לאומית: ערב דרמה

אחרי שלוש שנים בלאומית, מכבי רחובות חוזרת לארצית אחרי הפסד בזיסמן. בפלייאוף העליון: מכבי חיפה מנצחת במטרווסט וגונבת את יתרון הביתיות מרעננה, מוצקין שומרת בשיניים על זה שלה ועולה ל- 1-0 נגד גליל. המשחק השני בסדרה: ביום שלישי הבא. (צילום: לימור מלינוף)


| אלירן כהן

 

פיי. איזה מזל שהיו לנו רק חמישה משחקים הערב. איזה מזל ששניים מהם לא עניינו בערך אף אחד. מכבי חיפה ניצחה במטרווסט בזכות ערב ענק של קרון דשילדס וכמו יבנה - גנבה מאלופת העונה הסדירה את יתרון הביתיות, מוצקין הזיעה מול ההגנה הקשוחה של גליל עד שסל של עומר טל הבטיח לה את הניצחון, אבל הסיפור המרכזי של הערב היה הפסדה של מכבי רחובות בזיסמן, אחרי הארכה, במשחק שחרץ את גורלה: ירידה עצובה לליגה הארצית.

 

עירוני רעננה - מכבי חיפה 85:82 (1-0)

גם המפגש השלישי בין עירוני רעננה למכבי חיפה היה גדול, היה דרמטי, והסתיים בפער שהסביר לנו שוב עד כמה עיקשים יכולים להיות המאבקים בין הקבוצות הללו וכמה הן שוות את המקום בגמר הפלייאוף. רעננה שלטה במשחק במשך דקות ארוכות וגם הספיקה להחזיק ביתרון דו ספרתי. חיפה רדפה ורדפה אבל קיבלה רבע אחרון ענק מקרון דשילדס. במאני טיים, הירוקים החטיאו שוב ושוב מקו העונשין אבל גם המקומיים לא חפו מטעויות, ואלמלא איבוד כדור של גאלי אחרי ריבאונד התקפה, 10 שניות לסיום, זה אולי היה נגמר אחרת.

אבל חיפה לא חיה על הדשילדס לבדו, שסיים את המשחק עם 30 נקודות ועם מהלכים גדולים במאני-טיים סתם כמה פיות. סמי גיבנס הרגיש בבית והוסיף דאבל-דאבל ו- 19 נקודות משלו, ולמרות שהפעם הספסל של הירוקים לא הביא את היכולות שלו ליידי ביטוי (10 נקודות בלבד), האינטנסיביות ההגנתית הייתה בסופו של דבר זו שעשתה את ההבדל. רעננה פתחה טוב את המשחק, קיבלה את גאלי בעוד ערב קלאסי של 30 נקודות וגם זכתה לדקות נפלאות של שגיב דוד, אבל כמו שכבר אמרנו - במשחק של נקודה לפה ונקודה לשם הדברים הקטנים הם אלה שעושים את ההבדל בסופו של דבר.

שתי הקבוצות מקבלות שבוע מנוחה עד למשחק השני בסדרה, ואין לנו ספק שגם הוא ידביק את קצב דפיקות הלב שאוהדי שתי הקבוצות כבר הרגילו אותנו אליהם. רעננה תנסה שוב לחזור מפיגור בסדרה ולהחזיר לעצמה את יתרון הביתיות, חיפה תקווה שהיא תוכל לגמור את הסיפור הרבה לפני שמישהו בכלל האמין שזה יקרה. אנחנו, בכל אופן, בונים על סדרה של חמישה משחקים.

קלעים

לרעננה: ג'אמר גאלי 30 (7 רב'), ווין לנגסטון 15 (12 רב'), שגיב דוד 11 (8 רב'), מייקל בריסקר 11, גל חלמיש 7, גיל בני 4, אוריאל טרוצקי 2 (6 רב'), אביב שמעוני 2. כן שיחק: עידו סטולרו.

לחיפה: קרון דשילדס 30 (7 אס'), סמי גיבנס 19 (13 רב'), אנטוני פישר 14, ווילי וורקמן 11 (7 רב'), תום מעין 5, רומן סורקין 5, דניאל קופרברג 1. כן שיחקו: לירן מרקדו, לוקס האוסמן.

 

מכבי קרית מוצקין - הפועל גליל עליון 53:55 (0-1)

גם גליל עליון כבר הובילה בפער של 10 נקודות הפרש במוצקין, במשחק שהתנהל בקצב אחר והסתיים בצורה אחרת - עם ניצחון של הקבוצה המקומית. זה היה אולי המשחק הדל בנקודות שראינו בפלייאוף בשנים האחרונות, כשרק קבוצה אחת ברבע אחד (מוצקין, ברבע השני) הצליחה לקלוע למעלה מ- 20 נקודות. גם כאן, כמו במשחק בין רעננה לחיפה, לא ניצחה הקבוצה שהובילה ברוב שלביו של המשחק. גליל פתחה טוב וסיימה את הרבע הראשון ביתרון, הצליחה להודף נסיון קאמבק של מוצקין כדי להוביל גם בסיום הרבע השלישי, אבל לא הצליחה לעמוד בלחץ הגדול של המאני טיים, וסיימה את הרבע האחרון עם 6 נקודות בלבד.

