"הישראליות לא נופלות מאף זרה"

עם הרבה אחריות על הכתפיים ולא מעט ציפיות, תמר זינגר אמורה להוביל הקיץ את נבחרת העתודה באליפות אירופה. בראיון לאתר לקראת האליפות היא מספרת על ההתמודדות עם הציפיות, החיבור של הנבחרת, הביטחון שהן קיבלו מחצי העונה נטולת הזרות וגם על ההחלטה שלה לצאת למכללות בעונה הבאה. (צילומים: FIBA)


| safsal

 

אליפות אירופה U20 שתחל ממש היום בליטא תהיה השלישית במספר של תמר זינגר. אחרי שהוקפצה לנבחרת בגיל הנערות ועזרה לה לעלות לדרג א', אשתקד כבר הייתה אחת המובילות באליפות שהסתיימה במקום 7 מכובד. העונה היא מגיעה לאליפות בתור קפטנית (יחד עם נגה אטינגר), ועם הרבה ציפיות ממנה להוביל ולהמשיך ולהציג את היכולות שיש לה ושראינו ממה גם בקמפיינים הקודמים וגם העונה בליגה. 

"לא לוקחת את זה למקום של לחץ, אני באה להראות מי אני ומה אני שווה, באה לשחק את המשחק שלי ולא לעשות שום דבר אחר." אומרת זינגר על הציפיות שיש ממנה. "אני יודעת שבתוך הנבחרת כן יש לי הרבה מה להראות ולהוכיח, אבל אני אוהבת את זה, אני אוהבת את הלחץ ואת הציפיות. בטוחה שנעמוד בזה כנבחרת ואני אעמוד בזה ברמה האישית. אני חושבת שאנחנו יכולות להגיע יותר רחוק משנה שעברה. הציפיות הן גדולות לא רק מהסביבה אלא גם שלנו מעצמינו. אנחנו חושבות שאנחנו יכולות להגיע רחוק - אנחנו מרגישות טוב, אנחנו בכושר טוב, במשחקי הכנה ניצחנו ועשינו 3/3 ואנחנו לגמרי שם. אנחנו מאמינות ומקוות להיכנס הכי גבוה שאפשר, אפילו 1-4 בעזרת השם."

באליפויות הקודמות זינגר הצליחה להגיע להישג אישי מרשים כש-3 פעמים סיימה כמלכת האסיסטים של הטורניר (פעם אחת בנבחרת הנערות ופעמיים בנבחרת העתודה), והיא גם מחזיקה בשיא האסיסטים למשחק אחד במסגרת אליפויות אירופה U18 (15 כאלו). כשנשאלה מה סוד הקסם ענתה: "אין שום סוד, אני פשוט משחקת את המשחק שלי. התפקיד שלי זה להביא את האחרות למצב זריקה ולעזור להן לבטא את עצמן הכי טוב שהן יכולות, ואני עושה את התפקיד שלי. אני תמיד מחפשת את המסירה קודם, אני חושבת שזה מה שמייחד אותי בתור שחקנית. יכול להיות שאני צריכה לזרוק יותר, אבל גם זה יגיע לאט לאט."

זינגר באליפות הקודמת. מאמינות שאפשר לשחזר את ההישג ואפילו יותר מזה

 

"אף פעם לא היינו בהרכב כזה, מאוד שונה, יש הרבה שחקניות חסרות או פצועות, ההרכב הזה הוא די חדש לכולנו." מספרת זינגר על הסגל שהתגבש לקראת האליפות, סגל שכמו שהיא אמרה די שונה ממה שראינו עבור השנתון הזה בקמפיינים קודמים בגילאים הצעירים יותר. "אני לא אשקר, בהתחלה היה מוזר, אבל עכשיו אנחנו מאוד מגובשות. התחלנו להכיר אחת את השניה בתור שחקניות, אנחנו חברות מאוד טובות, על המגרש זה נראה יותר טוב. בהתחלה זה היה מבולגן אבל עכשיו רואים את האור ואני בטוחה שגם יראו את זה על המגרש באליפות. הצוות ידע מה כל אחת מביאה למגרש והראה לנו איך להתחבר ביחד כנבחרת."

