אחרי 3 שנים: רחובות חוזרת ללאומית

שלוש שנים חיכו ברחובות לרגע הזה. אחרי הנחיתה הקשה מהליגה הלאומית, עצירת הליגה בעונת הקורונה הראשונה וההפסד למעלה אדומים במשחק המכריע בעונת הקורונה השניה - ברחובות לא וויתרו ופתחו את העונה עם אותה המטרה. אחרי 3 שנים זה גם הצליח. קובי חסון, שפרש ממשחק בתום העונה שעברה, מונה למאמן, הסגל עבר (שוב) שינויים משמעותיים ולמרות שלאורך כל הדרך נשפה בעורפה יריבה איכותית לא פחות - בדמות אליצור יבנה - רחובות עשתה את המוטל עליה: מקום ראשון בסיום העונה הסדירה. נצחונות קלליים בסדרות רבע וחצי הגמר. וניצחון גדול כפול בסדרת הגמר נגד אליצור יבנה שהבטיח לה את המקום בליגה הלאומית אחרי 3 שנות גלות.

אליצור יבנה - מכבי רחובות 81:78

כמו במשחק הראשון בסדרה - גם כאן אף קבוצה לא הצליחה לברוח ליריבתה במשך שלושה רבעים. הרבע הראשון התאפיין באחוזי קליעה גבוהים מחוץ לקשת מצד שתי הקבוצות, כששי גואטה ועידן רג׳ואן קולעים מצד אחד, ואלעד הופמן משיב מהצד השני, בדרך ל- 19:21 לקבוצה האורחת. רוברט רותבארט נכנס לעניינים במהלך הרבע השני ושמר את היתרון בידיים של רחובות, אולם יבנה, בתמיכת הקהל הביתי שלה לא נתנה לאורחים לברוח, ובמחצית - 39:42 צמוד לרחובות.

התסריט חזר על עצמו גם במהלך הרבע השלישי. יבנה קיבלה דקות ממוטי מוסקוביץ׳, שהשתתפותו במשחק הוטלה בספק בשל פציעה קשה שספג במשחק הראשון בסדרה, ונהנתה בעיקר מעוד ערב נהדר של איתי קרביוב בצבע. מהצד השני, רוברט רותבארט אמנם רשם את אחד ממשחקיו החלשים העונה, אבל לרחובות היה את זאק ישר שעלה מהספסל והשיג נקודות קלות: 57:59 לרחובות אחרי 30 דקות.

הדרמה הגדולה החלה, כמו שכבר התרגלנו, ברבע האחרון. שתי עבירות מהירות של רותבארט עם פתיחת הרבע שלחו אותו לספסל עם 5, ונתנו ליבנה את הבוסט שהיא כ״כ ציפתה לו. אלעד הופמן ונועם לייש צלפו מחוץ לקשת, והקבוצה המקומית עם ריצת 0-9 מפתיחת הרבע עלתה ליתרון 59:66 7 דק׳ לסיום. כשנדמה היה שאנחנו מתקרבים למשחק שלישי - הקבוצה האורחת החלה לנגוס לאט לאט מההפרש. גל חלמיש (שהיה קרוב לטריפל-דאבל) היה בכל פינה, שי גואטה צלף מחוץ לקשת, ו- 20 שניות לסיום הצליחו האורחים להפוך את התוצאה - 78:77. רחובות הוסיפה קליעת עונשין מדויקת מהקו, יבנה יצאה להתקפה, אלעד הופמן החטיא שלשה מהירה וייבגני חולודוב נשלח לקו כדי לקלוע פעמיים ולקבוע את תוצאת המשחק.

קלעו ליבנה: איתי קרביוב 19, אלעד הופמן 18, נועם לייש 14, גרנט גרינברג 12 (7 רב'), טמיר אריאלי 5 (5 אס'), עומר בירנפלד 3, מתן כהן, מוטי מוסקוביץ ובר שינבוים 2 כ"א.

קלעו לרחובות: שי גואטה 26 (5 רב', 4 שלשות), ייבגני חולודוב (4 אס'), עידן רג'ואן וזאק ישר 12 כ"א, גל חלמיש (14 רב', 7 אס', 3 חט') ורוברט רוטבארט (9 רב') 7 כ"א, אפיק ניסים 3, עידו סטולרו 2.

ובכל זאת. לא קיבלנו משחק שלישי, אבל לא רצינו לחסוך מכם כמה טריוויות סיכום העונה:

- בפעם הראשונה בעידן הפלייאוף - אלופות העונה הסדירה בשני המחוזות ניצחו גם בסדרת גמר הפלייאוף. שומרון בצפון, רחובות בדרום. עד היום זה קרה רק פעם אחת בכל מחוז (חיפה בצפון ב- 15/16, חבל מודיעין בדרום ב- 18/19).

- אלחי מנצבך (אליצור שומרון) וייבגני חולודוב (מכבי רחובות) שהעפילו אשתקד עם מכבי מעלה אדומים לליגה הלאומית - עשו זאת שוב השנה. כל אחד בנפרד. תנו כבוד גם לאחים טמיר ולירז אריאלי שהגיעו עם קבוצותיהם לגמר הפלייאוף - כל אחד במחוז המקביל.

- שלושה שחקני נבחרת ישראל לשעבר לבשו העונה את המדים של מכבי רחובות: רוברט רותבארט, אפיק ניסים, ולתקופה קצרה גם ארז מרקוביץ׳. גם ליבנה היה נציג שלבש את המדים הלאומיים - המאמן אורי קוקיה.

- תנו כבוד לקובי חסון. הסמל, השחקן שהיה הכי מזוהה עם מכבי רחובות ב- 20 השנים האחרונות, החזיר אותה לליגה הלאומית בעונתו הראשונה כמאמן ראשי, אחרי שיניב בורגר ואבי סוכר שנשאו לפניו בתפקיד בשנתיים האחרונות לא הצליחו לעמוד במשימה. אבל שימו לב לזה: בפעמיים היחידות בהן חסון לא שיחק ברחובות בכל התקופה הזו - היא סיימה את העונה בירידת ליגה: ב- 13/14 ירדה מהליגה הארצית לליגה א׳ (אך נשארה לבסוף. חסון שיחק בבית דגן מליגה א׳). ב- 18/19 ירדה מהליגה הלאומית.