ל.נשים: "דרבי צפוני" בפיינל פור

לפני שנתיים גלבוע מעיינות הגיעה לחצי גמר והפסידה את הכרטיס לליגת העל לרמלה, בעונה שעברה הגיעו הגליל לגמר והפסידו את הכרטיס לליגת העל לראשל"צ. עכשיו הן נפגשות שוב במאבק על הגמר ועל היוקרה מי הקבוצה של הצפון.


| שי ברק

הפועל 'קרן' גלבוע מעיינות (2) – הפועל גליל עליון (3):

 

משחק 1: 13/5, 18:30- אולם עין חרוד
משחק 2: 16/5, 20:00, "הר וגיא"
משחק 3 (אם יהיה צורך): 20/5, 18:30, עין חרוד

 

הפועל גלבוע מעיינות – להשלים את הפרויקט ולהעפיל לליגת העל:

כמו אצל מכבי חיפה, גם אצל גלבוע מעיינות הזווית כולה מתחילה ברצון לעלות ליגה. הפועל גלבוע מעיינות שמה לעצמה העונה כיעד את ההעפלה לליגת העל, עם חיזוק משמעותי מבחוץ, תוספת של שחקניות בחודש דצמבר, בעלים חדשים לקבוצה, הפקה מרשימה שאמורה להציב את קבוצת הנשים כחוד חנית בספורט בגלבוע ובעיקר מחשבות על העונה הבאה תוך כדי העונה הנוכחית – כאמור, מי שמכוון לעלות בד"כ גם מצליח.

הסיקור של גלבוע מעיינות צריך להתחיל לפני שנתים בדיוק, בפריוויו של סדרת חצי הגמר נגד אליצור רמלה. אז הגלבוע סיימה רק רביעית (אחרי הפציעה של ענבר לברון שמנעה ממנה לסיים את העונה הסדירה וכמובן נעדרה בפלייאוף) - וזה מה שנכתב: "הצליחה גלבוע מעיינות להתמודד מול כל קבוצות הליגה המנוסות בסגל שמחציתו נערות, כפירסטנברג, מלכין, טויטו ושמעוני שקיבלו הזדמנות ראשונה בצמרת הליגה הלאומית, את המשחק מרכזת נועה שבת כהן בת ה-20 וכל אלה נעזרו בניסיון של שני פרידמן וג'ניפר טודורוב שהגיעו ממעגן מיכאל ועלית כהן שחזרה אחרי עונה שלא שיחקה כדורסל וכמובן ענבר לברון".

שנתיים אחרי פירסטנברג, מלכין ושמעוני כבר לא נערות, הן צברו נסיון והוכיחו את עצמן בליגה, ענבר לברון עדיין כאן וגם נועה שבת כהן יותר בוגרת ומנוסה ואפילו ג'ניפר טודרוב חזרה. את עלית כהן החליפה (שנה שנייה כבר) הדר גוטין ובמקומה של שני פרידמן יש את טלי בן ישי, מהשחקניות המובילות והמעוטרות בלאומית . בנוסף הקבוצה צירפה את קרן בויס בתחילת העונה ואת רוני גולדין במהלך העונה. נכון, יעל טויטו שנפצעה חסרה לקבוצה מאוד, אבל נדמה שהפתעת העונה לפני שנתיים היא היום קבוצה חזקה, עמוקה ומאוזנת שהפיקה את הלקחים כדי להמשיך לליגת העל והתוצאות נראו בשטח.

גלבוע מעיינות סיימה בסופו של דבר רק במקום השני בליגה, אבל ניצחה פעמיים (אפילו שלוש אם סופרים את הגביע) את היריבה שלה בחצי הגמר, את חיפה היא הדיחה מהגביע בניצחון במשחק חוץ וגם נגד וינגייט וירושלים השיגה ניצחונות. כך שגלבוע יכולה להאמין שמסוגלת לעשות את זה, אבל בעשור האחרון רק 4 פעמים קבוצה שלא סיימה את העונה זכתה באליפות, פעמיים עשתה זאת מעגן מיכאל ופעם אחת גני תקווה והגליל. האם גלבוע מעיינות תהיה השלישית והראשונה מאז 2015?

 

נקודת עוצמה: הניסיון. את מה שטלי בן ישי וענבר לברון שכחו לעשות יש שחקניות שעוד לא למדו. בעשור האחרון בן ישי זכתה באליפויות עם פתח תקווה וירושלים והגיעה לפיינל פור בכל עונה ששיחקה בלאומית. ענבר לברון העלתה את הגליל לליגת העל באליפות היסטורית (נגד יתרון הביתיות). ג'ניפר טודורוב שייכת לדור של מעגן מיכאל שזכה באליפות הליגה הלאומית מהמקום הרביעי בתום העונה הסדירה ועל הדר גוטין נדמה שלא צריך לספר. גלבוע פשוט נבנתה למאני-טיים, עכשיו רק לחבר הכל.

