מסופסל: מקדימים את זמנם

הליגה הלאומית פתחה רגוע, אבל ג'יימי הול וגייב לוין לא מחכים לאף אחד. בארצית העניינים קצת יותר טעונים, והשבוע פוצץ משחק לראשונה זה שנים בשל החלטות שיפוט. ובליגה של הגדולים: אחרי כל הבלגן - מכבי ת"א והפועל ירושלים יפגשו ברבע גמר הגביע, במועד המתוכנן. האם אפשר לעשות זאת אחרת? (צילום: מנהלת ליגת העל)


| אלירן כהן

 

חתולים בצמרת

זוהי לא בדיוק תמונת ראי, אבל הליגה הלאומית עושה את זה מספיק טוב כדי שגם בפתיחת העונה הנוכחית נחוש מופתעים. תמונת המצב אחרי ארבעה מחזורים: חצי ליגה עם מאזן 2-2, היורדת מליגת העל קוטלת את יריבותיה די בקלות (הפרש כולל של פלוס 72, למרות ההפסד לחבל מודיעין), אשקלון (למרות שמשחקת ללא השחקן המשמעותי שלה - רוברט רותבארט) ויבנה מתבססות בפסגה, והפועל חיפה שוב סוגרת קיץ בקול תרועה רמה ופותחת עונה עם יותר סימני שאלה מסימני קריאה.

עוד מוקדם לשפוט לאן כל זה יגיע. תנו להם זמן. אבל הנה כמה קטנות מעניינות שלא יזיק לכם לספר בארוחת השבת עם המשפחה או במפגש החברתי בפאב הסמוך, סתם כדי להראות לכולם שאתם יודעים משהו שהם לא:

- 25 נקודות בממוצע לערב השיג עד כה גייב לוין (בשלושה משחקים בהם נטל חלק). סביר להניח שקצב הצבירה ירד בהמשך, אבל אנחנו יכולים להתפשר גם על 5 נקודות פחות בממוצע העונתי כדי לשבור את שיאו של יועד בית-יוסף מהעונה הגדולה בבאר יעקב - לממוצע הנקודות הגבוה בעונה הסדירה לשחקן ישראלי בליגה (קצת פחות מ- 20 נקודות). מאז השקת הסטטיסטיקה הרשמית כמובן.

- אבל מה לשיא הזה ולהצגות האחרונות של ג'יימי הול, שלא ראינו כאן מעולם: שלושה משחקים רצופים עם דאבל-דאבל של 20+ 20+ וממוצע של 20.3 ריבאונדים לערב. הכי קרוב אליו היה סטנלי ברנדי, בימים הגדולים, ויש את ג'ף אלן מחזיק בשיא של 30 כ"ח במשחק בודד. אבל מעט מאוד שחקנים רשמו בעונה אחת שלושה משחקים של 20 כ"ח, אף אחד לא עשה את זה ברצף, ולא נגיד כלום על זה שאנחנו רק אחרי המחזור הרביעי.

 

רותח באמצע הסתיו

דבר כזה לא היה לנו בליגה הארצית של השנים האחרונות. בסה"כ חודש נובמבר, והאמוציות מגיעות לשיאן. זה קרה השבוע, במשחק הליגה בין קריית אונו לכפר קאסם, בו סדרת שריקות שהיה מי שאמר שהיו שנויות במחלוקת, ותגובות קיצוניות - הביאו את השופטים להחליט לפוצץ את המשחק. לא היינו שם, ולמעט דיווחים משני הצדדים אנחנו לא באמת יכולים או יודעים להגיד את דעתנו, אבל היא לא באמת משנה. אפשר לבוא בביקורת על איכות השיפוט בליגה השלישית, מתוקף היותה הליגה השלישית בישראל, ותמיד יש על מה לעבוד - אבל בכל זאת צריכים להכנס לפרופורציות הנכונות.

קחו 5 שנים אחורה, לימים בהם הליגה הוכרעה ללא משחקי פלייאוף - ואולי לאובר אמוציות יהיה יותר קל לתת הצדקות. היום, בעולם בו 8 הראשונות (!!), למשחק הבודד אין כמעט משמעות, בטח עבור קבוצות שנבנו לעלייה, והפסד טכני - מעבר לבלגן הגדול שהוא הולך ליצור עכשיו לאנשי הטכנולוגיה שאמונים על עדכון הטבלה - הוא גיבנת רצינית שדווקא היא עלולה להשפיע על מה שקורה בה בסופו של יום. יש עוד זמן לשחק, חברים. מותר להיקלע ליום לא טוב, מותר לבקר בצורה אמיתית את איכות השיפוט, ומותר אפילו להפסיד - "גם כשלא מגיע". יש כל כך הרבה הזדמנויות לתקן, להשתפר, ולהיות טובים יותר, שחבל לעצור את הרכבת רגע אחרי שיצאה מהתחנה. בת"א סבידור מרכז זה עובד, חצי מהשבוע, נהדר.

 

רבע גמר, דריכות שיא

יקום מי שהאמין שהגרלת משחקי גביע המדינה תזמן מפגש בין מכבי ת"א להפועל ירושלים כבר ברבע הגמר, דווקא בעונה בה יומרות ההישגים של השתיים הרקיעו שחקים. מכבי ת"א, אולי לא בכושר השיא שהייתה בו לפני שבועיים, עוד תצטרך לעבור את ברצלונה לפני, ירושלים. האחרונה שזעמה על מועד המשחק והלו"ז הצפוף שלכאורה נוצר לה (משחק הליגה נגד חולון שתוכנן להמשך השבוע - נדחה) - קיבלה כמה ימים של הכנה אחרי ההפסד בליגת האלופות.

בימים האחרונים נשמעו קולות בעד ונגד הצורך "להתאים את הלו"ז" לקבוצות המייצגות אותנו באירופה, ובפרט - מכבי ת"א, שחווה לו"ז משחקים עמוס במיוחד בליגה "פרטית" במפעל שלא עובד בשיתוף פעולה עם פיב"א והליגות המקומיות. אפשר להבין את אלה ואלה, אבל העובדות הן כאלה: ליגת העל - על 33 מחזוריה, צפופה מידי, וכמובן שאנחנו מתכוונים לגנותו של הסיבוב השלישי. 5 קבוצות שמשחקות באירופה מקבלות את כל הדחיפה והעידוד לעשות את זה, אבל גם מצפות באופן דומה שיתאימו את הלו"ז עבורן, ומשחקי גביע המדינה - המפוזרים מידי, יוצרים מעמסה גדולה מידי למי שצריך לנהל לו"ז קדימה לשנה שלמה מבלי לדעת איזה משחקים יחכו לו באמצע הדרך.

עד אז, יצטרכו באיגוד הכדורסל להתפלל שהקבוצה שתנצח את משחק רבע הגמר הטעון - לא תפול בהמשך הדרך. הפעם האחרונה בה היה לנו גמר גביע בלי מכבי ת"א ובלי הפועל ירושלים הייתה בעונת 2008/09. למעשה, זו הפעם היחידה בה זה קרה מאז עונת 1994/95. זו אולי לא חגיגת כדורסל שוות גודל לגמר הפיינל פור, אבל גם היא משהו. אחרי הכל, מי לא רוצה לתפוס לרגע את מכבי ת"א, הפועל ירושלים או רובי ריבלין בלו"ז הצפוף שמחכה להם בחודשים הקרובים.