יהיה 10? ליגת העל יוצאת לדרך

אם מביטים אל-על אפשר לראות שמיים כחולים, העננים פוזרו, התקציבים שהמנהלת ביקשה הגיעו, הליגה גדלה ל-10 קבוצות כי כאלה מאמצע הטבלה של הליגה הלאומית הסכימו לעלות - במילים אחרות "אבק כוכבים" דבק בליגת העל שתיפתח בשני, 16.10. אז מה מצפה לנו השנה? חזרה של לנה פדולובה, לא מעט רוקיות וכמעט-כמעט מורגן טאק. חוץ מזה עוד עונה שאשדוד מועמדת מובילה לזכייה באליפות ורמת חן תנסה לנצח בעונה הסדירה ולסכן אותה בגמר. חוץ מזה יש גם טוב יש בעונה הזו. בני יהודה, רעננה וראשל"צ מתבססות על יותר ישראליות צעירות מגיל ומטה 23 מאשר כאלה שחצו אותו, אשדוד, רמת חן וחולון החתימו כמה זרות מסקרנות במיוחד וגם לא ברור מי תהיה היורדת... אז אל תגידו שאין למה לחכות, רק "בואו נהנה מהדרך", כי את מבחן התוצאה אנחנו כבר יודעים. ואלה הקבוצות יתמודדו השנה: מכבי 'בן' בנות אשדוד שלוש מעבר לים: טיפני ג'קסון, טיפני הייז, צ'לסי הופקינס הסגל הכחול-לבן: קטיה לויצקי (קפטנית), רוני בן נון טיה פרסלי, נעמי קולודני, שרה האטיס, שני פרידמן , ראם נונו על הקווים: עדן ענבר בעונה שעברה: מקום ראשון בסיום העונה עם מאזן 18 – 3, זכתה באליפות דו"ח טרום עונה סאני, אוליבר, פן, אבדי, יאנג... כל אלה נחתו בישראל, עשו סיבוב בעיר הנמל מאשדוד וטסו חזרה. כך פעם אחר פעם בשנתיים האחרונות עד שלחודש מרץ הגיע סגל מספיק מוכשר (ויקר) כדי לקחת אליפות. "מבחן הדרך" מעולם לא היה פחות רלוונטי ביחס לתוצאה. השנה, כדי שהקהל יהנה לכל אורך השנה חיברו באשדוד את 2 הזרות הנהדרות שסגרו פה את העונה הקודמת טיפני ג'קסון שמגיעה מלוס אנג'לס ספארקס הפיינליסטית בגמר ה-WNBA, טיפני הייז האדירה ובנוסף את צ'לסי הופקינס, שהתחילה בהרצליה והגיעה איתם לחצי הגמר, המשיכה לרמת חן ולגמר, ועכשיו מגיעה לאשדוד כדי להניף צלחת. בקבוצה הצליחו להשאיר את רוב הישראליות המובילות לויצקי, פרסלי ובן נון, חיזקו בניסיון של קולודני ויותר חשוב מהכל בעדן ענבר שידע לצאת בכל עונה מהקשיים עם עוד צלחת אליפות וישמור על השפיות במועדון ההישגי. שי דורון? היא כרגע בהפסקה אין לה תחליף אז באשדוד כולם מקווים שתחזור לעונת אליפות נוספת בצהוב ולא חלילה אצל אחת היריבות מה שיכול להפוך סגל זרות נוצץ ל...סגנית אלופה, חלילה. שאלת המפתח: היום שאחרי שי דורון? שלוש זרות נהדרות וקטיה לויצקי אחת זה משהו שאשדוד ידעה להעמיד כמעט כל עונה (גם אם לראשונה בחודש פברואר), מה שהפך אותן לפייבוריטיות ואלופות סדרתיות היו 2 ישראליות הטובות בענף שי דורון ולפני שנתיים אלישה קלארק. שתיהן לא יתחילו את העונה ולא ברור אם פרסלי והאטיס יכולות להיות תחליף ראוי – או שצריך יהיה לחכות לקאמבק של דורון. מכבי רמת חן/בליך שלוש מעבר לים: ניה קופי, בשארה גרייבס. ו....? (נטשה לייסי שחתמה בקבוצה עזבה 6 ימים לפתיחת העונה והמועדון בדממת אלחוט). הסגל הכחול-לבן: שירן צעירי (קפטנית), דניאל דיאמנט, אליסה בארון, נוף קדם, אופיר לביא, דניאל רבר, ליאור הלוי, מאי נעים על הקווים: שירה העליון ; ע.