עדי בן אשר- עובר למגרש של הגדולים

עדי בן אשר כבר נמצא מעל עשור בכדורסל הנשים, אך רוב הסיכויים שלא שמעתם עדיין את השם. מי שזכה באליפויות בליגה הארצית עם בני יהודה ואליצור יבנה וחתום על 2 עליות, עובר השנה, לראשונה לליגה הלאומית כדי להראות שגם בליגת המשנה לנשים יכול להוביל קבוצות למאבקי הצמרת. את האתגר מתחיל בתל כביר קבוצה שבשנתיים האחרונות סיימה מחתת לקו האדום ורוצה לחזור, כמו לפני עשור, לליגת העל.


| miriam

קרוב ל-12 שנים שעדי בן אשר (42) בכדורסל הנשים והעונה, לראשונה, עולה ל"ליגה של הגדולים", במילותיו שלו, וייאמן את קבוצת הלאומית של תל כביר. לבן אשר הצלחות ותארים בליגה הארצית, מי שהחל בהפועל ראשון לציון, עבר לפני 7 שנים לאמן בבני יהודה ובחמש השנים זכה 3 פעמים באליפות המחוז ופעמיים העלה את הקבוצה ללאומית. בעונה שעברה אימן את אליצור יבנה וגם איתה זכה באליפות המחוז ונכנע להפועל ראשל"צ בהעפלה לליגה הלאומית. בין לבין אימן נוער ונערים ולפני שנתיים גם שימש כעוזרו של עמי נאווי בקבוצת הגברים של אליצור יבנה בליגה הלאומית, אז הבין שמעדיף את כדורסל הנשים. מה גרם לך דווקא השנה לעלות ללאומית ולאמן את תל כביר? זו למעשה כבר שנה שלישית שאני ותל כביר מדברים במהלך הקיץ על האפשרות שאאמן את הקבוצה, כשתמיד המגבלה היתה מבחינתי לשלב את קריירת האימון עם העבודה היומיומית שלי, כך שהעדפתי להישאר בקבוצות צמרת בליגה הארצית. השנה הרגיש לי נכון לנסות לקחת את האתגר. יכול להיות שמבחינתי בחרתי בשנה פחות טובה, כשיש רק מחוז אחד וצפויות נסיעות ארוכות, אבל החלטתי להגשים את השאיפות שלי ולעבור "למגרש של הגדולים". היו לי מספר הצעות ובחרתי בתל כביר לאור המטרות והיעדים אליהם מכוונים ובהתאם גם התקציב שהקצו לבניית הקבוצה. נשמע שהאימון הוא מקום שני בסדר החשיבות בחייך... אני מאד אוהב לאמן כדורסל וכשאני עושה את זה אני טוטאלי, רוצה בכל משחק לנצח. בשנים שהייתי בארצית אפשר לספור את ההפסדים של הקבוצות שלי על יד אחת, זה התחיל בבניית הקבוצה וגם בהכנות במהלך העונה. אז מה היעדים שלך מבחינה אישית, לאן הקריירה מכוונת? אני מכוון להתמודד במאבקי הצמרת בליגה הלאומית. אני חושב שכבר השנה נבנתה קבוצה מאד-מאד טובה שיכולה להגיע לרמות האלה. אני לא רואה בתל כביר או באימון בלאומית עוד מדרגה בדרך למעלה. אני לא חושב שמבחינת לוח הזמנים יתאפשר לי לאמן בליגת העל, גם כעוזר בלאומית גברים התקשתי להגיע לכל האימונים. השאיפות שלי הן להטביע חותם אישי בליגה הלאומית, להביא את הכדורסל שלי ולהשיג את המטרות אליהן מכוון מבחינה מקצועית. בעצם אתה תעדיף "קבוצות קטנות" שאפשר להפתיע איתן? תראה, אני אשמח לקבל בעתיד קבוצה עם תקציב יותר גדול ומטרות אחרות. בסך הכל בליגה כמעט בכל הקבוצות כמות האימונים והמשחקים זהה. יכול