יומן פלייאוף: צפון עולה

בעוד כמה שעות תשמע שריקת הסיום של עונת 2018/19 במחוז הצפוני של הליגה הארצית, והיא תחזיר איתה לליגה הלאומית קבוצה שעזבה אותה רק לפני שנה או שנתיים. בזמן שהמחוז הדרומי הסתפק בסדרת גמר קצרה, אך בכל זאת דרמטית, הצפון הקשוח לוקח איתו אותנו, שוב, עד לרגעיו האחרונים, אבל סך הכל אנחנו סבבה עם זה. אפילו קצת התרגלנו. אם תעלה - רמה"ש תהיה נציגת השרון החמישית בליגה בעונה הבאה (אלמלא כפ"ס הייתה יורדת, היא כבר הייתה השישית), אם ידה של מגדל העמק תהיה על העליונה - היא תהיה נציגת הצפון השישית בליגת המשנה בעונת 2019/20. כך או כך, ואיך שלא תהפכו את זה, 10 קבוצות מאזור השרון וצפונה יאכלסו את הליגה הלאומית של העונה הבאה. נוח לחברות ההסעות (ולצלמת הבית שלנו לימור מלינוף), קצת פחות למי שגר באזורי חיוג 03 ו- 08 ורוצה לראות קצת יותר כדורסל ישראלי.

ובכל זאת, ברכות להפועל חבל מודיעין. על השליטה בליגה לאורך רוב שלבי העונה, על האופי, על הדרך, על התהליך שבסופו של דבר הסתיים כמתוכנן. אחרי 3 עונות בליגה הארצית הצליחה הקבוצה של יוסי מזרחי (המנהל המקצועי) ואופיר פלצמן לעמוד במטרה שהציבה לעצמה ולעלות ללאומית, ובוא לא נשקר - זה היה די קל. אשתקד סיימה חבל מודיעין את העונה במקום הראשון (במאזן 6-16) והודחה עוד בחצי הגמר, השנה היא הגיעה לשם עם הפסד בודד לאורך העונה כולה (שדרות סיימה את העונה במקום השני עם 6-16), והשלימה שני סוויפים בפלייאוף בדרך לליגה השנייה. קבוצה אחת בלבד הצליחה לעשות את אותו הדבר לפניה, בתעתיק כמעט מדויק - הפועל חיפה. ממליצים לחברים מחבל מודיעין להרים טלפון ליובל רוסמן ולשאול אותו מה לא כדאי להם לעשות בעונת הבכורה שלהם בלאומית, כדי שהדרך לשם תהיה מתונה יותר. רמה"ש ומגדל העמק לא בהכרח זקוקות לטיפים, הן כבר היו שם לא מזמן, אבל יש באופק קבוצה אחרת שדווקא כן.

הכתובת לא הייתה על הקיר

על העונה הזאת כבר היה כתוב "עירוני נהריה". ההפסדים שבאו בצרורות, רכבת חילופי הזרים, ההפסדים במשחקים הקריטיים בכלל ובמשחק השלישי נגד הרצליה בפרט. עוד מסופו של הקיץ הרבה אנשים לא האמינו שעירוני נהריה תשרוד, האמת היא שגם אנחנו, אבל כמו חתול עם 7 נשמות ומטען נייד עם קיבולת של 20,000 מילי-אמפר לשעה - כך גם נהריה. אפשר לדבר על חולשתה היחסית של ליגת העל העונה - כשלא פחות מ- 7 קבוצות יסיימו אותה מחר במאזן שלילי, אפשר לדבר על הסיבוב השלישי המתיש - שלנהריה הוא דווקא עשה פלאים, אפשר לדבר על חולשתה של הרצליה, על לוח המשחקים המאתגר שחיכה לה בסיבוב, אבל אל תקחו את זה מנהריה. אריק אלפסי שיחק אותה, והקבוצה מהשרון - אחרי 27 שנים בליגת העל, תפתח את העונה הבאה בליגה הלאומית. כנראה.

יש איזשהו מוטיב כזה שחוזר על עצמו אצל קבוצות שנידונו לירידת ליגה. הוא נותן את אותותיו כבר בחודש נובמבר: חילופי זרים תכופים, איבוד יתרון מבטיח להפסד בדקות הסיום, מאמנים שלא נשארים ומאמנים שמתקשים להטמיע את פילוסופיית המשחק שלהם. גם נהריה וגם הרצליה עברו השנה תסריטים זהים. בהרבה מאוד פעמים מקומות בטבלה נקבעים ע"פ מאזנים פנימיים, כאן נהריה נשארה בליגה לא בזכות ניצחון כפול על הרצליה או הצלחה כבירה נגד קבוצות התחתית, אלא בזכות ניצחון כפול על חולון, ניצחון כפול על נס ציונה וניצחון על ירושלים. הרצליה תסיים את העונה עם 0 נצחונות מ- 15 משחקים נגד החמישייה הראשונה.

בין חיפה לגליל

אחרי שני משחקים בסדרת גמר הפלייאוף של הליגה הלאומית אפשר כבר להגיד בבטחון שגליל עליון לא באה לשם כדי לשמש כתפאורה. הקבוצה של אבישי גורדון שוב פתחה סדרה בהפסד, שוב הצליחה לחזור משם לשוויון, וביום שלישי הקרוב שוב תהיה לה הזדמנות לעלות ליתרון ולהפיל את כל מה שנשאר מהלחץ של עונת 2018/19 לתת - על כתפיה של מכבי חיפה. לפני שבוע ישבנו ודיברנו כאן על הפייבוריטיות הברורה של הירוקים, שלמעשה נכונה גם היום, אבל בשני המשחקים הראשונים של הסדרה הצליחה גליל לעשות בערך את מה שרצתה.

בשני המשחקים הראשונים של הסדרה נצחה גליל בריבאונד - נקודת החוזק המשמעותית של חיפה לאורך העונה כולה. בכלל, חיפה של הפלייאוף היא קבוצת ריבאונד פחות טובה מאשר חיפה של העונה הסדירה. לפני שבועיים תרצנו את זה ב"אם אתה קולע יותר אתה צריך לקחת פחות כדורים חוזרים", אבל כשאתה בכל זאת קולע פחות מישהו צריך לעשות משהו עם הכדורים החוזרים הללו.

ההנחה הסבירה אומרת שביום שלישי חיפה תעלה על הפרקט בכפר בלום ותדרוס כל מי שיעמוד בדרכה. בשני המשחקים הראשונים ההגנה של גליל הייתה זו שנתנה את הטון, והסיכוי של חיפה להפוך להיות הקבוצה הדומיננטית בסדרה תהיה קודם כל תלויה ביכולת שלה להפוך את הקצב ולהתחיל לרוץ, ואין לה עוד הרבה זמן. כך או כך - זה לא יגמר מחרתיים, ונקווה שגם לא ביום שישי הקרוב. תנו לנו איזה משחק חמישי ועוד איזו הזדמנות אחרונה לקשקש לכם על המספרים של כל מה שהיה.