ברוכה הבאה, ליגת הקיץ

ככה זה, ליגת קיץ. החום אותו החום, האווירה אותה האווירה. אליפות היא הישג נחמד, אבל סביר להניח שהפעם - יותר מתמיד - היא חשובה בעיקר לשתי הגדולות של הכדורסל הישראלי. רוב האחרות ינסו לנצל את הזמן כדי לנסות דברים שכנראה לא היו מעיזים בכל סיטואציה אחרת, והאחרת האחרונה - כפי הנראה - תנסה לשמור לעצמה סיכוי תיאורטי ככל שתאפשר לה הסיטואציה הנוכחית. גבוה מספיק הוא לא.

ליגת העל נכנסת לפרק ב' שלה. בלי קהל מחד ועם סגלים מרועננים מאידך, בלי כמה מהזרים שכיכבו כאן בחודשים האחרונים אבל עם למעלה מעשרים שחקני רכש חדשים, חלקם מסקרנים למדי, שבאו לסגור את העונה באחת הליגות הבודדות שחזרו לפעולה. ועם לא מעט שחקני ליגה הלאומית, שכמעט ברגע האחרון ניצלו את סיום העונה בליגה שלהם ואת הסיטואציה הסו-קולד הזויה בליגה הראשונה כדי לנסות להוכיח שיש להם מקום בה בעונה הבאה.

זו לא תהיה "תקופת הכשרה" פשוטה. לא מופרך להניח ששחקנים יפצעו נוכח החזרה האינטנסיבית לשגרת משחקים אינטנסיבית עוד יותר, לא תלוש מהמציאות לנחש שחלק מהזרים שנחתו כאן בשבועות האחרונים יתגלו ככאלה שלא מזכירים את אלה שהחליפו אותם. אלה יהיו חודשיים של הרבה ניסיונות, בחינת היתכנויות, ניסיונות לגשש מהלכים לקראת העונה הבאה. כשבהרבה מאוד מקומות אחרים לא משחקים כדורסל - ליגת העל שלנו תמשוך עניין כמו שלא הצליחה לעשות שנים ארוכות. נפלאות הקורונה.

אבל בסוף, סביר להניח, אם לא יקרה תרחיש הזוי עוד יותר מזה שהחודשיים הקרובים כבר זימנו לנו - הדובדבן יהיה משהו שחיכינו לו יותר מידי שנים: גמר פיינל פור בין מכבי תל אביב להפועל ירושלים. גם אוהבי הסינדרלות יסכימו שזו תהיה הסיומת הראויה והצודקת לעונה הזו.

ובזמן שבליגת העל עוד משחקים, הליגות הנמוכות, שיצאו לפגרת הקיץ שלהן עוד באמצע החורף - הסתיימו בשבוע שעבר באופן רשמי והביאו איתן הרבה דברים אחרים שחשבנו שיהיה נחמד לדבר עליהם.

- אחרי שבארבע השנים האחרונות כשלה בשלב חצי גמר הפלייאוף, עונה אחרי עונה, הפועל עכו זכתה באליפות הליגה הארצית והעפילה ללאומית. עודד הנדלר, שהפסיד עם עמק יזרעאל בגמר הפלייאוף הראשון של הליגה (להפועל חיפה) סגר מעגל ועלה ליגה דווקא בעונה נטולת פלייאוף. אבל ההצגה, בדיעבד, הייתה שייכת כולה לאופק בוגדנובסקי אחד, שהגיע לעכו על תקן קבלן העליות וניצח את המשחק הכי חשוב של העונה - על הפועל כפ"ס, עם שלשת ניצחון 89:88. שלשה שבסופו של דבר הייתה שווה עליה (שתי הקבוצות סיימו את העונה במאזן זהה).

- גם הדרום, בסופו של יום, הוכרע על נקודה אחת - רק שזה קרה פעמיים. מכבי רחובות, שכמו בשנה שעברה הניחה הרבה מאוד כסף כדי לעלות ליגה, הפסידה פעמיים בלבד לאורך העונה. פעמיים לעירוני ר"ג, פעמיים בהפרש של נקודה. אורי קוקיה בעונתו הראשונה כמאמן ראשי, החזיר את הקבוצה לליגה השנייה ויקווה שכאן רק תתחיל ההרפתקה. אחרי שלוש שנים בלי דרבי - גם האורדונים, בשורותיהם העביר קוקיה את העונות האחרונות שלו כשחקן, התגעגעו. אגב, זו עליית ליגה שניה של יובל רחמילביץ' כשחקן משמעותי, והוא רק בן 22.

- וכשאתם באים לחפש שיאים, הנה אחד שלא תמצאו בכל יום: יואב דביר, ששיחק עד לא מזמן בליגה הלאומית, השלים העונה את אחד ההישגים האישיים שכל שחקן ישראלי היה מתגאה בהם: עליית ליגה שביעית, אבל הרבה יותר מזה. דביר, ששיחק העונה במ.א. שומרון שזכתה באליפות ליגה א' שרון, זכה בעבר באליפות ליגה א' צפון (מגדל העמק), ליגה א' מרכז (מכבים רעות) וליגה א' דרום (נחל שורק). הוא גם זכה באליפות ליגה ארצית צפון (מגדל העמק) ואליפות ליגה ארצית דרום (באר שבע), ואפילו אפילו עלה מהליגה הלאומית לליגת העל כשחקנה של קריית אתא, אי שם בעשור הקודם.

- וכמו בשאר הליגות שהוזכרו לעיל, גם בלאומית - כמו שאתם בטח זוכרים - הייתה שמחה גדולה. עבור הפועל עפולה, שהובילה את טבלת הליגה לאורך שבועות אוכים, הקורונה הגיעה בדיוק בזמן הלא נכון, יבנה - שהייתה במומנטום נהדר - נעצרה, ובצמרת התייצבו בני הרצליה - שהציגה את הסגל העמוק בליגה העונה אך יכלה להוציא הרבה יותר מעצמה, והפועל חיפה - שהשתחלה לשם די ברגע האחרון וקצרה את הפירות.

- והנה הקטנות שלא רצינו שתפספסו: אנטוני פישר רושם עליית ליגה שלישית ברציפות, היחיד בעשור האחרון שבכלל עשה את זה. אלישי כדיר רק חזר לליגה וכבר רשם עלייה שנייה (עלה לראשונה עם עירוני ר"ג בעונת הבכורה שלו בבוגרים). ג'ורדן לואיס שהפסיד ארבעה גמרי-פלייאוף, נהנה מה"הפקר" וסופסוף חגג עליה, וג'ייסון סיגרס, מצידו, השיג עליית ליגה שנייה בעונתו השנייה, והכנראה אחרונה, בליגה הלאומית.

- ובכלל, על דרכה של הפועל חיפה לליגת העל אפשר לכתוב ספר. אחרי שנשארה בליגה רק בזכות התפרקותה של מכבי קריית גת, הקבוצה מהכרמל חגגה עלייה היסטורית לליגת העל בעיקר בזכות הסיטואציה ההזויה (אנחנו הרי לא יכולים לדעת מה היה קורה אילו). מה זה אומר לגבי עונת הבכורה המחודשת שלה בליגה הראשונה? תעשו עוקב לערוץ העדכונים של אדי מינץ, הוא כבר גילה את זה.

יואב דביר. 7 עליות, 7 ליגות שונות (אלברט דישי)