מאמנת: נועה רקנאטי בעונה שעברה: מקום שני בעונה הרגילה עם מאזן 18 – 3, הפסידו בגמר לאשדוד, זכו בגביע המדינה דו"ח טרום עונה אין מספיק מחמאות לתאר את הקיץ המושלם שעבר על רמת חן. כדי להקל עלינו רמת חן סגרה את הסגל בהחתמתה של נטאשה לייסי שנחתה בישראל ב-5 באוקטובר לקחה חלק במשחק האימון בו הפסידה רמת חן לרעננה ב-9 באוקטובר ועזבה את הקבוצה ב-10. כל זה כשהליגה נפתחת ב-16.10. כך שרגע לפני פתיחת העונה ולרמת חן רק שתי זרות בסגל. עם כל זה בצד, שאר הקיץ היה דיי מושלם.ברמת חן לא חסכו והבניה התחילה בעיבוי הסגל הישראלי המוכשר. מצד אחד נשארו רוב השחקניות כולל דניאל דיאמנט כישראלית (מתאזרחת) שוברת שוויון בליגה, שירן צעירי, אליסה בארון ודניאל רבר. כדי לא להסתבך בסגל קצר צרפו את נוף קדם משחקניות העונה שעברה ושחקנית הנבחרת ו-2 מנבחרת העתודה אופיר לביא וליאור הלוי. אז התפנו להחתים פה את הזרה הנוצצת ניה קופיי, הפורוורדית שנבחרה חמישית בדראפט ה-WNBA וסיימה כסגנית מלכת הסלים וכמלכת הריבאונדים במכללה שלה. איתה הצטרפה בשארה גרייבס שהיתה חבל ההצלה של אשדוד בעונה שעברה בדרך לאליפות. רק מה עם הזרה השלישית? לרמת חן סגל שוב ללכת עד הסוף ואפילו להתמודד עם אשדוד, נראה שאין מה שיעצור אותה, אלא אם זרות יתחילו לטוס ערב פתיחת עונה ואז....נשאר להתפלל (או להרים טלפונים לסוכנים ולקוות לעזרה מהירה). שאלת המפתח: איך יהיו הזרות החדשות? האם גרייבס מחליפה ראויה לאדאמס ומי תהיה הזרה השלישית. עוד שאלה קטנה, רמת חן הגיעה פעמיים לגמר עם סגל נחוש וקצר של 7-8 שחקניות. השנה יש 7 ישראליות מובילות ומעניין לראות את הרוטציה שתתפתח שם בנות הרצליה שלוש מעבר לים: טיאשה גריי, בריאנה ריצ'ארדסון, ניקי גרין הסגל הכחול-לבן: ליעד סואץ-קרני (קפטנית), אופיר בנט, נוגה פלג פלץ, מרים חנון, קרן מוזס, מיכל גילת, ליעד אורבך, עדן כהן, טיארה לוין על הקווים: גלעד כץ; ע.מאמן: עמיחי הרשקו בעונה שעברה: מקום שלישי בעונה הרגילה עם מאזן 12 – 9, הודחה בחצי הגמר דו"ח טרום עונה אם היינו עיתון שמוריד לדפוס מוסף פתיחת עונה יוקרתי לא הייתם יודעים שניקי גרין החליפה את טיארה בנס שלושה ימים לפני פתיחת הליגה לאחר שהרצליה הפסידה במשחקי ההכנה. מזל שיש כאן עריכה ובשישי בבוקר אפשר אפשר לספר שבהרצליה ערכו שינוי חירום בדקה ה-90. הגארדית טיאשה גריי חתמה בהרצליה כבר בסוף חודש מאי, הימור גדול להחתמה כ"כ מהירה של שחקנית שמגיעה מהליגה השבדית, אפילו שקלעה בה ממוצע של 24 נקודות למשחק בעונה החולפת. בריאנה ריצ'ארדסון היא הזרה השניה שחתמה בהרצליה, ומגיעה ממכללת מיסיסיפי בה