נערות – מתחילות את הפלייאוף

דור העתיד (ולעיתים ההווה) משחק בליגת העל לנערות א. אחרי שנתיים של קורונה שקצת "הזנחנו" את הליגה הכי מעניינת שיש, חוזרים לסקר אותה. מתחילים עם שנת 2022 ו"משחק צמרת" צפוני בין רעננה וחיפה


| שי ברק

ליגת על לנערות א' סיימה סיבוב ראשון של משחקים ומעכשיו מתחיל המסע לאליפות. 12 קבוצות ב-2 מחוזות (צפון ודרום 6 כ"א) ינסו להעפיל לרבע הגמר ומשם להמשיך לאליפות.

 

מחוז דרום
1. הפועל ראשל"צ 18 נק' (590+)
2. מכבי הוד השרון 16 נק' (43+)
3. הפועל כפר סבא 16 נק' (112+)
4. א.ס רמת השרון 15 נק' (99+)
5. אליצור חולון 15 נק' (69+)
6. הפועל לב ירושלים 13 נק' (11-)

מחוז צפון:
1. הפועל עמק יזרעאל 17 נק' (135+)
2. אקדמיית וינגייט 17 נק' (261+)
3. מכבי חיפה 16 נק' (113+)
4. מכבי רעננה 15 נק' (60+)
5. אליצור עירוני נתניה 14 נק' (27+)
6. הפועל גלבוע מעיינות 14 נק' (51+)

 

זמן להיפרד מהקלאסיקו?

זה קורה בערך אחת לעשור שכדורסל הנשים ממציא את עצמו מחדש. זה אף פעם לא קורה באמצעות חוקים. המציאות תמיד חזקה מכל החלטה פוליטית שמתקבלת בוועדה קבועה או זמנית. אפשר להקים אגפים מקצועיים, אפשר להחליף בהם את מאיישי הכסאות, אבל דור העתיד גדל ב"שכונה", "על הבלטות", במגרשים בבתי הספר או באולמות כדורסל. המקום לא משנה. הדמויות המחנכות, המאמנות, המלמדות, שדואגות לילדות או הנערות שחולמות להיות שחקניות – והופכות אותן לכאלה, כל אלה יוצרות את ענף הכדורסל (יש שיגידו, את הענף שאותן ועדות או אותם אגפים הורסים).

היה זה בתחילת המאה (2004-2010) שאליצור חולון שלטה בנערות (בפרט בגיל נערות א') עם 6 אליפויות רצופות מתוכן 4 פעמים דאבל. מולן היו לסירוגין אבן יהודה, רעננה ורמה"ש ואז התפרקה האימפריה.

נכון להסביר, אותו עידן נשלט ע"י מועדונים גדולים אבל גם על ידי כסף גדול. אגודות כמו חולון, רמת השרון או רמת חן, "רכשו" שחקניות בגיל 15-17. הציעו להן מגורים ולימודים בתיכונים הסמוכים (קרית שרת, בליך או רוטברג...), מאמנים ותיקים ומעוטרים אימנו באותן אגודות. רפי בוגטין, מאיר אליהו ו-ויטו גיליץ בחולון, רלף קליין ז"ל (ואחריו ארז דגן) באבן יהודה, טל נתן ברעננה ורבים אחרים.

כשהגיע רגע ההתפרקות, מאמנים צעירים שעד אותו שלב "איבדו" את הכוכבות שלהן למעצמות התחילו לפרוץ. לירן בר-אל הצליח לשמור על הסגל המוכשר בעמק (מנעמה שפיר, שירה בן ברק, יעל שפיר, עלית כהן ועדן עדן רוטברג ודור סער), עידן ביר שמר על הסגל בגליל העליון (כעשור קודם 'איבדו' בגליל שחקניות כמירב דורי לטובת מרכז הארץ), וזיכרון יעקב עם שחר אמון ו-ויטו גיליץ' הצליחו לבנות משהו יוצא דופן עם הסגל המקומי (שגם הוא נאלץ להתמודד עם עזיבות כמו זו של רוטברג לעמק).