נקודות תורפה: הספסל. לגלבוע יש ספסל עמוק ואחד המוכשרים בליגה, אך מול הניסיון והאופי של השחקניות המובילות, הצעירות עוד לא הוכיחו את עצמן. האינטנסיביות שלהן מרשימה, אבל מה שלא עבד נגד רמלה לפני שנתיים, גם לא עבד בגמר גביע האיגוד לפני חודשיים. יש פער בין הרביעייה לכל היתר, פער שפוגע בדינמיקה והמרקם הקבוצתי תוך כדי העונה. אם הוא יעלם אין מי שיצליח לעצור את הגלבוע או אפילו להתקרב אליה. השאלה איך מעלימים אותו כשרגע האמת הגיע.

 

הפועל גליל עליון – עוד מקום אחד למעלה:

לרבקה רוס יש חשבון פתוח עם הליגה הלאומית. השחקנית שחזרה לליגה מקריירה ארוכה ומרשימה בליגת העל, נחתה ברמלה, זכתה בדאבל והחזירה את הקבוצה לליגת העל. בשנה שעברה רוס הובילה את הגליל לגמר אבל נכנעה לנערות מראשל"צ והשנה היא שוב "רק שלישית", ועם הדחה ברבע גמר גביע האיגוד. רוס רוצה אליפות. מי שעוד רוצה אליפות היא שני לוי. השחקנית שגדלה בגליל, ראתה את גליל עליון מעפילה לליגת העל בזמן שהיא שיחקה שם. כשחזרה לוי לגליל, התקשתה למשוך את הקבוצה לעוד תארים. בעונה שעברה היתה קרובה מאוד, אך כאמור זה הספיק רק לגמר.

ב-4.5.09 לפני עשר שנים, קלעה קרן נחמה 23 נקודות ורוס קלעה 16. כמה ימים קודם קלעה נחמה 12 נקודות ורוס הוסיפה 22 . מדובר בסדרת הגמר בסיומה גזרה אס"א ירושלים רשתות בדרך לליגת העל. הן זכו באליפות משותפת אחרונה, המשיכו לליגה הראשונה עם ירושלים, משם לראשל"צ ולקריירה שהסתיימה לפני שנתיים ובשנה שעברה הן התחברו שוב. הן לקחו את הגליל העליון שדישדשה באמצע העונה לצמרת ורגע לפני שמסיימים את השיקום שם ומשאירים את הגליל לדור הבא של השחקניות שעולה מהמחלקה הצעירה הן רוצות לסיים עם צלחת אליפות.

גליל עליון של השנה היתה רחוקה מלהרשים. כמובן, היו ניצחונות ענקיים. הן הקבוצה היחידה שניצחה העונה את חיפה בליגה, ומאז הניצחון הדחוק בירושלים (65:64) הן עם 4 ניצחונות רצופים, כל אחד מהם במעל 30 הפרש, ובסך הכל 8 ניצחונות רצופים מאז ההפסד בחיפה. אבל לצד הנתונים המרשימים האלה גליל ידעה ליפול לפיגור גם נגד יריבות תחתית (אליצור ת"א), להיות קרובה להפסד ברמה"ש ולהתקשות במגרשים שהיתה אמורה לצלוח בקלות – כך שבסופה של העונה היא רק במקום השלישי (והתבוסה בחיפה מסמלת את הקיצוניות הזו).

גליל התמודדה רוב העונה עם סגל קצר ומאמן חסר ניסיון, אך ההצטרפות של צליל וטורי, ההחלמה של שני לוי והחזרה לפעילות מלאה של חן צלציון פתאום במאני טיים מעמידה קבוצה שמסוגלת לעשות גם חילופים והכל נפתח מחדש.

 

נקודת עוצמה: קרן נחמה. שנה שעברה היתה מעט בצל והתרגלה מחדש לליגה הלאומית. העונה, גם כשלקבוצה פחות הלך נחמה לקחה על עצמה , קלעה 10 פעמים מעל 20 נקודות למשחק, סיימה כקלעית השלישית בליגה ומאז שצליל וטורי הצטרפה ומספקת מספרים מדהימים נחמה פורחת כי ההגנה לא כולה עליה.

נקודות תורפה: הרוטציה הקצרה. צלציון למרות הכל לא בכושר משחק, לפושניאנסקי וביתן עשו התקדמות מרשימה אבל עדיין לא השחקניות לבנות עליהן במאני טיים, כך שלמעשה רק אמה רוזנסטון היא חילוף משמעותי שיכול לשנות את המומנטום. אולי אחת הצעירות תצליח להפתיע ולהיות הרוס-נחמה שלפני עשור בירושלים ותתחיל שושלת של הצלחות עבור הגליל, רק כרגע חובת ההוכחה עליהן.

