לאומית נשים - מזל שיש אותך

אוהב מה שגלוי ואין בך כלום שפוי. זו הלאומית של העונה הנוכחית המסקרנת והפתוחה ביותר, עם 50 שחקניות שהיו חלק מנבחרות ישראל או עדיין חלק מהנבחרות, למרות תקציבי קורונה השחקניות יגיעו מאהבה לשחק ולנצח, 10 קבוצות שרוצות אליפות רק 8 ימצאו עצמן בפלייאוף העליון ואין יורדת בטוחה. האליפות פתוחה, קרבות התחתית עוד יותר, והרמה תהיה גבוהה מאי פעם. מי שרוצה להתאהב בכדורסל הנשים – זו השנה!!


| שי ברק

 

איזה כיף שסוף-סוף גם באיגוד הגיעו להבנה שהליגה הלאומית היא ה-דבר, ויתחילו לסקר ולשדר את הליגה מדי שבוע ובזמן שיותר ויותר קבוצות מתחילות להעביר את משחקיהן בשידור ישיר ברשת. הליגה הלאומית, כמו שנכתב פה כל שנה בעשור וחצי האחרונים - היא הליגה הטובה והאטרקטיבית שיש!
למרות שיטת המחוזות וביטול הפיינל פור בעונת קורונה (חבל, בלאומית גברים בנו שיטה מלאה) הליגה הולכת להיות פתוחה ומסקרנת כש-7 קבוצות במחוז הדרומי רואות עצמן ככאלה שחייבות להיות בפלייאוף העליון, ובצפון לפחות 5-6 קבוצות על 4 מקומות. השלב הבא כבר יהיה וואו! אבל לכך עוד נגיע.
לליגה הצטרפו הרבה שחקניות צעירות בכושר שיא, שיר תירוש מבצעת קאמבק ותשתף פעולה עם רבקה רוס, ירדן גוט חוזרת לליגה ומתאחדת עם לברון במה שיכול לשחזר את אליפות הגליל האחרונה. קאמבקים גם לרג'י גליידה, ענבר אוריון, קרן מוזס... מהנבחרות הצעירות מגיעות לליגה תמר אנגל, שירה בן דוד, עדן גיוסי. מהנבחרת הלאומית הבוגרת יהיו בליגה אמי רינת, שירה חג'ג' וטל יעקב.  מה עוד צריך לומר? חוץ מ...נו, מתי מתחילים??

buca escort * התמונה שמובילה את הפרויקט השנה מסמלת את שינוי הליגה מ"ליגה של גארדיות" לליגה עם הרבה שחקניות גבוהות. ה-4 המצולמות סביב גובה 1.80 הן גארדיות-פורוורדיות נבחרת ישראל או על סף הנבחרת. כל אחת מהן יכולה ותהיה בליגת העל, אם לא היום אז בשנה הבאה. במהלך השנה יסוקרו במבט מיוחד השחקניות האלה (יחד עם נוספות אליהן תחשפו בקרוב) בצורה מיוחדת והכל למען העתיד.

 

 ניצחת הכל / טור לפתיחת העונה 

"מזל שיש אותך
את מבינה אותי ואת מראה לי את עצמי
מתלהב כמו ילד מתפנק בך
ואז אני נשאר איתך
-
מזל שיש אותך
אני שקוע בנסתר שבך אוהב מה שגלוי
אני עבד לחוכמה שלך ואין בך כלום שפוי"

1. "מזל שיש אותך" כתב עמיר בניון בשיר האהבה המרגש. זו שנה של התמודדות, עם הקורונה, עם השינויים עם הקשיים שסגרו את העונה הקודמת ופתחו את הנוכחית. זה לא רק הכדורסל. זו שנה של התמודדות, קשיים ומאבקים. מבית, מחוץ, מ"קורונה" וחל"ת.... אבל בסוף-בסוף, כדורסל נשים בכלל והליגה הלאומית בפרט היא אהבה. היא ליגה שמי שמחובר אליה מרגיש כמו הטקסט הזה. היא ליגה קטנה, צנועה ומשפחתית. ומי שחלק ממנה רואה בה את עצמו. ומי שצריך רגע מפלט לאסקפיזם "מתפנק בה מעט" וכשזה קורה "אז אני נשאר איתך".  אבל יותר מהכל זו ליגה משוגעת, ליגה קשה, שמוציאה תמיד אמוציות מכל קשת הרגשות והתחושות. אז מה נגיד? "מזל שיש אותך... ואין בך כלום שפוי"

