הנה הם חוזרים

אי שם בסוף עונת 00/01 הפועל חיפה שיחקה את משחק האחרון בליגת העל. זה היה בכלל באולם בנשר, ונגמר בניצחון 83:93 על אליצור אשקלון עם 28 נקודות של צ'אד מקלנדון ו-17 נקודודת של ג'רי סיימון וגיא זאנו. ואז התחילו העיניינים. בתום עונה זו את התוספת "נשר" החליפה "רמה"ש" של מיקי ברקוביץ והקבוצה עברה לשחק במרכז הארץ עד לפירוקה שנה וחצי אח"כ.  ב-2004/5 הפועל חיפה הוקמה מחדש ע"י עמותה הסתדרותית, ובאפריל 2009 הקבוצה עלתה ללאומית.

ב-2010 סיימה מקום רביעי, אשדוד שסיימה מקום 5 וניצחה את האדומים 2-0 בפלייאוף הרוויחה כשמקומות 1-2-3 ויתרו על העלייה (זו העונה שהייתה מקור כל הצרות לוויכוח הנצחי של עולה/יורדת אחת, עד עכשיו, לא כולל, כמעט, בסוף סגרו על 2) ומצאה את עצמה בליגת העל. ומה עם הפועל חיפה אתם שואלים? שוב התפרקה. ושוב הוקמה מחדש, הפעם ע"י אוהדיה. היו עוד כמה טלטלות מאז כמו עונות בתחתית של הלאומית, אבל בשורה התחתונה - הערב הפועל חיפה שוב על הבמה המרכזית. מליגה ב' ועד ליגת על תוך 9.5 עונות של שכרון חושים עבור הפועלים בכרמל.

"מתרגש מאוד להגיע לליגת העל בקדמת הבמה של הכדורסל הישראלי עם קבוצה שהתחברתי אליה והפכתי להיות סמל עבור האוהדים." אומר קפטן הקבוצה אופק אביטל, שבכלל גדל בצד הירוק של העיר. באמצע עונת 16/17 עבר לשחק בהפועל חיפה, ומאז הוא עם האדומים. "כבוד גדול לייצג את הפועל כקפטן בליגת העל . המעבר בין הליגות מורגש בעיקר מבחינת הסייז. מעבר לזה, כדורסל זה כדורסל וצריך לשים את הכדור בתוך הטבעת. בטוח שנעשה עונה טובה, אני מאוד מאמין בקבוצה שבנו כאן. תוסיף לזה את הצוות המקצועי שלנו שלדעתי הוא מהטובים בליגה ויש כאן קבוצה מעניינת מעניינת מאוד."

כמובן שמי שאפילו יותר מתרגשים מאביטל, הם האוהדים. "זה יום היסטורי, אושר צרוף. התרגשות כאילו חוזרים הבייתה אחרי 20 שנה, ואין מרגש יותר מכך שזאת קבוצת אוהדים שבאו מאהבה להפועל חיפה." אומרים האוהדים הותיקים של הקבוצה. ואבי ניניו נזכר בהתחלה ומודה שלא ציפה שזה באמת יקרה. "אני זוכר שבמשחק הראשון נגד זבולון, דיברתי עם דני ריבקין והחזון היה שאם נגיע לליגה הארצית זה יהיה רגע חשוב ויפה. אבל יובל רוסמן כל הזמן אמר שתוך 10 שנים נהיה בליגת העל. אם לא השיגעון שלו, לא היינו בליגת העל."

מבחינת חיפה, לצד החזרה המהרגשת, יש גם קצת פיקנטריה ומעגלים שנסגרו. הראשון הוא ניב ברקוביץ, שבגיל 17 היה יחד עם אחיו רועי חלק מהפועל חיפה/רמה"ש שהתפרקה. בגיל 34 הוא חזרה אליה בכדי להעלות אותה לליגת העל. השני הוא חזרתה של אשדוד ללאומית. מבחינת חיפה האשדודים עלו על חשבונם לליגת העל לפני עשור בסדרת פלייאוף שעד היום הם זוכרים את הצדדים הפחות יפים שלה, וחילופי הליגות בין השתיים היא עבורם "צדק פואטי".

