אליצור חולון – א.ס. רמת השרון (17:45)

שופטים: דודי רומנו, אלעד ליבוביץ, גיל גורדון

מפגשים העונה

3-0. אחד הנתונים המפתיעים של העונה. שלוש פעמים נפגשו הקבוצות העונה, שלוש פעמים ניצחה אליצור חולון את רמת השרון. בסיבוב הראשון (71:65) ההסבר האפשרי להפתעה היה שרמת השרון הופיעה רק עם 2 זרות ובעיצומו של משבר, ובסיבוב השני (76:71) היה זה בסיומה של הליגה הסדירה ואליצור חולון היתה חייבת את הניצחון כדי להימנע ממאבקי הירידה. בסיבוב השלישי, הניצחון הגדול אחרי 2 הארכות (76:71) מעלה כבר את האפשרות שלאליצור חולון אולי יש מאצ'-אפ מצוין עם היריבה או שהיא פשוט יותר טובה.

בסך הכל ההפרשים כולם דומים. בכל אחד מהמשחקים נכנסו הקבוצות לשתי הדקות האחרונות של המשחק בשוויון, כשבאחרון כבר נדרשו שתי הארכות ו-50 דקות של כדורסל כדי להכריע.

הקרבות המרכזיים

הקרב הצבע  בפינה אחת, אטוניה ינג'יפה. שנה שניה בחולון ושנה שניה במעמד חצי גמר גביע המדינה. למרות שלא הצליחה לעבור את רמת חן בעונה שעברה בשלב חצי הגמר, סיימה יניג'יפה עם 21 נקודות וכקלעית המובילה של הקבוצה. העונה לינג'יפה יש ממוצע של 18.6 נקודות למשחק ובשלושת המפגשים בין הקבוצות לא הצליחה רמת השרון לעצור את הסנטרית שגם לוקחת בממוצע 10.2 ריבאונדים.

לצידה של יניג'יפה משחקת מרקל ווקר עם 16.6 נקודות בממוצע למשחק וגם היא עם 10.7 ריבאונדים. יחד הן מעמידות קו פנים שקשה ביותר לעבור או לעצור. רמת השרון התחילה את העונה עם זרות אחרות בעמדות הפנים, אבל פציעות ואילוצים הביאו אותה לישורת האחרונה של העונה עם שאנטיי בלאק כשחקנית הפנים ולצידה סיירה בורדיק שאת העונה התחילה בהרצליה. לבלאק קשה עדיין להשתלב. גם אחרי 11 משחקים היא משחקת 23 דקות בממוצע (מדורגת 41, אחרונה בין זרות הליגה), קולעת 8.9 נקודות בממוצע ולוקחת 6.9 ריבאונדים. בורדיק נותנת תפוקה הרבה יותר משמעותית עם 14.4 נקודות ו-13.7 ריבאונדים. עם זאת כשבלאק רואה את חולון היא מספקת את התצוגות היותר טובות שלה מאז הגיעה לישראל. העמדה המסקרנת ביותר לקראת ההתמודדות בגביע. כל 4 השחקניות מתעלות העונה ובמיוחד במשחקים של האחת נגד השניה, אבל כשבורדיק לא הופיעה למשחק האחרון נגד חולון זה הסתיים בהפסד. וכשהמשחקים בין השתיים מסתיימים בהפרשים חד ספרתיים, כל טעות של אחת הגבוהות יכולה להיות ההבדל בין העפלה לגמר או הדחה. הגארדית הזרה אלכסיס הורנבאקל שהצטרפה במחזור השלישי לקדנציה נוספת בקבוצה היא סקוררית. 18.8 נקודות בממוצע לעונה, זה ידוע ולא חדש. אבל הורנבאקל היא גם שניה בליגה באסיסטים, 5.78 בממוצע. כל זה הופך אותה לשחקנית התקפה מסוכנת שלא רק קולעת אלא גם הופכת את השחקניות שלידה ליותר טובות. אבל... ויש אבל גדול. הורנבאקל היא רק מקום 26 באחוזי הקליעה בליגה וראשונה בכמות הזריקות שלוקחת והיא מוליכה את הליגה באיבודי כדור (4.8 למשחק). היא מחברת ומפרקת, זורקת יותר מדי ומשתדלת לקלוע. היא משחקת בממוצע יותר מכל שחקנית אחרת בליגה ואי אפשר לדעת איזה הורנבאקל תקבל חולון מדי ערב. ג'סמין תומאס בעונה פושרת. היא מקום שלישי באסיסטים (5.3 למשחק) אבל רק 18 בין הקלעיות המובילות (13.9). תומאס עושה הרבה מאד דברים שלא רואים בסטטיסטיקה, אבל עושה פחות ממה שהתרגלנו לראות ממנה מהדברים שכן רואים בסטטיסטיקה. השחקנית שזו השנה השניה שלה בליגה סיימה שנה שעברה עם 7 נקודות בחצי גמר גביע המדינה (במדי הרצליה בהפסד לאשדוד). כדי שרמת השרון תנצח היא צריכה להיות טובה ומשמעותית יותר.

