לאומית: 4 משחקות על כרטיס אחד

משחקי הפיינל פור ייפתחו היום (שישי, 16.4) בשעה 14:00. זו הפעם הראשונה שמשחקי פיינל פור של לאומית נשים מתקיימים בצהריי שישי, זו הפעם ראשונה מזה עשור שמשחקי הפיינל פור מתחילים בתאריך כה מוקדם, זו אחת השנים הראשונות שהעונה בה תסתיים בתחילת חודש מאי.

לא היתה סיבה ללחץ הזה, לא היתה סיבה להקדים את סדרת חצי הגמר כך שתתחיל ביום שישי (למרות שהחוזר הרשמי שיצא קבע שאם כל הסדרות ייגמרו 2-0 חצי הגמר יוקדם). אותו חוזר גם קבע שהמשחק השני והשלישי בסידרה יתקיימו בימי שני וחמישי ואילו בערב יום עצמאות, ללא שיחה עם כל הקבוצות, התאריכים שונו. ההחלטה לשנות מוצדקת, אין סיבה לקיים חצי גמר ליגה לאומית וחצי גמר ליגת העל באותו יום (בלי קשר לקיומם של כרטיסים כפולים כן או לא) יש מספיק ימים בשבוע שיאפשרו לקהל לראות גם את המשחקים האלה וגם את אלה. 
אבל בכדורסל נשים, התאריכים נקבעים ברציונל אחד, לסיים את העונה. לא חשוב איך, לא חשוב כיצד זה ישפיע על הקבוצות (4 קבוצות מהצפון הגיעו עייפות לסדרות והודחו ב-'סוויפ') העיקר לסיים ורצוי כמה שיותר מוקדם. לכן בין המשחק של בני יהודה נגד הגליל לבין המשחק של בני יהודה נגד כפ"ס - כשיש רק ערב יום הזיכרון, ערב יום עצמאות, וחג עצמאות , זה נראה מספיק זמן להיערך לפיינל פור.

כך תיקבע העולה לליגת העל. כששואלים כל קיץ למה קבוצות לא ממשות עליה, צריך לשאול האם הענף רוצה בכלל שיעלו? האם ההחלטה לגרום לקבוצות לשחק שני משחקים בשבוע שיש בו חג בשלושה ימים מתוכו היא חכמה ונדרשת? האם כ"כ חשוב היה להקדים את תחילת הסדרות? איך ה"תירוץ" אימוני נבחרת העתודה רלוונטי לסדרות האליפות בלאומית? מישהו בדק כמה שחקניות מתוך כל שחקניות הליגה יכולות "לאחר" לתחילת האימונים ולהגיע ב-15.5 במקום ב-11.5? (התשובה היא לכל היותר 2), אם ליגת העל יכולה להסתיים עם תחילת עונת ה-WNBA, גם הליגה הלאומית יכולה היתה להסתיים חודש וחצי לפני משחקי נבחרת העתודה.

אבל גם אם העונה חייבת להסתיים עד ה-11.5 (אז למה לקיים משחק ב-9.5?), לא היתה שום סיבה נראית לעין לבנות לו"ז שמתנגש עם ליגת העל ומתחיל ביום שישי.  תפתחו יומנים ותראו שיש מספיק ימי "ראשון" וימי "רביעי" עד ה-11.5 כדי לקיים את המשחקים בנחת ובלי לחץ.

בכל מקרה בהצלחה לקבוצות ורק ששחקניות נבחרת העתודה שחלקן עומדות לשחק 4 משחקים בשבוע, יסיימו את העונה בריאות ויעזרו לנבחרת להעפיל לדרג א'.

