מתחילה מהתחלה

ביום רביעי הליגה הלאומית תצא לדרך (דחיה של 24 שעות מהתאריך המקורי עקב הבחירות). לראשונה הליגה נפתחת בחודש נובמבר וכרגיל תימשך עד שלהי חודש מאי. שבעה חודשים של הכדורסל הכי ישראלי הכי טוב שיש. 14 קבוצות ישחקו על אליפות אחת ונגד 2 מקומות שיירדו בסוף העונה. סה"כ 26 משחקי ליגה ועוד סדרת פיינל פור הטוב מ-3.
כל מה שצריך לדעת על הקבוצות, הסגלים, התחזיות והניתוחים יעלה הערב (שני) וגם ראיונות מיוחדים. עד אז מוזמנים להתחמם עם טור פרשני מיוחד על למה הליגה העונה הולכת להיות טובה יותר מכל עונה קודמת:

שלוש נקודות על העונה שבפתח / לאומית נשים 22-23

1) מתחילה מהתחלה

"לא לא זה לא קשה
שרק יבוא אני אגיד לו ש..
אני יוצאת מן הסיפור הזה
ומתחילה מהתחלה"
(ח. אלברשטיין)

בין העונה שעברה לעונה הנוכחית אפשר לדבר מעט מאד על המשכיות. העונה הקודמת היתה "לא רעה" בכלל, ולמרות הכל רוב הקבוצות בחרו להתחיל מחדש, להתנער מהעבר, ולצאת להילחם מחדש על מקומן בליגה הלאומית לנשים. הסיפור שמאפיין יותר מכל את הכיוון שהעונה הזו הולכת אליו היא הפועל כאוכב:

* כאוכב מתחילה מהתחלה, ומחייה מחדש את הפרויקט שאלמלא פציעות וקורנה יכול היה לזכות באליפות כבר לפני 3 שנים. כאוכב מתחילה שוב עם פיירוז חאג' ואסיל עודה כמנהיגות גארדית ופורוורדית, והפעם ישתפו פעולה עם השחקניות שהתבגרו והשתפרו ב-3 השנים האחרונות, עם ליאן עודה, נור נג'מי, פאטמה חליל ומעל הכל נגה פלג פלץ מתחילה מהתחלה ואחרי שנה קשה בליגת העל לקחה על עצמה משימה לעזור לכאוכב לזכות סוף-סוף בתואר. כאוכב, מתחילה מהתחלה עם מאמן חדש  (נמרוד גנון), סגל חדש-ישן, תשוקה ישנה-חדשה, ומתחילה מהתחלה לחלום אליפות.
בעונה שעברה (ובזו שלפניה) כאוכב הסתבכה בתחתית בעקבות סגלים חסרים ופציעות. הקבוצה שנבנתה בצורה מדויקת לצמרת איבדה כמה כוכבות לפציעות (אסיל עודה לפני שנה, פיירוז חאג' בשנה וחצי האחרונות, גם נור נג'מי ואחרות...), את העונה הנוכחית כולן פותחות יחד, גם סירין מוחמד שחזרה אחרי שנה ביבנה וביחד עם הגעתם של פלג פלץ שהיא משחקניות הרכש המשמעותיות בליגה השנה ועם המאמן החדש והרעב על הקווים – כאוכב לא תפחד להצהיר אליפות. התרגלנו למאבקים של רעננה, כפ"ס וגליל, התרגלנו לליגה שנשלטת ע"י שיר תירוש וטל יעקב – אולי הגיע הזמן להתרגל לליגה של פיירוז חאג', ליאן עודה ונור נג'מי [נגה פלג פלץ לא שייכת לליגה הזו ובוודאי שלא תישאר כאן מעבר לשנה הקרובה].

* קבוצות נוספות שלא תכירו הן האלופה וסגניתה. הפועל כפר סבא – אולי השאירה את אורבך, קונטס, פרפרה ומייברג. אבל אחרי הדאבל וה"כמעט" עליה לליגת העל בנתה הרבה מחדש. התחלה חדשה גם אצל השחקנית ענבר לברון שעזבה את הצפון (הגליל והגלבוע) להוביל קבוצה במרכז (ולראשונה תלבש ירוק). גם שי אלון חזרה לשרון ואחרי שגדלה ברעננה, הפעם תלבש את המדים של כפ"ס.  נטע פיגנבוים הצטרפה במקום עלמה כהן שחזרה לרעננה, מאיה זילברשלג (בת ה-15) עלתה לבוגרת, וכפר סבא מתחילה מהתחלה את המסע לאליפות או אולי לליגת העל, בין צעירות חדשות למנהיגות חדשות. משנה את פניה גם על הקווים עם מאמן חדש (ארז דגן). מכבי רעננה – כסגנית אלופה, בנתה שנה שעברה סגל מפואר, ממנו נשארה רק רוני זהות (שהצטרפה במרץ). רעננה מתחילה מהתחלה במלוא מובן המילה, עם גישה שונה, סגל חדש ורענן. עם יעל טויטו ומאי נשר שמגיעות להוביל, אחרי שנה שכמעט ולא קיבלו הזדמנות בליגת העל. רוני זהות כמנהיגה והפנים של הקבוצה כבוגרת המחלקה מתחילה מהתחלה עידן של בוגרות רעננה שימשיכו לקבוצה הבוגרת, יחד עם עלמה כהן שחזרה להוביל את רעננה הבוגרת, הנערות וקבוצת התיכון . גת מגידו מתחילה מהתחלה את היותה שחקנית לאומית מובילה אחרי 8 שנות הפסקה, חוזרת לשתף פעולה עם מגידו לראשונה אחרי 14 שנים. רעננה מתחילה מהתחלה את דרכה לליגת העל, רק המאמן, לירון שרף, כעוגן.