 

2. זו כבר לא ליגה של גארדיות. אומרים שאין "סייז" בכדורסל הישראלי, אז פשוט צריך לשים לב לשחקניות שישחקו השנה בליגה ובין היתר ירדן גוט, רג'י גליידה, עדן פורת, ענבר אוריון, שירה בן דוד, עדן כהן, אביטל צוובנר. עכשיו נוסיף לרשימה את השחקניות הצעירות אמי רינת, שירה חג'ג', יעל טויטו, תמר אנגל, נועה שרביט, גלי בן מרדכי, דוריאן דהן-סוייץ', תמר ברגל, מגי איזה, טליה פרידמן.... לא כולן משחקות גבוהות אבל כולן סביב 1.80 ומעלה וזו רשימה חלקית מאד כדורסל נשים של תחילת העשור השלישי במאה ה-21 מלא בשחקניות עם הסייז הנכון. עכשיו צריך למקסם את הפוטנציאל ולהוציא אותו לפועל כי אם רק מחצית מהשמות שפה יגיעו לנבחרת ישראל אנחנו נהיה כמו כל נבחרת אירופאית לפחות במימדים. הכדורסל זו 

 

3. כמה טוב שבאתם הביתה. שנים ניסו להרחיק שחקניות מהליגה הלאומית בכל דרך. הגדלתה ל-2 מחוזות (קורה לצערנו), נסיון להגביל שכר, נסיון לייצר חוקים שמונעים מעבר מהליגה הראשונה לשניה (תלוי ועדת חריגים) ועוד. החשש היה אמיתי, זו ליגה טובה ואטרקטיבית לשחקנית הישראלית על פני ליגת העל ולמרות שזו הליגה הראשונה של האיגוד (כי ליגת העל שייכת למנהלת) היתה דינמיקה לגרום לשחקניות ובעיקר לצעירות לוותר עליה וללכת לליגת העל. כך רוב שחקניות נבחרות הנערות והעתודה בשנים האחרונות "רצו" לליגת העל. בשנתיים האחרונות הן חוזרות, הן מצטרפות לשחקניות כמו טלי בן ישי, אורטל אורן, חנה הללי ואחרות שלא רואות בליגה חלטורה. הן מתאמנות 4 פעמים בשבוע עם הקבוצה ועוד 3 פעמים לפחות אישית, הן מנהלות אורח חיים מקצועני ומנצחות שחקניות בנות 18 גם בכושר הגופני ולא רק בניסיון. כוחות השוק חזקים מכל דבר אחר, ועשור של כוחות שוק עשו את שלהם - השנה האיגוד יתחיל לסקר ולשדר את משחקי הלאומית. אתן יכולות להיות גאות בעצמכן - ניצחתן את הכל.

 

4. כ-50 שחקניות נבחרות בליגה. טווח הגילאים 17-30 הן שיא הקריירה בחיי השחקנית. כ-50 שחקניות ששיחקו בנבחרות ישראל הצעירות משחקות העונה בליגה הלאומית והן בטווח הגילאים הזה. לפני שנה ספרנו סביב 25 שחקניות המספר הוכפל!!! נתון מדהים, שיכול להחזיק את כל קבוצות ליגת העל. מתוך הרשימה המפוארת חלק הגיעו לסגל נבחרת ישראל הבוגרת, 80% מהן היו שחקניות ליגת על , לחלקן בארון מספר תארים וכולן רוצות בעונה הקרובה את אליפות הלאומית. כן, הרמה היא עד כדי כך גבוהה. כן, זה מעורר הרבה סימני שאלה. לא, זה לא מעיד על השחקניות אלא על הענף. ובעיקר...כן הכי שווה לבוא לראות אותן משחקות העונה!

אמי רינת, טל יעקב, ירדן גוט, שירה חג'ג', שיר תירוש, ניקול מיכאליץ, שני ברמן, מאיה איסרוב, עמית גור, קרן מוזס, תמר אנגל, ענבר אוריון, יעל גלילי, תמר ברגל, הילה הניג, חן וייסבורט, עלית כהן,  מיקה יקיר, ענבר לברון, הדר לוי, דרור מייברג, שירה בן דוד, עדן פורת, נועה רודה, רבקה רוס, קרן נחמה, הדר רפאל, מורן שטרית, מאיה לוינשטיין, דוריאן דהן, עתליה כהן, שלי שפית, אורטל אורן....

