אין מושלמות בדרום

בתמונה: תמר אנגל. היתה בכל מקום. הרבה יותר מ-16 נקודות

שלשה & ONE

1. בני יהודה ניצחה את הדרבי (או האם זו הפתעה?):  ההפרשים בהן ניצחה אליצור ת"א מול ההרכב החסר של בני יהודה יצרו תחושה שלפנינו משחק חד צדדי. הרי כמה פעמים עוד תתפוס קבוצה את הכתומות ביום בו טלי בן ישי לא יכולה לשחק? אבל בני יהודה של טלי נוי היא השנה לא קבוצה שבנויה על שחקנית כזו או אחרת, אלא על משחק קבוצתי ועל היכולות של כל השחקניות יחד. זה לא בדיוק הקלישאה על "קבוצה" או שלם גדול וכו' - אלא שאין שחקנית מטרה ויש הרבה שחקניות שאי אפשר להשאיר לבד. קליעה אדירה תמיד היתה לתמר אנגל (עוד בעונה שעברה בליגת העל) אבל בשני המשחקים האחרונים היא גם הראתה שמסוגלת ללכת לטבעת. יעל טויטו מוכיחה השנה שהיא גארדית לכל דבר עם סט יכולות של שחקנית חוץ כולל שלשות ומבצעים אישיים, דבי בלייברג מתחילה להרגיש בנוח בעמדת הרכזת, מיקה יקיר מובילת כדור ביותר ביטחון, תמר ברגל הפכה לעוגן ההגנתי של הקבוצה ומסוגלת לייצר מכל מקום על המגרש ובתוך השיטה הזו גם לעדן כהן שחזרה מפציעה מקום נוח להביא את היכולות שלה בלי הלחצים והציפייה שתוביל. קבוצה כזו היא נקודת התורפה של אליצור תל אביב. כשהגיל הממוצע של היריבה יורד קשה להן לרוץ מולה, כשהן מובילת כדור אחת קשה ללחוץ, וכשליריבה יש יתרון פיזי בעמדות הפורוורדיות אז נאלצות למצוא פתרונות הגנתיים במשחק עומד. זה היה מבחן ראשון אחרי חודשיים ותל אביב יוצאת ממנו עם הרבה הערות לשיפור לקראת המבחן הבא. למזלה הגיעה פגרה ובשקט ונחת יש זמן לחזור על החומר ולהשתפר. 

2. עדיין הטובה בליגה (או הפרופורצייה בהפסד הראשון) המחמאות לבני יהודה מול היכולת של אליצור ת"א אולי יוצרת הרגשה שמדובר פה בקבוצה בינונית שהפסידה לקבוצה טובה, אבל זה ממש לא כך. שיר תירוש בליגה הלאומית היא מה שאוהבים לקרוא לו "שוברת שוויון". 13 נקודות ב-8 דקות במאני טיים של הרבע האחרון מוכיחים שאין מי שיכולה לעצור אותה באמת. קרן נחמה שקצת נעלמת עד כה היא עדיין שחקנית הגנה מצוינת שיכולה לשמור על כל עמדה גם בצבע (וחבל שלא משתמשים בה יותר) היכולת האישית שלה עושה נקודות בהתקפה, אבל נחמה כמו לוינשטיין וכמו דהן סוייץ' ורינת וקונטס הן לא השחקניות שצריכות לקחת את המשחק עליהן. תירוש ורוס עבדו נהדר יחד כששידרגו את חברותיהן בשני המחזורים הראשונים של העונה. מספיק לראות את רינת ליד צ'לסי הופקינס כדי להבין איך הרכזת המנוסה משדרגת את משחקה של הגארדית-פורוורדית הצעירה. בשינויים המתבקשים, רבקה רוס צריכה להיות ההופקינס של תל אביב. היא עשתה זאת מול יבנה והקבוצה דרסה. לתל אביב יש עדיין אין סוף כלים התקפיים ואם עצרו את בני יהודה על 65 נקודות זה אומר שההגנה, גם ביום לא גדול היא עדיין יעילה מאד, הן פשוט צריכות להסתכל על הכלים שניצחו לבני יהודה את המשחק ולהיזכר שגם הן עשו את זה בעבר. אז למה לא גם בעתיד?

