ארצית - 3 ביום: מבט לחדשות
קריית אונו, ששיחקה בשנתיים האחרונות במחוז הדרומי, הוסטה הקיץ צפונה ותקווה להמשיך להפתיע. גם גבעת שמואל, אלופת ליגה א' שרון (הפרטים קצת יותר מורכבים) תערוך הופעת בכורה במחוז, וכמוה גם נצרת עילית, שחוזרת לסיבוב נוסף בארצית. מבט על 3 המצטרפות החדשות למחוז הצפוני.
| miriam
עירוני 'שיקו' קריית אונו
המצטרפת החדשה למחוז הצפוני היא למעשה חברה קבועה בצד הדרומי שמשלמת מחיר על עודף הקבוצות בדרום. לאחר שהשכנים מ-מכבי פתח תקוה נאלצו לנדוד צפונה בעונה שעברה, הפעם, ולמורת רוחם של פרנסי הקבוצה, הגיע תורה של קריית אונו לעבור צפונה. את העונה שעברה (עוד במחוז הדרומי...) קריית אונו פתחה היטב אך נקלעה לשורת פציעות והיעדרויות של שחקני מפתח (בעיקר יוני מורן וגלעד הירש) שפגעו בשטף שלה והביאו אותה לשרשרת הפסדים ולהסתבכות בתחתית. רק התעוררות מאוחרת הביאה את הקבוצה לסיים את העונה במקום התשיעי ולהיחלצות בשן ועין מירידת ליגה. למרות העונה הקשה אשתקד, ובעיקר בשל אילוצים תקציביים, גם בקיץ בקרית אונו לא הלכו על מהפכה. בקבוצה נשארו עם אותה חבורה ותיקה ומוכרת שחלקה הולך ביחד עוד מהימים של ליגה ב', בראשותו של הרכז הנהדר יוני מורן, ולצידו גלעד הירש, יוטב קוסטיקה, תום בסרגליק וארז קוחנסקי, שאולי קצת הלכו ובאו, אבל תמיד היו שם. שניים משחקניה הבולטים בעונה האחרונה, עמית גרשון ותומר כהן עזבו ובמקומם הגיע בעיקר הקלעי איתי רון מכפר יונה, יאיר גלזר שיעבה את הקו הקדמי וינסה לפרוץ אחרי חצי עונה בבית דגן מליגה א', ועוד מספר צעירים מקומיים שסיימו גילאי נוער יקוו לקבל את הדקות שלהם. על כל אלו ינצח המאמן ניר מטלון בעונתו השלישית עם המועדון בארצית. שימו לב ל... בשתי העונות האחרונות, יוני מורן הרכז הכישרוני של אונו זכה בתואר השחקן המצטיין של המחזור הראשון לאחר שהוביל את קבוצתו עם תצוגות שיא לשני ניצחונות חוץ מפתיעים על יריבות חזקות ואיכותיות יותר. אז השנה באונו יפתחו במשחק בית (הפועל מעלות, לתשומת ליבכם), ומה הסיכוי שהברק יכה באותו מקום פעם שלישית וכו'. אבל אם בכל זאת תראו את אותו פרצוף מוכר מככב בטור סיכום המחזור הראשון, אל תגידו שלא אמרנו לכם. סגל השחקנים: יוני מורן, יוטב קוסטיקה, תום בסרגליק, ארז קוחנסקי, גלעד הירש, איתי רון, אוהד וייס, חן אחרק, יאיר גלזר, יונתן קופיטמן, תמיר אזולאי, עומרי סולל, נטע טוביה, איתי ויינטראוב. מאמן: ניר מטלון. מה יהיה? קרית אונו שכאמור בנויה על אותו סגל של ותיקים שמוביל אותה כבר שנים, סובלת מסגל קצר מדי שלא עובה מספיק בקיץ, ונראה שאף נחלש עם עזיבתם של גרשון ותומר כהן. אונו תלויה יותר מתמיד בבריאותם של שחקניה המובילים שלא הולכים ונעשים צעירים יותר וכבר בעונה שעברה ראינו אותה מתקשה מאוד בעקבות היעדרויות שכאלו. עם זאת, במחוז הצפוני של הליגה יש לא מעט קבוצות שיהיו פחות או יותר יהיו ברמתה של אונו, כך שאם תשמור על החיבור הקבוצתי ותסתגל למחוז החדש, אולי היא שוב תצליח להפתיע.
