שחקני הלאומית מסכמים עשור

עדיין לא הצבעת לחמישיית העשור? ההצבעה נסגרת בקרוב!

1,200 שחקנים עברו בעשור האחרון בליגה הלאומית. עבור לא מעט ישראלים הליגה הזאת הייתה הבית, והם העבירו בה הרבה שנים יפות (חלקם אפילו היו פה עוד בעשור הקודם). אספנו שחקנים בכירים ושמות שכולם מכירים לסכם את העשור החולף בליגה, חלקם אפילו  הסכימו לחשוף אותנו בכמה סודות ישנים מחדר ההלבשה ובסוד שלהם לניצחון.

מה המשחק שלא תשכח מהליגה הלאומית?

דודו שמריז: קרית גת נגד רחובות, משחק מספר 3 חצי גמר ליגה לאומית, הייתי בקרית גת ועשינו שם קאמבק כל הדרך אל הגמר.

אבי אליהו: רבע גמר בזיסמן - ר"ג אשקלון. 2 הארכות בסוף מפסידים על הבאזר.

רום גפן: משחק הליגה הראשון שלי בליגה הלאומית, במדי כפ"ס. חתמתי בקבוצה בבוקר המשחק (כרטיס כפול עם הפועל ת"א) וקלעתי שלשת ניצחון נגד נהריה שהייתה בלתי מנוצחת ועלתה ליגה באותה עונה.

רביב פיטשון: משחק מספר 3, חצי גמר נהריה מול הוד השרון. חזרנו לנהריה אחרי ששניצחנו בהוד השרון והשוונו את הסדרה, היינו פיבוריטים והפסדנו את המשחק.

אופיר הובר: האמת שיש שלושה. הראשון הוא ההפסד עם הוד השרון לנס ציונה אחרי 4 הארכות. השני עליית הליגה שנה לאחר מכן עם נהריה. השלישי משחק 5 מול קרית אתא והעלייה עם גלבוע גליל. 

יפתח בוכמן: עונת 10/11, פליאוף, משחק ראשון במגידו. הארכה. אני משחק 43 דקות במשחק הזה. 2 דקות ראשונות 2 אסיטים שלי ל-2 שלשות של גומז וקרני מעלים אותנו ל-6 יתרון. חטיפה שלי, עוד אסיסט לקרני לשלשה שנכנסת. פתאום השופט שורק לדריכה על הקו ומפה מגידו של כרמל אחי, טישמן ונייט מילר מתעוררת, מנצחת את המשחק וגם את הגומלין ועולה לחצי גמר על חשבוננו.

עידו סטולרו: משחק מספר 3 בסדרת הגמר ששיחקתי בהוד השרון נגד נס ציונה עם הארבע הארכות. בסוף המשחק שכבנו כולם על הריצפה בחדר ההלבשה והייתה דממה.

יש זריקה אחת שלא תשכח מהליגה הלאומית?

דודו שמריז: במשחק של קרית גת נגד רחובות היה לי סל ניצחון כמה שניות לסוף מפלוטר ואז עשיתי תנועת אווירון.

אבי אליהו: סל משלושת רבעי מגרש שהיית במגידו נגד נתניה.

רום גפן: שלשת ניצחון באזר במדי גליל עליון נגד נס ציונה, שגם היא עלתה ליגה בסוף העונה הזו.

רביב פיטשון: לא זריקה אבל פוזשן הגנתי בסדרת הגמר מול באר שבע במשחק מספר 3 אצלם בבית, עצירה שהייתה שווה אליפות.

אופיר הובר: זה לא בעונה בלאומית, אבל השלשת ניצחון של ג'ייסון סיגרס עם הקרש מול מכבי תל אביב ביד אליהו.

יפתח בוכמן: לא זריקה, מהלך. עונת 11/12, באר יעקב. אנחנו ראש בראש עם הפועל תל אביב על המקום הראשון. יוצאים למשחק חוץ נגד טבעון שבאותו זמן במקום השלישי. בית יוסף וליאור שגב יוצאים ב-5 עבירות, אנחנו עם בעיית עבירות וסגל קצר מגיעים לדקות האחרונות בחמישיה של נייט מילר, אני, סימין, ג'רמיין הול וכריס ווטסון. בקושי מצליחים לעבור את החצי. 10 שניות לסיום 1 לנו, אנחנו מחטיאים, טבעון יוצאים להתקפה ואני חוטף את הכדור לרכז ומכדרר לכיוון הפינה כדי לגמור את השעון במקום לקלוע סל ולאפשר לטבעון הזדמנות לשלשה.

