ארצית - 3 ביום: הנציגות מהשפלה

אליצור רמלה

בתחילת העונה הקודמת, אחרי שכל הסגל (והמאמן) שהפסידו בגמר הפלייאוף למכבי רחובות הוחלף, העמידו ברמלה סגל חדש ומרשים עם ציפיות ברורות להצליח הפעם ולהעפיל בחזרה ללאומית. במציאות, לקח לרמלה יותר מדי זמן להתחבר ועד למחזור החמישי הקבוצה הייתה כבר עם שלושה הפסדים. למרות שהצליחה להתייצב ואפילו להיות היחידה להשלים דאבל ניצחונות על מכבי בת-ים הראשונה, הפסדים לא מחייבי המציאות לקבוצות הבטן הרכה של הליגה מיצבו אותה בסוף העונה במקום החמישי - מרחק נגיעה מהפלייאוף אותו החמיצה עקב הפרש סלים נחות מול שוהם הרביעית. בקיץ האחרון שוב הלכו ברמלה על מהפכה בסגל. פרט למאמן צוקה ירדן שממשיך לעונה שנייה שרדו בקבוצה רק בן לזר וטל רונן וכל שאר הסגל שוחרר ונפוץ ברחבי הליגה. ברמלה, כמו תמיד, מכוונים גבוה וגם הפעם עשו רכש משמעותי ונרחב לקראת העונה הקרובה. עומר שושני הצעיר והמבטיח הגיע מהפועל עמק חפר ויאייש את עמדה חמש, מור אפלבאום ונתנאל יוסף הגיעו מבאר טוביה, כשגם גיא מאיו, שהיה בורג חשוב בבת-ים בעונה שעברה נחת גם כן. עמית גרשון הגיע אחרי עונה טובה בקרית אונו ויקבל גיבוי מדין אליעזר ויונתן אברמסון, עוז וטורי המוכשר חצה מלוד השכנה וגם לצפון יש נציג ברמלה, כשיובל גורפיין הגיע מחדרה ויאייש את עמדת הסנטר המחליף. על הקווים, לצידו של צוקה, יעמוד עאבד וואתד שהגיע אחרי שאימן בשנים האחרונות את הפועל ג'ת ועלה איתה לארצית לפני שנה. שימו לב ל... משנה מקום משנה מזל? בפעם השלישית בשלוש עונותיה בארצית רמלה תפתח את העונה באולם חדש ועם סגל (כמעט) חדש לחלוטין. ואחרי ששיחקו באולם הישן בדוד רזיאל, באולם הגדול בקרית מנחם (אותו עזבו לטובת הנשים) הפעם ינדדו הרמלאים לאולם החדש שנחנך השנה בקרית האומנים שבעיר. האם זה מה שיביא לקבוצה את התוצאות הרצויות (או לכל הפחות יביא למשחקיה קהל)? ברמלה יקוו שכן. סגל השחקנים: יובל גורפיין, בן לזר, טל רונן, עמית גרשון, דין אליעזר, מור אפלבאום, נתנאל יוסף, גיא מאיו, עומר שושני, עוז וטורי, יונתן אברמסון, איתי אמסלם, עמרי מיכאליוב, קובי ניניו. מאמן: צוקה ירדן. מה יהיה? בליגה צפופה וצמודה כמו זו המסתמנת, רמלה אולי לא נראית רמה מעל כולם אך בהחלט נראית מוכשרת ועמוקה דיה על מנת להיות פקטור משמעותי בצמרת, ופחות ממקום בפלייאוף יחשב שם כאכזבה. השאלה הגדולה היא אם הפעם הסגל החדש שנבנה שם יצליח להתחבר בזמן על מנת לעמוד בכל הציפיות ולהביא את התוצאות הרצויות.

הפועל לוד

אחרי שהצליחה לשמור על מקומה בליגה רק לאחר ששרדה את משחקי המבחנים, הפועל לוד שינתה בקיץ האחרון קונספט, ובנתה קבוצה שונה לחלוטין, עם תקציב שונה לחלוטין ומטרות שונות לחלוטין. עמי ברדה קיבל את המנדט להמשיך לעונה נוספת אחרי שהצטרף לקבוצה לקראת סוף העונה שעברה, כשמסגל הקבוצה נשאר רק שחקן אחד - שוקי יולזרי הוותיק. כבר בשבועות הראשונים של הקיץ יכולנו להבין לאן נושבות הרוחות, כשלוד צרפה לשורותיה את קבלן העליות ארז מרקוביץ', שעשה זאת אשתקד בפעם הרביעית בחמש העונות שלו בארצית, עם אליצור יבנה. מרקוביץ' כבר לא ילד, אבל הוא יקבל לא מעט גיבוי בקו הקדמי של הקבוצה מצד תומר כהן שהגיע מקריית אונו, אדגר מורינס שהצטרף מרמלה ודייויד מוסינדי שחזר לארצית אחרי שנה ברמת השרון בליגה השנייה. גם בקו האחורי שלה הלכה לוד על בטוח, הכי בטוח שהיא יכולה, כשהחזירה הביתה את הקלעי שמואל מלכוב אחרי עונה בהוד השרון בליגה השנייה וצרפה אליו את אלכס צ'רנוביץ', ששיחק בקבוצה יחד עם מלכוב לפני 3 שנים. בן גולן הגיע מגבעת שמואל וצפוי לתת עומק לסגל של ברדה ולצידו גם איתי גולדמן ודור מרינה הצעירים. וכמו שלוד פתחה את הקיץ, כך היא סגרה אותו, עם עוד החתמה גדולה בדמותו של הרכז אור רון, שהיה אשתקד בהפועל ירושלים ומגיע אחרי שנים של ניסיון כרכז משמעותי בליגה הלאומית. רון יוביל את הקו האחורי העמוק של לוד ויש בהחתמתו, ובתזמון שלה, הצהרת כוונות משמעותית מצידה של לוד - שתנסה ללכת עד הסוף השנה. שימו לב ל... לפני 3 עונות אלכס צ'רנוביץ' (ירד מהלאומית), שמואל מלכוב (עלה מליגה א', עם לוד) וסטנלי ברנדי (חזר מפרישה) שיתפו פעולה יחדיו במדי הפועל לוד בעונה שאף אחד לא לגמרי יכול היה לנחש לאן תגיע, וכולם היו מופתעים בדרך בה הסתיימה, כשאילן פרג' הוביל מהקווים את החבורה למקום הרביעי בטבלה. השנה - צ'רנוביץ' ומלכוב חזרו אחרי עונה ברמלה והרפתקה בלאומית, את מקומו של ברנדי ימלא מרקוביץ', והסגל, ביחס לעונה ההיא, עבר חיזוק משמעותי. מותר לנו לפתח ציפיות אם כך, לא? סגל השחקנים: ארז מרקוביץ', אור רון, אלכס צ'רנוביץ', שמואל מלכוב, איתי גולדמן, שוקי יולזרי, תומר כהן, אדגר מורינס, בן גולן, דייויד מוסינדי, דור מרינה. מאמן: עמי ברדה. מה יהיה? אולי זה עדיין לא נכנס מספיק לתת מודע, אולי קשה לנו לחשוב על כל-כך הרבה קבוצות כמועמדות לגיטימיות להתמודד בחלק העליון של הטבלה ולאיים על העלייה, אבל הפועל לוד של העונה בהחלט צפויה להיות אחת הקבוצות שישפיעו יותר מכל על איך הליגה תראה. יש לה ניסיון, יש לה עומק, ויש לה לא מעט יכולות. על פחות מחצי גמר אין בכלל על מה לדבר.