1. אליצור תל אביב נגד 2. אס"א ירושלים

המשחקים הבאים (אם לא יחול שינוי נדרש):
אס"א ירושלים – אליצור תל אביב (20/4)
אליצור תל אביב – אס"א ירושלים (אם יהיה צורך - 23/4)

תל אביב - עכשיו הן רוצות אליפות
הפעם האחרונה שאליצור תל אביב הגיעה לפיינל פור מהמקום הראשון ועם יתרון ביתיות בחצי הגמר (ואולי גם בגמר), היתה בעונה 2011-2012. הן הגיעו לפיינל פור כמחזיקת גביע המדינה ועם אחת הקבוצות המוכשרות והעמוקות שנבנו פה אי פעם (שנפר, הללי, בלליס, מעיין לוי ואחרות). אלא שאז הקבוצה סבלה מ-2 פציעות משמעותיות והפסידה את האליפות לגליל עליון. עוד בפיינל פור היו באותה עונה: בני יהודה ואס"א ירושלים. כלומר 3 קבוצות שישחקו נגד ת"א הופיעו גם באותה עונה בפיינל פור. עם סגל בריא וללא הגליל בדרכן לתואר האם זו תהיה השנה של אליצור ת"א?

הדרך של תל אביב חצי הגמר עם יתרון בייתיות עד הגמר לא היתה קלה, הקבוצה הפסידה 3 פעמים בליגה וגם אם ניצחה 2 - 0 בסדרת רבע הגמר, במשחק החוץ נגד הפועל כאוכב - תל אביב התקשתה מאד ועוד פיגרה 43:41 בסוף הרבע השלישי לפני שניצחה בשיניים קבוצה פצועה ועייפה מכאוכב. כלומר תל אביב מגיעה לחצי הגמר עם שני הפסדים במשחקי חוץ (אחד מהם לירושלים) ועוד לא מעט משחקים צמודים שהוכרעו בהפרש חד ספרתי.  למזלה, כאמור, היא בעלת יתרון הביתיות - האם זה יספיק לתואר?

את קלעיות אליצור תל אביב מובילה שיר תירוש עם 16.7 נק' (18 נק' בממוצע בשלב רבע הגמר), מי שהצטרפה אליה ושידרגה את המספרים שלה בשלבי ההכרעה היא קרן נחמה (12.6 נק' בממוצע) אחרי 17.5 נקודות בממוצע בצמד המשחקים נגד כאוכב (הסטטיסטיקה יכולה לבלבל עם ממוצע בין 29 נק' בראשון ו-6 נק' בגומלין), מי שעוד הראתה שיפור משמעותי בחודש האחרון היא גלי קונטס שהפגינה יציבות עם 15.5 נק' בצמד המשחקים נגד כאוכב.
נזכיר כמו ברבע הגמר, דוריאן דהן סוייץ' (תגלית העונה עפ"י מאמני הליגה) קולעת בבית כמעט כפול מבמשחקי החוץ עם 15.5 נק' בממוצע עונתי במשחקי הבית, כמו גם קרן נחמה עם 10 נקודות יותר בבית מבמשחקי החוץ.
המספרים הכלליים האלה באים לידי ביטוי גם במשחקים נגד ירושלים. שיר תירוש הובילה פעמיים את קלעיות הקבוצה מול הירושלמיות (18 ו-20 נקודות), במשחק הניצחון בבית קלעה קרן נחמה כפול מבמשחק ההפסד וסיימה כקלעית השניה בין קלעיות הקבוצה יחד עם דוריאן דהן סוייץ' שקלעה מספר דומה של נקודות כשגם היא קלעה 9 נקודות יותר בבית מבהפסד החוץ בירושלים.

מפתחות: אמי רינת לא קלעה במשחק ההפסד בירושלים בעוד בניצחון על האדומות קלעה 10 נקודות. בשני המשחקים האחרונים ברבע הגמר היתה חסרה בתל אביב (עקב משחקים מקבילים בליגת העל), בעוד במשחק הראשון הקבוצה הסתדרה בלעדיה, במשחק השני כשהיה צמוד, חסרונה הורגש הרבה יותר. כלומר כשתל אביב מתקשה, אמי רינת  הופכת להיות שחקנית חיונית ולכן הקבוצה חייבת אותה בשיאה במיוחד נגד ירושלים.
רבקה רוס. שאלה מעניינת לבחון בסידרה, כשהרכזת שעדיין אינה כשירה ב-100% לא שיחקה במשחק הניצחון נגד ירושלים (וכן שיחקה במשחק ההפסד). נגד כאוכב שיחקה אבל הקבוצה הסתדרה גם ביכולת החלקית של רוס - בסדרת הטוב מ-3, חשיבותה ברורה יותר - השאלה איך הקבוצה תתחבר

לסיקור מלא של העונה של אליצור תל אביב - כנסו לכתבה בקישור.