3. כפר סבא כבר ראשונה (או הקבוצה היתה זקוקה לגבוהה): מה בעצם קרה לכפר סבא בשלושת המשחקים האחרונים? מי שמחפש כותרות יגיד "מיכל אפשטיין היא שוברת שוויון" (תזכורת, "שובר שוויון" כקלישאה אהובה). אבל כפ"ס באמת היא הגארדיות שלה. כבר לפני שנה אפשר היה לראות שטל יעקב אמנם יודעת לשחק כגבוהה אבל מאבדת הרבה מהיתרונות שלה, כשהיא בצבע למאיה איסרוב קשה ואין עם מי לחלוק את הנטל ואז לוחצים אותה. הגעתה של שחקנית פנים שהקבוצה סומכת עליה, שיחררה את הגארדיות שמנצחות את המשחקים. פתאום איסרוב קולעת בספרות כפולות ומריצה את השחקניות, טל יעקב חוזרת לרוץ ולקלוע מהמקומות שאוהבת, לירז קניג הרבה יותר משוחררת וחוזרת לשחק את משחקה מירושלים עם נקודות מחצי מרחק ודרור מייברג יודעת שיש לה קצת יותר "אוויר" מעבר לקשת וקולעת באחוזים גבוהים. זה טקטי אבל יותר מזה - זה מנטאלי. אבל כך או אחרת כפ"ס בשיאה וצריכה לקוות שהפגרה לא תעצור את כל זה.

4. שחקנית המחזור: תמר אנגל ודבי בלייברג עשו הכל במשחק וזה הסיפור. 7 שלשות יחד, 4 פעמים קלעו יחד מתחת לסל, החזיקו את הכדור לסירוגין, שיחקו בקור רוח, לא כפו שום דבר על המשחק וידעו למצוא גם את המסירה הנכונה. אנגל התמקדה בהגנה פיזית ובשבירת הלחץ, בלייברג הוסיפה ניהול משחק ומציאת מיס-מאצ'ים בצבע ונתונים סטטיסטיים לא מבוססים דים מעריכים שהיו מעורבות ב-70% מנקודות הקבוצה.

(שיר תירוש. יכולת טובה ברבע האחרון שלא הספיקה)

מחוז דרום:

1.  הפועל כפר סבא 8 נק' (5 משחקים)
2.  בני יהודה 7 נק' (4 משחקים)
3.  אליצור תל אביב 7  נק' (4 משחקים)
4.  א.ס רמת השרון 7 נק' (5 משחקים)
5.  אליצור יבנה 5 נק' (4 משחקים)
6.  אס"א ירושלים 5 נק' (3 משחקים)
7. הפועל באר טוביה 3 נק'  (3 משחקים) 

בני יהודה 65 - אליצור תל אביב 57

(20:20 , 33:39 , 44:54 , 57:65)

