרבה יותר מוכנה לליגה.

השאיפות שלך השתנו בין גיל הנערות לשנים האחרונות אחרי כל מה שעברת?
כשהייתי קטנה שאפתי קודם כל להיות שחקנית כדורסל בליגת העל ברמה כמה שיותר גבוהה. והיום השאיפות שלי מתחילות בלשחק ולהנות, בטווח הקצר אני לא רואה את עצמי חוזרת לליגת העל אבל בהחלט יש לי את השאיפות לחזור לשם בשנים הקרובות. לא ויתרתי עליה עדיין. מבחינתי המקום שלי יהיה בליגת העל.

ואיזה שאיפות יש לך מעצמך לעונה הקרובה?
אני מקווה להיות בורג משמעותי בקבוצה, לקחת אחריות ולהוביל ולא להרגיש "ילדה". אני רוצה להרגיש שיש עלי את האחריות.

אחרי כל מה שעברת, את עדיין מרגישה "ילדה"?
כן, אני עדיין מרגישה כשחקנית חדשה וצעירה בליגה. אני לא מרגישה שעשיתי קפיצת מדרגה להרגיש בוגרת עם אחריות.  במיוחד השנה כשאני משחקת עם שחקניות בוגרות מובילות אני רואה את ההבדל ב-איך שהן חושבות ואיך שהן מסתכלות על דברים בכדורסל, אני רואה ומרגישה שיש לי עוד לאן להשתפר ויש לי עוד מה ללמוד והאמת גם לעבוד על שיפור הביטחון העצמי בתחום הזה.

ההחלטה של מאמנת הקבוצה לתרגל אותך כרכזת במשחקי ההכנה עוזר לך לבניית הביטחון, כשהכדור בידיים שלך ואת צריכה לקבל את ההחלטות?
אני לא רואה את עצמי בעמדה הזו, אלא יותר עוזרת לרכז ולא הרכזת של הקבוצה. זה אמנם לצאת קצת מאזור הנוחות, אבל זה אתגר טוב שאני חושבת שאני יכולה להצליח בו וללמוד ממנו.

על מה את עוד צריכה לעבוד במשחק שלך כדי להיות מובילה?
קודם כל אני צריכה פחות להתעצבן ולהיות ביקורתית כלפי עצמי, עד כדי שזה לעיתים מוציא אותי מאיזון. להאמין בעצמי יותר ובעיניי גם לשפר את הקליעה שלדעתי לא מספיק טובה.

הקליעה?!
זו התגובה שקיבלתי גם בבני יהודה (צוחקת). אבל, כן, בעיניי אני לא מספיק טובה כקלעית, זה לא הדבר הראשון שהייתי אומרת על עצמי. לדעתי דווקא המסירות והחדירה שלי טובות יותר מהקליעה מבחוץ ומפתיע אותי שרואים אותי אחרת.

לסיום, כמה רחוק אתן יכולות להגיע העונה?
אנחנו מכוונות להיאבק על כל התארים. אלה יעדים שטלי הציבה כבר בתחילת העונה, אבל אלה גם היעדים מבחינתנו השחקניות שאיתי בקבוצה וגם מבחינתי. אני רוצה תארים ואנחנו באות להילחם על האליפות והגביע.