בשנים שיבואו, בתחילת העשור שאחרי, הפועל גליל עליון, הפועל זיכרון יעקב והפועל עמק יזרעאל לקחו אליפויות, תקופת הביניים בה המציא כדורסל הנשים את עצמו מחדש. גם לרעננה היתה אליפות אחת בין 2010-2015, ומכבי אשדוד השתתפה בגמר היסטורי. זו היתה תקופה נטולת יציבות בכדורסל, האגודות שהיו בצילן של המעצמות (ואיבדו אליהן לא מעט שחקניות), הצליחו לפרוח. מהגליל העליון יצאו ענבר לברון, דרור מייברג ואחרות, מעמק יזרעאל עדן רוטברג, דור סער, אופיר לביא, שיראל ברמן (ואחרות), מאותה רעננה בין היתר הדר לוי, נוף קדם וספיר תירוש ומזיכרון יעקב גם עדן פורת, יולי גרוסמן ולטם ראובני.

ואז הגיעו טל יעקב ושיר לוי, שיר תירוש וליעד אורבך, הדר חדד ודניאל קארש, איילה רוט וירדן גרזון... לגיל המתאים וכדורסל הנשים נכבש על ידי הפועל ראשון לציון ומכבי רעננה. 70 ו-80 אחוז מהנבחרות הורכבו משחקניות המחלקות האלה ששלטו בענף כמעט מגיל ילדות ועד נערות א' (ובעיקר בנערות א' ו-ב') 5 שנים של דומיננטיות.

העונה, כשהן עדיין מובילות את הליגה, נראה כי מתחיל "העידן שאחרי". כמו בשנת 09/10, חולון עם מאיה איסרוב, בר גילינסקי, מורן שטרית וקרן מוזס הגיעו לגמר וגברו על "השם החדש" גליל עליון בדרך לאליפות. אבל זה הרגיש שונה... שנה אחרי אותה הגליל הגיעו שוב לגמר נגד המעצמה החולונית ויצאו עם התואר ההיסטורי.

יכול להיות, וכנראה בסבירות גבוהה, שגם השנה הפועל ראשון לציון תצא עם האליפות ואולי עם דאבל. אבל היריבה שתגיע מולה בגמר יכולה להיות כזו שעוד לא זכתה פה באליפות. הוד השרון, מכבי חיפה, כפר סבא ואפילו לב ירושלים. זה יכול לקרות השנה, או אולי רק בשנה הבאה, אבל השמות החדשים של המועדונים עומדים בפתח לעידן חדש.  וזה הזמן להתחבר לענף שמשתנה, אם לא עשיתם את זה עד כה.

הילה קארש. ראשל"צ בדרך לעוד דאבל?

 

שיטת המשחקים בליגה 

ליגת הנערות השנה שונה ויוצאת דופן מכל שיטת משחקים שהכרנו וננסה להסביר לאט את השיטה. בין אוקטובר 21' לדצמבר 21' חולקו 20 הקבוצות לשני בתים בחלוקה גיאוגרפית (צפון ודרום). בכל בית 10 קבוצות ששיחקו ביניהן סיבוב משחקים אחד (הביתיות נקבעה בהגרלה). אחרי 9 מחזורים כל בית פוצל לשניים. אם בעבר בשלב הזה היו חיבורים בין המחוזות לבית עליון ובית תחתון, הפעם הפיצול מוביל ל-4 בתים שונים. "עליון צפון", "עליון דרום" , "תחתון צפון" , "תחתון דרום"

בית עליון כולל 6 קבוצות, בית תחתון כולל 4 קבוצות. מכאן שהחלק השני של העונה, לקראת האליפות, כולל בית עליון צפוני ועוד אחד דרומי, שישוחק בשני סיבובים (בית –חוץ) , סה"כ 10 מחזורים שאחריהם יעלו 4 קבוצות מכל מחוז לרבע גמר על האליפות. הצלבה בין מקום ראשון צפון למקום רביעי דרום, מקום שני ממחוז אחד מול מקום שלישי מהמחוז המקביל (ולהפך), בסדרה של הטוב מ-3 משחקים. רבע גמר, חצי גמר, ואם נשרוד את כל זה... גם סדרת גמר על האליפות.

