פלייאוף לאומית: ציפיות לחוד

אז איפה היינו ומה עשינו?

מגובה בכסף הגדול של הדוד מאמריקה סומנה מכבי חיפה, היורדת מליגת העל, כבר בקיץ כאחת משתי הקבוצות שילכו העונה עד הסוף. ברק פלג המשיך לעונה נוספת ובנה קבוצה לא רעה במאי-יוני, רק בכדי לגלות באוגוסט - ספטמבר ששנת הבחירות המוניציפלית התפיחה תקציבים שגרמו ל- 20 שחקני ליגת על למלא את השורות בשלל לאומיות ולמוסס את היתרון היחסי שלו.

הפתיחה הייתה לא משהו (4:3 סולידי, כולל ההפסד הצורב בדרבי) אבל למערכת הייתה סבלנות בנימוק שלוקח זמן להתרגל לליגה (בכל זאת, נעדרו ממנה כ-10 עונות). שיא הכושר הגיע באמצע ינואר, משם חיפה יצאה ל- 6/6 מרשים, אבל כבר בסוף פברואר ניצפו סימני משבר ועד שלהי מרץ הקבוצה ניפקה 4:1 חלש להחריד מה שעלה לברק פלג במשרתו לטובת האיש מוונצואלה. כל הנאמר הספיק בסופו של דבר למקום רביעי וליתרון ביתיות בפלייאוף לפחות ברבע הגמר - מה שלא משנה הרבה לחיפה כיוון שהמאזן שלה בבית ובחוץ, באופן מפתיע, זהה.

הפועל עפולה, מאידך, פתחה עונה עם מטרות הרבה פחות יומרניות, ועל פניו - די בצדק. בעונה בה מכבי חיפה, מכבי רחובות ואליצור יבנה העמידו תקציבים משוגעים - אפשר לדחות את החלומות בעוד שנה (זה הרי לא משהו שלא קרה בשנים האחרונות). ובכל זאת, הסגל העפולאי נבנה לפלייאוף והצליח להגיע לשם, בלי יותר מידי בעיות ואולי אפילו בקלות יחסית מול מדורי הגיהנום שעברו חיפה ויבנה (על רחובות הס מלהזכיר).

עפולה כמעט ולא נגעה בסגל הישראלי שלה לאורך העונה, אבל כן החליפה זר, פעמיים, כשאנרדה אנדרוז החליף את סמי יאגר שהחליף את מנואל אטקינס. האחרון התגלה כבינגו, אלא שבשבועות האחרונים הוא מתפקד כזר יחיד נוכח פציעתו של קהאים סירוט, שעשוי לחזור למשחק השני בסדרה. עפולה, סך הכל, הציגה עונה יציבה, עם יותר רצפים חיוביים (שלושה רצפים של 4 נצחונות) מאשר שליליים (רצף אחד של 4 הפסדים), אבל במחזורים האחרונים היא על 1/3.

למה אנחנו הולכים לנצח את הסדרה הזאת?

היתרונות היחסיים של חיפה הם בראש ובראשונה הריבאונד, קטגוריה אותה היא מובילה את הליגה עם 44 כ"ח (ראשונה גם בכ"ח בהתקפה עם 14 כאלה). השלישיה המובילה של הירוקים (גיבנס, דשילדס וורקמן) אמנם קולעת כ- 45 נקודות משותפות בכל משחק, אבל לחיפה אין לה גו טו גיא של ממש וזה חסרון, בטח בסדרות פלייאוף. קבוצה שרוצה לנצח את חיפה צריכה לשים לב לשלישייה מעט אחרת, זו של אלה המתנפלים על ריבאונד ההתקפה, בדמותם של וורקמן, קופרברג וגיבנס.

שלוש חסרונות משמעותיים בסגל של חיפה הם בעובדה שהצבע שלה מאוייש ע"י צמד שחקנים צעירים חסרי ניסיון (קופרברג וסורקין), בקליעה הבעייתית מחוץ לקשת (רק פישר מספק אחוזים טובים מהטווח - 40%) שתקשה על חיפה מול אזוריות, ובהיעדרו של רכז דומיננטי, כשתום מעיין לא מצליח למצוא את מקומו ולמלא את התפקיד שגיא לביא, ששוחרר לנתניה, אמור היה להוביל.

