תכירו: אליצור תל אביב ומג'דל כרום

האחת ירדה בעונה שעברה מהלאומית והשניה זכתה באליפות מחוז צפון בארצית , אבל שתי הקבוצות חיכו עד שלהי הקיץ שיתפנה מקום בלאומית וניצלו אותו כדי לעלות. התוצאה זמן קצר מדי להיערך לליגה, אבל לשתיהן מאמנים מנוסים על הקווים להציל את המצב.


| שי ברק

 

אליצור תל אביב

תלבושת: כחול-לבן ; אולם:  המרכז היהודי-ערבי (350 מקומות), רח' קדם 109 יפו ; שעת משחקים (אם אין שינוי): 20:30 ; 
בעונה שעברה: מקום 13 (מתוך 14) נשארו לאחר שהתפנה מקום בליגה

עזבו: ענבל מיכל, עדן מצארווה, שי רחמים, יעל שטיינברג, רינת בן יעקב, טלין אלבה. 
באו:  שירי יום טוב (הפועל פ"ת-על) אינה גורביץ', לנה פדולובה (לא שיחקה), יפעת פרנקל (ארצית)

1. אידיאולוגיה ואג'נדה:  האידיאולוגיה של אליצור ת"א השתנתה כ"כ הרבה פעמים בשנים האחרונות שכבר קשה לזהות את הקבוצה. מאליצור ת"א של אייל זילברמן המועדון שהתחבר לקהילה ביפו ובנה על העפלה לליגת העל, דרך מאבקי הצמרת עם שחקניות מובילות בוגרות האגודה, ועד השנים האחרונות בהם בעיקר שחקניות צעירות יוצאות אל' חולון עשו צעדים ראשונים בליגת בוגרות. השנה ת"א כמעט ופתחה את העונה בארצית, ניצלה כרטיס אחרון ללאומית כדי להישאר והחלה להמציא את עצמה מחדש. הפעם הקבוצה נבנתה על שחקניות הפנים הותיקות שגייסו סביבן צוות גארדיות צעירות ומוכשרות. הזיקה לאגודה הקודמת או למחלקות הצעירות היא רק דרך גל שקורי שתהיה הכרטיס הכפול עם חולון. במצב שכזה והיעדר מאפיינים ואופי ייחודי נשארה לקבוצה אג'נדה אחת. להישאר בליגה, לשאוף כמה שיותר גבוה ולשמור על "המותג" כדי ששנה הבאה כבר בתחילת הקיץ אפשר יהיה לבנות הכל מחדש ולחפש אידיאולוגיה חדשה עוד באביב.

אז למה לצפות השנה? לקבוצה עם המון המון אופי. גורביץ, פדולובה ואליהן חוברת יאנה שפירו לא באות "להעביר עונה" כי זה פשוט לא בד.נ.א שלהן. הן יבואו להילחם, להשיג ניצחונות במקומות הכי קשים ולרוץ כמה שיותר גבוה. זה לא יהיה פשוט וגם לא בטוח שיצליח, אבל הן ייתנו את הכל בנסיונות לעשות את זה.

izmir escort bayan

2.  3 היתרונות: (1) הסייז בצבע – 4 שחקניות מעל 1.80. מהן 3 סביב 1.90 מ' . מימדים כאלה גם בליגת העל אין. חיבור משוגע בין גורביץ, פדולובה, שפירו וגם זואי רייכמן הולך לייצר קבוצה גבוהה ביחס לליגה וביחס לענף בכלל. במאבקי ההשרדות ונגד קבוצות אמצע טבלה ומטה היתרון יהפוך להיות מכריע, כשליריבות גם לא יהיו שחקניו שמסוגלות לתת מענה ראוי מתחת לסל וגם קצת יותר רחוק ממנו, אבל הצוות הזה יכול להפתיע ולהכריע גם קבוצות צמרת שהגבוהות שלהן נמוכות ב-20 ס"מ מאלה של אליצור ת"א. השאלה היחידה היא איך משלבים כ"כ הרבה שחקניות פנים והם נזכה לראות ולו לדקות בודדות את כולן יחד על הפרקט.

(2) אינטיליגנציית הכדורסל – מה שאינה גורביץ שכחה ספק אם רוב שחקניות ליגת העל ביחד כבר למדו. השחקניות הותיקות של אליצור מגיעות עם מטען של נסיון אבל גם של הבנת משחק ואינטיליגנציה גבוהה. הן יידעו לחלק את הכוחות, לשמור על הבריאות, לתקוף כשצריך ולשמור על עצמן ועל העבירות כשהקבוצה במצוקה. אבל לא רק הן בקבוצה, גם שחקניות כמו שני ננקין בוגרת מחלקה ברעננה וכזו שצברה נסיון בליגה בגליל העליון מגיעה כדי להוסיף את המימד של האינטיליגנציה בעמדות הגארד ותל אביב קבוצה סופר מסוכנת.

