על: ב"ש וגלבוע ממשיכות במומנטום

אחרי הנצחונות המרשימים במחזור (בערך) הקודם, שתי הקבוצות המשיכו בקצב. הצפונים גברו על מכבי חיפה שנראתה יותר טוב מהמשחקים הקודמים אבל עדיין יש לה על מה לעבוד, הדרומים עם עוד משחק מצויין של אגאדה ניצחו בבית את ראשל"צ. (צילום: מנלת ליגת העל)


| אלירן כהן, אדי מינץ

 

מכבי חיפה 77 - הפועל גלבוע 82

שתי הקבוצות הגיעו להתמודדות (או כמו שדרורי קורא לזה מאיזה סיבה מסתורית-לקלאסיקו) במגמות מנוגדות. גלבוע רוכבת על גל גדול וחיפה, נו, איך לומר, עם הראש מתחת למים, מחכה שמישהו כבר ייתן לה שנורקל. גלבוע הובילה מהרגע הראשון, חיפה חזרה בשיניים ועם בריסקר בשיא קריירה (תנו לילד לשחק) עד לשוויון 77:77 דקה לסיום, אבל זה הכי טוב שיצא לה בעוד ערב בינוני מינוס. גלבוע לקחה את זה בזחילת 5/6 מהקו של תומאסון בתוספת גג מרהיב של פלויד על בן שימול וצעדים קצת פחות מרהיבים של ג'פרסון שגמרו עניין. 

אהבנו: בחיפה: בריסקר. וואו. איזה כשרון, איזו יעילות. 18 נק' (שיא קריירה) +4 חט' וכמה מהלכים גדולים שכבר אפשר להתחיל לארגן איתם פוסטר. גם ג'פרסון היה יעיל ובלי שהרגשנו עשה 16 נק' ב-70% מהשדה שלא הספיקו.

בגלבוע: עם כבר אנחנו מדברים על פוסטרים, מה תגידו על פלויד שבכל משחק מחדש נותן היילייטס שלאחרים לוקח עונה שלמה לארגן? אם היו מוכרים פה כרטיסים (נו קורונה, כבר יש חיסון, מתי אפשר?) זה הבחור הראשון ששווה לקנות בשבילו כרטיס בליגה שלנו. 15 נק', 86% מהשדה, 9 כ"ח, 2 חס' (כולל זו שניצחה משחק) ומדד 31. מה עוד אהבנו? 95% מהקו לאורחת ששווים ניצחון (שהאיבודים בחצי השני כמעט קלקלו).

לא אהבנו: בחיפה: הקבוצה לא מפסיקה להפסיד. ולמה? כי סמית' עושה טובה שהוא זורק (6 נק' בלבד) ומשום מה הוא מתמקד בלמסור (ואת זה הוא דווקא עושה טוב יותר מחבריו עם 6 אס'). איפה עוד יש לחיפה בעיה? בעמדת הרכז. בן שימול עם -/+ 20-. זה המחיר שמשלמים כשמחתימים שחקנים שנולדו בתחילת שנות ה-80. מה עוד ? 14% ל-3 (כולן של בריסקר). מה עוד? 30 כ"ח בלבד. ככה אי אפשר לנצח. ככה יורדים ליגה.

בגלבוע: קאזינס, שאמור היה להיות הגו טו גיא של ליובין, מסיים משחק עם 4 נק' ונראה אבוד ואדיש ועם -/+ 12-. עוד בעיה בגלבוע (שיכלה לגמור את המשחק הרבה הרבה יותר מוקדם) היא הספסל שתרם 8 נק' בלבד. 

 

הפועל ב"ש 98 - מכבי ראשל"צ 84

ניצחון שני לאדומים מהקצה השני של המדינה, ששוב הראו יכולת פירוק יריבות. ברבע הראשון זה עוד היה צמוד והאורחת אף עלתה לפלוס 5, אבל ברבע השני ב"ש כבר החלה לברוח ולא הסתכלה לאחור. היתרון בשיא עמד על 22 נקודות, כשאגאדה שוב מפרק הגנות וגם מראה יכולת חטיפה לא רעה בכלל.

אהבנו: עמית זיס, איזה כיף. כשהגיע לבאר שבע מהפועל חיפה לפני שנתיים ורבע, היה נדמה שזה בעיקר לסגור פינות. מאז, ובעיקר בקיץ האחרון, עם הרבה עבודה קשה וסבלנות, הוא עבר דרך משמעותית והפך לאחד הישראלים המשמעותיים של רמי הדר השנה. הגנה תמיד הייתה לו, אבל אתמול הוא גם הוסיף 14 נקודות, 5 ריבאונדים, והפגין פיזיות ונחישות שבראשון לא ידעו איך לאכול. אפילו אוהדי באר שבע יצאו מופתעים. 

לא אהבנו: במשך דקות ארוכות, המון לחץ שידר הספסל של מכבי ראשון לציון, כאילו מדובר היה במשחק פלייאוף. הכתומים סבלו ממשחק חלש מאוד של מונרו, אבל בעיקר הציגו הגנה רפה (53 נקודות קלעה ב"ש עד למחצית), והיו רחוקים מהיכולת הנהדרת שהציגו עד כה. עם "ימים רעים בהתקפה" שורדים. "ימים רעים בהגנה" הם מתכון לחוסר יציבות, וכאמור - פצצת לחץ.