הבעיה הגדולה של עפולה היא דווקא לא במי שישנו, אלא במי שאינו - הסנטר קאהים סירוט, אחד הזרים הדומיננטיים בליגה והשחקן הכי משמעותי במערך של ניר קפלן, שעדיין לא ברור עד כמה יהיה כשיר לסדרה הזו. בהיעדרו, האדומים יאבדו את היתרון היחסי המשמעותי שלהם על היריבה - הכוח בצבע. עפולה היא קבוצת ההתקפה השלישית בטיבה בליגה, והיא צמודה למכבי חיפה בצמרת מדדי הריבאונד והיעילות, אבל הכי חשוב מבחינתה - יש לה 8 שחקנים שקולעים 8 נקודות ומעלה למשחק, כך שביום נתון, למעט צמד הזרים - חיפה לא באמת תוכל לדעת מאיפה תבוא לה ההפתעה.

ראש בראש: אנרג'ייזרס

שמונה משחקים בלבד שיחק פה אנדרה אנדרוז, כשבמהלכם הספיק לקבוע שיא ליגה עונתי של 40 נקודות במשחק אחד (למעשה, שיא ליגה בן שנתיים) והגיע לממוצעים של למעלה מ- 3.5 שלשות בממוצע למשחק, 25.6 נקודות ומדד יעילות של 25. הוא אולי לא יספיק להכנס לטבלת מדדי היעילות נוכח כמות המשחקים הדלה שלו, אבל אין ספק שמבחינת עפולה - מדובר בבינגו. נשמע לכם מוכר? ייתכן, כי הרבה מהדברים הללו נאמרו בדיוק לפני שנה על קרון דשילדס שהגיע לעפולה, שיחק במדיה 8 משחקים בעונה הסדירה, העמיד ממוצעי סופרסטאר והשאיר אותה בליגה. מי מהם שחקן טוב יותר אנחנו לא לגמרי בטוחים שאנחנו יודעים להגיד לכם, אבל זה שיוביל את הקבוצה שלו לחצי הגמר בטוח יקבל נקודת זכות אחת.

(צילום: הפועל עפולה. איורים: pngtree)

טריוויה

- מי אתה אדון סאוונה? נציג הבעלים עקף השבוע בסיבוב את פלג (והעוזר שטיינאוור) ובינתיים מאזנו עומד על 100% הצלחה. מזל של מתחילים או אכן מוח כדורסל מבריק כפי שטוען בתוקף הבעלים ג'ף רוזן? אם תחת פלג צמד הזרים ניפק 30 נק' משותפות אזי במשחק בהוד"ש השבוע הם הכפילו את התפוקה וניצחו את המשחק. האם זה יספיק לעבור גם סדרת פלייאוף ? ימים יגידו.

- בסיבוב השני של העונה שעברה הצטרף קרון דשילדס להפועל עפולה ויחד עם דניאל קופרברג, שהחזיק בכרטיס כפול ושיחק במדי הקבוצה, סייע לה להשאר בליגה עם סיבוב שני נהדר תחת הדרכתו של עמיר עוזי. האם הפעם השניים יהיו האחראיים להדחתה של עפולה מהפלייאוף?

- אם יש משהו שבכל זאת יכול לעודד את מכבי חיפה מהעובדה שסיימה את העונה הסדירה במקום הרביעי, זו ההיסטוריה. גם מכבי חיפה של אבי אשכנזי, שעלתה לליגת העל לפני עשור, הציגה עונה של אפ-אנד-דאונס, סיימה במקום הרביעי, וחגגה עלייה לליגה הראשונה. ההבדל: אז היו 3 עולות, הפעם - רק אחת. בפעם האחרונה שעפולה העפילה לליגת העל, עונה לאחר מכן, כבר היו 2 עולות - והיא סיימה במקום השלישי.

- עירא הררי, גרג קורנליוס, סלובודאן דראפיץ, מייק קרטר. כנגד ארבעה בנים של, תנסה עפולה להמשיך בעונה הנהדרת שלה ולדלג על מכבי חיפה בדרך לחצי גמר הפלייאוף. עליית ליגה, שכלל לא הייתה בתוכניות בקיץ, כבר בכלל תשמח את האבות של ארד, רום, דולב ובן.

- אין לנו נתונים על המפגשים בין הקבוצות לאורך השנים בעשורים הקודמים בלאומית, אבל באתר המנהלת יש אחלה תיעוד של המפגשים בליגת העל. אז בליגה הבכירה עפולה וחיפה נפגשו 18 פעמים, ועפולה ניצחה 11 פעמים מתוכן. מה זה אומר על הסדרה? שום דבר.