"אופיר לא הגיעה להיות שחקנית ספסל"

תפקיד משמעותי מייעד דן קורוץ' לרכש החדש של קבוצתו החדשה ב.ק. בראנדיס נאד לאבם. אז מי את קבוצתה החדשה של לביא? הקבוצה שהשנה התאפשר לה לראשונה להירשם לליגת המשנה (1.ליגה, המקבילה ללאומית). ראיון מיוחד ובלעדי עם מאמן הקבוצה ושחקנית הקבוצה.


| שי ברק

[בתמונה: קבוצת הנשים 2019/20, בליגה השלישית. מחצית מהסגל צפוי להמשיך עם הקבוצה גם העונה. צילום פרטי]

 

זה עוד יכול להתברר כסיפור סינדרלה של קבוצה קטנה מהליגה השלישית (שמעולם לא שיחקה בליגה גבוהה יותר) – החתימה מאמן ותיק ומעוטר, יליד המקום, שהחליט לקדם את הקבוצה לליגה השניה ולנסות להפוך אותה ליותר מקבוצה חובבנית.   זו שנה מיוחדת וחגיגית במועדון הכדורסל הצנוע ב.ק בראנדיס נאד לאבם. לא הרבה מכירים את המועדון שנמצא במחוז השייך למזרח פראג ועל גדות נהר האלבה.  המועדון חוגג השנה 80 להיווסדו.

בשנה מיוחדת עושים דברים מיוחדים ובקבוצה וכדי להפוך קבוצה חובבנית ליותר מזה, החתימו את דניאל (דן) קורוץ' המוכר בוודאי כמאמן נימברוק בעשור האחרון והעונה נעשתה היסטורית כשבקיץ האחרון כשהקבוצה שסיימה בחלק התחתון של הליגה השלישית ("ארצית") קיבלה אפשרות להירשם לליגה השניה ו'קפצה על ההזדמנות'. ההזדמנות התאפשרה בדחיפה של המאמן החדש דן קורוץ' שחבר בהנהלת פדרציית הכדורסל של צ'כיה ובעיקר מנכ"ל ליגות כדורסל הנשים.

דן קורוץ' (בן 52 כיום) מתגורר בברנדיס ב-40 השנים האחרונות, אבל מעולם לא היה מעורב במועדון המקומי, "חבר ילדות שלי פטר צ'נק, הוא יו"ר המועדון כיום, ביקש ממני להגיע ולעזור לקדם את המועדון. הרגשתי, אחרי 4 עשורים שאני גר כאן שאני צריך לעשות משהו עבור המועדון והקהילה בעיר בכלל", מספר קורוץ' ל"ספסל" בראיון ראשון לאתר ישראלי. "אז הודעתי לקבוצת חמוטוב אותה אימנתי בשנה החולפת שלא אמשיך שם ופעלתי לרשום את ב.ק ברנדיס לראשונה בליגת המשנה, וכיום אנחנו בונים את הקבוצה לשנתה הראשונה ב-"1.ליגה" ".

חומוטוב היתה התחנה הראשונה של קורוץ' מחוץ לנימברוק הקבוצה שאימן והיה מעורב בניהולה ברוב העשור האחרון. הקבוצה שבתקופתו היתה בצמרת הכדורסל הצ'כי ואף זכתה בגביע, הצליחה להגיע להישג השיא בתולדותיה (רבע גמר היורוקאפ) כשקורוץ' היה על הקווים. אך כשעסקיו הפרטיים התנגשו עם הכדורסל הוא נאלץ לקבל החלטה קשה. "מלבד הכדורסל אני בעלים של חברה המייצרת ומספקת שירותי ניהול משברים, פתרונות לחדלות פירעון וייעוץ ובנייה ארגונית. כשעסקה גדולה נחתמה ב-2018 נאלצתי לעבור למזרח צ'כיה. העסקה היתה צריכה להימשך 4 חודשים אך בפועל היתה הרבה יותר גדולה ומורכבת. נסעתי כל יום 4 שעות לכל כיוון, אבל בסוף השנה ביקשתי לעזוב, זה היה בלתי אפשרי", הסביר את סיבת עזיבתו. נימברוק לא מצאה מחליף שימשיך את התפקיד שעשה בקבוצה וויתרה על מקומה בליגה הראשונה, במקומה נרשמה לליגה חומוטוב ועם סיום עסקיו במזרח צ'כיה חזר לליגה וקיבל את הצעתה של חומוטוב לאמן בקבוצה הצעירה המבוססת כולה על שחקניות מקומיות. במקביל, קורוץ' מאמן גם את קבוצת האוניברסיאדה נשים של צ'כיה עד גיל 25.

