"לא מתכוון לעצור"

גם בגיל 35, אלעד הופמן הוא אחד השחקנים הטובים והמבוקשים בליגה הלאומית, והוא ממש לא מתכוון לפרוש בקרוב. בראיון לאתר הוא מדבר על החיבור ליבנה ("זה מועדון הבית שלי"), הקריירה הענפה ("הרגשתי שאני מאוד דומיננטי בליגה הזאת"), הבחירה לחמישיית העשור ("זה מאוד מיוחד"), הקורונה ועוד.


| לילך וייס

 

"זאת שנה 18 שלי, ואני עדיין מתרגש כמו ילד קטן".

בתחילת העונה אלעד הופמן חגג יום הולדת 35. לצד היותו אחד השחקנים המבוגרים בליגה, הוא גם אחד השחקנים הטובים והמבוקשים, כשלצד הניסיון והמנהיגות - הוא עדיין מספק מספרים. 13.4, 4.5 רב' ו-4.1 אס' למשחק עד כה מתחילת העונה. ואם תשאלו אותו - הוא לא מתכוון לפרוש בקרוב. "הקלישאה החבוטה - תסחבו אותי עם אלונקה מהמגרש. אני אוהב כדורסל, אוהב את הספורט, אני מקווה שאני אחזיק כמה שאפשר בליגה הכי גבוהה שאני יכול. זאת שנה 18 שלי, ואני עדיין מתרגש כמו ילד קטן."

 

הופמן הספיק לעבור הרבה בקריירה שלו, שהתחילה במקום שהוא נמצא היום - ביבנה. אחרי שגדל במחלקת הנוער המקומית, שיחק בשורות הבוגרים ב-3 קדנציות שונות ויש לו חיבור מיוחד לקבוצה. בקדנציה הנוכחית הוא מתחיל עונה שלישית ברציפות. "לפני 20 שנה כשעוד שיחקתי פה בנוער יבנה היתה עיר קצת יותר קטנה, היום היא כבר יותר גדולה ומתפתחת המון. אני חושב שעכשיו הניהול פה הוא יותר מקצועי, שזה דבר חשוב מאוד, ואפשר להגיע ליותר ילדים. אני מאוד מקווה שזה יתן דחיפה ויגיעו לשחק פה גם ילדים מהמושבים מסביב, וגם שילדים ממחלקות הנוער יגיעו לבוגרים. מקווה גם שנראה את ההורים, את המשפחה, את השכנים, את כל מי שגר בעיר פה ביציעים, זה אחד הדברים החשובים למועדון."

ומה הציפיות שלו מהמשך העונה ביבנה ובכלל מעתיד המועדון? "קודם כל שנהיה בריאים כולם, גם מבחינת קורונה וגם מבחינת כדורסל. הכי חשוב - אני מאוד מחובר ליבנה, זה מועדון הבית שלי, והייתי רוצה שהקבוצה הזאת תעשה קפיצת מדרגה וכבר בעשור הזה תגדל. גם מבחינת קבוצה, קהל ושחקנים באגודה, וגם שתגיע לליגת העל, אני מאוד מקווה שאני אהיה פה כשזה יקרה."

פרט ליבנה, הופמן שיחק בלאומית גם ברמלה, הוד"ש, ב"ש, קרית גת ונס ציונה. עם השתיים האחרונות זכה באליפות ועלה לליגת העל, ובין לבין נבחר לשחקן העונה ולחמישיית העונה כשהיה שחקן דומיננטי גם בשאר הזמן. ולאור כל זה, אף אחד לא הופתע כשבסיום העונה הקודמת נבחר לחמישיית העשור של הליגה.

"מרגיש שנתתי הרבה לליגה הזאת, נחמד לקבל את ההכרה הזאת. זה מאוד מיוחד, מרגש, כיף לקבל הכרה על משהו שאתה עושה לאורך זמן. הרגשתי שאני מאוד דומיננטי בליגה הזאת, לאורך הרבה שנים, אז לא מפתיע, אבל עדיין זאת תחושה מעולה וכיפית ותודה לכל מי שבחר. אני לא מתכוון לעצור ומקווה שגם את העשור הבא אנחנו נעשה.

במהלך העשור היו רגעים מאוד מיוחדים של סיפוק אדיר, אחרי עונה שלמה שעבדת על משהו וגם בשתי הפעמים שעליתי כשהרגשתי שזה צריך לקרות. כשאתה מצליח לעמוד בציפיות של עצמך זה תחושה עילאית. שתי עליות הליגה זה רגעי השיא."

הופמן שיחק גם 5 עונות בליגת העל - בגליל עליון, בני השרון, אשקלון, אשדוד ונס ציונה, אבל לא היה דומיננטי כמו שהיה בליגת המשנה. "כמו כל שחקן תמיד אתה רוצה להגיע לרמות יותר גבוהות, לא הייתי אומר אכזבה אבל כן אני חושב שיכולתי לעשות דברים יותר דברים. אבל אני מאוד מרוצה מאיך שהקריירה שלי יצאה והיא עדיין לא נגמרה."

עם צלחת האליפות במדי קרית גת. מרגעי השיא בקריירה

 

"לא חושב על החיים שלי בלי הכדורסל"

כאמור הופמן הצליח לשמור על כושר טוב ויכולת טובה לאורך השנים בליגה הלאומית, וידע גם לעשות את ההתאמות הנדרשות יחד עם השנים. "כשהייתי יותר צעיר הייתי הרבה יותר שחקן של מגרש פתוח, הולך לתוך הטבעות. היום אני שחקן יותר פיק אנד רול, מחפש להגיע לזריקה נוחה מאשר ללכת דוך לסל. עשיתי את השינויים גם בהתאם לגוף שלי וגם בהתאם לכדורסל היום וזה מסתדר לי טוב."

בשבוע הבא (בתקווה) הליגה הלאומית תחזור אלינו אחרי ששוב הושבתה. "הקורונה פגעה בנו כמו בכל הקבוצות גם מבחינת תקציבים, אבל הרכבנו קבוצה טובה וננסה להתקדם צעד צעד. זאת תקופה גרועה חבל על הזמן, גם ברמה המנטאלית. גם לי וגם להרבה שחקנים אחרים נורא קשה לשבת בבית. אבל בואו נגיד את האמת, אנחנו כנראה ברי מזל שכדורסל מקצועני עדיין נחשב חיוני. בואו נקווה שהתקופה הזאת תעבור כבר מישראל ומהעולם בכלל, יהיה קהל ביציע ונפסיק עם המסכות."

כמו שכבר ציין, הוא לא מתכוון לפרוש בקרוב, אבל כן יש מחשבות קדימה. "יש מחשבות אבל לאו דווקא לאחרי הקריירה, אני מנסה לשלב את הדברים כבר עכשיו. אני גם לומד דברים ואני מאמין שאני אצליח לשלב. לא חושב על החיים שלי בלי הכדורסל, אני מדבר על משחק. כשאסיים לשחק אולי אעבור קצת לצד הניהולי או אולי לאמן, למרות שזה לא הדבר שאני הכי רוצה, אני אמצא את הדרך שלי."