 

היסטוריית מפגשים בין הקבוצות:

3 פעמים נפגשו הקבוצות ביניהן. המשחקים היו צמודים, היריבות היתה שקולה, אבל גלבוע ניצחו בכל אחד המפגשים. ההתמודדות הראשונה היתה במחזור שפתח את העונה, אי שם באוקטובר. הגליל הגיעו לגלבוע והפסידו 51:65. ענבר לברון רשמה את משחק השיא העונתי שלה כבר במחזור הראשון עם 22 נקודות. גוטין ובן ישי תרמו יחד 27 נקודות והקבוצה ניצחה מול רוס ונחמה שקלעו 31 נקודות מתוך 51 של הקבוצה. בסיבוב השני ניצחה גלבוע בחוץ בדיוק באותו הפרש, 70:56. הפעם בן ישי קלעה 27 ולברון רק 13 כש-9 נקודות של טויטו חיפו על הפציעה של גוטין. שני לוי אז היתה בתקופה טובה עם 8 משחקים רצופים בהם קלעה בדו ספרתי, סיימה עם 18 נקודות שלא הספיקו.

ההתמודדות הצמודה ביותר היתה בגביע האיגוד, גליל עליון עוד הובילה בנקודה בסוף הרבע השלישי, אך הפסידה בסיום 77:68, כשגוטין ולברון קולעות יחד 39 נקודות.

 

מפתחות לקראת המשחק:

1. המפתח בגלבוע – לשמור באותה יכולת הגנתית כמו בשני ניצחונות הליגה. 51 ו-56 נקודות. גלבוע היא קבוצת ההתקפה השלישית בטיבה בין הרביעייה, קרובה יותר לירושלים (חצי נקודה הבדל) מלגליל ולחיפה. לכן את הניצחונות ובהפרש דו ספרתי הצליחה להשיג מול הגליל כשקלעה פחות מ-70 נקודות ועשתה את זה דרך ההגנה. בהתקפה גלבוע חייבת את ענבר לברון בכושר של תחילת העונה, כשב-3 החודשים הראשונים קלעה מעל 11 נקודות למשחק, ובסיבוב השני רק 7.5. המנהיגה של הקבוצה תורמת בהרבה אספקטים, אבל במאני טיים גם הנקודות קריטיות.

2. המפתח אצל הגליל- לעצור הגנתית את הטריו של גלבוע. נכון מדובר בלא מעט שחקניות, אבל כשהן קולעות מולך 49, 42 ו-50, זה יותר מדי. בהתקפה המפתח של הגליל דווקא בידיים של שני לוי. עם הסקור של הגארדיות נחמה ו-וטורי ברור שצריך להתמודד, מאז הצטרפה האחרונה השתיים קולעות יחד 45 נקודות. לעצור אחת מהן יכול להיות הרסני לגליל, אם שני לוי תצטרף ותקלע 16 נק' בממוצע כמו בחודשים דצמבר-ינואר שלפני הפציעה, יהיה קשה מאד לעצור את הארסנל המגוון וההתקפי של הגליל.

3. ראש בראש. נועה שמעוני ומאי מלכין Vs. אמה רוזנסטון ונוי לפושניאנסקי. הפריוויו הסביר בהרחבה כמה דומיננטיות החמישיות הבכירות של הקבוצות. אבל לצוות המסייע יש חשיבות גדולה עוד יותר. שמעוני ומלכין בוגרות המחלקה של הגלבוע, רוזנסטון ולפושניאנסקי הן "גליליות" - זו נשמה, זה חיבור לסמל וזה גם האקס-פקטור. שמעוני אחת השומרות הטובות בעמדה שלה בליגה, היא הוכיחה זאת לפני שנתיים מול רוס, הוכיחה זאת בעונה שעברה וגם השנה. לפושניאנסקי היא שחקנית פנים צעירה ומגוונת שכשתקבל את ההזדמנות תהיה חייבת לעצור הגנתית את גוטין או גולדין, הנשק של הגלבוע בצבע. מלכין ורוזנסטון הן שתי קלעיות טבעיות שיכולות להכריע את המשחק מבחוץ. הקבוצות לא יתמקדו בהן באופן טבעי והאמון של המערכת בהן ושלהן בעצמן במאני טיים יכול להיות ההבדל בין לייקרס עם או בלי רוברט הורי.

 

מדובר בחצי דרבי של הגליל מול הגלבוע. אחת רוצה מאד לעלות (גלבוע) השניה תשמח לעלות ולא בטוח שתממש (גליל) אבל היוקרה הצפונית מונחת על צלחת האליפות ואף אחת לא תרצה לוותר. גם מי שלא גדלה בגליל (רוס או נחמה) או בגלבוע (בן ישי, גוטין) יש להן הרבה על מה לשחק, היוקרה של השחקניות הטובות בלאומית, השוברות שוויון – ואחרי כל זה כמובן שמשחקים גם על עליה לגמר, אבל התפאורה מסביב לא פחות גדולה. הגלבוע על פניו עדיפה בזכות 3 ניצחונות ויתרון ביתיות, בגליל שואבים אנרגיה מהחיזוק של וטורי – בעוד שבוע נדע מה עדיף,  דרך של עונה שלמה או חיזוק של חודש מרץ.