לאומית נשים ב"קליף האנגר"

(בתמונה: מאיה איסרוב, 19 נקודות בניצחון על הגלבוע)

סיכום עד כאן:

1. המחזור בערב "סוף העולם" - הימים, ימי מגיפה עולמית. בבוקר המחזור התבשרנו שליגת הנ.ב.א  והיורוליג בוטלו, בישראל אסור לקיים משחקים עם קהל, אבל הליגה צריכה להמשיך ולהתקיים. בשעה ששחקניות הכדורסל התמודדו בעוד משחק פיזי-אגרסיבי, עלה ראש הממשלה למסיבת עיתונאים ואמר קצת ההידבקות בטור גיאומטרי "המגיפה היחידה שהיתה דומה היתה השפעת הספרדית ב-1918". במקביל החלו רוחות עזות לנשב, סערת דמויית הוריקן הגיעה מכיוון דרום, סופות חול בערבובייה עם גשם, עצים נפלו, הצפות והפסקות חשמל. באתרי החדשות פורסמה ידיעה נוספת, אסטרואיד עלול לפגוע בעוד חודש בכדור הארץ ולהשמידנו.  במקביל - היתה דרמה גדולה, כשניצן עמר קלעה את סל הניצחון בגליל נגד יבנה, מאיה איסרוב וטל יעקב "עשו בית ספר" לקבוצה הבלתי מנוצחת , וינגייט פתחה משחק בריצת 21-0, הכל כ"כ דמיוני, הזוי וסוריאליסטי.   .... 12 שעות אחרי, הליגה הופסקה.
2. איך נזכור את העונה? - אם העונה לא תגיע לסיומה - היא כנראה תשכח. וחבל. זו היתה עונה שכאוכב התחילה בה את הדרך לליגת העל (ההיסטוריה החלה בתחילת 2020), עונה שבה מג'ד אל כרום הפכה לקבוצת לאומית מן המניין, שיבנה הפכה לאחת הקבוצות המובילות בה. עונת העלייה של גלבוע לליגת העל.  אם העונה תגיע לסיומה... המציאות עדיין יכולה לעלול על כל דמיון. בדיוק כשבני יהודה ניצחה את הגלבוע ויבנה (שניצחה את בני יהודה בשבוע שעבר) עלתה לגמר הגביע להתמודד מול הגלבוע, הגליל העליון וירושלים משתפרות מרגע לרגע ונאבקות על הפיינל פור. אנחנו נזכור את העונה ככזו שעזבה אותנו רגע לפני השיא. עונה גדולה שהיתה יכולה להיות גדולה הרבה יותר....רק כשמרגישים שעומדים לאבד משהו מבינים כמה הוא גדול
3. כמה כיף היה בפסגה? - העונה התחילה עם הרבה התרגשות, זו היתה אחת העונות השוויוניות בליגה. היה ברור שבגלבוע בנו קבוצה חזקה מאד, אבל גם היתה התחושה שבני יהודה, יבנה וכפ"ס שבנו סגלים חזקים ועמוקים יכולות להתמודד איתה. זה לקח פחות מסיבוב כשהיה ברור - הליגה צמודה כמו שציפינו, אבל לא מכיוון הצמרת. גלבוע דיי מהר הפכה להיות בליגה משל עצמה. פתחה פער של משחק, שניים ושלושה משחקים...ועד 5 משחקים הבדל מהמקום השני ו-8 משחקים(!) מהמקום החמישי. כך שלמעשה, ערב הפסקת הליגה היתה זו הגלבוע שהבטיחה כבר את מקומה בפיינל פור. כפ"ס שסומנה לסגנית, בשלב דיי מוקדם של העונה התרחקה מאד מהצמרת והפכה לקבוצת אמצע טבלה. אחרי 5 הפסדים ב-9 המחזורים הראשונים נפלו למאזן שלילי וכשהגיעו הפציעות של גוטין ואור הקבוצה עברה להתבסס על שחקניות מקומיות ונדמה שלפחות הזהות חזרה אליה. ההתמודדות הצמודה הגיעה דווקא מכיוון מקומות 2-7. בהיעדר יריבות לגלבוע, התברר כי המאבק האמיתי יהיה על הפיינל פור, בני יהודה, יבנה, גליל, ירושלים, רעננה וכאוכב כולן ניצחו את כולן, כולן היו באיזשהו שלב ברביעייה הראשונה וההפרש ביניהן ברגע שהופסקה הליגה הוא של 3 משחקים (ובין המקום הרביעי לשמיני משחק אחד). הליגה היתה רחוקה מלהיות מוכרעת. שנה שעברה היה ברור מי תהיה הרביעייה - השנה נדמה שעד המחזור האחרון עוד נהייה במתח.
4. וכמה דרמטי בתחתית? - כמעט כל הקבוצות נבנו עם פוטנציאל צמרת. זו אולי אחת העונות הבודדות שקבוצות תחתית שמתחת לקו האדום ניצחו יריבות צמרת. אליצור ת"א ניצחה את הגליל, נתניה את הגליל ויבנה ובאר טוביה את יבנה. הדבר המרענן ביותר היה שהפועל מג'דל כרום העולה החדשה השיגה 7 ניצחונות מ-19 משחקים והבטיחה את העונה הבאה בליגה הלאומית (אולי בכלל יוקפאו היורדות ואז זה חסר משמעות ועדיין מדובר בהישג ענק)
5. מה היינו צפויים לראות עד פסח? - התקופה שבסימן שאלה היא בין מחזורים 20-23, משחקי הצמרת בין גליל-גלבוע, יבנה-וינגייט, בני יהודה-כאוכב וירושלים-רעננה, יכולות לקבוע את זהות קבוצות הפיינל פור.  בתחתית משחק מכריע בין אליצור נתניה ואליצור תל אביב בהזדמנות האחרונה של ת"א להישאר בליגה. כל אלה לא יתקיימו בקרוב.
6. יש עוד הרבה מה לסכם - מזל שכולנו בבידוד ובפגרה. בתקופה הקרובה נשלים פערים