קלעה 7.5 נק' למשחק. הדו"ח נפתח בתיאור לקוני של הזרות כי ספק אם מישהו מכיר אותן והעניין מתעצם דווקא לאור השמות שהתרגלנו לראות בהרצליה אחרי כוכבות נוצצות כטיילר היל, קישה המפטון, ג'סמין תומאס,אבוני הופמן, ג'סיקה ברילנד, אסנס קרסן ומישל סנואו חתמו בהרצליה שחקנית רוקית ועוד אחת מהליגה השבדית. על הזרה השלישית בנקס מיותר להרחיב כי ספק אם תפתח את העונה בשני. להרצליה עדיין יש את ליעד סואץ-קרני הישראלית הבכירה בליגה, אופיר בנט המקומית ונוגה פלג-פלץ שתמשיך לעונה שניה. ליד כל אלה מחכים חנון,מוזס,אורבך וכהן כל אחת בפני עצמה יכולה לפרוץ העונה השאלה איך מנווטים בין כל הארבע? בטח כשבינתיים הכי מרשימה היא הגארדית מיכל גילת שעולה לראשונה לליגת העל. הרצליה של השנתיים האחרונות היתה מועמדת ללכת עד הסוף כשזו של לפני שלוש שנים זכתה בגביע. העונה נראה שהרצליה הולכת לאתגר הגדול ביותר שלה מאז עונת הבכורה. שאלת המפתח: מתי בהרצליה יספרו לנו שהכל היה מתיחה וינחיתו שמות גדולים שיהפכו את הסקירה ללא רלוונטית? מאז עלתה הרצליה לליגה הפתיעה מדי פתיחת עונה בשמות נהדרים- ברילנד, קארסון, היל ואחרות. השנה הלכו על קונספט של 3 זרות אלמוניות יחסית ועוד הוסיפו סגל ישראלי צעיר וחסר נסיון. האם תדע הרצליה להתמודד עם השינוי והיעדר הנסיון? אליצור חולון שלוש מעבר לים: סאניה צ'ונג, קריסטל ברדפורד, אמברוסיה אנדרסון הסגל הכחול-לבן: לימור פלג (קפטנית), נופר שלום, נועה זליבנסקי, שובל אור שלום, שני לוין, ענבל גבע. על הקווים: רועי איזנברג בעונה שעברה: מקום רביעי, 10 – 11. הפסידו בחצי הגמר דו"ח טרום עונה אליצור חולון היו רגע לפני הכתרה כלהיט של הליגה. לא בכל יום מצליחים להנחית בישראל שחקנית כמו מורגן טאק. גבוהה שזכתה ב-4 אליפויות במכללות ומדליה עם נבחרת ארה"ב הצעירה. שחקנית נוצצת כזו שמגיעה בגיל 23 אחרי שנתיים ב-WNBA כשהיא בכושר שיא אמורה להגיע לישראל..... אז היא לא הגיעה. רגע לפני פתיחת העונה ביקשה להשתחרר מהחוזה לטובת כסף גדול מסין ואנחנו נשארנו עם החלומות. אבל חוץ מהחלומות נשארנו עם סגל שהרבה זמן לא נבנה בחולון. לימור פלג ונופר שלום הן 2 סמלים בליגה שלנו, שחקניות נבחרת ושחקניות 3X3 שמכירות אחת את השניה היטב. נועה זליבנסקי שממשיכה (הרבה זמן לא קרה) לעונה נוספת בחולון והופכת להיות אחת השחקניות המזוהות עם האגודה ושובל אור שלום הצעירה יצרו סגל ישראלי מגוון. הזרות שיגיעו הן קריסטל ברדפורד שחקנית נהדרת לליגה, שרק עונה בינונית במיוחד בפ"ת שנה שעברה השאירו אותה בישראל לחוויה מתקנת. צ'ונג היא ללא ספק השם המסקרן וכמו שנראתה במשחקי ההכנה גם הולכת להיות אחת השחקניות הבולטות בליגה וההחתמה האחרונה אמברוסיה אנדרסון, ששיחקה בישראל ברמה"ש, אשדוד, ראשל"צ, ונתניה. אנדרסון מכירה היטב את הליגה ותנסה לספק מענה ראשוני