קרב הישראליות מעבר ליחסי הכוחות בין הזרות בכל קבוצה, מפתח חשוב נוסף יהיה התרומה של הישראליות. על הנייר לרמת השרון יש כאן יתרון גדול. רמת השרון היא במקום השני בליגה בדקות שמקבלות הישראליות שלה בקבוצה ובממוצע קולעות הישראליות שלה כ-59% מסך הנקודות של הקבוצה (ראשונה בליגה בתום העונה הסדירה). חולון מדורגת שמינית עם 29% אחוז מהנקודות ובמקום האחרון בין קבוצות הליגה בדקות שמקצה לישראליות.

באליצור חולון משחקות 2 גארדיות מהמנוסות בליגה, נעמי קולודני ואורטל אורן. גם אחת מהפורוורדיות הכי מוכשרות שצמחו בישראל בעשור האחרון, בר גילינסקי, לצד נועה זליבנסקי שבעונתה השלישית בליגה מספקת את עונתה הטובה ביותר. גם מורן ספיר הצעירה, עונה שלישית בליגה, לוקחת חלק ברוטציה. אך למרות רשימת חמש השמות, עדיין הספסל מקבל בממוצע 12 דקות למשחק. בין קולודני, זליבנסקי, אורן וגילינסקי קולעות כולן בממוצע 6.5 נקודות למשחק, כשזליבנסקי היא היחידה ששותפה ב-20 משחקים במהלך העונה. ברמת השרון הספסל מקבל 33 דקות. לצד נוף קדם הקלעית הישראלית המובילה של הקבוצה עם 10.1 נקודות למשחק, לוקחות חלק גם נועה גנור, יעל אהרונוב, טל לב, ואלכס כהן. כולן משחקות בממוצע 20 דקות למשחק (ב20 המשחקים ששותפו) וקולעות בממוצע סביב 7 נקודות. ארון צימרמן הישראלית השישית ברשימה עם 12 דקות בממוצע. המילה האחרונה הגביע האחרון שרמת השרון זכתה בו היתה ב-2010, חולון הניפה גביע בפעם האחרונה ב-1998 (בתוך רצף של 8 גביעים רצופים). רמת השרון הופיעה בעשור האחרון 7 פעמים במעמד חצי הגמר, מהם 6 פעמים גם העפילה לגמר, אבל הניפה כאמור רק גביע אחד. אבל שלוש הפעמים בהם נעדרה מהמעמד כולם החל מ-2011 והאחרון שבהם בעונה שעברה. זו כבר לא אותה אגודה מאיימת כבעבר ואף חולון יודעת שמסוגלת לנצח אותה כפי שעשתה 3 פעמים העונה. אבל לגביע חוקים משלו ולרמת השרון הנסיון וקור הרוח במעמד הזה, כפי שהדהימה את האימפריה מאשדוד לפני שנתיים בעונה בה התקשתה להתמודד בליגה וסיימה במקום החמישי. כשיש תואר על הכף מגיעה גם ההתעלות. השאלה האמיתית היא הכשירות של השחקניות. בחולון נעדרו בשבועיים האחרונים נעמי קולודני בפציעה, אורטל אורן עוד לא חזרה לכושר משחק מלא וברמת השרון נועה גנור סוחבת פציעה והיא בסימן שאלה. במעמד הגמר כולן רוצות לקחת חלק, אבל מה תהיה רמת ההשפעה שלהן על המשחק – זו השאלה המרכזית. אחרי תקופה ארוכה של 2 משחקים בשבוע קיבלו הקבוצות זמן מנוחה של שבעה ימים בין מחזור הליגה האחרון למשחק הגביע – מעניין אילו הפתעות הספיקו להכין שעוד לא ראינו מהן ב-50 הדקות שהציגו רק לפני 10 ימים.