הקלעיות הבולטות עד כאן:

1. הדר לוי  (רמת השרון) - 18.6 נק' עד כאן. כבר כמעט 3 חודשים שהדר לוי מובילה את טבלת הקלעיות. היא נטלה את היתרון מטל יעקב ולא מרפה עד כה. חודש דצמבר עם 22.8 נק' בממוצע היה החודש הטוב ביותר שלה, גם פברואר עוד היה מוצלח עבורה עם 20.5 נקודות בממוצע. בסך הכל 10 פעמים שקלעה 20 נקודות ומעלה ומשחק השיא - 31 נקודות נגד בני יהודה במחזור השמיני

2. טל יעקב (בני יהודה) - 18.3 נק' עד כאן. טל יעקב פתחה את העונה נפלא והובילה בחודש וחצי הראשונים את טבלת הקלעיות, מאז מחזיקה במקום השני ובפער קטן מהצמרת. את נובמבר סיימה עם 18 נקודות בממוצע שהספיק אז לפסגה, אבל החודש הטוב ביותר שלה העונה היה בפברואר עם 21 נקודות. בסך הכל 8 פעמים קלעה 20 נקודות ומעלה. משחק השיא היה עם 28 נקודות נגד רמה"ש (מחזור 8) אבל המשחק הגדול באמת היה במחזור ה-19, המחזור ש"סגר" את הליגה עם 25 נקודות בניצחון על הגלבוע.

סיכום המחזור בנקודות:

בני יהודה עם הניצחון הגדול של העונה. כשבני יהודה פתחה את העונה מצוין עם ניצחונות על כל יריבותיה היתה התחושה שרק בני יהודה יכולה לנצח את הגלבוע. רק שאז הגיעו הפסדים לכל הצמרת. ירושלים (גביע), יבנה, וינגייט, גליל ואפילו כפ"ס. בני יהודה גם הפסידה לגלבוע ב-15 הפרש. התוצאות הרדימו את המוליכה. בני יהודה הגיעו למשחק אחרי הפסד ובלי הרבה ציפיות, זה הפך להיות הצגה מדהימה של הכתומות.

