מחר: הקרב על דרג א'

ערב מאכזב לנבחרת העתודה. אחרי 4 נצחונות רצופים כולל 2 על נבחרות מהחזקות בטורניר, הערב הגיע הפסד מול נבחרת שעל הנייר לפחות היינו עדיפים ממנה.

לוח המשחקים סידר לנו מפגש נגד נבחרת "נוחה", אבל כזו שהכניסה את הנבחרת שלנו לשאננות. כמו בחלק מהמשחקים הקודמים, גם הערב הנבחרת פתחה לא טובה ומצאה את עצמה בפיגור דו ספרתי חלקים נרחבים מהמשחק כולל במינוס 16, אבל שלא כמו במשחקים האחרים ספגנו 47 ב-20 דקות. למרות הכל, כמו במשחק נגד גרמניה ובזה נגד יוון, השחקניות שלנו הראו אופי וידעו שוב להתעורר בזמן כולל ריצת 5-16 ואף כפתה שוויון (68:68) 5 דקות לסיום, אבל לא הצליחה להפוך את התוצאה. הפעם במאני טיים המומנטום לא היה אצלנו כשמונטנגרו שיחקה הגנה במשך 3 דקות מתוך ה-40 של המשחק, וזה עלנו לנו בהפסד ואי הופעה בגמר האליפות. עכשיו הפנים קדימה אל המשחק מחר על המקום השלישי, שיכריע אם הנבחרת תעמוד במטרה שהציבה לעצמה ותעלה חזרה לדרג א'. היריבה - סלובניה, שהפסידה לטורקיה בחצי הגמר המקביל.

ב-2005 אמנם נבחרת העתודה זכתה בזהב בדרך לדרג א', אבל אנחנו אוהבות את זה קשה וכמו ב-2014 וב-2018 (עם נבחרת הנערות), ננסה להשלים את המשימה ביום האחרון של האליפות, נגד נבחרת סלובניה שנכנעה היום בהארכה לטורקיה 59:60, אחרי שכבר הוליכה ב-15 הפרש במחצית.

ישראל 71 - מונטנגרו 81

הנבחרת לא פתחה טוב את המשחק וראתה איך מונטנגרו קולעת מבחוץ בדרך ליתרון 7:2 ובהמשך 10:6. עדן ציפל שהגיעה למשחק הערב הרבה יותר טוב לקחה את המשחק על עצמה ועם 6 אישיות החזירה את המשחק לשוויון, ובהמשך שלשה של ירדן גרזון מאסיסט של נעמה הלוי העלו את ישראל ליתרון ראשון במשחק 12:13. המשך הרבע היה שקול עם סל לפה וסל לשם כשציפל וגרזון ממשיכות להוביל את ההתקפה הישראלית, כשבסוף הרבע הראשון 22:20 ישראל.

גם את הרבע השני הנבחרת שלנו פתחה כשהיא לא בעניינים, מאבד ומחטיאה, כשמונטנגרו במקביל רצה 18-0 (!) כשגם שני פסקי זמן ישראלים לא עוזרים. שלשה של אמי רינת כן עזרה, כשאחריה הגיעו עוד כמה של מאי רווח והלוי שקיזזו את הפער חזרה לאזור ה-10. קצת חילופי סלים ויורדים להפסקה כשמונטנגרו מובילה 48:39.

חצי דקה מפתיחת המחצית השניה ומונטנגרו חזרה להוביל בדו ספרתי ועלתה לפלוס 13. פסק זמן של טל נתן העיר קצת את ההתקפה של ישראל ששוב הוריד לחד ספרתי, אבל מונטנגרו לא התרגשה וברחה שוב. הרבע נמשך עם הרדיפה הישראלית כשכל פעם כשקיבלנו מיני מומנטום וסלים יפים של ציפל בצבע או איזה שלשה חשובה של רינת, מומטנגרו הגיבה מהר ושמרה על פער סביב הדו ספרתי. בדקה האחרונה 2 חטיפות רצופות של רינת וציפל הובילו למיני ריצת 6-1 ישראלית ופתאום זה רק 63:58 בסוף הרבע השלישי.

שלשת מאני טיים של רווח הביאה את ישראל למרחק פוזשן אחד בלבד מהיריבה שלה. שתי הקבוצות קצת גמגו בדקות הבאות ולא ייצרו יותר מדי, כשמונטנגרו הצליחה לעלות שוב ליתרון 5. סל של רינת ושלשה נוספת של הלוי הביאו אותנו לשוויון 68 בדיוק 5 דקות לסיום המשחק. הפעם היה תורה של מונטנגרו לפסק זמן בהול, ממנו היא חזרה עם 2 סלים בצבע וכמה חטיפות שלא נוצלו. ישראל שלטה בריבאונד בדקות האלו אבל גם היא לא ניצלה זאת לנקודות וכ-2 דקות לסיום 74:69 על הלוח לזכות מונטנגרו.

בדקות הסיום ראינו בעיקר בלאגן משני הצדדים, וסדרת טעויות לא מחויבות שבסוג של מזל לא עלו לאף צד בסלים ובסופו של דבר השאירו את מונטנגרו במרחק ביטחון. איבוד נוסף של ישראל כ-20 שניות לסיום איפשר למונטנגרו לסגור את הסיפור מהקו, וגם סל לקראת הסיום של הלוי לא באמת ניחם אף אחד. גם נסיונות נואשים לעצור את השעון לא עזרו כשמונטנגרו דייקה מהקו, ובסיום חגגה עם 81:71.

קלעו לישראל:

עדן ציפל 21 נק', 6 רב', 5 אס', 3 חט'
ירדן גרזון 17 נק', 8 רב', 1 אס', 3 חט', 1 חס'
מאי רווח 11 נק', 2 רב', 6 אס', 3/4 ל-3
נעמה הלוי 11 נק', 1 רב', 3 אס', 3/5 ל-3
אמי רינת 9 נק', 4 רב', 2 אס', 2 חט'
שירה חג'ג' 2 נק'
כן שיחקו: תמר זינגר (4 רב', 3 אס'), רותם שוסטר ואליס חתוקאי.

.