מהיר לחולון שמחפשת את הזרה לפתוח איתה את העונה. שאלת המפתח: כמה רחוק יכולות להגיע נופר שלום ולימור פלג. הן כבר היו בקבוצות צמרת אבל השנה הן צריכות במו ידיהן להפוך את חולון לאחת כזו. עד לתחילת החודש היתה צריכה להיות שם מורגן טאק לעזור להן, היא לא תגיע - האם יצליחו? כדורסל רמה"ש שלוש מעבר לים: לורן ארווין, שיי קלי, אלכס הארדן הסגל הכחול-לבן: יעל אהרונוב-שמואלי (קפטנית), עדן רוטברג, טל לב, יעל גלילי, ולדה אברמוב, לורן בניטה על הקווים: נמרוד מיטל ; ע.מאמן: עמי נאווי בעונה שעברה:מאזן 10 – 11 מקום חמישי, פלייאוף עליון דו"ח טרום עונה איך בונים קבוצה בלי להטיס רכבת זרות במהלך חצי שנה של כדורסל? מחתימים את הקלעית המובילה של העונה שעברה שגם מדורגת 6 בריבאונדים (שיי קלי) מוסיפים אליה את השחקנית היעילה בליגה שדורגה 4 בין המוסרות המובילות (אלכס הארדן) וסוגרים עם לורן ארווין (1.89), גבוהה מנוסה ומוכחת שהגיעה מהליגה הצרפתית. בגזרת הישראליות כל מאמן מחתים שחקניות שמאמין בהן, נמרוד מיטל המאמן החדש של רמה"ש החתים שחקניות ששיחקו אצלו עדן רוטברג בעונה שעברה ועוד קודם בנבחרת, טל לב, יעל גלילי ו-ולדה אברמוב באקדמיה ובנבחרות כך שהסגל צעיר ככל שיהיה יתחבר בקלות. לצד כל אלה יעל אהרונוב השחקנית הכי מזוהה עם רמה"ש ממשיכה לשנה נוספת ואיתה לורן בניטה בוגרת המחלקה הצעירה. כל אלה אמורים להספיק ואם לא? אז יחזק את הסגל המקצועי עמי נאווי, מהמאמנים המוכשרים שהצטרפו לענף מהגברים. ככה בונים קבוצה. שאלת המפתח: האם נמרוד מיטל יצליח לפצח את השיטה בליגת העל? הרבה מאד שחקניות ורסטיליות זרות וישראליות שאמורות לשחק במגוון תפקידים לפי הצורך של הקבוצה יחייבו התאמות אינטליגנטיות, השאלה אם הקבוצה תדע לנצל את היתרונות או ש-2 הזרות הבולטות של העונה שעברה (הרדן וקלי) ידרכו אחת על השניה עד שאחת מהן תעזוב? מכבי רעננה שלוש מעבר לים: קריזמה פן, אריאל אדוארדס, בריה גוס הסגל הכחול-לבן: ליהי דורון (קפטנית), לירז קניג, יערה יצחקי, מורן ספיר, שיר תירוש, סהר דגן, שירה בן דוד, שלי סירקיס. על הקווים: לירון שרף בעונה שעברה: מאזן 6 – 15, מקום שישי, פלייאוף עליון דו"ח טרום עונה רעננה היתה הפתעת העונה שעברה כשבשנה הראשונה התברגה לפלייאוף העליון. אז מיהרו להחתים את מי שאחראיות לכך הן קריזמה פן הנהדרת כשחקנית הפנים ואת 2 הצעירות שכל הליגה חיזרה אחריהן יערה יצחקי ושיר תירוש והקפטנית ליהי דורון שמחברת את הכל ביחד. הכל כדי לשחזר את ההישג. איפה הבעיה? כשכל הקבוצות הפיקו לקחים וערכו התאמות ברעננה הלכו על המוכר כשהשאלה אם הוא יספיק. אדוארדס כפורוורדית מגוונת מגיעה במקומה של פיין וגוס כקומבו תחליף את האוטס – מה שהיה הוא שיהיה? אם צריך לחפש את הרענון הוא מגיע מהישראליות שהצטרפו. לירז קניג שחקנית ותיקה ומוכחת חוזרת