ירושלים - בונות את המותג מחדש
בחזרה לעונת 2011-2012. אס"א ירושלים הגיעה לסידרה מהמקום השלישי וכמו בכל סיפור טוב הן בנו את עצמן להמשך שיבוא. זו היתה קבוצה שבנתה מחדש את האימפריה הירושלמית עם גור, פרידמן ובן ברק הצעירות ובת אל לזמי עם ענבר אוריון המבוגרות. ירושלים מתחה אז את הגליל לסדרת הטוב מ-3 ונכנעה במשחק השלישי. בעונה שאחרי עם עוד ניסיון הן כבר היו במקום הראשון בדרום והפסידו רק בגמר על האליפות (לגני תקווה) ובעונה שאחרי חגגו זכיה בדאבל. 
ירושלים הנוכחית מודל 20/21 היא אותה קבוצה צעירה שממשיכה להתחבר עונה שניה, הבסיס של פורת, ליאור, חסון ופרידמן המשיך לעונה נוספת והגיעו שחקניות צעירות לתקן ולשדרג את העונה הקודמת, ירושלים עשתה השנה התקדמות נוספת בחזרה למקום הטבעי שלה בצמרת הלאומית ואולי גם בליגת העל עם ההמשכיות גם בעמדת המאמן. יכול להיות שהעונה הזו תסתיים באליפות, זה לא מופרך ומהרבה בחינות ירושלים ראויה לתואר, אבל גם אם לא - האליפות תגיע ובקרוב מאד. אס"א ירושלים היא קבוצה של אופי, DNA ודרך, דברים שמתעצבים עם הזמן והדרך כמו שהיא נראית כרגע היא הדרך הנכונה.

בעונה הסדירה ירושלים הרשימה. ניצחון כפול על בני יהודה (שהדיחה את המדורגת ראשונה בצפון), ניצחון כפול גם על כפ"ס וניצחון בייתי מרשים על היריבה בחצי הגמר, אליצור ת"א. למעשה המקום הראשון נמנע בגלל הפסדים ליבנה והפרשים מול ת"א. ירושלים הראתה אופי גם בחצי הגמר. התקשתה מול עירוני נתניה המוכשרת מהצפון אך פעמיים מחקה פיגור מהרבע השלישי כדי להשיג ניצחון עם 2 - 0 בסדרת רבע הגמר. ירושלים מגיעה עם ביטחון והרבה מאד אמונה מול היריבה שכבר ניצחה ומאמינה שמשחקים צמודים, הפעם, יכולים גם להסתיים בכיוון שלה.

את קלעיות אס"א ירושלים מובילה ניקול מיכאילץ עם 12.4 נק' ("רק" 9.5 נק' בממוצע בשלב רבע הגמר), מי שהצטרפה אליה ושידרגה את המספרים שלה בשלבי ההכרעה היא שני ברמן (10.6 נק' בממוצע) אחרי 14.5  נקודות בממוצע בצמד המשחקים נגד כאוכב (הסטטיסטיקה יכולה לבלבל עם ממוצע בין 20 נק' בראשון ו-9 נק' בגומלין), מי שעוד הנמצאת בכושר משחק טוב היא עדן פורת שהפגינה יציבות עם 10.5 נק' בצמד המשחקים נגד נתניה.
נזכיר כמו ברבע הגמר, נטע רפאל שבמשחקי החוץ היא הקלעית השניה בקבוצה קולעת בממוצע 11 נק' למשחק  כשראשונה היא עדן פורת שקולעת בממוצע 14.2 נק' בממוצע במשחקי החוץ בעוד הממוצע שלה בעונה הסידרה הוא 12 נק'.
במשחק נגד אליצור ת"א עולה דווקא שחקנית שפחות בולטת בין המובילות בקלעיות לאורך העונה כולה. גילי ליאור במשחק הניצחון קלעה 17 נק' עבור קבוצתה ובגומלין סיימה גם כן עם מספר דו ספרתי (10 נק') ויחד עם עדן פורת שקלעה 13 ו-15 נק' היא מהקלעיות המובילות בקבוצה מה שדיי "עושה שכל" ומוביל לקטגוריית "מפתחות"