הוד"ש מול נס ציונה. גמר של 60 דקות

מה האולם הכי חור שהגעת אליו?

דודו שמריז: האולם בגליל, ברור שזה מתקן נהדר אבל רק מהמחשבה לנסיעה עד לשם אתה מאבד עשר נקודות.

אבי אליהו: נסיעה הכי קשוחה למעלות (ארצית).

רום גפן: תחרות קשה. אלך על האולם של יקנעם/מגידו.

רביב פיטשון: האולם בקרית ביאליק שהיה בתוך קאנטרי בלי חדרי הלבשה מסודרים ומלתחות.

יפתח בוכמן: בעבר זה היה בארי, כיום  זה גזר/נען, או בעשור הקודם בלאומית זה היה טבעון.

עידו סטולרו: לא יודע אם לקרוא לזה חור אבל המגרש במגדל העמק + החדרי הלבשה היו פשוט נוראיים.

מי הזר הכי טוב ששיחקת מולו \ איתו?

דודו שמריז: וויל קלייבורן בחולון.

אבי אליהו: הזר הכי טוב ששיחקתי איתו זה סשה בראטיץ.

רום גפן: שאנון שורטר.

רביב פיטשון: הזר הכי טוב ששיחקתי איתו הוא ג'ייסון סיגרס, ומולו זה אדריאן יוטר.

אופיר הובר: הכי טוב ששיחקתי איתו בלאומית זה נייט מילר. הכי טוב ששיחקתי מולו בלאומית זה ג'אמר גאלי.

יפתח בוכמן: ג'רמיין הול. עבודה קלה. תופס עמדה בצבע ולא משנה מי ישמור עליו, הכדור יגיע וגם יהיה סל.

עידו סטולרו: הזר הכי טוב ששיחקתי איתו בלאומית - ג׳ארמר גאלי. הכי טוב ששיחקתי נגדו בלאומית - אדריאן יוטר.

אדריאן יוטר. אחד הזרים הטובים שעברו בליגה

מה ההישג האישי הכי גדול בקריירה?

דודו שמריז: אני חושב שהחזרה מהפציעה הקשה היישר לעונת חלומית כל הדרך אל הגמר .

אבי אליהו: משחק נגד עפולה בליגת על, נכנסתי רבע אחרון והצלחתי להשפיע לניצחון חשוב.

רום גפן: חמישית העונה במדי גליל עליון בשנת 17/18.

רביב פיטשון: משחק גמר עם 22 נק' ו-8 רב' בגלבוע מול קרית אתא.

אופיר הובר: שתי עליות הליגה. 

יפתח בוכמן: בסדרת הגמר נגד הפועל ת"א עם באר יעקב, משחק מספר 2, נצחנו בהארכה אצלנו בבית ונבחרתי לשחקן המצטיין במשחק. בנבחרת העתודה נצחנו את איטליה של דאטומה. קלעתי 4 נקודות בדקה האחרונה וחטפתי 2 כדורים. עצרתי את דאטומה על 4 נקודות באותו משחק.

עידו סטולרו: האליפויות עם נהריה ונס ציונה. וגם עלייה לגמר עם הוד השרון שבתחילת העונה השאיפה הייתה רק פליאוף עליון.

מה הקבוצה עם הקהל הכי טוב שנתקלת בו בלאומית?

דודו שמריז: הקהל של אליצור אשקלון כשהם רוצים הם מספר 1.

אבי אליהו: הפועל חולון / אליצור אשקלון.

רום גפן: כפר בלום בניצוחו של סיני ניר האגדי.

רביב פיטשון: הקהל הכי טוב שהיה בלאומית הוא של הפועל תל אביב כמובן.

אופיר הובר: הקהל בגלבוע היה הכי טוב ותומך! 

יפתח בוכמן: הפועל תל אביב. בהליכה.

עידו סטולרו: בסדרות הגמר עם נהריה ונס ציונה הייתה אווירה וכמות קהל יוצאת דופן! חוויה.