לקבוצה בה גדלה ומורן ספיר אחרי שנה מוצלחת בחולון חוזרת גם היא הביתה. כך יחד עם דגן , סירקיס ובן דוד שהתבגרו והתנסו עוד שנה הקבוצה עמוקה במיוחד ומגוונת. אם לא בקונספט הראשוני אז אולי הרענון מהספסל יהיה שובר השוויון. שאלת המפתח: מי זו בריה גוס? קריזמה פן כבר עונה רביעית בישראל מספיק מנוסה ודומיננטית וכבר הוכיחה שנה שעברה, אדוארדס מגיעה מספרד עם רקורד שמצדיק את החתמתה, האם הזרה השלישית היא החלק החסר בפאזל? וגם בשנה שעברה הישראליות כמעט לא היו איום התקפי, 4 מהן ממשיכות לעוד שנה – מה זה מבשר? הפועל ראשון לציון שלוש מעבר לים: אטוניה איינגיפה, טורי ג'ארוס, סידני קולסון הסגל הכחול-לבן: עדי לוקס (קפטנית), עדן פורת, הדר חדד, מיכל אסף, מיקה יקיר, יובל ניצן על הקווים: רועי לזר ; ע.מאמן: רועי לוין בעונה שעברה: מאזן 6 – 12, מקום שביעי, פלייאוף תחתון דו"ח טרום עונה בראשון לציון ניסו להפיק לקחים. בעונה שעברה החליפו הרבה יותר מדי זרות והסתבכו בתחתית, אז התחילו בשם מוכח ושובר שוויון בין קבוצות אמצע הטבלה כשהחתימו את אטוניה נינג'יפה בתום מו"מ ארוך ומתיש, הביאו את סידני קולסון שמסתמנת כאחת הרכזות הבולטות בליגה והימרו עם טורי ג'ארוס בעלת נסיון אירופאי כולל ביורוקאפ, אך סימן שאלה על התאמתה לליגה הישראלית. מכאן נשאר לעשות התאמות בזרות כשלוקס, פורת וחדד הן כבר שחקניות בית ומיכל אסף הצטרפה במקומה של לימור פלג ותהווה כוח רענן. רועי לזר אחרי שנתיים בתחתית רוצה להימלט ממנה ובנה לפי כל הכללים – עכשיו נשאר לגלות אם זה מספיק. שאלת המפתח: האם הצעירות יעשו את קפיצת המדרגה? נכון זו ליגה של זרות אבל עם שני משחקים בשבוע ראשל"צ לא יכולה לשרוד לאורך זמן על רוטציה של 6 שחקניות ותהיה חייבת את צעירות המחלקה שיובילו גם הן. אליצור רמלה שלוש מעבר לים: אדוט בוגלאק, מרקל ווקר, ג'ני סימס הסגל הכחול-לבן: נעמה שפיר (קפטנית), נועה גנור, דייזי פדר, אלכס כהן, אלואיזה כץ, שיראל ברמן, אופיר קסטן-רז על הקווים: אלי רבי ; ע.מאמן: דניאלה ראובן בעונה שעברה: דאבליסטית בליגה הלאומית דו"ח טרום עונה קיץ קלאסה ברמלה של אלי רבי. כשכל הליגה היתה סחרחורת ברמלה עבדו בשיטתיות כיוונו לכמה ישראליות מובילות ותוך זמן קצר החזירו הביתה את נעמה שפיר שגם קיבלה את סרט הקפטן, אחריה את נועה גנור ושתי מתאזרחות כדי להשלים ישראלית דומיננטית על כל עמדה על המגרש. אז התפנה הצוות המקצועי להחתים זרות. בליגה שבה לא כל קבוצה יודעת להתנהל ביושר ברמלה "ספגו" את הקומבינות בחיוך והצליחו להביא שחקניות מעניינות ודומיננטיות בצבע ואת סימס הרוקית. כדי לסגור את הסגל צרפו שחקניות עתיד מנבחרת הנערות. במקביל ההנהלה החדשה וחוג האוהדים לא הפסיקו בשיווק כדי שרמלה שחזרה לליגת העל אולי גם תחזיר לה את הצבע. שאלת המפתח: האם ג'ני סימס היא השחקנית שיכולה