לדן קורוץ' מצפה אתגר גדול העונה, להפוך קבוצה של שחקניות חובבניות לקבוצה חצי-מקצוענית (בשלב הראשון) והחתמתה של אופיר לביא משתלבת בחזון שבנה ועליו סיפר לנו, והוא יובא בהמשך.

 

מי את ב.ק ברנדיס  (BKB)?

כאמור, מדובר במועדון ותיק שהוקם במהלך מלחמת העולם השניה, מעין אקט של מחאה של מספר צעירים שביקשו להמשיך לקיים חיים נורמליים באותה תקופה.

לא מדובר במועדון פאר, למעשה קבוצת הנשים שהוקמה במהלך שנות ה-60' אף פעם לא העפילה לליגה הראשונה (וגם לא לשניה), למועדון יש קבוצות צעירות מוכשרות של גילאים 15, 17 ו-19. אך טרם גידלו "כוכבת" לנבחרות. יש כמה שחקניות מוכשרות שגדלו באגודה ומשחקות כיום בליגה הראשונה והיו בסגלים הלאומיים המורחבים. מועדון שעסוק בבניה של שחקניות צעירות ובבוגרות שמשחקות בעיקר להנאתן, אחרי שעות העבודה.

למרות ההיסטוריה הארוכה והמחלקה הצעירה שיש בה כ-130 בנות, הקבוצה הבוגרת אף פעם לא פעלה באופן מקצועני. עם זאת באגודה מספקים לקבוצה הנשים את המתקנים שעומדים לרשות כל המועדון (גברים ונשים) מאמן כושר, פיזיותרפיסט ואנשי משק כשמבחינת מתקנים קיים קומפלקס שיש בו כל מה שצריך מחדר כושר, בריכה, חדר טיפולים וכמובן אולם כדורסל אינטימי שיכול להחיל כ-150 צופים.

השחקניות שמשחקות בקבוצה הבוגרת, הן כולן עושות דברים נוספים למחייתן רובן סטודנטיות וחלקן עובדות. בדומה למצב בישראל, הן מתאמנות 3 פעמים בשבוע במהלך העונה. "זה לא פשוט", מספרת שחקנית הקבוצה סטרוסובה. קתרינה סטרוסובה (27, 183) פורוורדית המשחקת בקבוצה בעשור האחרון,  "אנחנו מגיעות לאימונים אחרי 8-10 שעות עבודה או לימודים במהלך היום, ולא תמיד קל לשלב את האימונים. אבל אנחנו עושות את זה כי אנחנו אוהבות כדורסל". סטרוסובה שיחקה בעברה גם בפרוסק ונוסל (קבוצות המשחקות בפראג) ובגילאי 16-17 שיחקה ברמות הגבוהות בצמרת הליגה לנערות.

 

את שמחה על ההזדמנות לעלות לשחק בליגת המשנה, או שזה מלחיץ אחרי כ"כ הרבה שנים בליגה השלישית?

סטרוסובה: זו בהחלט הזדמנות גדולה עבורנו. אנחנו קבוצה דיי צעירה וזה יהיה נסיון משמעותי לקבוצה כזו. אין לנו בסגל שחקניות עם נסיון ברמות הגבוהות בליגות לבוגרות לכן אנחנו צריכות לעבוד קשה יותר באימונים כדי שנצליח להתמודד.

 

איך נערכים לליגה?

סטרוסובה: אנחנו עובדות על הכל. מהדברים הבסיסיים ביותר ועד תרגילים והגנות מורכבות, אבל בעיקר עובדות כרגע להתחבר ולהפוך מ"אוסף שחקניות" ל"קבוצה".