* ומה עם המצטרפות החדשות לליגה? אלה שעלו וזו שירדה - לב ירושלים – מתחילה מהתחלה, מתחילה את המסע לליגת העל מחדש. מתחילה מהתחלה את בניית הסגל שיהווה את הציביון הירושלמי ואת הרוח הירושלמית. שיר תירוש מתחילה מהתחלה והפעם במדים אדומים תנסה לקחת אליפות שלישית ברציפות. קרן נחמה ורבקה רוס חוזרות לשתף פעולה בירושלים, אבל הפעם מתחילות מהתחלה אצל היריבה העירונית ואחרי שהובילו ב-2009 את אס"א לליגת העל ינסו ב-2023 לעשות אותו דבר ל"לב". אליצור תל אביב – מתחילה מהתחלה את החזרה לליגת העל. סגל שנבנה מאפס, עם מאמנת חדשה (גליה אורבך). האמת, שת"א פחות מתחילה מהתחלה ויותר "מתחילה מחדש". שוב הדר רפאל ומורן שטרית משתפות פעולה, שוב זה קורה בת"א, שוב אורבך מאמנת בת"א, שוב לי קפיטולניק מצטרפת ומשלימה את רפאל לצידה של שטרית. שוב יעל הרוש חוזרת להיאבק על אליפות. אבל כל אלה לא יספיקו לתואר ללא ההתחלה החדשה של מאיה צימרינג שחוזרת לעמדת הרכזת, לעמדת ההשפעה ומקבלת את המפתחות להוביל את רפאל, שטרית וקפיטולניק לאליפות היסטורית.
ויש גם את הפועל לוד – מתחילה את דרכה בליגה הלאומית ומנסה ללמוד את האופי והציביון של עצמה ושל הליגה (ושל עצמה בתוך הליגה). אם ירושלים בנתה על השחקניות המובילות בענף, בלוד הביאו את הפוטנציאל, את השחקניות הרעבות וינסו להתחיל תהליך שיסתיים בשנים הקרובות באליפות.

(רוני בן נון חוזרת... והיא לא היחידה. 22-23 עונת הקאמבקים)

2) קאמבק

"מתחילים מחדש. למה לא? מה זה רע?
גם הזמן הזה לפעמים מתבלבל בספירה"
(נ. יונתן)

* את העונה החדשה בליגה הלאומית יפתחו השחקניות הבאות, שימו לב לרשימה: רוני בן נון שחוזרת לשחק אחרי 3 שנים. השחקנית שזכתה באליפויות וגביעים עם אשדוד ורמלה ושחקנית עבר בנבחרת ישראל, חוזרת בגיל 33 לליגה הלאומית לעזור ל-לב ירושלים להעפיל לליגת העל.
שירלי קאלו, בין חמש השחקניות המצטיינות של העשור הקודם, שחקנית ליגת העל בראשל"צ, נתניה ומעגן מיכאל, שהעלתה את מעגן מיכאל לליגת העל, חוזרת ללאומית בגיל 34, כדי לעזור לגלבוע לחזור לצמרת ולהכשיר את הדור החדש של השחקניות במחלקה.
גת מגידו, שחקנית ליגת העל ברמת חן, אשדוד, רמת השרון, מ.כ הבקעה, שזכתה עם גני תקוה באליפות הלאומית, חוזרת בגיל 40 (אחרי 8 שנות פרישה) למכבי רעננה המתחדשת, להוות דוגמה ומודל לשחקניות הישראליות ועוגן בצבע בדרך (אולי) חזרה לליגת העל.
יעל הרוש, השחקנית שגדלה בחולון ושיחקה בין היתר גם בירושלים אותה הובילה לליגת העל אחרי זכיה בדאבל, חוזרת לשחק לראשונה מאז שנת 2014, ובגיל 33 תנסה לעזור לחברתה מורן שטרית לזכות באליפות ראשונה בלאומית ולהוביל את ת"א בחזרה לליגת העל.
רעות מסילתי, אמנם "רק" בת 23, אבל נמצאת ברשימה הזו כשחוזרת לשחק אחרי 3 שנות הפסקה מאז 2018. השחקנית ששיחקה בהפועל פ"ת בליגת העל, באקדמיה בנערות ובנבחרת הנערות דרג א', תנסה להשלים את הקאמבק בבני יהודה ולהוביל אותה מחדש לפיינל פור כתחנה בדרך אולי חזרה לליגת העל.