אליצור גבעת שמואל
"הורים יקרים. בנכם הצטיין היום מעבר למצופה וקצת שיבש לנו את הפעילות הכיתתית. נבקשכם למנוע ממנו להגיע מחר לבית הספר". ככה, פחות או יותר, אפשר לסכם את עונת המשחקים המוצלחת שעבר המועדון הצנוע מגבעת שמואל, שבסיומה - שתי נציגותיו בליגה א' חגגו עליה לליגה הארצית, האחת למחוז הצפוני והשנייה, עם קצת מאמץ במשחקי המבחנים, למחוז הדרומי. בגבעה התלבטו והתלבטו, ובסופו של דבר החליטו לרכז מאמץ במקום אחד ולוותר על ההזדמנות הנדירה שנקרתה בדרכם. אלופת ליגה א' שרון חזרה לליגה א' (מרכז), סגנית אלופת ליגה א' דרום קפצה למחוז הצפוני, הפועל לוד נהנתה מההפקר, והכל בא על מקומו בשלום. גבעת שמואל לא יכלה לשמור על לא מעט משחקניה המובילים בעונה שעברה (בראשם אבי אליהו, אלעד אליהו ומיכאל בדלוב) בשל העובדה כי הם משחקים בליגה למקומות עבודה. אבל שכרו של אריאל פשין שכמובן נשאר על הקווים לעונה נוספת, יצא עם השארתו של אור איתן הנהדר לעוד עונה בכתום. ניב סולומון שהחלים מפציעה חזר לעוד קדנציה בקבוצה והוא ישתלט על עמדת הסנטר הראשון, לצידו של ויטלי פילגל. את הקו האחורי של הגבעה יובילו יואב ארביב וחן שרעבי שממשיכים לעונה נוספת, כשאליהם הצטרפו בקיץ האחרוןחגי בר-אב, שחזר לקדנציה נוספת, אלון דמבינסקי ויונתן אלפסי. את סגל הקבוצה ישלימו לא מעט שחקנים צעירים כמו יובל וקסלר, אלעזיי אדוארדס, אביב קלב, שון קמינר ואמיר זילברמן שיקבלו דקות משחק משמעותיות וינסו לנצל את הבמה כדי לפרוץ. שימו לב ל... כולנו זוכרים את הימים של גבעת שמואל (ידועה גם בשם מ.כ. הבקעה, או הפועל אילת) בליגת העל, כולנו גם זוכרים איך הם נגמרו. בשנים האחרונות כיף לראות שהכדורסל שוב מתעורר בעיר, עובדה שבאה לידי ביטוי לא רק בהעפלה של קבוצות הבוגרים לארצית. גם מחלקת הנוער מתרחבת והענף מתפתח גם למקומות אחרים כמו ליגת בתי הכנסת, וד"ש לאלי סהר. סגל השחקנים: אור איתן, ניב סולומון, יונתן אלפסי, יואב ארביב, חן שרעבי, ויטלי פילגל, אלון דמבינסקי, חגי בר-אב, אמיר זילברמן, אלעזיי אדווארדס, יובל וקסלר, שון קמינר, אביב קלב. מאמן: אריאל פשין. מה יהיה? אחרי עונה אחת בלבד בליגה א', חזרה גבעת שמואל לליגה הארצית. מצד אחד, היא הייתה אמורה להיות גדולה על הליגה אבל לא ניצלה זאת כדי להבטיח את החזרה שלה לארצית בלי כאבי ראש מיותרים. מצד שני - בשורה התחתונה היא שוב איתנו. הגבעה, כמו עוד משהו כמו מחצית מקבוצות הליגה, תנוע פחות או יותר בין אותם המקומות במרכז הטבלה ודרומה. להמשכיות משנה שעברה עשויה להיות השפעה לא מעטה.
הפועל נצרת עילית
העולה החדשה, שניסתה לא מעט שנים להיפרד מליגה א', סוף סוף עשתה זאת בעונה האחרונה. נצרת עלית צלחה את משחקי המבחנים (סיימה במקום השני אחרי כרמיאל), והורידה את חדרה לליגה הרביעית. אז בהחלט - ברוכים השבים. על הקווים בנצרת עילית יעמוד, בעונת הבכורה שלו כמאמן ראשי של קבוצה בוגרת, ליאור אנגלמן הותיק, שהשתפשף כעוזר בליגת העל וכמאמן ראשי בליגת העל של התיכוניים/נוער. המטרה של נצרת עילית תהיה להתבסס בליגה, קל זה לא יהיה ומשחקי ההכנה סיפקו בעיקר תקווה לשיפור. התקציב הנמוך לא אפשר לעולה החדשה להביא שמות גדולים, ואנגלמן יצטרך להסתמך על שחקנים שהוא מכיר בשנותיו הרבות כמאמן נוער. לא פחות משלושה מהם הינו בוגרי תיכון ליאו בק, שם אנגלמן מאמן. מנהריה הגיע הרכז רועי נברו, הגארד דגן ליכט עבר מהפועל חיפה, הפורוורד בר ראובן הצטרף גם כן אחרי עונה במחוז הדרומי, ליאור לוי הצטרף ממעלות והקלעי הצעיר כינר צור, בוגר מחלקת הנוער של קריית טבעון חתם גם כן. שימו לב ל... לפני 11 עונות העפילה הפועל נצרת עילית לליגה הלאומית. משה גרשון עמד על הקווים ועל הפרקט כיכבו שתי אגדות כדורסל בלתי נשכחות - סטנלי ברנדי (הוא עוד משחק, אתם יודעים) וזיו תבור (שפרש לאימון אבל איכשהו בכל שנה חוזר לעמדת מאמן-שחקן). בנצרת עילית חולמים לחזור לימים ההם, כשהקהל מילא את אולם בית הספר והוכיח כמה קל להביא את הכדורסל לפריפריה אם רק רוצים. אנחנו עוד מחכים לבק-טו-בק. סגל השחקנים: בר ראובן, שבי מנשרוב, רמי מרקוב, חן ענבי, ליאור לוי, רז אמיתי, יובל בן חמו, דגן ליכט, כינר צור, אנדרי סמאח, לידור בן דוד, רועי נברו. מאמן: ליאור אנגלמן. מה יהיה? התסריט שקראתם עבור שתי הקבוצות הקודמות יכול להתאים בקלות כמעט למחצית מקבוצות הליגה, אולם נראה שנצרת עילית, שבנתה סגל צעיר מאוד ועם מעט מאוד ניסיון, נמצאת כרגע מעט רחוק ממנו. ובכל זאת, העובדה שלא מעט קבוצות יציגו השנה סגלים שוויוניים יחסית (לצד 3 הגדולות, שעוד נדבר עליהן בנפרד, כמובן) הופכת את המאבק על המקומות הבטוחים לנוח יותר. עד כמה נוח? נראה מה יגידו המחזורים הראשונים.