הסגל הנוכחי מורכב כולו משחקניות ששיחקו העונה בליגת העל ובליגה הלאומית לנשים. לאור המצב שנוצר בארץ והורדת כמות הזרות, רובו גם זכה להרבה דקות משחק ומעבר לזה. "כשיש זרות בקבוצה הרבה הולך עליהן, הרבה כדורים, הרבה זריקות. פתאום היה פה 40 דקות שרק שחקניות ישראליות נוגעות, מייצרות, לוקחות על עצמן, זה גם עזר לנו להשתפר מקצועית וגם בנה לנו את הביטחון. זה גם מאוד הכין אותנו לנבחרת, תרם להצלחה שלנו האישית כשחקניות ישראליות. כל אחת באמת קיבלה המון דקות משחק ולקחה חלק משמעותי בקבוצה מבחינה מקצועית."

ומה לגבי העובדה שבגלל המצב השחקניות פחות התמודדו מול סייז אירופאי כמו שהן עתידות לפגוש באליפות? "קצת הקטינו את השחקנית הישראלית בשנים האחרונות. השחקנית הישראלית לא נופלת מאף שחקנית אירופאית ומאף זרה. יכול להיות שבסייז אולי הזרות כן לוקחות אבל זה לא משנה, אנחנו לגמרי ברמה, לא סתם הנבחרות הצעירות עושות הישגים באירופה."

 

מבחינה אישית, זינגר סיימה עונה טובה במדי מכבי חיפה בליגת העל - 10.4 נק', 6.2 רב', 6.8 אס' (שלישית בליגה) ו-3.4 חט' (שלישית בליגה) למשחק. אבל לצד זה, חיפה סיימה רק במקום השביעי. "הצלחת הקבוצה כהצלחה אישית, אם הקבוצה לא הגיעה רחוק אז יש לי חלק משמעותי בזה ואני לוקחת את זה על עצמי. יכול להיות שמבחינת נתונים היתה לי עונה יחסית בסדר, אבל יכולתי בעיני הרבה יותר. מתבאסת שהקבוצה לא הצליחה ובעיני זאת מטרה ראשונה בקבוצה. מזה לומדים."

בעונה הבאה זינגר תיפרד מחיפה ומהליגה הישראלית ותעבור למכללות, צעד די מעניין ולא שיגרתי עבור שחקנית במעמדה בליגה. "המכללות זה אחלה מקום לשלב בין לימודים לכדורסל, חשוב לי הקטע הלימודי ואני רוצה לצאת עם תואר כי הכדורסל זה לא לכל החיים. יעבדו איתי שם על דברים שחסרים לי מבחינה מקצועית, יש שם דברים שאין בארץ – מתקנים וכמות מאמנים ואיך שמתייחסים אליך ברמה האישית. אני רק אצא משופרת ויותר בוגרת במשחק שלי שם, ואני אחזור (לליגה הישראלית) זה בסדר."

אחת הבעיות ביציאה למכללות היא העובדה שכמעט תמיד אותן שחקניות לא יכולות להשתתף בקמפיינים של הנבחרת הבוגרות, שנערכים במהלך העונה. לפיכך גם זינגר עצמה, שהיה סיכוי סביר שהייתה נקראת לסגל, תאלץ לוותר עליהם. "חשבתי על זה, כן מבאס לא אשקר. הנבחרת הבוגרת זה חלום שלי מאז שאני ילדה, וכל זימון וכל סגל רחב זה תמיד מרגש וכבוד לייצג את המדינה, אבל אני עוד צעירה וזה עוד יגיע. אני בטוחה שעוד כמה שנים נמצא חלק גדול מנבחרת העתודה פה ביחד גם בסגל הבוגר, נביא הישגים ביחד ונמשיך לייצג בכבוד את המדינה."