"פעם ראשונה שבכיתי משמחה"
עבור שי דורון, אחת השחקניות הגדולות של הכדורסל הישראלי, היום 4/4, הוא תאריך שמציין עבורה שני הישגים ההיסטוריים ומרגשים במיוחד. ביקשנו ממנה להעלות קצת זכרונות מהתקופה ההיא בארה"ב, עם מכללת מרילנד והניו יורק ליברטי. קופצים אחורה בזמן ל-2006.
| safsal
שי דורון, אחת השחקניות הגדולות של הכדורסל הישראלי, הגיעה הכי רחוק שאפשר שיחקה בארה"ב, ביורוליג, יורוקאפ, זכתה באליפויות, גביעים וקרוב ל-100 הופעות בנבחרת. אבל בין שלל התארכים וההישגי ה-04/04 יהיה לנצח אחד התאריכים החשובים בקריירה שלה. בתאריך הזה, היום לפני 14 שנים, היא הובילה את מכללת מרילנד לזכיה היסטורית באליפות המכללות ובדיוק שנה לאחר מכן נבחרה בדראפט ה-WNBA. ביקשנו ממנה להעלות עבורנו קצת זכרונות מאותם ימים.
4/4/2006 - זכיה באליפות המכללות NCAA
"אני באתי למרילנד כשהיינו אולי הקבוצה הכי גרועה ב-ACC, במחוז שלנו. כולם חשבו שאני חיה בסרט, אבל רציתי לעשות משהו משלי, לא רציתי ללכת לביה"ס שהוא כבר בטופ שבטופ ולהיות עוד שחקנית טובה בקבוצה טובה, לא באתי לקבוצה שכבר היתה טובה ומדהימה ורק היתה צריכה גרוש ללירה לזכות אלא ההפך. רציתי לבנות משהו מאפס ולהוביל ואני חושבת שבגלל זה - זה היה הרבה יותר מתוק מכל דבר אחר שעשיתי בקריירה שלי, 3 שנים בנינו את ההישג, התחלנו ממש מאפס ועברנו תהליך ארוך של שנים וההצלחה בסופו היתה מדהימה. זאת היתה אליפות המכללות הראשונה שלנו והזכייה שמה אותנו בלבל אחר. כל השחקניות ששיחקו בקולג' בהיכל התהילה שם, עשינו משהו שאף שחקן או שחקנית לא עשו שם אף פעם מבחינת כדורסל נשים והיינו הראשונות שזה תמיד מדהים.
מבחינת החוויה - וואו! לשחק מול 2 מיליון איש גם בטלוויזיה, גם אולם מלא בבוסטון גארדן איפה שהסלטיק משחקים. עם המשפחה שלי שם וכל האוהדים ביציעים מלאים זו היתה באמת אולי החוויה הכי מדהימה שהיתה לי בכל הקריירה. הייתי מאוד בלחץ, ניסיתי להחביא את זה מכל השחקניות כי הייתי המנהיגה והיה לי חשוב לא להראות שאני בלחץ, להראות שאני בשלווה ושאני בטוחה בקבוצה ובעצמי ואני זוכרת שזה היה לא פשוט, היום אני יכול לספר שהייתי מאוד לחוצה ביום הזה.
היה משחק מהמעניינים שהיו בגמרים, חזרנו מההפרש או הכי גבוה או השני הכי גבוה שאי פעם חזרו ממנו בגמר וזכינו כמובן בהארכה. כל העונה הזאת בכלל היו לנו מלא משחקים עם הארכות וניצחנו את כולם וברגע שנכנסו להארכה ידעתי שאנחנו הולכות לנצח. אמרתי זהו הארכה אף קבוצה לא מנצחת אותנו בהארכה אנחנו כבר 7 משחקים או לא זוכרת כמה, פשוט בהארכה נכנסו ל-MODE אחר ופשוט פירקנו את כולם וככה גם היה בגמר. זו היתה פעם ראשונה שבכיתי משמחה, לא חשבתי שיכול לקרות לי דבר כזה אבל זה קרה. אני יכולה להגיד שעד היום כל פעם שאני רואה את זה ומדברת על זה עם הבנות אז מהרגעים הכיפים והמדהימים שהיו לנו עד היום."
4/4/2007 - בחירה במקום ה-16 בדראפט
"זה היה כמו סגירת מעגל בשבילי, כי התחלתי את כל הקריירה שלי בזה שרציתי להיות השחקנית הכי טובה, הישראלית הכי טובה שאי פעם היתה ומבחינתי זה להיות ב-WNBA, מהשחקניות הכי טובות בעולם וזה היה מבחינתי החותמת. אז כל מה שעשיתי מגיל 12 בעצם זה היה להגיע ל-WNBA, ולשמוע את השם שלי ולעלות לבמה עם המשפחה שלי וסבא וסבתא שלי שם זה היה מדהים.
מה שהיה מגניב גם באליפות שלי וגם במכללות זה שלא גרתי בארץ הרבה שנים ולא כל כך הייתי מחוברת למדיה וכל מיני אנשים חוץ מחברים שלי מהלימודים, ובכלל לא ידעתי שמשדרים את המשחקים שלנו גם של המכללות וששידרו את הדראפט שלי. פתאום איך נפל לי האסימון - כשניסיתי להוציא שיחה אחרי הדראפט ולא הצלחתי, כל פעם שניסיתי קרס לי את הטלפון. ו-5 דקות אחרי הדראפט נגמרה לי הסוללה, לא יכולתי אפילו להוציא שיחה מרוב טלפונים והודעות וחשיפה וזהה היה מדהים. אני חושבת שלא הרבה הספורטאיות יכולות להגיד שהן קיבלו את החשיפה הזאת שאני קיבלתי, זה היה משהו מאוד מאוד מיוחד בעיני. החיבוקים והאהבה שקיבלתי גם מהמדינה וגם מהתקשורת ומכולם זה היה בשבילי הפתעה, אני זוכרת את זה כילדה בת 21 לא ציפיתי לזה. כל החיים שלי והראש שלי כבר היו באמריקה ופתאום הזכירו לי שבישראל אוהבים אותי ותומכים בי וכמובן שזה תמיד הבית, הזכירו לי בגדול, שעם כל הכבוד לאמריקאים אני ישראלית ועשיתי משהו לא רק מדהים לקריירה שלי אלא מדהים למדינה. כי בעצם בכל מקום שהייתי הלכתי והתראיינתי הייתי הישראלית הראשונה שהגיעה ל-WNBA וזה משהו שמאוד מאוד הייתי גאה בו והיה לי חשוב לשתף את כולם."