(3) אלמנט ההפתעה– פתאום בלילה אחד קמה לה קבוצה בתל אביב. אליצור תל אביב היתה קבוצה ריקה כמעט עד סוף ספטמבר. לגביע האיגוד לא התייצבו כי הקבוצה עוד לא היתה מגובשת, רק שאז יו"ר הקבוצה המנוסה זיהה שחקניות פנויות בכרטיס לבן, עיבה את הסגל ולרשותה של אינה גורביץ יעמוד סגל של 8-9 שחקניות טובות מהמחזור הראשון. אמנם הקבוצה כמעט לא התאמנה ויש לא מעט שחקניות שחוזרות אחרי שנתיים ללא כדורסל, כך שאלמנט ההפתעה יכול לעבוד גם נגדן אבל עם כאלה שמות גדולים הקבוצות לא יעזו לזלזל וגם יחששו לעלות מולן וזה שווה לא מעט נקודות.

3.  2 החסרונות: (1) סגל לא מאוזן– למרות שבסופו של דבר הצטרפו עוד שחקניות לסגל של אליצור רוב הסגל עדיין לא בכושר משחק ובטח לא להחזיק 40 דקות, לא מדובר בהרבה שמגוונות את הסגל אלא הרבה שחקניות על אותה עמדה ואילו מעט שחקניות שמובילות כדור באופן טבעי. הסגל שנבנה ייאלץ לשחק הרבה חילופים אבל גם לבצע התאמות בתפקידים שהשחקניות התרגלו לשחק. איך אפשר לעשות את כל זה בכמה אימונים בשבוע? משימה לא קלה עומדת בפניה של אינה גורביץ'.

(2) חסרות גארדיות מובילות –לצד שחקניות הפנים הדומיננטיות לקבוצה חסרות מוליכות כדור טבעיות. גל שקורי, שני ננקין ושירי יום טוב ייאלצו בזמן אמת ללמוד להוביל כדור נגד לחץ של גארדיות צעירות ונמרצות, בהיעדר מנהלות משחק מי תכניס את הכדורים לצבע? האם אינה גורביץ גם בגלגולה הנוכחי יכולה בנוסף להיות שחקנית פוסט ומאמנת גם לנהל את המשחק או שתכשיר יורשת שתתפוס את ההזדמנות בשתי ידיים? ואולי אף אחת מהתשובות?

4. סיבה לליגת העל לקנא: מוסר העבודה, הכושר הגופני ושמירה על הגוף של אינה גורביץ ולנה פדולובה. אין היום אף שחקנית בעלת מוסר עבודה כמו שלהן, אין היום אף אחת שבגילן תמשיך לשחק כדורסל. הכי מקצועניות שיש.

5. תוצאות האמת  - יעמדו בציפיות? סגל שרובו חוזר מהפסקה ממושכת, עמוס בגבוהות שישחקו בליגה של גארדיות, למרות ההחתמות המרשימות צפויים מאבקי תחתית 11-14.

אופטימי: גורביץ ופדולובה מוכיחות שספורטאיות שדואגות לעצמן ועובדות קשה 3 עשורים יכולות להרשים גם אחרי שנתיים ללא כדורסל מקצועני וכשגילן סביב 50. גורביץ' מובילת כדור כבימיה הגדולים הצבע בלתי חדיר ות"א מגיעות למקום ה-10. מדהים.

פסימי: הליגה חזקה מדי ומהירה מדי לסגל שמתבסס על שחקניות עם סייז לליגת העל. היעדר גארדיות צעירות מובילות שיריצו את הקבוצה מנטרל את כל היתרונות שבקבוצה, למרות השמות הגדולים הקבוצה מסיימת מתחת לקו האדום.

 

 

הפועל מג'דל כרום

תלבושת: אדום-לבן ; אולם:  אולם הפיס ליד תיכון מג'דל כרום (300 מקומות);מג'דל כרום ;  שעת משחקים (אם אין שינוי): 20:00 ; 
בעונה שעברה:  אליפות ארצית - מחוז צפון (הודחו בפלייאוף על העליה ע"י רעננה, ניצלו כרטיס פנוי)

עזבו:  מנאל קאחויש
באו:  עולא ג'בריס, איה אבו רוסתאם

1. אידיאולוגיה ואג'נדה: במג'דל כרום עושים עבודה מצוינת ועקבית בתחזוק האגודה והמחלקה. הדור הצעיר נמצא באופן יציב על הקו בין לאומית למחוזית, הקבוצה הבוגרת נמצאת בצמרת הליגה הארצית ופעם בכמה שנים עולה ללאומית והכל כמעט ללא רכש חיצוני רק על בסיס המקומיות. אך זה לא תמיד מבחירה. במג'דל כרום היו שמחים לעבור לקונספט של כאוכב המחזקת את המקומיות בשחקניות רכש דומיננטיות שישדרגו את הרמה של הקבוצה כולה, אך העלייה המאוחרת לליגה והקושי להביא שחקניות מהמרכז לפריפרייה שבצפון משאירה את מג'דל כרום עם הצעירות ועם הרצון לעשות יותר מזה אך בלי האפשרות לביצוע.