אחרי שסיימו עם החגיגות וההתרגשות, בואו נסתכל קדימה, אל העונה הקרובה. הקיץ האחרון התאפיין בעיקר בהמשכיות. הצוות המקצועי, אלעד חסין המאמן ואילן עמר עוזרו, ממשיכים זו העונה השלישית ברצף ואליהם מצטרף עוזר מאמן צעיר בעונת בכורה בשם שחר מילר. גם מילר סוגר מעגל קטן משלו בקבוצה, אחרי שהיה רכז חיפה בליגה הארצית לפני 5 עונות ועלה איתה ללאומית. גם בגזרת השחקנים ההמשכיות בולטת: אופק אביטל ממשיך כאמור לעונה רביעית, ו-5 ישראלים נוספים ממשיכים לעונה שניה - איגור נסטרנקו, איל ונדל, עמית כהן ומקס יאצנב (שחקן בית, עלה מהנוער). אליהם מצטרפים גם 2 זרים שממשיכים מעונה קודמת - כוכב הקבוצה ג'ייסון סיגרס והגבוה היעיל ראקים באקלס.

האם ה-DNA של חיפה מוכן לליגת העל? בשנותיה הלאומיות חיפה שמה דגש בעיקר על ההתקפה והיא זו שהייתה בדר"כ מנצחת (וגם מפסידה) משחקים. הקצב היה מהיר, המשחק היה מהנה והסקורים היו גבוהים. בליגת העל האוריינטציה תהיה יותר הגנתית ואת זה אפשר לראות בסגל השחקנים שנבנה בקיץ. גם כארם משעור, גם זיו בן צבי וגם לנארד פרימן (שחקן ההגנה בליגה הבלגית) הינם שחקנים ששומרים ומשחקים מבוקר והראן אנד בלאגן רחוק מהם. על משחק המעבר ינצחו הגאנרים באדום עמית שמחון, ג'ייסון סיגרס והרכז קינן אוונס.

אחד שמתמחה בשני צידי המגרש הינו ראקים בקלס שיודע לשמור על שחקנים בכל העמדות (משחק עונה בהרצליה, התקפה אחרונה בשוויון, 2.01 סוגר 1.71 מה שאיפשר לנצח בהארכה). עוד כוח אש ויציבות הינו איגור נסטרנקו המנוסה, כשמאחוריו הרבה עונות בליגת העל, הן במדי נהריה והן במדי ראשון. מהספסל יעלה הקפטן הצעיר אופק אביטל וייתן אויר לגארדים כמו גם שלשות ועברות חכמות, מתי שיידרש ומה שיידרש.

אז מה אפשר לצפות לעונת הבכורה של האדומים מחיפה בליגת העל של 20/21? הפועל חיפה מגיעה לליגת העל מהלאומית בתנופה גדולה וההמשכיות (7 שחקנים וצוות מקצועי) שאמורים לייצר חיבור טוב ויעיל כבר בתחילת הדרך. עד כה ראינו 7 משחקי אימון / בלקנית / גביע וינר, עדיין לא ניתן להסיק מסקנות. רק בשני המשחקים האחרונים מול התל אביביות שמחון ונסטרנקו שותפו לאחר חזרתם מפציעות והשבתה ארוכה (מי מפבר' ומי ממרץ) כך שטרם נמצאה היציבות והרוטציה.

לקבוצה אופי לוחם והרבה אמונה, יעידו על כך הרצליה, עפולה, יבנה, מוצקין, אשקלון ועוד רבות וטובות שחשבו שהמשחק כבר נמצא עמוק בכיס שלהן. הקבוצה מכוונת לפלייאוף כבר בעונת העל הראשונה שלה ופחות מזה ייחשב אכזבה. לסוגיית הקהל (יהיה או לא יהיה) משקל רב בהצלחה כי זוהי קבוצת אוהדים ואלה מלווים אותה בהמוניהם כבר עשור בכל מגרש בישראל. תחילה באלונים, קרני שומרון, ההמשך בנצרת עילית ועכו והעונה ביד אליהו, בארנה וברוממה.

"הציפיות שלנו מהעונה הקרובה הם קודם כל יצירת DNA וזהות לקבוצה שמתאימים למועדון, ובנוסף גם כדורסל איכותי, ולתקוע יתד ולהישאר בליגה." אומר האיש על הקווים אלעד חסין. "ישנה מיני התרגשות. ברמה הקבוצתית מדובר ברגע היסטורי, משחק ליגה ראשון בליגת העל אחרי 20 שנה. ברמה האישית אני שמח לחזור לבמה המרכזית אחרי שלפני שנה וחצי באתי לחלץ את המועדון מירידה לליגה ארצית, ואחרי שנה נהדרת בשנה שעברה שבה הרווחנו את הכרטיס העלייה לליגת העל בהחלט מדובר ברגע מרגש."