 

מי השחקניות המובילות כיום בקבוצה?

סטרוסובה: עיקר הכוח שלנו בשחקניות הפנים. ביחד עם אדלה קיצלובה (22, 182) ויאנה מארשיקובה (30, 178), אבל גם יש לנו שחקניות חכמות ויעילות בעמדות הגארד. לשימחתי אין לנו "סקוררית" בקבוצה שכל הכדורים הולכים אליה, אנחנו משחקות כדורסל קבוצתי ואני מודה על כך.

 

 

"הרגשתי, אחרי 4 עשורים שאני גר כאן שאני צריך לעשות משהו עבור המועדון והקהילה בעיר בכלל. אז הודעתי לקבוצה אותה אימנתי בשנה החולפת שלא אמשיך ופעלתי לרשום את ב.ק ברנדיס, לראשונה, בליגת המשנה, וכיום אנחנו בונים את הקבוצה לשנתה הראשונה ב-'1.ליגה' " (קורוץ, צילום: FIBA)

 

"אופיר לביא היא בחורה פיקחית שעומדת על שלה. זה מה שאני אוהב ברכזות"

כדי להבין כמה המשימה שלהן עומדת להיות קשה השנה, צריך להבין את מבנה ליגת המשנה של צ'כיה. בדומה לישראל, הליגה השניה בצ'כיה לא מוגדרת מקצוענית ורוב השחקניות בה משחקות בשביל הכיף ולא בשביל שכר (חלקן מקבלות שכר סמלי וחלקן בכלל לא). יש כמה קבוצות מובילות בליגה שהן קבוצות משנה של קבוצות צמרת חזקות מליגת העל (למשל של פראג וברנו) בקבוצות האלה משחקות שחקניות עד גיל 24 מהסגל של קבוצות ליגת העל (סוג של "כרטיס כפול") והן מוגדרות מקצועניות ומקבלות שכר.

יש קטגוריה שניה של קבוצות המשלבות 4-5 שחקניות מקצועניות שבחרו לשחק בליגה השניה ומשתכרות לא רע (בדומה לקבוצות הצמרת בליגה הלאומית בישראל) ויש את הקטגוריה השלישית, קבוצות של שחקניות מקומיות (רובן צעירות) מחוזקות ב2-3 שחקניות מנוסות.  ב.ק ברנדיס שייכת לקטגוריה השלישית כשאת הנסיון הן ינסו להביא מעבר לים. "שלד הקבוצה יהיה הסגל המקומי של ברנדיס ונרצה לחזק אותו בזרות צעירות שיעזרו לנו, אבל כאלה שגם רוצות ללמוד כדורסל, להתפתח ולהתקדם. אופיר לביא היא דוגמה לשחקנית כזו", מסביר מאמן הקבוצה קורוץ'.

 

אופיר לביא עם הנסיון בליגת העל הישראלית, מגיעה לקבוצה כדי להוביל?

קורוץ': כמו שכולכם בוודאי יודעים שחקנית ברמתה צריכה לשחק ולא לשבת על הספסל. לביא היא "שחקנית" כלומר היא באה לשחק (“Ofir is player, not the “sitter” , אמר קורוץ' בחיוך).
יש לנו כוונה לספק לה דקות משמעותיות על המגרש כדי שתתפתח ותתקדם. אני התרשמתי משחקנית מהירה, חזקה פיזית ומנטאלית, בעלת יכולות מסירה מרשימות ויכולת קריאת מצבים. התרשמתי מבחורה פיקחית שעומדת על שלה וזה מה שאני אוהב ברכזות. אנחנו נעבוד איתה על הקליעה ועל זיהוי מיסמאצ'ינג.

 

לאן הקבוצה יכולה להגיע השנה? יש סיכוי לעלות ליגה?

קורוץ': אני לא יכול לשפוט את השאיפות של הקבוצה השנה, אנחנו קבוצה דיי חדשה ואנחנו עוד לא יודעים את הרמה שלנו ביחס ליריבות. אין ספק שההתחלה תהיה קשה עד שהשחקניות ילמדו לשחק ביחד, כשנתחבר אני מאמין שנהיה קבוצה טובה. לא חושבים כרגע על העפלה לליגה הראשונה.