 

5. והדור הבא גם הוא כאן. בכל אחת מקבוצות הליגה, מהפייבוריטיות ביותר לקטנות יותר כולן בונות עתיד. מבאר טוביה בדרום עם הילה בלוך הצעירה שהגיעה מעמק יזרעאל ועד מיקה מידן שתשחק בגליל הרחוק, דרך ג'ואן מוחמד ונורא חורי, ליאם בסטקאר דשה סמרו ושירה אלקיס, עדן אסטטקאו, עמית סרויה, גל שקורי, דוריאן דהן סוייץ', הוויה רובינשטיין, מגי איזה, אופיר פרפרה, עתליה כהן והגר בן דוד, עדי ארקושין ועוד ועוד....
הן הגיעו לליגה הלאומית בדרך למעלה. הן עובדות קשה הן לא מחפשות את הדרך הקלה. שיתוף הפעולה, הצניעות והמקצוענות הם מה שאנחנו מחפשים לקדם ולחשוף – מנקים את הליגה הלאומית ועושים אותה מקצוענית (גם אם לא רוצים לקרוא לה כך)

 

6. זו אותה האהבה. הרבה דברים השתנו בשנה האחרונה, שנת הקורונה. לא היו עולות לליגת העל, קבוצות התפרקו, השטח אף פעם לא שקט (את השקט מוצאים רק על הפרקט) אבל למרות כל השינויים, ולמרות שבחוץ כבר מתחילים לדבר על "אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי...." על הליגה הלאומית נכון לצטט שיר אחר של אריק אינשטיין "כשהיינו צעירים...אז פרחה האהבה. והיום אחרי שנים, אין אחרת - זו אותה האהבה"

שתהיה עונה מהירה יותר, יפה יותר, ברמה גבוהה יותר ותחרותית יותר, אבל גם מלאה באהבה. מוזמנים להתקרב ולהתאהב! וכמובן, רק בריאות (אחרת הכל יהיה פה בספק)


קצת על הליגה הלאומית 2020-2021

כבר כמעט שנתיים שלא היו שינויים במבנה הליגה אז הנה זה קורה שוב. במקום ליגה אחת של 15 קבוצות (כמו לאומית גברים), הליגה פוצלה למחוז דרום (7 קבוצות) וצפון (8 קבוצות), שישחק בשני סיבובים, בשיטת בית-חוץ (סה"כ 14 מחזורים). בסיומם יתערבבו המחוזות, 8 קבוצות בפלייאוף העליון, 7 קבוצות בפלייאוף התחתון. סיבוב אחד כשהבייתיות תקבע עפ"י המיקום מהשלב המוקדם. עוד 7 מחזורים יתקיימו ובסיומן האחרונה בפלייאוף התחתון תרד ליגה (רק יורדת אחת) ושתי הראשונות בפלייאוף העליון יתמודדו בסדרת גמר של הטוב מ-3.

לוח הזמנים קובע שהעונה תפתח ב-1.12.20 ותסתיים בחודש מאי, כפוף לשיקולי קורונה וסגרים.




וזה מה שמצפה במגזין פתיחת העונה , העומד בסימן "מחזירים את הרומנטיקה לכדורסל ומשחקים עם הנשמה":

1. שחקנית בסגנון של פעם, כזו שגדלה על הבלטות בשכונה (שכונת התקווה), התחילה לשחק לפני שנה וחצי ושנה הולכת להיות דומיננטית בלאומית וכבר זומנה לסגל נבחרת הנערות. אבל שומרת על צניעות ורק מנצלות כל דקה ביום לאימונים ועבודה קשה. ראיון ראשון, מיוחד וחגיגי עם מגי איזה הדור החדש שייצא מהשכונה - כנסו לכתבה.

