מאחורי הקלעים: האפסנאי

הוא רק בן 20, אבל כבר 8 שנים שאור מרדכי הוא חלק בלתי נפרד מקבוצת הכדורסל של הפועל עפולה. כילד עפולאי מקומי הוא היה מגיע למשחקים ומעודד, ובגיל 12 הוזמן על ידי עודד עקיבא מנהל הקבוצה להצטרף למועדון, שם הוא מצא בית.




"אהבתי כדורסל, הייתי מגיע לכל המשחקים. והיום החיים שלי פה. לא חושב על לימודים או שינוי כיוון. בבוקר אני עובד במזגנים, ואחה"צ אני פה באולם. הם יודעים שימי שלישי זה הפועל עפולה. אני נמצא הרבה שעות בשבוע באולם, מגיע לכל האימונים, כמובן למשחקים ולמשחקי חוץ."


בתחום האחריות של אור נמצאים הרבה דברים שהם גם מעבר לאפסנאות בלבד. מעבר לבגדים ולכביסות, הוא דואג לשחקנים גם באופן אישי. "כל בעיה קטנה שיש לשחקן אני מטפל בו, גם אם זה אישי. הוא אומר לי ואני מעביר הלאה, יש לי קשר טוב עם השחקנים וההנהלה. השחקנים מכבדים אותי. אלן דורהאם למשל, שחקן נשמה, התחברתי אליו מאוד."


ביום של משחק, אפשר למצוא אותו כבר ב-16:00 באולם, הרבה לפני שראשוני השחקנים מגיעים. "אני מגיע בערך 3 שעות לפני המשחק לאולם, בודק שהכל מסודר, שיהיה נקי, מוכן למשחק. מגבות, מים, וכו'. "במהלך משחק אני דואג לשחקנים, שהם יקבלו את השירות המלא, מה שהם מבקשים. על הדרך נהנה מהמשחק, מעודד ומטריף אותם"


את התקופה של האדומים בליגת העל אור החמיץ, כך שהוא לא יכול לחכות כבר להגיע עם עפולה לשם. "רק מחכה שהם (הפועל עפולה) יעלו ליגה, רוצה כבר לקחת אליפות פעם אחת בחיים שלי. הייתי רוצה להיות ביד אליהו, בארנה. אם תגיע הצעה מליגת העל יהיה לי קשה לעזוב, אבל יכול להיות."

אבל כן יצא לו להיות בכמה רגעי שיא של הקבוצה בלאומית. "הכי נהנתי במשחק נגד הפועל ת"א, כשהם היו בלאומית. היה קהל, אווירה טובה, קרוב ל-2,500 איש, היה כיף. גם בגמר הפליאוף מול נהריה, היה סיוט. הביתיות שלהם חבל על הזמן. הייתי רוצה שיהיה פה גם ככה, חשוב מאוד."

והיו גם קצת רגעים יותר קשים "היה משחק, היה משהו לא טוב, הפסדנו בגלל השופט. התעצבנתי והוא הרחיק אותי."


ומה לגבי העתיד? "אני אוהב את העבודה. אני רוצה להמשיך בעבודה, ולהגיע אפילו יותר גבוה, להיות מנהל קבוצה." ומה לגבי העתיד של הפועל עפולה, שכרגע מסובכת קשות בתחתית? "אני בטוח שיהיה טוב. אם עפולה תגיע לפליאוף העליון, קבוצות יפחדו להגיע לכאן."