בכל אחד מהבתים התחתונים שובצו 4 קבוצות נותרות שישחקו ביניהן, ללא הצלבות, עד ששתי האחרונות בכל בית יירדו ליגה.

 

בקצרה, מה היה לנו העונה עד החיבור?

החלוקה של 6 ו-4 היתה ברורה ומובהקת בין שני המחוזות. גם בדרום וגם בצפון הקבוצה האחרונה בליגה היא ללא ניצחונות ו-9 הפסדים (אליצור יבנה בדרום, מכבי אום אל פאחם בצפון), מקומות 7-9 כולם עם 2 ניצחונות,  והמקום השישי עם 2-3 ניצחונות יותר.

ההבדלים בין המחוזות מתחילים לבוא לידי ביטוי בחלק העליון של הטבלה. הבית העליון הצפוני הרגיש קצת יותר שקול ממקבילו הדרומי. כשכל שש הראשונות מחד עם מאזן חיובי (במקום השישי גלבוע-מעיינות עם 5 ניצחונות ו-4 הפסדים), ומצד שני, אף קבוצה אינה "בלתי מנוצחת". אמנם את הבית הצפוני עמק יזרעאל סיימה במקום הראשון עם הפסד בודד, אבל ראינו קבוצות שמצליחות לגרור אותה למשחקים שקולים ומותחים עד לסיום (3 הפרש ניצחה העמק את גלבוע ואת וינגייט, ו"רק" 5 הפרש לעמק נגד רעננה).

במקום השני נמצאת האקדמיה באותו מאזן, שהיא אומנם ניצחה את רוב משחקיה בהפרש דו ספרתי גבוה, אבל לה הפסד יחיד מול הקבוצה שמדורגת מעליה בגלל אותו מאזן פנימי [האקדמיה לא יכולה להעלות לפלייאוף למשחקים על האליפות, וכתוצאה מכך רק קבוצה אחת למעשה לא תעפיל לרבע הגמר והמאבק על מקומות 4-6, פתוח לחלוטין].

גל רביב. האקדמיה מוכשרת אבל לא יכולה לעלות לפלייאוף

 

השלישית בטבלה ומי שנראית כמסוגלת עוד לאיים על הצמרת ומקומן של העמק והאקדמיה, היא מכבי חיפה שהתאוששה מפתיחת עונה פחות טובה (2 הפסדים מ-3 משחקים) ומאז לא הפסידה (כולל ניצחון בהפרש דו ספרתי על עמק יזרעאל). גם היא אמורה לתפוס די בקלות מקום ברבע הגמר. במקום הרביעי נמצאת רעננה, שסובלת קצת מחוסר יציבות. הקבוצה מהשרון רשמה כמה נצחונות יפים וגם העפילה לחצי גמר הגביע (ואם לחבר את התיכון העירוני, גם לגמר ליגת העל לתיכונים), אבל ראינו גם משחקים בהן התקשו לייצר נקודות וכמעט הופתעו על ידי קבוצות מתחתית הליגה.

מי שילחמו עם רעננה על המקום בפלייאוף הן גלבוע-מעיינות ואליצור עירוני נתניה, שתיהן עם מאזן 4-5 ונצחון אחד פחות מרעננה. במפגש ביניהן, אגב, נתניה היא זאת שניצחה, אבל את גלבוע ראינו מנצחת את חיפה וכמעט מנצחת את עמק יזרעאל, כך שבהחלט יהיה פה קרב מעניין על הפלייאוף.

 

בצמרת הבית העליון הדרומי ראינו שליטה אחת בלתי מעורערת, הפועל ראשון לציון, שסיימה את הסיבוב הראשון במאזן מושלם וניצחונות קלים. 6 פעמים סיימה הקבוצה עם 100 נקודות ומעלה, ורק פעמיים קלעה פחות מ-90 נקודות, כשהמשחק "הצמוד" ביותר היה נגד א.ס רמת השרון והסתיים בניצחון 45:89. ראשל"צ גם הציגה הגנה קטלנית במיוחד שהקשתה על היריבות שלה אפילו לעבור את החצי בחלק מהמשחקים, וסיימה את הסיבוב עם ממוצע ספיגה של 35 נקודות בלבד למשחק. נראה שגם את הבית העליון היא אמורה לעבור די בקלות, ונחכה ונראה אולי מהצפון תגיע קבוצה שתצליח לתת לה פייט.