 

"שלד הקבוצה יהיה הסגל המקומי של ברנדיס ונרצה לחזק אותו בזרות צעירות שיעזרו לנו, אבל כאלה שגם רוצות ללמוד כדורסל, להתפתח ולהתקדם. אופיר לביא היא דוגמה לשחקנית כזו" (דן קורוץ' על אופיר לביא [בתמונה] )

 

"אין דרך קלה לעשות שינוי ושוויון. פשוט לא לוותר."

כאמור, מלבד היותו מאמן ותיק בכדורסל הנשים, דן קורוץ' גם מעורב בקידומו של הספורט בצ'כיה בפרט ובאירופה בכלל, כשבין תפקידיו הוא מנכ"ל הליגה הבכירה בצ'כיה, חבר הנהלת האיגוד וחבר הנהלה בפיב"א. ניצלנו את ההזדמנות כדי לדבר איתו קצת על כדורסל נשים בכלל ומצב כדורסל הנשים בצ'כיה.

חשוב לשים לב שמצד אחד הליגה הצ'כית היא לא מהמובילות באירופה, הפערים עצומים (בין 2-3 קבוצות שמשתתפות במפעלים האירופים) לקבוצות ליגה אחרות שכמעט ואין בהן זרות וליגה לאומית חובבנית (או "חצי-מקצוענית" למי שמתחבר להגדרה הזו). עד כאן מזכיר אותנו (חוק מההשתתפות במפעלים האירופים). אלא שכל נבחרות צ'כיה הצעירות הן בין ה-8 הראשונות באירופה והנבחרת הבוגרת כבר עשור שמשתתפת באליפויות אירופה. 

 

כמה חשיפה תקשורתית, למשל, קיבלה הידיעה שעברת לאמן בליגה השניה?

בכנות, על כל כתבה שיש על כדורסל נשים יש 3 כתבות על גברים, כשאני מדבר ברמה הארצית. בתקשורת המקומית יש חשיפה גם לקבוצות שמשחקות בליגת המשנה. העניין עכשיו בליגה השניה הוא בעיקר כי אני הצטרפתי לאחת הקבוצות שם, שם גדול שמגיע לליגה באופן טבעי מגביר את העניין אז כשעושים איתי כתבות גם מדברים על קבוצות הליגה.

 

העונה הקודמת הופסקה באמצע, העונה החדשה בתקווה שתיפתח. איך כדורסל הנשים שרד את משבר הקורונה?

אנחנו חייבי להודות שהקורונה, בלשון המעטה, לא עזרה לספורט באופן כללי. כמו בכל העולם גם כאן נראה שהכלכלה נפגעת יותר מהמצב הבריאותי האמיתי. כשבכל שנה בממוצע מתים בצ'כיה 100,000 אנשים ממחלות, ב-8 החודשים הראשונים של השנה, ב- 2020 מתו  בסך הכל 72,000. ומקורונה "רק" 411 נפטרים. עם זאת, הקורונה פגעה והרסה את העסקים החלשים. אז כמו בבריאות גם בכלכלה, כדורסל הגברים הוא חזק יותר אז שרד איכשהו, כדורסל הנשים הוא החלש מהשניים אז כיום אנחנו נאבקים לתקציבים, חסויות וספונסרים. עד עכשיו אנחנו בסדר, אבל זה לא קל. למזלנו הצלחנו לסגור עם נותני החסות לשנה הבאה עוד לפני הקורונה – אז השנה הקרובה בטוחה.

 

כמנכ"ל הליגה העליונה לנשים וחברה איגוד – מה הדברים המרכזיים שלדעתך צריך לשנות?

