"עזרה לי לעשות את קפיצת המדרגה"

אורנית שוורץ הגיעה בגיל 25 לרמת השרון. בחודש אוקטובר נבחרה לקפטנית הקבוצה (במה שמגדירה כאחד הרגעים המרגשים בקריירה), באותה עונה זכתה שוורץ להניף את גביע המדינה (ושיחזרה את ההישג שנה אחרי), בדרך גם סיימה במקום השלישי ביורוקאפ והגיעה לשני גמרים. ביום שישי 28.1.22 בשעה 11:45, תערוך א.ס רמה"ש אירוע הוקרה לאורנה אוסטפלד ורחל אוסטרוביץ


| שי ברק

אורנית שוורץ הניפה את גביע המדינה בשנת 2006, תמונה קבוצתית (צילום: מוטי קלינגר)

 

תודה ל.כ.ן - אירוע הוקרה

ביום שישי, 28.1.22 (11:45, אולם "אורנים") במסגרת משחקה של הקבוצה במחזור ה-15 בליגת העל (נגד אליצור חולון), תקיים הקבוצה את אירוע הפרידה מאורנה אוסטפלד ורחל אוסטרוביץ.

האירוע שייפתח ב-11:30, בהתכנסות הקהל ואירוע פתיחה שיקדם למשחק, יגיע לשיאו ב-11:45 בטקס ההוקרה שיתקיים לפני המשחק. באירוע יהיו נוכחים מאמנים, שחקניות ואנשי כדורסל רבים שיגיעו לכבד את נשות הספורט שיצרו, בנו וקידמו את מותג הכדורסל שנקרא כדורסל נשים.  ובמחצית המשחק מתוכנן להתקיים משחק ראווה בהשתתפות בכירות שחקניות העבר של א.ס רמת השרון.

בין לבין, כאמור, יתקיים גם משחק הכדורסל בין רמת השרון ואליצור חולון, כשרמת השרון שואפת להישאר בצמרת הליגה ובין 4 הקבוצות המובילות כדי להמשיך ולשמור על סיכוי לזכות באליפות, לראשונה מאז 2010.

 

 

אורנית שוורץ, היתה רק בת 25 כשהצטרפה לרמת השרון ומונתה לקפטנית בעונת 04/05. שוורץ המשיכה לשחק ברמת השרון 2 עונות רצופות, עד סוף 2006 כשעברה ליריבה בנות השרון. בכל שנותיה במועדון היתה שוורץ לקפטנית (בעונתה האחרונה חלקה בתפקיד עם תמר מעוז). בתקופתה בקבוצה זכתה רמת השרון פעמיים בגביע המדינה והגיעה עד חצי גמר היורוקאפ.

 

"הראתה לי שסומכת עלי ונתנה לי את הזכות להיות לראשונה קפטנית" / אורנית שוורץ

אחד הרגעים ה"חזקים" והמרגשים שלי בקריירה כשחקנית בוגרת, היה כשהגעתי לאנדה רמת השרון בשנה הראשונה שלי. אחרי חודש של אימונים והכנה הזרות הגיעו והלכנו לארוחת ערב במסעדה, ואז אורנה הכריזה שאני אהיה הקפטנית של הקבוצה. זה היה פעם ראשונה בקבוצה בוגרת שבחרו בי כקפטנית. זה הגיע "out of the blue", לא ציפיתי, אחרי שהגעתי לרמת השרון הרבה אנשים סביבי הימרו שאני ואורנה נריב תוך חודש והחיבור לא יצליח, זו היתה השנה הכי יפה שלי מהמון בחינות. עונה שברגע שהסתיימה כבר חיכיתי להתחיל את העונה הבאה עם אותה הקבוצה, המון המון דברים טובים ומדהימים היו בשנה הזו. אז מבחינתי כשאני נשאלת על רגע אחד משמעותי בשבילי מהתקופה עם אורנה אוסטפלד זה אותו ערב, כשהיא הראתה לי שסומכת עלי ונתנה לי את הזכות הזו. העונה אצל אורנה עזרה לי לעשות את קפיצת המדרגה להיות שחקנית בוגרת משמעותית ומובילה.

בין הגורמים שהובילו את הקבוצה להצליח באותן שנים היה המרקם האנושי של הקבוצה שהתבסס על שחקניות ישראליות בכירות. למרות שבאותן שנים היו 4 זרות ומתאזרחות, היה לנו את המקום והבמה לתת את הטון בקבוצה. כשאיתי שיחקו גם שירי שרון, לייני סלווין, תמר מעוז, לירון כהן, הישראליות לא היו משלימות, הן היו הלב והד.נ.א של הקבוצה והובילו את הקבוצה גם כקלעיות מובילות בלא מעט משחקים. החיבור הזה שבנתה אורנה אוסטפלד ברמת השרון, כשתמיד היה חשוב לה להביא סגל ישראלי שיקבל את הבמה יחד עם הזרות ולא לצידן, הביא את הקבוצה להישגים בליגה ובאירופה והוביל את הענף והנבחרת בשנים היפות שלו.

 


תמונת חגיגות הזכיה בגביע 2005  (צילום: מוטי קלינגר)

 

מקום שלישי באירופה, הגופייה בבית הלבן

בעונתה הראשונה של אורנית שוורץ ברמת השרון (04/05), הקבוצה אמנם הפסידה בסדרת הגמר את האליפות לרמלה (אחרי שסיימה את העונה הסדירה במקום הראשון, הובילה 0-1 בסדרה ואיבדה 3 שחקניות, פיוטרל צ'ופריש ואוהיי), אבל מדובר בעונה טובה מאד של רמת השרון. שהתחילה עם זכייה בגביע המדינה אחרי ניצחון 64:70 על אליצור רמלה. אורנית שוורץ הצטיינה עם 15 נקודות במשחק.

חודש לאחר מכן, נסעה הקבוצה לפיינל פור של היורוקאפ. בחצי הגמר נכנעה לנאפולי (מחזיקת הגביע), אך במשחק על המקום השלישי השיגה ניצחון גדול 72:86 על קרואטיה זאגרב, עם 30 נקודות של צ'סיטי מלווין. ""יש איזושהי הרגשת פספוס למרות שאנחנו בלי קאנדס [פיוטרל]", אמרה שוורץ אחרי המשחק. "פנרבחצ'ה ונאפולי הן שתי קבוצות מצויינות. ההגנה של נאפולי מדהימה ואנחנו לא נתקלות בהגנות כאלה אז קשה פתאום במשחק אחד להרים את הרמה. זו שנה ראשונה שלי במפעל אירופאי, זו הכרה עם המפעל, ושנה הבאה אני מקווה גם להניף גביע". 

מספר ימים לאחר מכן הוזמן הנרי זימנד, ספונסר הקבוצה לבית הלבן והעניק לאשת נשיא ארה"ב, לורה בוש, גופיה של רמת השרון.

 

 

 

"למרות שבאותן שנים היו 4 זרות ומתאזרחות, היה לנו את המקום והבמה לתת את הטון בקבוצה. כשאיתי שיחקו גם שירי שרון, לייני סלווין, תמר מעוז, לירון כהן, הישראליות לא היו משלימות, הן היו הלב והד.נ.א של הקבוצה והובילו את הקבוצה "
(צילום: יעל דגן)

 


(צילום: מוטי קלינגר)