על מקומות 2-4 ייאבקו הוד השרון, הפועל כפר סבא וגם א.ס. רמת השרון ואליצור חולון. הוד השרון וכפ"ס מגיעות במאזן 2-7, רמה"ש וחולון מתחילות עם 3-6. אך כשיש עוד 10 מחזורים הבדל של משחק הוא זניח, במיוחד כשהקבוצות האלו פחות או יותר שוות ברמתן, המפגשים בינהן בסיבוב הראשון היו ברובם שקולים וביום נתון כל אחת יכולה לנצח כל אחת אחרת.

הקבוצה השישית בבית העליון היא הפועל לב ירושלים (שהיא מעין המשך לקבוצת מלה"ש ירושלים ששיחקה אשתקד בליגת העל). מדובר בקבוצה טובה עם כמה שמות מעניינים ומוכשרים במיוחד, אבל כמו שראינו בסיבוב הראשון יהיה לה קשה להשיג נקודות מול הקבוצות האחרות בבית שעדיפות עליה וכניסה לרבע הגמר תהיה הישג עצום עבורה.

רוני נווה מול אליסה רוזנפלד. רמה"ש וחולון יאבקו על רבע הגמר

 

 

השמות ששווה יהיה לעקוב אחריהן

בהפועל ראשון לציון אין שמות שיפתיעו את כל מי שעוקב אחרי הקבוצה בליגת העל. הילה קארש ועמית טרנר שכבר בשנה שעברה שיחקו בליגת העל מובילות את הקבוצה, ואיתן נגה אטינגר שהוכיחה העונה שהיא שחקנית חמישייה לגיטימית לקבוצת צמרת בליגה הראשונה לבוגרות. מהשמות הפחות מוכרים יש את רומי אלבז, הפורוורדית שחקנית נבחרת הקדטיות, ורוני גופר הקלעית, שמשלימות סגל מוכשר במיוחד.

אצל המובילה מהצפון קשה להאמין שיש מי שלא מכיר את מלכת הסלים של ליגת הנערות וגם הליגה הלאומית נשים, נעמה הלוי. הסקוררית הבלתי מעורערת של עמק יזרעאל שיחק גם בנבחרת הנערות בקיץ האחרון וכבר קיבלה זימונים לסגל האולימפי של נבחרת ישראל הבוגרת. למעשה כמעט כל ההתקפה של העמק בנויה עליה, היא קולעת באחוזים מפחידים מבפנים ומבחוץ ועם יכולת לעשות סל מכלום ולחדור הגנות.

בוינגייט כדאי לשים לב לגל רביב, הרכזת שהופכת לאט-לאט לכוכבת בהתהוות. הסגל של האקדמיה הוא מהמוכשרים שהיו בה, לפחות מאז המחזור השלישי. למרות שיש שמות רבים שאפשר לציין, רביב נראית כשחקנית השלמה ביותר והמובילה באקדמייה ואיתה טוב לציין את לי טייכמן. טייכמן רק בכיתה ח', אבל אחת המובילות בקבוצה (וגם זכתה ללא מעט דקות בליגה לבוגרות).

את הוד השרון מובילות שתי שחקניות מוכשרות שעד העונה היו אנדרייטד ונראה שמהשנה הבאה יזכו לחשיפה גבוהה במיוחד מנבחרות ישראל ועד קבוצות הבוגרות, ואלה הן שירה הלוי הגבוהה ונטע פיגנבויים הסקוררית המוכשרת. השתיים גם מובילות את הקבוצה בנקודות.