בתוצאה דיי דומה בה הפסידה בני יהודה בשבוע שעבר לכפ"ס (69:75) ניצחה בני יהודה את היריבה העירונית אליצור תל אביב. אם תשאלו את מאמנת הקבוצה, טלי נוי, היא בוודאי תסכים שבקיץ, כשבנתה את הקבוצה, זו היכולת וזה הסגנון שראתה לנגד עיניה. קבוצה צעירה ורעבה, שמונהגת ע"י מובילות כדור כמיקה יקיר ודבי בלייברג שמחפשות כל הזמן את אחת השחקניות הורסטיליות (גארדיות גבוהות) שבקבוצה שמסוגלות לקלוע מכל טווח. בצד אחד תמר אנגל, בצד השני יעל טויטו, באמצע תמר ברגל, עדן כהן או מגי איזה הצעירה. קצב גבוה, לחץ הגנתי מצד אחד ומצד שני קבוצה שקשה ללחוץ אותה. כל שחקנית יכולה לתפוס עמדה, לחדור לסל או לקלוע מבחוץ. הגעתן של אורטל אורן וטלי בן ישי הפכו קבוצה מצוינת לקבוצה מצוינת עם עומק וניסיון, הנקודות של בן ישי והמנהיגות שלה בשני המשחקים הראשונים החזירו את בני יהודה למשחק נגד רמה"ש ושמרו על ניצחון מול יבנה, כך גם השקט והמנהיגות של אורן. אבל הפציעה של השתיים האחרונות (אורן כבר פצועה כחודש, ובן ישי נפצעה בתחילת השבוע), הפכו את בני יהודה לקבוצה אולי פחות מנוסה אבל יותר מסוכנת, כל אחת יכולה לאיים מכל מקום וכשהזריקות נכנסות כמעט בלתי אפשרי לשמור עליהן.

בני יהודה ניצלה את חסרונה של דוריאן דהן סוייץ' שרק חזרה מפציעה ופתחה על הספסל ותקפה את הצבע מהפתיחה, עם נקודות של עדן כהן ותמר ברגל מתחת לסל וחדירה של בלייברג בדרך ליתרון 6:3, כעבור שתי דקות של משחק. באליצור תל אביב שהתקשו לפתח את המשחק שלהן מול ירידה מהירה להגנה של המקומיות, קיבלו רבע אדיר מחוץ לקשת כששתי שלשות רצופות של מאיה לוינשטיין (מתוך 5 במחצית הראשונה(!) ) הקפיץ את הקבוצה ליתרון 10:6. כניסתה של דהן סוייץ' עשתה קצת סדר בהגנה, ולמרות שנראה היה שעדיין לא החלימה לגמרי המשחק של בני יהודה השתנה.   תמר אנגל בשלשה ויעל טויטו החזירואת בני יהודה לפיגור נקודה (12:11) ואז שלשה גדולה של בלייברג החזירה את בני יהודה ליתרון. היתרון החזיק התקפה אחת, מאיה לוינשטיין הגיבה בשלשה נוספת שלה והמשחק הפך לנדנדה כשבני יהודה המשיכה לשחק פנימה (מגי איזה 4 נק') ותל אביב מחוץ לקשת (תירוש) הרבע הראשון הסתיים בשוויון.

ברבע השני, אחרי דקה ללא נקודות קלעה תמר אנגל את השלשה השניה שלה. בני יהודה עלו ליתרון חמש נקודות לפני מטווח שלשות נוסף של תל אביב, בשתי דקות היו שתי שלשות של לוינשטיין ועוד שלשה של רינת והמשחק המשיך להיות צמוד, אבל בבני יהודה, בניגוד לשבוע שעבר, הכדורים דווקא נכנסו. עוד שלשה של דבי בלייברג במשחק נהדר ואז חמש נקודות של יעל טויטו (מצוינת) ותמר אנגל (המצטיינת במשחק) סגרו את הרבע ביתרון 39:33, כששיר תירוש עם הבאזר להפסקה הקטינה את ההפרש במעט.

המחצית השניה נפתחה בסערה. ת"א בנקודות מהיר קיזזה מההפרש. סל וירטואוזי של מיקה יקיר בלם את הקאמבק, ואחריו נקודות של ברגל מהקו, עוד סל נהדר של מיקה יקיר והיתרון של בני יהודה נשאר סביב אותו ההפרש 46:39. אליצור תל אביב נראתה מבולבלת. הגנה טובה של תמר ברגל על מאיה לוינשטיין מנעה ממנה את הכדור ואת השלשות. האורחות הגיבו לא טוב מול ההגנה וניסו ללכת לסל במבצעים אישיים שהסתיימו רע מאד. אמנם השחקניות הגיעו לזריקות פנויות יחסית אבל ממקומות שהן לא רגילות לזרוק מהן. הכדורים לא נכנסו ובני יהודה לא איבדה את היתרון עד לסיום. אמנם ת"א נשארה קרובות, כמו למשל עם השלשה של רבקה רוס מאסיסט יפה של לוינשטיין (46:42), אבל בצד השני השאירה את תמר אנגל לבד לצלוף פעם נוספת מחוץ לקשת וההפרש שנע סביב 7-8 הפרש רוב דקות הרבע עלה לדו ספרתי עם סוף הרבע השלישי (54:44), מנקודות של עדן כהן.