מפתחות: פורת וליאור צמד שחקניות הפנים (אפשר להוסיף גם את מורן שחם במשחק הניצחון) הן שחקניות פנים אתלטיות עם קליעה טובה מכל הטווחים, בדיוק מסוג השחקניות שלתל אביב קשה להתמודד איתן. לתל אביב אין כמעט סייז בצבע, יתרונן של דהן-סוייץ' ורינת כגארדיות גבוהות צעירות שיכולות לשמור על שחקניות פנים בזכות הסייז והמהירות מתבטל מול פורת וליאור שמשחקות באותו הסגנון והן מנוסות יותר ובאופיין שחקניות פנים, לת"א קשה למצוא להן פתרונות וזה היתרון הגדול של ירושלים בסידרה. אבל עם זאת, כמו שנראה היה במשחק החוץ של ירושלים שתיהן לבד לא יספיקו לניצחון. ברמן ומיכאילץ קולעות ביחד בבמוצע העונה 23 נקודות יחד. נגד ת"א בהפסד קלעו יחד 15 נקודות - כדי לנצח הקלעיות של ירושלים יצטרכו לתת הרבה יותר.

לסיקור מלא של העונה של אס"א ירושלים - כנסו לכתבה בקישור.

3. הפועל כפר סבא נגד 4. בני יהודה

המשחקים הבאים (אם לא יחול שינוי נדרש):
בני יהודה – הפועל כפר סבא (20/4)
הפועל כפר סבא - בני יהודה (אם יהיה צורך - 23/4)

כפר סבא - רוצות לעשות היסטוריה
הפועל כפ"ס חוזרת למעמד הפיינל פור לראשונה מאז 2018. הקבוצה שעלתה לליגה הלאומית לפני חמש שנים בלבד התמקמה בצמרת מהרגע הראשון. בעונתה הראשונה סיימה "רק" במקום החמישי, אך אחרי עונה אחת בליגה כבר נכנסה לפיינל פור. בין היתר, מי ששיחקה אז במדיה היתה טלי בן ישי שתפגוש אותה בסידרה כשהיא במדי בני יהודה. כפ"ס הפתיעה אז כשמתחה את הדאבליסטית, הפועל ראשל"צ למשחק שלישי אחרי שניצחה אותה בבית. העונה כפר סבא רוצה, לראשונה בתולדותיה, גם לעלות לגמר ואולי לעלות ליגה. בן ישי וחברותיה יהיו אלה שינסו לעצור אותה. 
הפועל כפ"ס במודל הנוכחי היא קבוצה יותר טובה ויותר עמוקה מזו ששיחקה לפני ארבע עונות בפיינל פור ובעיקר יותר עמוקה. כפ"ס אמנם סיימה רק במקום השלישי בזכות הפרש סלים 2+ מול בני יהודה, אבל זה גם יכול להיות סיפור הסידרה. כשכפר סבא שמרה על הבייתיות מול בני יהודה וניצחה אותה ב-12 הפרש במפגש הראשון בין השתיים, יתרון הבייתיות בחצי הגמר יכול להיות מכריע. למעשה, רק 2 קבוצות הצליחו לנצח העונה במגרש בכפר סבא (ירושלים ות"א מהסדרה המקבילה), מול כל היתר הצליחה כפ"ס לעשות את העבודה כולל בניצחון הגדול בשלב רבע הגמר מול מג'דל כרום. אלא שרבע הגמר סימל עוד משהו, שכפר סבא מסוגלת לנצח בכל מגרש חוץ. אחרי שהיתה הראשונה לנצח את תל אביב באולמה הבייתי מאד היא הגיעה גם למג'דל כרום וגם אותה ניצחה, ניצחון ראשון העונה, בבית. כפ"ס הראתה אופי כשחזרה מפיגור ברבע השלישי לניצחון גדול במאני טיים ועם היכולת לנצח סידרה ללא יתרון בייתיות + אופי ברגעי ההכרעה + אולם בייתי מאד, כל אלה הופכים את כפ"ס לקבוצה מסוכנת ואולי אפילו לפייבוריטית בסדרה. רק את ירושלים לא ניצחה העונה, ועל כך אולי יהיה הפריוויו לגמר (אם וכאשר)