הן פתחו את המשחק טוב ועלו ראשונות ליתרון משמעותי עם שתי שלשות של מאיה איסרוב (רבע ענק ו-10 נקודות אישיות) ושלשה של בר אביטל הובילו את המקומיות ליתרון 16:7. גלבוע חזרה. עם שני לוי וענבר לברון ההפרש נסגר, ריצה של האורחת והתוצאה 18:17 בסוף הרבע הראשון, עדיין יתרון מינימלי לבני יהודה. גלבוע התרגלה לקבוצות שמניפות מולה דגל לבן עוד לפני שהמשחק מתחיל ולא היתה מוכנה להגנה המצוינת של קבוצת ההגנה ה"חלשה" מבית דני. רק 11 נקודות קלעו האורחות ברבע השני, הקלעית המובילה של הגלבוע (קרן נחמה) סיימה מחצית ללא סל שדה, והגארדיות רוס ובן ישי קלעו בכל המחצית הראשונה 7 נקודות יחד. דרך ההגנה ועם 7 נקודות של טל יעקב ושלשה שלישית של איסרוב עלתה בני יהודה להוביל 34:28 בהפסקה.

לא חלפו 4 דקות ברבע השלישי ובני יהודה ביתרון דו ספרתי יעקב, אסולין ואיסרוב הובילו את הבריחה של בני יהודה. אז התעוררה גם ירדן עיבל במחצית שניה טובה , 7 נקודות הוסיפה ברבע השלישי והגלבוע איבדו את המשחק. אמנם עמית גור עם 8 נקודות רצופות ניסתה לשמור את קבוצתה במשחק אך כשהרבע השלישי הסתיים ב-18 הפרש וברבע האחרון בני יהודה הפציצה 4 פעמים מבחוץ (יעקב ועיבל 2 כ"א), המשחק הוכרע כשאת התוצאה קבעה מאיה איסרוב-  נערת היומולדת, שחגגה שעתיים אח"כ את הגיעתה לגיל 30. בני יהודה הדהימה את כולם ופתחה אולי את העונה מחדש. למזלה של גלבוע - 12 שעות אח"כ הודיעו על סגירתה של העונה, ובכך אולי תסתיים העונה עם המשחק ההיסטורי הזה.

החורף הגלילי צינן את יבנה. מי את גליל עליון? הקבוצה שמנצחת את בני יהודה, ירושלים ויבנה או הקבוצה שמפסידה לאליצור ת"א ונתניה? הגליל הגיעו למשחק אחרי הפסד מפתיע בנתניה במחזור הקודם וללא נועה רודה ודנה ביתן, אך קיבלה בחזרה את שני פרידמן. יבנה הגיעה למשחק מהמקום השני בליגה ועם רצף של 6 ניצחונות (כולל על בני יהודה, ירושלים וכאוכב). כמו במשחק הקודם המשחק בין השתיים היה צמוד ודרמטי לכל אורכו, וכמו במשחק הקודם בין השתיים המשחק הוכרע ברבע האחרון בהפרש חד ספרתי.

יבנה נראתה מצוין עם 24 נקודות ברבע הראשון, הרבה בזכות ניהול משחק מושלם כמעט של לי קפיטולניק (10 אסיסטים משחק שלישי ברציפות). הדר רפאל , גיבורת החודש האחרון קלעה 8 נקודות (2 שלשות) וחנה הללי הוסיפה גם היא 8 נקודות. אך ההגנה של יבנה, סימן ההכר של הקבוצה, היתה פגיעה. שלשה של יפית כהן, 4 נקודות של גלילי, עוד 4 של רביב ושלשה של קרן פיבניק הובילו את הגליל לשמור על מרחק נקודה מהיריבה בסוף הרבע הראשון 24:23. המשחק הצמוד נשמר גם ברבע השני, עם עוד 7 נקודות של רפאל ומולה דקות טובות של שני פרידמן והשלשה השניה של יפית כהן יתרון קטן של יבנה גם במחצית.