כששום דבר לא עבד לאליצור תל אביב לקחה את האחריות שיר תירוש עם 13 מ-15 הנקודות האחרונות של קבוצתה במשחק. כישרון אישי תמיד היה לשחקנית הנהדרת הזו בשפע וכשהיא תקפה את הסל לבני יהודה לא היו הכלים לעצור אותה וקאמבק בריצת 9-2, סגר את המשחק למינוס 3 בלבד 56:53, ארבע דקות לסיום המשחק. לת"א היו עוד 3 הזדמנויות לשוויון מזריקות נוחות מבחוץ אבל הכדור לא נכנס וכשלא קולעות כ"כ הרבה זמן כנראה שזה לא היום לנצח. יעל טויטו מהצד השני עצרה את הקאמבק. תחילה מהקו ואז מתחת לסל שקיבלה כדור מצוין מבלייברג 60:53. מפסק זמן של ת"א חזרה תירוש עם נקודות אחרי שעברה את כל המגרש ב-3 שניות, אבל דקה לסיום, בזריקה עם הבאזר צלפה דבי בלייברג שלשה גדולה, עם הלוח, שהכריעה את המשחק 63:55, במשחק כזה היה הפרש שתל אביב לא היתה יכולה למחוק ובתום משחק מהנה במיוחד, בני יהודה יצאה עם הניצחון. משחק שמשאיר טעם של עוד וכעת נשאר לנו לחכות לגומלין ולמה שתכין אליצור ליריבה העירונית במגרש הבייתי בתל כביר בעוד חודשיים. עד אז בני יהודה שמרה את עצמה בצמרת הגבוהה ועם נקודות יקרות שחשובות לשלבי ההכרעה של העונה.

מילה אחרונה על השיפוט של אופיר וייסטוך ושירי כהן צדק - טוב מאד.

קלעו לבני יהודה:
תמר אנגל 16, דבי בלייברג 15, יעל טויטו 11, מגי איזה 6, מיקה יקיר 6, עדן כהן 6, תמר ברגל 5. 

קלעו לאליצור תל אביב:
שיר תירוש 19, מאיה לוינשטיין 15, אמי רינת 11, קרן נחמה 6, רבקה רוס 6. עוד שיחקו: דוריאן דהן סוייץ', גלי קונטס.

דבי בלייברג. היתה בעלת הבית על המגרש

הפועל באר טוביה 60 - הפועל כפר סבא 89

(23:21 , 44:35, 71:44 , 89:60)

המשחק נפתח עם נקודות מהירות מחצי מרחק של לירז קניג. חלפה דקה וחצי עד שהקבוצות השתחררו מהטעויות והחלו לייצר נקודות. חטיפה של עידן שלוש ומתפרצת שלה קבעה שוויון. בהתקפות הבאות הקבוצות החליפו ביניהן סלים ואז הגיעו דקות טובות של באר טוביה כשקרמר ושלוש במתפרצות וירדן עיבל בהתקפת מעבר שהסתיימה בשלשה קבעו 11:6, אחרי ארבע דקות במשחק. בכפ"ס שיחקו נכון והניעו כדור לזריקות נוחות, כשמאיה איסרוב מנהלת נהדר את התקפת קבוצתה. פעם מצאה את יעקב ופעם את אפשטיין, פעם חדרה לסל והנקודות שלה השלימו מהפך 17:16 היתרון חזר לירוקות כשנקודות של קניג קבעו 20:16. עוד דקה וחצי חלפה, באר טוביה נלחמה להישאר במשחק ודקה וחצי לסוף הרבע עידן שלוש בשלשה החזירה את המקומיות ליתרון (21:20). תוצאת הרבע נקבעה דקה לסופו בשלשה של דרור מייברג, 23:21.