שלא כמו שני המפגשים הקודמים בין השתיים, הפעם המשחק ביניהן הסתיים במותחן שנגרר עד לדקות ההכרעה. דקה לסיום במצב של שוויון 53 החטיא גוני יזרעאלי כדור שיכול אולי היה לנצח לגליל את המשחק. מהצד השני גם עומר טל החטיא הזדמנות דומה, אבל הכדור נשאר בידיים של מוצקין וטל בהזדמנות הבאה שלו כבר תיקן. גליל יצאה להתקפה אחרונה משלה אבל הכדור של יזרעאלי לא מצא את הטבעת, והניצחון נשאר בבית. 

בערב דל כל כך בנקודות ארבעה שחקנים בכל זאת הצליחו לקלוע בדו-ספרתי: חביאר קרטר (18 נק' ו- 13 רב') ונועם מטלון במוצקין, ראשד מאדן וג'ו אצ'ול בגליל. שתי הקבוצות סיימו עם קצת יותר מ- 30 אחוזי קליעה מהשדה וקצת פחות משם (יותר לכיון ה- 20) מחוץ לקשת, אבל אם גליל רוצה לבוא לעצמה בטענות, היא יכולה: 21 איבודי כדור לצד החטאות רבות במאני-טיים זה יותר מידי. גליל, עם הלחץ עליה, תארח בשבוע הבא את המשחק השני בסדרה ותקווה שהוא לא יהיה האחרון שלה העונה. מוצקין יודעת שניצחון במשחק הראשון הוא צעד נדרש אבל רק תחילתה של דרך, וכמו איך שהמשחק הסתיים הערב - ברור לכל שגם הסדרה הזו הולכת להיות ארוכה. ומתישה. 

קלעים

לקרית מוצקין: חביאר קרטר 18 (13 רב'), נועם מטלון 10, עומר טל 8, זיו בן צבי 8, גל טסלר 4, ג'אמר סמואלס 3, אופק בן יעקב 2, אור קורנליוס 2. כן שיחק: דור גולדנברג.

לגליל עליון: ראשד מאדן  15, ג'ו לואל אצ'ול  11 (12 רב'), ליאור קררה  8, גוני יזרעאלי  5 (, 8 אס'), מירון רואינה  5, די ג'יי שארפ  5, אלון ספיר  4 (10 רב'). כן שיחקו: רון סבג , שקד ירושלמי ,

 

הפועל ר"ג \ גבעתיים - מכבי רחובות 90:92 (אחרי הארכה)

וכן. מי היה מאמין שכך תראה העונה של מכבי רחובות. הקבוצה שנבנתה לעליית ליגה והצהירה על כך בגלוי, אכן מצאה את עצמה בסיום עונת 2018/19 בליגה אחרת, אבל לא זו שייחלה לה. ברחובות ניסו, התאמצו, החליפו שחקנים, זרים ומאמנים, אבל גם אחרי 30 מחזורים העניינים לא הצליחו להתחבר, והקבוצה מהשפלה תנסה לעשות את הדרך חזרה ללאומית בשנה הבאה. מהצד השני, האורדונים שחוו גם הם עונה קשה, יכלו לנשום לרווחה. אף אחד אולי לא מדבר על זה נוכח האכזבה הרבה מרחובות, אבל גם בזיסמן לא דמיינו את עצמם בקיץ נאבקים על המקום בליגה עד הרגע האחרון. וזה לגמרי היה עד הרגע האחרון.

45 דקות של משחק שלא נלאה אתכם בו, הסתיימו בניצחון בפער של 2 נקודות לר"ג / גבעתיים, שקיבלה את דבון מקסוול באחד ממשחקיו הטובים העונה (30 נקודות) שהוביל חמישה שחקנים בספרות כפולות. רחובות קיבלה 24 נקודות מדודו שמריז ומרכוס רלפורד, היא קיבלה משחק לחימה חסר פשרות מגור פורת והאחרים, וגם אפילו היה לה צ'אנס לעשות משהו, 5 שניות לסיום ההארכה, כשאייל שולמן החטיא מהקו וברנדון בואמן לקח את הכדור החוזר. אבל באומן שנתן הוא גם באומן שלקח, כשמסר את הכדור האחרון בקדנציה של רחובות בלאומית לידיו של מריוס מטלון, והוסיף לרזומה הלא מחמיא שלו ירידת ליגה שלישית ברציפות, אחרי שאשתקד ירד עם מכבי חיפה ללאומית ולפני שנתיים עם קריית גת.

ליבנו עם רחובות, ואנו מאמינים שתמצא את עצמה חוזרת ללאומית במהרה.

בשני המשחקים האחרים ניצחה הפועל כפר סבא את אליצור נתניה, והפועל חיפה את מכבי הוד השרון.

קלעים

לר"גבעתיים: דבון מקסוול 30 (12 רב'), אייל שולמן 21, יוני ניר 14 (9 רב'), שחר עמיר 10, אלכס האריס 10, מריו מטלון 5, איליה אילייב 2. כן שיחקו: איתי לרר, נדב גרנר-אהרן.

לרחובות: מרכוס רלפורד 24 (13 רב'), דודו שמריז 24, ברנדון באומן 16 (7 רב'), דניאל איידן 11 (7 רב'), יובל נעימי 6, גור פורת 4, אופיר הובר 3, עידן פז 2. כן שיחק: אליאב אוחנון.

 

צילום: מכבי חיפה