הקו המנחה הוא שינוי חברתי ושינוי בתקשורת שתוביל לשינוי בחברה. למשל, ההשוואה לכדורסל גברים. להשוות בין 2 סוגי הספורט האלה זה לחלוטין שגוי.  לנשים מבנה פיזיולוגי שונה מגברים, הגובה הממוצע נמוך בכ-15 ס"מ ומשקל ממוצע קל יותר בכ-20 ק"ג. אז כשמנסים להשוות את הניתור, הטבעות ומהירות הריצה זה לא מאפיין את המשחק ועושה עוול לנשים. לצערי, היום אטרקטיביות נובעת מהיכולות האתלטיות, הטבעות ואגרסיביות במשחק הכדורסל ולכן ההשוואה היא לא הוגנת.

המאמצים שאני עושה הם לנסות ולהסביר שמדובר בשני ענפי ספורט שונים שאין להשוות ביניהם, זה קשור בחינוך התקשורת והחברה שתתחיל להתייחס כך לכדורסל נשים.

דבר נוסף שצריך לשנות זאת את ההרגלים והמסורת. אתה יכול לשמוע קולות שקוראים לשוויון מלא בין גברים ונשים, הם גם באמת מאמינים בזה – ועדיין, בהנהלת איגוד הכדורסל בצ'כיה 9 מתוך 9 חברי ההנהלה הם גברים. אני לא נכנס עכשיו לדיון אם זה טוב או רע, אני מציין את המצב בחברה. כמו שבחברות גדולות תמצא בתפקידים הבכירים כ-80 אחוז גברים מול 20 אחוז נשים.  אז כמחפשים השקעות כספיות או ספונסרים לכדורסל, באופן טבעי המשיכה היא להשקיע בספורט הגברים. אז למעשה, גם פה אנחנו צריכים להשקיע בשינוי חברתי ולתקשורת שתוביל את הקו הזה בחברה.

 

אז מה אתה מציע?

אני חושב שאין לי דרך לספק תשובה קלה לסיטואציה. אני חושב שההצעה הראשונה תהיה פשוט לא לוותר. בסבלנות למצוא את המקומות שבהם כדורסל נשים יכול להצליח ולקבל חשיפה. להתחיל בבתי ספר ובמערכת החינוך, למשל. בזמן שהבנים בעיקר אוהבים כדורגל והוקי הרבה יותר מאשר כדורסל, לבנות אין ענף ספורט מועדף, השקעה בכדורסל בגילאים הצעירים.

אני למשל, הצלחתי למצוא ספונסר גדול לליגת העל הצ'כית. חברת ביטוח בשם "רנומיה", היום הליגה נקראת RENOMIA ZBL, מה שהוביל לשיתוף פעולה עם תורמים נוספים, החשיפה עלתה ושומעים על הליגה יותר. איך הצלחנו? כי זו שהקימה את החברה היא אישה, גב' נפלובה, שיש לה שני בנים ששיחקו בעבר כדורסל. הצלחנו לחבר אותה לענף והיא החליטה לעזור לכדורסל נשים. כמו שאמרתי, בסבלנות צריך לזהות איפה כדורסל נשים יכול להצליח.

מעבר לכך ועוד דבר אחד שחשוב לי לספר, לפיב"א יש תוכנית תמיכה שנקראת "Her Rules – Her World" , פרויקט שצריך לצאת לדרך בקרוב.

 

אתה מרגיש שיש לך "גב" באיגוד, שנותנים לך לעבוד כדי לייצר את השינוי?

אני לא יכול לומר שהנהלת האיגוד לא תומכת בכדורסל הנשים, אבל איכשהו החשיבה המסורתית היא שכדורסל גברים יותר "יקר" ויותר "מכניס" ולכן צריך להזרים אליו יותר כסף. אסור לי לומר את פערי ההשקעה באחוזים, אני רק יכול לומר שהם גדולים.  עם זאת, לגבי הכסף הייעודי שמגיע לנו, האיגוד מתנהג בצורה הוגנת מאד ונותן כמה שיכול לתת, רק החלוקה הבסיסית לא שוויונית.

ושוב, הקצאה כספית היא הצעד הראשון החשוב, כי בכסף אתה יכול לקנות גם שיווק ומדיה ואז גם ההכנסות יעלו. לכן, מכיוון שיש לנו בכדורסל בערך אותה כמות של שחקניות ושחקנים, הצעד הראשון הוא לדון בשינוי חלוקת התקציב  - חייב להיות שוויון.