הבריחה של כפ"ס נמשכה ברבע השני. בין סל יפה של שחר יום טוב מתחת לסל, לשלשה של קניג או מתפרצת של אפשטיין ובכל סל מעורבת איסרוב, הריצה של כפ"ס שהתחילה בסוף הרבע הראשון נמשכה ובסך הכל 12-0 (32:21) כשבאר טוביה במשך שלוש דקות וחצי נתקעו ללא נקודות עד שעידן שלוש בסל מחצי מרחק ביכולת אישית גבוהה עצר מעט את הריצה. חלפה דקה ללא נקודות של כפ"ס עד שיעקב שיחררה את ההתקפה. האורחות תקפו את הסל והלכו עד הטבעת, החזירו את ההפרש לדו ספרתי והתרחקו עד יתרון 17 נקודות (42:25) בעוד ריצת 8-0. באר טוביה הראו הרבה אופי ולא נשברו כששלוש וראם נונו החזירו את קבוצתן למשחק עם 8-0 משלהן. ההפרש ירד לחד ספרתי שתי דקות להפסקה ונשמר במחצית אחרי נקודות של שלוש, 44:33 לכפ"ס בהפסקה.

באר טוביה החזיקה מעמד עוד 4 דקות ברבע שנעו סביב 10-12 הפרש ואז כפ"ס לחצה על הדוושה, טל יעקב הלכה פעם אחר פעם וייצרה נקודות מתחת לסל או מהקו, מאיה איסרוב צלפה מבחוץ ובעוד מתפרצת של יעקב היתרון הכפיל את עצמו בסל ועבירה 62:40, 4 דקות לסוף הרבע השלישי. נקודות של ירדן עיבל שתי דקות וחצי לסוף הרבע היו האחרונות של באר טוביה ברבע הזה. שעד סיומו יעקב, איסרוב ואפשטיין הגדילו את ההפרש ל-27, 71:44 לקראת הרבע האחרון. מכאן המשחק הוכרע. אמנם באר טוביה ניסתה עוד לחזור בשתי הדקות הראשונות של הרבע האחרון עם 7-0 (שלוש וקרמר) אבל במשחק נגד השעון באר טוביה הפסידה כשחלפו עוד 2 דקות וחצי עד הנקודות הבאות ואחרי 71:51, כפ"ס הגיבה בלחץ ומשחק ריצה, פרפרה סיימה מתפרצת בנקודות, קבעה 79:51 ועם פחות מחמש דקות על השעון למקומיות לא נותר הזמן למחוק את ההפרש כשהאורחות לא ויתרו וידעו להגיב לנקודות היריבה בנקודות משלהן כדי לשמור על הניצחון

באר טוביה נראתה טוב לפרקים, אבל קשה להשוות כושר גופני של כפ"ס שמשחקת כבר 5 שבועות ברציפות לבאר טוביה שחוזרת לשחק אחרי מעל שבועיים של פגרה. "נזקי הקורונה". אך חייבים לומר שכפ"ס ממשיכה להיראות מצוין ואחרי פתיחה קשה היא כבר במקום הראשון בליגה (עם משחק יותר) ומאזן חיובי.

הפועל באר טוביה:
עידן שלוש 23, ירדן עיבל 12, עינב אסולין 8, ראם נונו 7, מאיה מדרי 6, סול קרמר 4

הפועל כפר סבא:
טל יעקב 22, מיכל אפשטיין 19, מאיה איסרוב 14, לירז קניג 12, דרור מייברג 8, אופיר פרפרה 6, שחר יום טוב 4, עדן גיוסי 4.

[