 2. צריך לעשות סדר, הליגה הלאומית היא לא "חובבנית" וגם אם לא נותנים לה את הכותרת הנכונה, סקירה קצרה תראה ש-10 שחקניות מסגל נבחרת ישראל הבוגרת שיחקו בלאומית, עשו את קפיצת המדרגה והמשיכו הלאה - טור פתיחה וסקירה של הליגה הכי מקצוענית של צריכה שיקראו לה ככה כדי להיות כזו.

3. וגם... 'ספסל' ממשיך בסיקור כל הקבוצות, מה הן עשו בשביל שנבוא לראות אותן טובות יותר בעונה הקרובה, מי הלכה ומי באה ואחרי מי שווה לעקוב - סקירת 15 קבוצות הליגה, ניתוחים ותחזיות

[* לחיצה על שם הקבוצה תוביל לסקירה עליה]

מחוז דרומי: בני יהודה , אליצור תל אביב, הפועל כפ"ס וא.ס רמת השרון. בחלק הצפוני של המחוז הדרומי הולך להתקיים דרבי עם טעם של פעם שמזכיר את עונות 2014-2016 של העשור הקודם. שוב בני יהודה ואליצור ת"א נאבקות על הצמרת והתארים. הפועל כפ"ס צירפה את 2 השחקניות המובילות מבני יהודה ותנסה בשילוב הסגל הצעיר לחזור ולהיאבק בצמרת אחרי שנת הפסקה ורמה"ש אחרי 3 שנים של התקדמות מהתחתית לאמצע הטבלה בנתה קבוצה נהדרת שתקרא תיגר על התואר.

מחוז דרומי: אליצור יבנה, אס"א ירושלים, הפועל באר טוביה.  בחלק הדרומי של הדרום מחכות יבנה שמרגישה כמפסידה הגדולה מהקורונה אשתקד, ורוצה להמשיך במגמה של השנה שעברה הסתערות על הצמרת ובדרך לליגת העל. ירושלים חוזרת להיות קבוצה צעירה ואטרקטיבית במקום שמות גדולים, לייצר זהות ואולי גם המשכיות אבל לא מוותרים שם על האליפות ובטח לא על פלייאוף עליון ובאר טוביה, אחרי הרבה שנים מציגה קבוצה צעירה יותר, עמוקה מאד וגם היא רוצה פלייאוף עליון.

מחוז צפוני: הפועל גלבוע, הפועל כאוכב, הפועל גליל עליון, הפועל מג'ד אל כרום. בחלק הצפוני של המחוז הצפוני מכוונים לצמרת הגבוהה. לא פחות חשוב מהעפלה לפלייאוף העליון רוצים להגיע עם כמה שפחות הפסדים. גליל עליון אחרי 2 גמרים רצופים רוצים גמר שלישי ב-4 שנים, בגלבוע אחרי השליטה המוחלטת בליגה בעונה שעברה רוצים את ההזדמנות להיאבק על התואר ובכאוכב מרגישים סוף סוף בשלים להצהיר אליפות. מג'דל כרום בעונה שעברה הפתיעו כעולה החדשה, למדו את הליגה ורואות עצמן כקבוצה הרביעית לפלייאוף העליון

מחוז צפוני: אקדמית וינגייט, אליצור נתניה, אליצור עירוני נתניה, הפועל אורתודוקסי נצרת. בחלק הדרומי/שרון של המחוז הצפוני מוצאים 2 עולות חדשות כשגם אליצור עירוני נתניה וגם הפועל נצרת בנו סגל שנועד להישאר בליגה ואולי גם מסוגל להפתיע ולהתמודד על הפלייאוף העליון. אליצור נתניה שלמרות עונה לא קלה נשארה בליגה חודשיים לסיום, בנבתה מחדש ומגיעה עם קבוצה כמעט החדשה לגמרי שנבנתה להבטיח הישארות בשלב מוקדם ככל האפשר ובוינגייט סימן שאלה. סגל שלם כמעט חדש וצוות אימון חדש (רק 3 שחקניות ומילה ניקוליץ' ממשיכות מהשנה שעברה) הכל פתוח בין הקבוצות שינסו להיאבק על כרטיס אחד, הרביעי, לפלייאוף העליון.
בעשור האחרון היתה עונה עם שתי קבוצות מראשל"צ, היו שנים עם 2 קבוצות מנצרת, ורוב העשור 2-3 קבוצות מת"א. השנה יהיו 2 קבוצות מנתניה (ועוד וינגייט)