"לא ראיתי את עצמי במקום אחר"

"מהרגע שהגעתי לשם הרגשתי שהגעתי לבית חם ולמשפחה, המועדון ואורנה ורחל נכנסו לי עמוק עמוק ללב" ככה מסכמת יעל אהרונוב את התקופה ששיחקה בא.ס. רמה"ש בליגת העל. זה לא טריוויאלי היום לראות שחקן או שחקנית שנשארים כל כך הרבה זמן באותו המועדון, צריך שיהיה חיבור מיוחד כמו שהיה כאן. "לא סתם שיחקתי שם 10 שנים. אני מאוד אוהבת את המועדון, מאוד אהבתי את אורנה ורחל, והרגשתי שזה הכי טבעי. לא ראיתי את עצמי משחקת במקום אחר."

כבר בעונה הראשונה שלה במועדון ב-08/09 אהרונוב זכתה בדאבל, זכיה שנחשבת מבחינתה לרגע השיא בקריירה. "הייתה לנו עונה מדהימה, היה מרגש לזכות בשני התארים האלו."

"עונה מדימה". חגיגות האליפות ב-09/10 (צילום: מוטי קלינגר)

"שלמה לגמרי עם כל מה שעשיתי ולאן שהגעתי"

בגיל 32, לאהרונוב יש ברקורד 16 עונות בליגת העל לנשים. היא החלה לשחק באס"א ירושלים, עברה למכבי רעננה בכיתה י' ורוני קאן הקפיץ אותה להתאמן עם הבוגרות של רעננה כבר בגיל 15 וחצי. היא שיחקה 4 עונות בבנות השרון ועוד עונה אחת באשדוד ואחת בראשל"צ, עוד 10 עונות כאמור העבירה ברמה"ש. לפני כחודש החליטה לפרוש ולהיפרד מהכדורסל. "הרגשתי עייפה ושבעה מנטלית, והרגשתי שזה הזמן לעצור, להגיד תודה ולעשות קצת דברים חדשים. אני כבר שנתיים ככה מתלבטת אם עכשיו לעשות את זה או לחכות, ובמהלך השנה האחרונה כבר בפנים ידעתי שאני לא ממשיכה עוד עונה."

עוד ברקורד שלה גם 5 קמפיינים עם נבחרות ישראל הצעירות, הייתה קפטנית נבחרת הנערות ונבחרת העתודה, אבל לנבחרת הבוגרת לא הצליחה להגיע. "לא מרגישה סוג של פספוס כי אם זה לא קרה אז כנראה זה לא היה צריך לקרות. ובאמת אין איזה משהו שאני מצטערת עליו שלא עשיתי, אני שלמה לגמרי עם כל מה שעשיתי ולאן שהגעתי"

באחד מאותם משחקי נבחרת העתודה גם פגשה את בעלה לעתיד, שופט ליגת העל גיא שמואלי. "זה הדבר הכי טוב באמת שיצא לי מהכדורסל, שהכרתי את גיא." היא אומרת, וכשנשאלה האם הקשר בניהם פגע בה בקריירה בדרך כלשהי היא מוסיפה "לא מרגישה שזה פגע בי, אבל מרגישה שזה כן נתן לגיטימציה לאנשים מסויימים לפעמים להגיד דברים בנושא שכמובן לגמרי לא נכונים. אבל לאנשים תמיד יהיה מה להגיד לפה או לפה, אז אף פעם לא ייחסתי לזה יותר מדי חשיבות. שופטים כמו כולנו עושים את העבודה שלהם ולפעמים טועים ואין לזה בכלל קשר."

"מה שקורה היום זה פשוט עצוב"

אנחנו רואים היום לא מעט דיבורים ברחבי הענף בארץ על כמה גרוע מצב כדורסל הנשים, בטח אם משווים אותו לשנים הקודמות. בתור מי שהייתה שם גם בעשור הנוכחי וגם בעשור הקודם, אהרונוב יכולה להעיד על כך ממקור ראשון. "זה לא אותו גלגול חיים. לפני עשור באמת כדורסל הנשים היה מאוד מאוד אטרקטיבי ועניין המון המון אנשים, והיה המון קהל וגם הרמה היתה הרבה יותר גבוה. מה שקורה היום זה פשוט עצוב שאין קהל, זה לא רק בשנה האחרונה, זה בכמה שנים האחרונות. כדורסל הנשים במצב הכי גרוע שאני זוכרת מאז שאני משחקת."

והאם ארגון השחקניות שקם לפני שנה יכול להיות הפתרון למצב? "הלוואי, כל השחקניות האלה הן שחקניות צעירות ומוכשרות, והן הפנים והעתיד של כדורסל הנשים. וכל עוד יש להן רצון ומוטיבציה, אני באמת רוצה להאמין שהן יצליחו לעשות כמה דברים כדי להחזיר את הכדורסל למקום שהוא היה."

אחרי כל כך הרבה שנים על הפרקט כשהכדורסל הוא החיים שלה, אהרונוב מכוונת להישאר בתחום "אני מתחילה ללמוד תואר ראשון בניהול ספורט ובחינוך. אני מאוד אשמח להישאר בתחום הספורט באיזשהו תפקיד ניהולי, אבל כרגע לא יודעת ולא פוסל שום דבר. אימון פחות הכיוון שלי"

היא גם לא פוסלת על הסף שתחזור בעתיד לשחק בשביל הכיף, אבל כרגע זה לא על הפרק. "קשה לי להגיד כרגע כי לפעמים זה חזק מאיתנו, כרגע החלטתי שאני צריכה הפסקה. קיבלתי כבר כמה הצעות מהלאומית אבל כרגע זה לא משהו שבראש שלי, בעתיד אי אפשר לדעת."

אהרונוב עם שהד עבוד. נפרדת אחרי קריירה של 16 עונות