* בתקופה של חילופי דורות, הקאמבקים שמתרחשים השנה בלאומית הם הזדמנות נדירה לראות שחקניות שליגות מסודרות ומקצועניות השחקניות שברשימה היו עדיין פעילות (ובטח לא בשלב הקאמבק), גיל 33-34 הוא הגיל ששחקניות כדורסל עדיין בשיאן  ומככבות בליגות השונות. רק בישראל הן עוברות להיות עורכות דין, רואות חשבון, מנכ"ליות וסמנכ"ליות. הרווח הוא שלהן, ההפסד לגמרי של הכדורסל הישראלי – ולכן העונה בהזדמנות הנדירה הזו אין לנו אלא להתענג על הקאמבקים שלהן ולראות אותן נאבקות על אליפות.

(מאיה זילברשלג. אחת מבין 5 שחקניות בנות 15 שישחקו העונה בבוגרות לאומית)

2) בין הווה לבין עתיד

" בלי לשקול
מה כדאי
בלי לדעת מתי -
עבר, הווה, עתיד
...
לאהוב בלי לחשוב
לאהוב עד הסוף
כמה טוב
פעם לאהוב"
(אהוד מנור)

* הדחיפה לכיוון ליגת העל, לשם הדיוק – הדחיפה לכיוון הספסל לליגת העל, הוא משהו חדש שנוצר בואקום. אין סבלנות לתהליך, העולם מתחלק ל-2 מי שרוצה להיות בליגת העל ומי "שהיא לא שחקנית כדורסל". התוצאות אבסורדיות, שחקניות לא בשלות מגיעות ולא משחקות, שחקניות נבחרת רצות מהר מדי, למעט מדי דקות – יורדות לליגה הלאומית, עושות הסבה ואז קוראים עליהן בכתבות תחילת העונה כ"קאמבק".
אחרי שנים שכאלה אפשר לראות כאן 2 מגמות השנה בלאומית, רשימה ענקית של שחקניות נבחרות צעירות או בוגרות שקיבלו החלטה בשנה האחרונה (או בשנתיים האחרונות) ולמרות שהן יכולות להשתלב בכל קבוצה בליגת העל הן ירדו ללאומית, כל אחת משיקוליה, רובן יחזרו לליגת העל – הן עברו לליגה הלאומית כדי להיות יותר מקצועניות ולא פחות, כדי לעבוד יותר קשה, ולא פחות, והן יחזרו יותר טובות (במקומן של שחקניות אחרות שיירדו ללאומית).
נגה פלג פלץ, גאיה סלס, שי אלון, יעל טויטו, מאי נשר, מאיה צימרינג, סהר דגן, רוני זהות, עדי אלטמן ורותם כחלון, הן שחקניות שהיו בליגת העל, היו יכולות להיות בליגת העל – אבל בחרו שלא. בחרו להוביל, לשחק, לעבוד קשה ולחזור בדלת הראשית. בין אם אחרי הפסקה וטיול, התאוששות מפציעה, או רצון להזכיר את יכולותיהן. וכל אלה מצטרפות לליעד אורבך, מורן ספיר, שיר תירוש, רוני גולדין ואחרות שעזבו את ליגת העל לפני שנתיים. מספר דו ספרתי של שחקניות שליגת העל צריכה בחזרה – ונותרה התקווה שיידעו להחזיר אותן, ובינתיים הן יעלו את הרמה של הליגה הלאומית לטובת הפסקה הבאה:

* בליגה הלאומית השנה ישחקו 55 שחקניות בנות 17 ומטה. 32 שחקניות בנות 17, עוד ישחקו 16 שחקניות בנות 16, ו-5 שחקניות בנות 15 (מאיה זילברשלג, מאי בייקו, לי טייכמן, מיקה כרמי, נועה מגד). כזכור, מדובר בליגה לבוגרות, עם רשימה למעלה של כ-20 שחקניות עם עבר מקצוענית בליגת העל. השילוב בין דור העתיד לשחקניות המובילות בכדורסל הנשים יהפוך את הליגה השנה לתחרותית יותר, בקצב גבוה יותר, מקצוענית יותר, ליגה של 4-7 אימונים בשבוע ליותר שחקניות ישראליות ממספר הישראליות שמשחקות בליגת העל. כדי לראות את עתיד כדורסל הנשים, אפשר וצריך להסתכל השנה על המאבקים המרתקים שיהיו העונה בליגה הלאומית.

ואם השתכנעתם, אם החלטתם להתאהב – מתחילים בנובמבר. אל תחמיצו.
תתכוננו להתאהב