למשוך את רמלה למאבקי אליפות או מה יביאו במקומה? הסגל הישראלי לא נופל מזה של יריבות הצמרת הזרות נראות דומיננטיות ואת ווקר כבר ראינו פה בשנה שעברה אבל הקהל של רמלה לא יסתפק במאבק על הפיינל פור. הפועל פתח תקווה שלוש מעבר לים: בריטני סייקס, שאקייה לירי, אלכסיס פיטרסון הסגל הכחול-לבן: מאיה איסרוב (קפטנית), ארון צימרמן, הדר רפאל, שהד עבוד, צליל וטורי, רעות מסילתי, הילה מימון, שירי יום טוב על הקווים: גיל סלע בעונה שעברה: חצי גמר בליגה הלאומית (עלתה על חשבון ירושלים שהדיחה אותה) דו"ח טרום עונה הפועל פתח תקווה אחת ירדה והפועל פתח תקווה אחת אחרת ביקשה יפה לעלות אז נתנו לה. ההחתמה הכי חשובה היתה של מנהל הקבוצה עזרא אברהם שאיפס את הקבוצה והחזיר מנטאליות, נשמה ומקצוענית. ההמשך היה "גניבת הקיץ" (תרתי משמע) של בריטני סייקס שהיו לה לא מעט הצעות ובסוף נחתה באם המושבות. כדי לפצות אותה על הפקקים בז'בוטינסקי צרפו לקבוצה 2 חברות ששיחקו איתה במכללה. בגזרת הישראליות ההישג הגדול ביותר היה החתמתה של מאיה איסרוב שחוזרת לפ"ת אחרי שנתיים מצוינות בחוץ ומשדרגת את הקבוצה. גם הדר רפאל שממשיכה מהלאומית יכולה לייצר עונת פריצה. שהד עבוד שחוזרת מהמכללות היא השם המסקרן אין ספק וצליל וטורי נראית במשחקי ההכנה כשחקנית הטובה ביותר בקבוצה ואולי גם עבורה זו שנת פריצה. מסילתי, מימון וצימרמן ינסו להפתיע בדקות שיקבלו. שאלת המפתח: 3 זרות מאותה מכללה אחת מהן מחמישיית הרוקיות ב-WNBA מגיעות יחד למלאבס. האם הכישרון והיכולת ינצחו את העיר שיש בה את מסעדת 'פפריקה' ורישיונות האולם מגיעים במחזור הסיום? בני יהודה ת"א שלוש מעבר לים: סקויה הולמס, קורטני נוקס, מנואל טיילר הסגל הכחול-לבן: מאי דיין (קפטנית), שיר לוי, עמית טולמן, לנה פדולובה, ענבל שטרן, גלי בן מרדכי, שי רחמים על הקווים: עדני דגן בעונה שעברה: מקום 8 בליגה הלאומית (עלתה במקום מעגן מיכאל) דו"ח טרום עונה בני יהודה התחילה להיערך מאוחר, אפילו מאד. בנסיבות כאלה בשוק הישראלי הצפוף נותרו לא הרבה שחקניות, מהן 2 צעירות שחקניות נבחרת העתודה ומאי דיין אחת שחזרתו של עדני דגן אולי סוף-סוף תאפשר לה את הפריצה. אבל בלי נסיון על המגרש ועם סגל משלים של שחקניות פנים ללא גארדית דומיננטית- הנסיון של המאמן דרוש פה כדי להוביל את הקבוצה להצלחות. יש לציין את עדני דגן שלקח על עצמו את האתגר, ולא חשש לפגיעה ברזומה העשיר שלו ההחתמה של סקויה הולמס שכבר מכירה את הליגה הישראלית ומגיעה אחרי קיץ טוב ב-WNBA יכולה להתברר כהחתמה הטובה הקיץ, שתי השחקניות האחרות רוקיות שבוודאי יתאימו למרקם החברתי אבל סימן שאלה כמה גבוה יכולות להרים אותו. שאלת המפתח: איזה קסם יעשה עדני שיוביל את הקבוצה לפלייאוף העליון? שחקנית פנים אחת בת 44 והשניה בת 18 – מה פדולובה כבר שכחה שבאקדמיה לא למדו?