את קלעיות הפועל כפ"ס מובילה טל יעקב עם 19.6 נק' (עם ממוצע 21.5 נק' בשלב רבע הגמר המשיכה ושידרגה את הממוצע המדהים שלה.), מי שהצטרפה אליה בשלב רבע הגמר ולמעשה שמרה על הממוצע שלה (שיפרה בחצי נקודה במשחקי הרבע) היא מיכל אפשטיין (16.2 נק' בממוצע) אחרי 16.5  נקודות בממוצע בצמד המשחקים נגד מג'דל כרום. השתיים היו דומיננטיות מאד-מאד בהתקפה הירוקה, הקלעית השלישית בקבוצה היא מאיה איסרוב שברבע הגמר קלעה 8.5 נק' בממוצע (כמחצית מאפשטיין שלפניה) מי שעוד הנמצאת בכושר משחק טוב היא לירז קניג אמנם 5 נק' בממוצע ברבע הגמר, אך הנתון מבלבל כי במשחק הקשה והצמוד באולמה של מג'דל כרום בלטה קניג עם 10 נקודות ובבית נתנה לאחרות לקלוע. במשחק הקשה מול בני יהודה, השחקנית המנוסה הראתה שגם מגיעה עם כושר קליעה טוב.
במשחק נגד בני יהודה ת"א עולה שהכתומות מצליחות להסתדר עם טל יעקב (שאמנם קלעה נגדן 14.5 נק' בממוצע, אך זה פחות מהסקור הממוצע העונתי שלה). בכפר סבא ינסו להפעיל את מיכל אפשטיין ששיחקה את שני המשחקים הטובים ביותר שלה העונה נגד בני יהודה (25 ו-22 נקודות) ובעיקר בכפר סבא צריכים לקבל עוד יום טוב מאחת הגארדיות, כשבמשחק הראשון היתה זו דרור מייברג עם 11 נקודות ובמשחק השני מאיה איסרוב עם 13 נקודות.

מפתחות: הפועל כפ"ס היא קבוצה ההגנה הטובה בליגה, גם את המשחקים נגד מג'דל כרום הצליחה לנצח כשהורידה את היריבה מתחת לסקור הממוצע שלה וגם במחוז הדרומי. כפר סבא תהיה חייבת לשלוט בקצב המשחק נגד בני יהודה. זה מה שעבד עבורן היטב במפגש הראשון בין השתיים (כשהמשחק נפתחה עם יתרון 31:10) ונסגר ב-12 הפרש (אחרי שבני יהודה הורידה כבר את ההפרש ל-3 נקודות ברבע האחרון וכפ"ס הצליחה להגדילו מחדש). בבית דני בני יהודה שלטה בקצב ברוב המשחק והובילה במרבית הדקות, אך בדקות הטובות של כפ"ס הן הצליחו לצמצם מההפרש ולהגיע לבסוף להפרש 10 נקודות בלבד שהבטיח להן את המקום השלישי. בנוסף, כפ"ס "שלפה" במג'דל כרום את שלי שפית שעשתה את השינוי ברבע האחרון ובמשחק הגומלין אופיר פרפרה היתה אקס פקטור. בכפ"ס בוודאי יודעים שאת עיקר המאמצים תשקיע בני יהודה בשתי השחקניות שעשו לה "הכי הרבה נזק" ו-7 שחקניות נוספות בסגל יצטרכו להתעלות כדי להוביל את הקבוצה לגמר.

לסיקור מלא של העונה של הפועל כפר סבא - כנסו לכתבה בקישור.