אז למה לצפות השנה? קבוצה מקצוענית שעושה כל מה שמסוגלת כדי להביא כבוד לאגודה וליישוב. 

2.  3 היתרונות: (1) ג'ואן מוחמד ושדא כנעאן – שתי שחקניות מקומיות ומוכשרות מאד. כנעאן בת 20 כבר מנוסה יותר במאבקי הצמרת של הליגה הארצית והובילה את הקבוצה אשתקד לאליפות המחוזית, ג'ואן מוחמד עוד לא התנסתה ברמות הגבוהות ומשחקי צמרת, אך היא כבר מסומנת להיות הפתעה בעונה הקרובה ואולי אפילו מועמדת לתגלית.

(2) איה אבו רוסתאם – גארדית בת 20 שהיתה מחוזרת בלא מעט קבוצות הקיץ, שהתחרו על הזכות שתשחק אצלן. בגליל העליון היו מעוניינים מאד להחתים אותה, אבל אבו רוסתאם היתה קרובה יותר לחתימה בנהריה. כשהאחרונות ויתרו על מקומן בלאומית חיפשה אבו רוסתאם את האתגר החדש ומצאה אותו באפשרות להשאיר את מג'ד אל כרום בליגה הלאומית ולתקוע איתן יתד בה.

(3) הקהל הבייתי–  שנים שהקהל המקומי נחשב הטוב ביותר בליגה הארצית, הוא ממלא את האולם במשחקים החשובים ובמאבקי העליה, מספק אווירה נהדרת ומלווה את הקבוצה גם למשחקי חוץ. אם הקהל ימשיך בנאמנות ויגיע גם למשחקים בליגה הלאומית נזכה לחוויה ססגונית שתגרום לליגת העל לקנא. קהל שכזה שווה לקבוצה עוד כמה נקודות במשחקים צמודים ובטח בבית - "שחקן שישי" קלאסי.

3.  החסרונות: היעדר נסיון בלאומית– אמנם בסגל ישנן שחקניות ששיחקו כבר בליגה, בראשן עולא ג'בריס ששיחקה שנים באעבלין ובכאוכב, גם חלק מהסגל התנסה בליגה בפעם שעברה שמג'דל כרום העפילה, אך באופן כללי ובסך הכל המועדון עוד לא התמודד עם הליגה הזו ובוודאי שלא התנסה בליגה כ"כ חזקה כמו שצפויה השנה. הרבה משחקים מכריעים צפויים בנסיעות רחוקות (באר טוביה, אליצור ת"א... - על הנייר מסתמנות כיריבות פוטנציאליות), שעות משחק מאוחרות, אינטנסיביות שקשה להוריד ממנה הילוך שבוע אחר שבוע, במג'דל כרום יצטרכו לעשות מאמץ להתאקלם מהר ולעמוד בקצב

4. סיבה לליגת העל לקנא: מאמן הקבוצה חמודי מאנה הוא אחד המסורים בענף, מאמן ותיק שלומד ומכיר את הליגה כדי לחנך ולהכשיר את השחקניות שלו, עובד קשה, לא מזלזל ביריבות ומתעלה מפעם לפעם בהברקות שמשדרגות את משחקה של הקבוצה. מאמן של פעם.

5. תוצאות האמת  - יעמדו בציפיות?בפעם הקודמת שהקבוצה היתה בלאומית (16'-17') סיימה במקום האחרון וירדה לארצית בתום עונה אחת. השנה המשימה לא תהיה פשוטה יותר, אבל יש יותר מקום לאופטימיות.

אופטימי: נערות מג'ד אל כרום מוכיחות שלא רק בוינגייט ורעננה יש רגליים צעירות ויכולות כדורסל גבוהות לדור הבא, הן מנצלות את היתרונות נגד יריבות כבדות ושאננות ומסיימות במקום ה-13 בדרך להישאר בלאומית.

פסימי: יש כישרון וגם יכולת, אבל מג'ד אל כרום סובלות מהיעדר הנסיון ברמות האלה והכנה מאוחרת לעונה שמנעה את האפשרות להביא חיזוק, למרות כמה משחקים צמודים וניצחונות ביתיים מרשימים, הקבוצה מסיימת מתחת לקו האדום.