נטע פייגנבויים. עונה טובה עם הוד"ש

 

בהפועל כפר סבא יש קבוצה מאוזנת, אבל ביניהן אפשר לשים עין על שלוש שחקניות מובילות. הראשונה היא עלמה כהן שעשתה השנה קפיצת מדרגה עצומה אחרי שעברה למועדון באמצע העונה הקודמת, והיא אחת הקלעיות הבולטות. לצידה אופיר וויינטרוב שהצטרפה העונה לקבוצה מבנות הרצליה ונבחרת הקדטיות ושחר גרנות המקומית. השלוש גם חלק מסגל הקבוצה הבוגרת של המועדון, בליגה הלאומית.

במכבי חיפה, המדורגת שלישית בצפון, בין המובילות יש כמובן את תמר זינגר, שכל מילה נוספת עליה מיותרת, אך לצידה נציין שחקניות בפרופיל קצת פחות גבוה. דניאלה גיל, הרכש הטרי מנבחרת הקדטיות ומהוד השרון. השחקנית הכי גבוהה בליגה (1.91 ס"מ), שאין בליגה מי שיכולה להתמודד עם הסייז והכישרון, יכולה לעשות סלים "מכלום" בצבע ולדרוס שחקניות הגנה בדרך לטבעת.  נועה ליפשיץ, שם אולי פחות מוכר בחיפה, אבל יכולת קליעה טובה ומשחק קבוצתי טוב.

סוגרת את הרביעייה בצפון היא מכבי רעננה, שנבנית מחדש אחרי העזיבה הגדולה בשנים האחרונות (בליגה לוקחות חלק שחקניות כעלמה כהן, דוריאן דהן-סוייץ, רותם כחלון, עלמה רשלבך ושיראל נחום, כולן היו יכולות להרכיב את רעננה השנה). אך גם בהיעדרן גדל במועדון דור מוכשר אותו מובילות ליאל אריאל, קלעית שלשות וסקוררית מהטובות בקבוצה, ואלה שוסטר, האחות הקטנה אך הלא פחות מוכשרת של רותם בוגרת המחלקה הצעירה והיום שחקנית רמה"ש. קטיה ויליק ומיכאלה יעקובוביץ' הן מהשנתון הצעיר יותר וינסו לעשות קפיצה ולהוביל את הקבוצה לצמרת הבית הצפוני ולעוד גמר עבור מכבי רעננה.

שחר גרנות. מהשחקניות המובילות העונה בכפ"ס

 

נחזור למקומות 4-6 בדרום: את רמת השרון מובילות אלה נר ושירה בן אלי (שעברה העונה מהרצליה), אבל הפוקוס הולך דווקא לרוני נווה, שחקנית נערות ב', שעושה עבודה טובה משני צידי המגרש (הגנתית והתקפית). בחולון מור שבתאי ורותם כחלון הן השחקניות הבולטות בקבוצה. חסרונה של שבתאי עקב פציעה במספר משחקים במהלך הבית הדרומי הוא אולי הסיבה שחולון עדיין בסכנה במאבקיה על מקום ברבע הגמר.

בלב ירושלים, הדר מור יוסף שחקנית שאוהבת לקחת את המשחק עליה, יש לה משחקים שזה עובד והיא תסיים עם 30 נקודות ו-15 חטיפות, ויש משחקים שפחות. קרני ארוטשאס גם שם שכדאי לשים לב אליו, ותמר גרינבויים עם קליעה מגוונת ויציבה לשחקנית צעירה, מתפתחות לשחקניות עתיד מוכשרות לענף בכלל וירושלים בפרט. בצפון, בעירוני נתניה ליאל לייבוביץ, בעלת יד טובה מבחוץ, עושה חיל גם בקבוצה הבוגרת ולצידה ירוס קסה ניהול משחק טוב וגם קליעה טובה. בגלבוע מעיינות מורג'אן סעדה היא שם שחייבים להתרגל אליו ומהר, שחקנית נהדרת שעושה התקדמות גדולה משנה לשנה ובקרוב מאוד תהיה הדבר הבא שיוצא מהגלבוע. ועוד נכון להזכיר את יעל פרחי הרכזת ועמית סרויה.