הקהל של אשקלון זוכה למחמאות (גלעד חזון)

איזה עונה לדעתך היתה הכי איכותית \ צמודה בלאומית?

דודו שמריז: אני חושב שהשנה, בייחוד עם שתי עולות והרמה המאוזנת בליגה ,יכל להיות מותח מאוד ממש עד הסוף.

אבי אליהו: העונה של גוני בעפולה נגד אילן ועדי פרג. (05/06)

רום גפן: לדעתי זו של השנה. הייתה צמודה בצמרת ובתחתית ולצערי לא נדע את סוף הסיפור.

רביב פיטשון: עונת 2016/17 הייתה הכי איכותית.

אופיר הובר: אני חושב שעונת 2015/16 הייתה הכי צמודה.

יפתח בוכמן: אני חושב שסדרת הגמר בין חולון לעפולה סימלה את העונה הכי צמודה. גם זו שלנו עם באר יעקב והפועל תל אביב היתה צמודה לאורך כל העונה. מבחינת איכות, לדעתי 2012/13 היתה איכותית. כל 8 הקבוצות שהגיעו לפליאוף יכלו לעלות ליגה.

עידו סטולרו: רוב העונות הליגה הלאומית מאוד שוויונית. העונה האיכותית ביותר לדעתי הייתה בעונה ששיחקתי בנס ציונה. זרים איכותיים וישראלים בכירים.

לסיכום, תן איזה סיפור מעניין מהליגה:

אבי אליהו: אני ברמלה, רן אשר המאמן, משחק בית נגד הפועל חולון. טיים האוט קובע - הקהל של חולון לא נותן לרן להעביר. הוא לוקח אותנו למגרש ומקשקש עם טוש על הפרקט- תרגיל שמביא ניצחון.

רום גפן: סיפור ענק. משחק במדי גליל עליון נגד רמת השרון, משחק עונה. בהארכה, שיא המתח, אחד הזרים שלנו מבקש חילוף ורץ לשירותים. מה שנקרא שלשל במאני טיים, למזלו הקבוצה שלו לא.

אופיר הובר: בעונה בנהריה אני כבר לא זוכר אפילו על מה אבל היה איזה תאקל בין רועי חגאי וההנהלה ויצא שיום לפני משחק וביום המשחק פתאום לא התאמנו ובאנו למשחק בלי להתאמן. 

יפתח בוכמן: עונת 06/07, הפועל תל אביב של שאול אייזנברג בלאומית. קיבלנו משכורת אחת כל העונה (וגם היא לא מלאה), עברנו 7 אולמות ביתיים, מנהל הקבוצה התפטר 3 פעמים וחזר. המאמן התפטר פעמיים ופוטר פעם אחת. באחד האימונים, ארתור אברונין, שחקן בקבוצה, אתלט ברמת NBA, הגיע "לא מסודר" בראש. 5 דקות חימום, כולם מתעוררים, הוא רץ כמו ארנב מצד לצד, מטביע, ספרינטים, טירוף. המאמן ניסה להרגיע אותו, לכוונן. לא הצליח, ארתור התפוצץ עליו בצעקות, המאמן שלח אותנו הביתה מיואש.

עידו סטולרו: באחת העונות שלי בלאומית אחד השחקנים לא הגיע במשך שבוע בטענה שהוא עם שפעת. היה לחץ גדול בקרב ההנהלה ושאר השחקנים לגבי מצבו. המאמן ואני ידענו שהוא שוחרר למסיבת רווקים של חבר טוב בחו״ל. נחת חזרה בבוקר של יום שלישי והיה רע לתפארת🤣

באיזשהו שלב בעונה שלי בנהריה נגמר הטייפ שחובשים איתו את הקרסוליים. מגיעים לאימון ביום שישי, רועי חגאי מגיע לחדר הלבשה ואומר לגיא דותן ולי שניסים אלפסי היו״ר רוצה לדבר איתנו בחדר של ההנהלה😳 מגיעים בלחץ... מחכים לנו שם 2 גלילי טייפ. ניסים אומר לנו ״קדימה, אני רוצה לראות איך אתה חובשים... לא הגיוני שנגמר הטייפ כל כך מהר״🤣🤣🤣

עידו סטולרו בנהריה. לאן נעלם כל הטייפ?