הפועל גזר / נען

הרפת חוזרת! העולה החדשה מליגה א' והאולם המיתלוגי שלה חוזרים לליגה אחרי שנתיים של היעדרות. בעונה שעברה גזר/נען החזירה לקווים את נועם אורן וזה בתורו הרכיב תלכיד מנצח שזכה באליפות מחוז המרכז ובכרטיס הנכסף לארצית, לא בלי קרב עיקש מול אליצור גבעת שמואל (שגם היא עלתה לבסוף) שהוכרע רק במחזור האחרון של העונה. גזר/נען שרגילה להמשכיות ולשחקנים שמשחקים שנים ארוכות במועדון נאלצה לשחרר בקיץ את מרבית החמישייה (שלא יכלה מסיבות שונות להמשיך לארצית) שהובילה אותה לאליפות, ביניהם שלושה, גיא שינדלר ירדן חושי ואורי זהר שעברו ביחד למכבי שדרות מליגה א'. בהינתן היותה אחת מהקבוצות דלות התקציב, מעבר לשלד המקומי בראשותו של הקפטן המקומי אסף שוורץשימשיך להוביל את כולם עונה נוספת, בנען צירפו בעיקר שחקנים מליגות נמוכות כשרק ארבעה שחקנים שכדררו בעונה שעברה בארצית ישחקו בשורותיה העונה: שוורץ, תמיר שניצקי, מיכאל שילה, עילם ניר וגילי אייזן. דניאל ששון שהגיע מחבל איילות, איתי כהן ואלון אליהו מרמלה ואמיתי לוי שירד ליגה עם אשקלון. שחקנים כמואיתי נוריאל (א.ס. רמה'ש כוכבים), דוד לוי (גוש עציון), יובל וימן (ברנר), אורפז אזולאי (חזר מפציעה בת שנה) ושליו הוג שהגיע מכפר קרע מליגה ב' יקבלו הזדמנות ראשונה משמעותית לשחק ולהוכיח את עצמם בליגה הארצית. שימו לב ל... התגעגעתם לרפת? הליגה תחזור השנה לבקר באחד האולמות הכי מיוחדים שיש לליגות הנמוכות להציע. האולם הביתי של נען שנבנה אי שם בתחילת שנות ה-60' בתקופה שעדיין שיחקו כאן במגרשים פתוחים הוא תופעה מיוחדת בין שלל אולמות הפיס המצוחצחים והמשוכפלים לעייפה שיש כאן. הבנייה המיוחדת, האקוסטיקה הבלתי אפשרית והקהל שיושב ממש על הקוים יוצרים אווירת כדורסל ייחודית שמזכירה איך נראה כאן הכדורסל לפני המון שנים, הופכים אותו למבצר של ממש עבור הקבוצה הביתית ולמקום שכל היריבות שונאות להגיע לשחק בו. אל תרשו לעצמכם לא לבקר שם. סגל השחקנים: איתי כהן, אסף שוורץ, תמיר שניצקי, עילם ניר, מיכאל שילה, גילי אייזן, דניאל ששון, אמיתי לוי, שליו הוג, יובל וימן, אורפז אזולאי, אלון אליהו, דוד לוי, איתי נוריאל. מאמן: נועם אורן. מה יהיה? בהינתן איכותה של הליגה, ובהרכב המעט אלמוני/לא מנוסה של הקבוצה, הציפיות מנען אינן גבוהות וכרגע נראה שכל מקום מעל השלוש האחרונות יהווה הישג גדול בשביל הקיבוצניקים. מצד שני, נועם אורן כבר לקח לפני ארבע שנים (בעונת העלייה הקודמת) חבורה אלמונית למדי והדהים את כולם כשסיים את העונה במקום הרביעי. לכן גם אם הסיכויים והתחזיות נגדם, אף פעם לא מומלץ לזלזל בכושר הלחימה ובנחישות של החבורה המקומית.