מורן שטרית החזיקה את יבנה ברבע השלישי כשנוי לפושניאנסקי (חזרה טובה מהפציעה) המשיכה להיות יעילה, יפית כהן ושני פרידמן המשיכו לקלוע מבחוץ ולקראת הרבע המכריע 54:52 ליבנה, ממשיך להיות הכי צמוד שאפשר... ואז הגיעה ניצן עמר. עם הגנה מצוינת על רפאל שקלעה רק 5 נקודות בכל המחצית השניה, ניצן עמר לקחה אחריות בהתקפה וקלעה 7 נקודות כולל את הסל שהכריע את המשחק בשניות הסיום. יבנה לא הצליחה ליצר נקודות מנגד ויפית כהן חתמה את תוצאת המשחק, יבנה עדיין נמצאת במקום בטוח בפיינל פור והגליל עושה צעד ענק להיות היריבה של הגלבוע בחצי הגמר. חצי גמר שכרגע ספק גדול אם יתקיים.

כפ"ס עם 52 נקודות במחצית. עם היינו משחקים 30 דקות, אליצור ת"א היתה קבוצת אמצע טבלה ומעלה, אבל שוב ולא בפעם הראשונה העונה האוויר נגמר להן 15 דקות מוקדם מדי. הגעתה של שני זר אביב לתל אביב הוסיפה המון להתקפה וכוח האש מבחוץ. איתה עם גל שוקרי וסבינה מרדנוב הקבוצה הרבה יותר מאוזנת ונותנת אוויר לפדולובה ורייכמן בצבע. היריבות כבר לא יכולות להתכווץ ולסגור את הכנסת הכדורים פנימה כי ברבע הראשון תל אביב קיבלה 17 נקודות מהגארדיות (שקורי, מרדנוב וזר אביב) בדרך ליתרון 19:14. כשכפ"ס עצרה אותן ברבע השני , עברה תל אביב לדחוף כדורים פנימה ופדולובה עם רייכמן קלעו 10 נקודות ברבע השני ליתרון 38:31. מי שהחזיקו את כפ"ס בחצי הראשון היו רוני גולדין (3 שלשות ברבע הראשון), סהר דגן, שלי שפית ושחר יום טוב קלעו גם הן מבחוץ וכפ"ס היו בתמונה.

הן המשיכו להיות בתמונה גם 4 דקות לסוף הרבע השלישי כשאחרי 4 נקודות של שני זר אביב קלעה פדולובה את הנקודה ה-52 ליתרון 52:46. ואז המגמה השתנתה כשכפ"ס רצה 9-4 (56:55) פרפרה, שפית וגולדין הובילו את הקאמבק , אינה גורביץ עוד שמרה על יתרון נקודה אבל את הרבע חתמה דרור מייברג עם 5 נקודות רצופות , מהפך 60:56 לירוקות. 29 נקודות ברבע השלישי היו ההקדמה לעוד 23 נקודות ברבע האחרון גולדין הוסיפה עוד שלשה, מייברג עוד שתיים ובין לבין דגן ושפית, כפ"ס רצה, עצרה את תל אביב העייפות על 11 נקודות (זואי רייכמן עם 7 נקודות מהן) והמקומיות עם ניצחון אולי האחרון העונה, חתם את הליגה בטעם מתוק.

21-0 פתיחה מוחצת של וינגייט. בד"כ נתניה פותחת טוב את המשחקים לפני שמאבדת את היתרון ליריבה. בסיבוב הקודם הוליכה 3 וחצי רבעים מול וינגייט לפני שאיבדה את המשחק בדקות הסיום. בוינגייט הפיקו לקחים ולא לקחו סיכון. תוך 6 דקות וחצי המקומיות דרסו עם 21 נקודות. מי שהטיסו את וינגייט קדימה היו שתיים, שירה חג'ג' ותמר ברגל. הן קלעו לסירוגין את כל 16 הנקודות הראשונות של קבוצתן ואת הריצה חתמה תמר קופילביץ. כשהיה נראה שהכל ייסגר , נתניה הצליחו לעצור את המקומיות במשך 3 דקות ללא נקודות ומימון עם אהובים הקטינו קצת את ההפרש. ריצה דומה עשתה וינגייט ברבע השני. אם הראשון נגמר 21-6, השני הסתיים 21-7. הדור הבא ירה מבחוץ, 2 שלשות של שירי ולנר ועוד שלשות של חצ'דוריאן ובסטקאר. תמר ברגל הוסיפה עוד 7 נקודות משלה, וינגייט הוליכה 42:13 ומשם המשחק היה לפרוטוקול בלבד.