בני יהודה - לחזור לליגת העל מהדלת הראשית.
בחזרה לעונת 2011-2012. בני יהודה שם העפילה לפיינל פור כהפתעה. זו היתה קבוצה שלא סומנה בין קבוצות הצמרת אבל היתה בה ה"רוח המיוחדת" של המועדון עם הילה אלנקרי ז"ל, הדס בר, וגם הכישרון של מעיין דגן והדס לוי. לא שמות גדולים אבל שחקניות מוכשרות שעשו עונת שיא. העונה הטובה ביותר של בני יהודה בעשור האחרון היתה ב-2015, כשהקבוצה זכתה בגביע האיגוד והעפילה לגמר. בני יהודה של עונת 14/15 מזכירה בהרבה מובנים את הנוכחית. קבוצה צנועה ללא יתרון ביתיות שהדיחה את מכבי רעננה החזקה שנבנתה לעלות ליגה ועשתה זאת עם ניצחון במשחק החוץ הקשה ב"אביב". אם בפסקה הקודמת סופר על טלי בן ישי שהיתה אז במדים הירוקים כשכפ"ס רשמה את ההישג, הפעם בן ישי היתה במדי רעננה כשאתה את בני יהודה של טל אנקונה, חן הולצר וחנה הללי מעפילות לגמר. בגמר נעצרה בני יהודה ונכנעה לקבוצה של טלי נוי, הפועל זיכרון/מעגן מיכאל. היום, נוי, מובילה את הכתומות. כשבני יהודה עלתה שנתיים אחרי לליגת העל היא עשתה את זה "על בסיס מקום פנוי" מהמקום התשיעי בליגה ולמעשה הפעם האחרונה שבני יהודה הגיעה לפיינל פור מאחד המקומות הראשונים היתה לפני כעשור וחצי.
בני יהודה הנוכחית מודל 20/21 לא יוצאת דופן. גם היא קבוצה חזקה ומוכשרת, כזו שהיתה יכולה וצריכה לסיים גבוה יותר (עוד סל שדה אחד מול כפ"ס והיתה במקום השלישי, עוד סל שדה אחד מול ירושלים ויתכן שהיתה באחד משני המקומות הראשונים), אבל כמו בסדרות של תחילת העשור הקודם הקבוצה מגיעה מלמטה ומנסה להפתיע, לפעמים הצליח, לפעמים קצת פחות. העונה הן חייבות להצליח. חייבות כי מדובר במועדון שמעצב את עצמו מחדש, אחרי החזרה ללאומית בעונה שעברה שונתה ההנהלה, שונתה התפיסה ונבנית קבוצה שרוצה לחזור לליגת העל ולהתבסס בה. הכל מתחיל מהזכיה באליפות. בני יהודה הוכיחה העונה שהיא בנויה מהחומר ש"שווה" אליפות. עם ניצחונות גדולים על אליצור ת"א והפועל כפ"ס וניצחונות כפולים על כל יתר הקבוצות בליגה (למעט ירושלים), בני יהודה מוכנה. את החותמת הוסיפה בניצחון כפול נגד המדורגת ראשונה בצפון, הפועל גליל עליון. במשחק החוץ הקשה מאד, שלטה בני יהודה מחצית אחת, ובסוף ניצחה את המארחת עם סל ניצחון דרמטי. במשחק החוץ הצליחה גם כן ברבע האחרון והמכריע להתעלות ולסגור את הסידרה 2 - 0. בני יהודה עשתה הכל נכון כדי להגיע במצב שהיא אוהבת לפיינל פור, ללא יתרון ביתיות, אחרי שכבר ניצחה קבוצה פייבוריטית אחת. עכשיו לסגור את הסיפור.

אמנם בסידרה נגד הפועל כפ"ס, הירוקות יצאו כשידן על העליונה (ולכן הן במקום השלישי), אבל דווקא בני יהודה יכולה להיות מעודדת יותר מאותם המשחקים ובעיקר ממשחק ההפסד. נדיר שקבוצה כ"כ חזקה פותחת משחק בפיגור 14:1 (ועד 31:10), צריך הרבע אופי כדי להגיע ברבע האחרון ל-56:53, שלוש דקות לסיום (ריצת נגד 43-25), בני יהודה הראתה שגם במגרש בכפ"ס היא יכולה לשחק ולשחק טוב, אם רק לא תיקלע לפיגור 20 הפרש אחרי 17 דקות משחק. בגומלין בני יהודה כבר היתה הרבה יותר דומיננטית ושלטה במשחק וגם ניצחה בהפרש דו ספרתי, כשהוכחה לכך שאם הבור שנקלעת אליו לא גדול כ"כ, הקבוצות הן שוות ברמתן ולפרקים בני יהודה אף טובה יותר, כאמור, עוד עצירה או עוד סל שדה והיום בני יהודה היתה מתוארת כפייבוריטית עם יתרון הבייתיות.