להיות שבשנה מסוימת תהיה קבוצה שתכוון למעלה ומקיימת יותר אימונים, אבל אני חושב שבליגה הלאומית אצליח לשלב בין הקריירות ואולי בעוד כמה שנים גם הצעה כזו תגיע. אתה כבר דיי מנוסה ובעל שיטת משחק שמנסה להעביר לשחקניות שלך. לדעתך אפשר להגיע לרמת מקצוענות טובה בשני אימונים בשבוע? אתה צודק שעד לפני מספר שנים לא מעט קבוצות לאומית התאמנו לפחות 3 פעמים בשבוע ובשנים האחרונות מספר האימונים פחת. אני לא חושב שבשני אימונים ומשחק אפשר להגיע לתוצאות הכי טובות, אבל בלאומית כל השחקניות, שלי לפחות, עובדות בעוד מקצוע והכדורסל זה לא הקריירה שלהן כך שלא מתאפשר להן להגיע ליותר אימונים. בליגת העל, כששם זו העבודה המרכזית של כולן אפשר לדרוש יותר אימונים ואפילו שניים ביום, אבל בלאומית המצב הכלכלי היום בכדורסל לא מאפשר זאת. לסיכום כל זה לאן הקבוצה מכוונת, מבחינה ריאלית? ריאלית אני חושב שהמקום שלנו צריך להיות בין השש הראשונות, במאבק על כניסה לפיינל פור. קודם כל לפני שמדברים על התוצאה, הקבוצה צריכה לשחק כדורסל מהיר ונכון. יש לנו יתרונות על פני שאר הקבוצות, בצבע למשל, וצריך לנצל אותם. אני עוד לא מכיר את כל הסגלים כדי להגיד לך כמה רחוק אנחנו יכולים להגיע אבל אנחנו לא נהייה קבוצת תחתית כמו בשנים האחרונות. למה בעצם? רוב הסגל נשאר וזה סגל שבשנתיים האחרונות ירד ליגה. מה השתנה חוץ מהמאמן? קודם כל, אני לא יודע מה היה בשנתיים האחרונות ואני לא רוצה להעביר ביקורת או לחלק ציונים לאחרים. לפעמים גם שחקנים או שחקניות מצוינים ומאמן טוב ומנוסה יכולים להיכשל בגלל חיבור או כימיה. נכון שהסגל ברובו נשאר זהה, אך בכל זאת עשינו שני שינויים והתאמות ואני מקווה שאצליח להביא את הכדורסל שלי לקבוצה והחיבור ביני לבין השחקניות ובינן לבין עצמן יעבוד וזה המפתח האמיתי להצלחה ולמיקסום היכולות. איך התנאים באגודה? עד כה אני מאד מרוצה. אני מודה לשי ממן על ההזדמנות שנתן לי ועל הפרגון הגדול. אנחנו עובדים יחד אבל מקבל גם יד חופשית לעשות מה שאני רוצה ומאמין בו. ברור שהאולם לא אידיאלי, אבל יש גם פחות טובים ממנו. אני לא מתלונן, עובדים עם מה שאפשר. לסיום מה המטרות של הקבוצה? יש לנו שחקניות שרגילות למאבקי צמרת ואפשר להיאבק בחלק העליון של הטבלה ואני מאמין שביום נתון גם לנצח כל קבוצה בליגה כולל כאלה שמסומנות כעדיפות עלינו. אנחנו לא הולכים לעשות חיים קלים לאף אחת מהקבוצות האחרות. כרגע הסגל של הקבוצה קצת קצר כי שתי שחקניות שהיו אמורות להיות איתנו הודיעו שלא ישחקו השנה כך שכרגע אנחנו 7 ונחפש להתחזק בעוד שחקנית או שתיים כדי להיות קבוצה חזקה וטובה. סגל הקבוצה בתל כביר צפוי להמשיך ברובו משנה שעברה כשהצטרפו עינב אסולין ויפית כהן. מי שימשיכו הן חן סגל-רוזנס, יאנה שפירו, לי קפיטולניק, מלודי ואהל ורינת בן אברהם.