נקודות אור של לי אורן והילה מימון נותנות אולי אופטימיות לכתומות שלקראת משחקי ההשרדות המכריעים יקבלו יותר תפוקה מיותר שחקניות אך בדרבי זה לא עזר ו-וינגייט עם הניצחון. נקודות אור להמשך העונה? זה היה יכול להיות נפלא אם רק היה המשך לעונה, אך אולי המשחק הזה היה האחרון של נתניה העונה. טעם של הפסד אבל הרבה שמחה עם 2 ניצחונות מעל הקו האדום- כרגע זה מספיק.

כאוכב עושה התאמות מהר. אחרי שהתבשרו שעד סוף העונה הקבוצה תאלץ להתמודד ללא שחקנית פנים "טבעית", הקבוצה הגיבה מהר. עברה לשחק משחק של גארדיות, הרבה לחץ וריצות. פיירוז חאג' יותר בפנים, וכל אחת עושה את השדרוג שלה. מי שעשתה את קפיצת המדרגה הגדולה ביותר היתה סירין מוחמד. כבר בסוף סיבוב שעבר בכאוכב הרגישו שיש על מי לסמוך, השחקנית בת ה-18, התחילה להיות האיום המוביל מחוץ לקשת וסיימה עם 11 נקודות בניצחון על כפ"ס, מאז היא פקטור משמעותי וזו הפעם השניה החודש שקולעת 12 נקודות, הפעם גם היתה השחקנית המצטיינת משני צידי המגרש בניצחון על מג'ד אל כרום.

כאמור, כאוכב קבוצת הגנה טובה יותר ואת הישגיה מייצרת דרך הלחץ וההגנה. כך עצרה את הקבוצה החמה של מג'ד אל כרום על 5 סלי שדה בכל המחצית הראשונה וסה"כ 12 נקודות, מהצד השני 5 נקודות של מוחמד ועוד 4 שקלעו היא סלאח וליאן עודה (שחקנית צעירה נוספת שעושה שדרוג נהדר מאז השתנה הסגל) הובילו ליתרון 9 נקודות בסוף הרבע הראשון ויתרון דו ספרתי (26:12) במחצית, עם 5 נקודות של פריאל חטיב והמשך משחק מצוין של מוחמד ועודה.

כשכאוכב נראו בדרך לניצחון קל, עלתה מג'ד אל כרום למחצית שניה מפתיעה. התרגלנו לראות את האורחות פותחות היטב ומאבדות גובה ככל שהמשחק מתקדם, אבל כיום היא כבר קבוצה מלאת ביטחון עצמי שיודעת ששווה לכל יריבה בליגה וגם פיגור 14 נקודות נגד יריבת צמרת הוא לא סוף פסוק. ריצת 18-9 ברבע השלישי החזירה אותן למשחק לקראת רבע אחרון צמוד. 10 נקודות(!) של שדא כנעאן ברבע השלישי עם עזרה של ג'ואן מוחמד ואיה אבו רוסתאם הורידו את הקבוצות ב-5 הפרש ביניהן לקראת הרבע האחרון.

אלא שבמאני טיים של המשחק, כאוכב לחצה על הדוושה וברחה. תוך מספר דקות יתרון חמש נקודות ההפרש חזר להיות דו ספרתי, שלשה נוספת של מוחמד ו-8 נקודות משותפות של סלאח ועודה, קיבלו עזרה מפיירוז חאג' שלמרות משחק סולידי היתה שם עבור קבוצתה בדקות ההכרעה וכאוכב עם 17-9 ברבע המכריע שמרה על הניצחון

אס"א ירושלים - א.ס רמת השרון  ;  מכבי רעננה - הפועל באר טוביה. המשחקים שהיו צריכים לסגור את המחזור ואולי לא יתקיימו עוד לעולם. ירושלים שניצחה ברמה"ש בסיבוב הקודם רחוקה מכושר השיא שלה ולאור התוצאות במחזור (ניצחונות לכאוכב וגליל) חייבת ניצחון כדי להישאר בתמונת המאבק. גם רעננה שהתרחקה מהדבוקה על המקום הרביעי היתה חייבת את הניצחון. השתיים יקבלו זמן כמעט בלתי מוגבל לחשוב על גודל האתגר. מתי אם בכלל יושלם מחזור 19 של עונת 2019-2020?