את קלעיות בני יהודה מובילה דבי בלייברג עם 12.1 נק' (בזכות 13.5 נקודות בממוצע בשלב רבע הגמר וסל ניצחון בלתי נשכח בגליל). בלייברג וטלי בן ישי  (10.6 נק' בממוצע העונה) הן היחידות שסיימו את שני המשחקים נגד הגליל עם סקור דו-ספרתי בכל אחד מהם, כשבן ישי בולטת עם 14.5  נקודות בממוצע בצמד המשחקים נגד הגליל(16 ו-13 נקודות), מי שעוד הנמצאת בכושר משחק טוב היא יעל טויטו שאחרי שבמשחק הראשון כמעט ולא שיחקה הגיעה למשחק השני וסיימה אותו עם 12 נקודות ויכולת מצוינת בשני צידי המגרש, אולי השחקנית שתכריע ותהיה הפקטור החשוב לעצור את יעקב ואפשטיין שבמדי היריבה. 
עוד צריך לציין את מיקה יקיר, ,כשחקנית בעלת חשיבות רבה בסידרה, שבמשחקי החוץ של הקבוצה מפגינה יכולת טוב כשיקיר עם ממוצע עונתי של 9.4 נק' , קולעת בחוץ 12.6.
במשחק נגד הפועל כפ"ס לא התנהל כמו כל הסטטיסטיקה העונתיות. מי שהיתה השחקנית הבולטת בניצחון (וגם נתנה משחק טוב בהפסד) היא דווקא תמר ברגל שקלעה 21 נק' בניצחון על כפ"ס (שיא אישי עונתי) ובחוץ היתה גם כן מהמובילות עם 12 נקודות אישיות. ברגל חשובה מאד בסגל בני יהודה ואולי זו בעיה מסתמנת כי בשני המשחקים האחרונים (נגד הגליל ברבע הגמר) התחילה לסבול מעומס שני המסגרות ומשחקים יום אחרי יום, וסיימה פעמיים ללא נקודות. בעוד במשחק הראשון מיכל אסף עוד לא היתה בקבוצה, במשחק השני קלעה 16 נקודות בניצחון על כפ"ס ויכולה וצריכה להיות אקס פקטור. מי שעוד בלטה בבני יהודה במשחקים נגד כפ"ס היא דבי בלייברג עם 12 ו-11 נקודות. לא משחקים גדולים אך יציבה.

מפתחות: האוויר שיהיה לתמר ברגל. כאמור למעלה, ברגל שיחקה בשלב רבע הגמר 4 משחקים בשבוע. ביום חמישי עם רמת גן(ליגת העל), בשבת שיחקה בגליל, בראשון שוב בליגת העל ובשני שוב נגד הגליל. זה גם הלו"ז שמצפה לשחקנית בשבוע הבא עם משחקים בימים: שישי, שני, שלישי,חמישי,שישי.  בלעדיה בני יהודה חייבת לקוות שתקבל משחקים טובים מיעל טויטו ותמר אנגל שיכולות וצריכות לעצור את יעקב ואפשטיין על פחות מ-35/41 נקודות יחד שקלעו עד כה. גם מגי איזה במשחק הראשון בכפ"ס נתנה דקות טובות בצבע מול אפשטיין. אם תצליח בני יהודה להשתלט על הצבע או לפחות למזער נזקים משם והגארדיות יעשו את שלהן מול הגארדיות הירוקות (בעיקר הגנתית), השליטה במשחק תעבור לבני יהודה שתוציא את כפ"ס מהסגנון שלה. אם הכדורים ימשיכו להיכנס פנימה, כפר סבא תרגיש בנוח והמשימה, ללא בייתיות, תהיה קשה מאד.

לסיקור מלא של העונה של בני יהודה - כנסו לכתבה בקישור.

האם מגי איזה תצליח שוב להקשות על מיכל אפשטיין?