 

* כל מי שמרגיש עומס שמות וקצת 'ניים דרופינג' או שחסרות לו (בצדק) שחקניות משמעותיות נוספות. יש עוד שלושה חודשים עמוסים במשחקים ובהם נסקר, נעקוב וננתח את כל אחת מהקבוצות בצורה הרבה יותר מקיפה, כולל מעקב על כל השחקניות בכל אחת מהקבוצות, ונכיר אותן לעומק. בינתיים, הכרות ראשונה בלבד, לחימום.

ליאל לייבוביץ. נתניה תצליח להיכנס לפלייאוף?

 

המשחק שפותח את המחזור

מכבי חיפה (3) - מכבי רעננה (4)
1.1.22, 20:30
(אולם "מכבי", ביכורים 19 חיפה)

[בסיבוב הקודם: 61-68 למכבי חיפה]

מכבי חיפה ומכבי רעננה ישחקו את המשחק שיפתח את שלב 'הפלייאוף העליון' בליגת הנערות. המשחק הוקדם ממחזור המשחקים ביום ראשון ובכך העיניים כולן יהיו נשואות למשחק המעניין של המחזור בין שתי קבוצות ששואפות למקומות 1-2 בצפון וליתרון הביתיות.  

במחזור החמישי אירחה מכבי חיפה את רעננה וניצחה בדרך לניצחון 3 ברציפות ומאזן חיובי לראשונה מתחילת העונה. המשחק נע סביב הפרש דו ספרתי, אך רעננה לא נשברו גם כשחיפה עלו ליתרון 55:40 במהלך הרבע השלישי. רעננה הצליחה להוריד את ההפרש לחד ספרתי ובשניות הסיום גם התקרבה עד 66:61, אבל ההפרש היה גבוה בכדי לנצח ובסיום חיפה עם 61:68 עברה את רעננה בטבלה בדרך למקום השלישי בו גם סיימה את הסיבוב.

השחקניות שבלטו בחיפה: דניאלה גיל 21, נעה ליפשיץ 20, תמר זינגר 13 ; השחקנית שבלטו ברעננה: ליאל אריאל 28, תמר ברייטמן 15.

המשחק הקרוב מגיע לרעננה בזמן הכי פחות אידיאלי. פחות מ-48 שעות לפני גמר התיכונים, תעלה רעננה למשחק קריטי נגד חיפה שהפסד בו ירחיק אותה 2 משחקים מהמקום השלישי (ובשובר שוויון פנימי תהיה בנחיתות), לכן מבחינתה הערב, ניצחון הוא כמעט בכל מחיר, אלא אם המחיר יהיה כזה שיעלה בעייפות ביום שני? ללירון שרף וגלעד איידנברג החלטות לא קלות. מנגד, חיפה מגיעות למשחק אחרי הפגרה וההדחה מליגת התיכונים כבר לפני שבוע, תמר זינגר היחידה ששיחקה ביום חמישי האחרון, אבל עד למשחק הבא בליגת העל תהיה לה מנוחה שלא רגילה לה (במקום משחקים בראשון-שני, תהנה ממנוחה ממשחקים משבת ועד שלישי). האם בחיפה יצליחו לנצל את הסיטואציה, או שדווקא ירידת מתח ו"חלודה" מאז המשחק הקודם נגד נתניה תשפיע?

מכבי חיפה מגיעה למשחק עם רצף של 8 ניצחונות רצופים. ההפסד האחרון היה, אי שם, בחודש אוקטובר לוינגייט. כבר חודשיים שהקבוצה לא מפסידה, כולל העפלה לחצי גמר גביע המדינה אחרי ניצחון גדול (83:69) על  הוד השרון. בשני המחזורים האחרונים לא התקשתה חיפה לנצח בנתניה 36:60 ולפני כן בנצרת 36:48.

מכבי רעננה מגיעה למשחק אחרי ניצחון קשה, בבית, נגד עירוני נתניה 50:56, כשמחזור אחד קודם הפסידה לעמק יזרעאל 64:59. ותקווה שהפגרה עשתה טוב לשחקניות שיגיעו חדות יותר לחודשים בהם אין אף משחק קל, החל מהערב.