ארצית - 3 ביום: מ- 3 תצא אחת

והנה הגענו לדובדבן שבקצפת. שלוש קבוצות שמו בקיץ האחרון את כל מה שיש להן כדי לסיים את העונה עם הכרטיס לליגה הלאומית. רק אחת תזכה בו. בעוד עכו התבססה על חבורה ותיקה ומנוסה, רמת השרון חיפשה את השילובים המתאימים ונתניה התפרעה עם קו אחורי מהמרשימים שראינו אי פעם בארצית. כאן באמת יהיה אקשן. --- אדי מינץ, אלירן כהן --- בואו נקצר תהליכם. התחזית: פלייאוף. על פחות מזה אין בכלל על מה לדבר, עם פחות מזה תהיה לנו בעיה לפתוח את הליגה בעוד שנה. מה יהיה משם? כשנגיע לחודש אפריל נדבר למרות שסביר מאוד להניח שגם שם לא באמת יהיה לנו מושג לאן זה ילך. בעוד שבדרום צפויה ליגה מאוד שוויונית, כש- 7-8-9 קבוצות יוכלו בקלות למצוא את עצמן בפליאוף בסיום העונה, עיקר המאבקים בצפון יהיו על המקום הרביעי, על הבריחה מהמקומות המסוכנים, ועל יתרון הביתיות בפלייאוף, בין עכו, נתניה ורמת השרון. אז מה בדיוק יש שם שאנחנו קושרים כתרים? בואו נדבר.

הפועל עכו

הפרויקט של אבי נניקשוילי ממשיך את דרכו של יוסי בוכניק. אם האחרון הסתפק בשהייה רצופה בין ארבע הגדולות, שנה אחרי שנה, אזי הפעם כל דבר שהוא פחות מעליית ליגה יחשב כאכזבה גדולה. התחרות גדולה ומכובדת, אבל עכו כל כך עמוקה, מוכשרת, ממוקדת, מנוסה (טוב, די עם הסופרלטיבים) כך שקשה שלא לראות אותה עומדת במשימה. את המפתחות להוביל את הקבוצה בעונה הקרובה קיבל אילן נניקשוילי שאחרי 3 עונות מופלאות בהפועל חיפה (ועוד 20 כאלה במיליון קבוצות אחרות) הגיע בכדי לרשום שיאים חדשים. עידו קוז'יקרו (אלוף טרי), רז מנשה (אלוף פחות טרי) וקורי קאר (עוד פחות טרי) יאיישו קו קדמי היסטורי והיסטרי. בקו האחורי תמצאו את גיא יוסיפוביץ', ג'ונתן בייז ורותם ברזילי (רגע, אלוף טרי כבר אמרנו?) שיהיו אחראים על הקליעה, בר חג'בי (עוד אלוף טרי) וניר שריד שיוסיפו עומק ועזרה בניהול המשחק. ולצד כל אלה, גם אלי שיפטוןהצטרף לאחרונה ויוסיף לעומק של עכו יחד עם הילדים המקומיים. עכו, למעשה, הייתה הראשונה שהשלימה את סגל השחקנים המעוטר שלה בקיץ האחרון, והיא עשתה את זה בשלב יחסית מוקדם מתוך שאיפה אולי להוריד את הרוח מהמפרשים של האחרות ולמנוע מהן להכנס מראש למאבק על העלייה. "התרגיל" לא עבד, אבל השורה התחתונה מספיק טובה - נראה שלנניקשוילי לא חסר בסגל שום דבר. שימו לב ל... בעכו, כפי שכבר הבחנתם, הלכו העונה על בטוח וכינסו במקום אחד את כל קבלני העליות הצפוניים מהשנים האחרונות. נניקשוילי, מנשה, בייז וברזילאי חגגו עלייה עם הפועל חיפה לפני שנתיים, קוזיקרו, חג'בי וברזילאי עשו את זה עם מוצקין בעונה שעברה, ובסך הכל הכירות בין חברי הסגל, שרובם שיחקו אחד עם השני במשך יותר מעונה אחת בשלב כזה או אחר בקריירה - הופכת את נקודת הפתיחה של העונה של עכו למאוד נוחה. סגל השחקנים: עידו קוזיקרו, אילן נניקשוילי, ניר שריד, קורי קאר, רז מנשה, גיא יוסיפוביץ, רותם ברזילאי, ג'ונתן בייז, בר חג'בי, עפרי זליכה, שחר טל, אלון כהן, אלי שיפטון. מאמן: אבי נניקשוילי. מה יהיה? היינו מדברים על עודף השנים בסגל של עכו שאולי יכול להביא לתחושת שובע כלשהי, אבל התשוקה האדירה למשחק מצד החבורה שכינס אבי נניקשוילי לא נותנת לנו צ'אנס אפילו לדמיין את זה. החסרון המשמעותי אולי בסגל של עכו הוא ממוצע הגילאים הגבוה, שבשלבים הקריטיים של העונה יכול להיות בעל השפעה מכרעת. אבל עד שנגיע אליהם עוד יעברו מים בנהר, ועד שבכלל יתחילו לזרום המים - תנו לנו ליהנות משנה של כל החבורה הזו ביחד.

אליצור נתניה

שלשה אחת בלבד, שחטפה מאחד האקסים המיתולגיים שלה, שנייה אחת מוקדם מידי, הייתה כל הבדל בין העונה המוצלחת שנתניה יכולה הייתה לציין לבין הסיומת האכזרית שלה. אחרי ששלטה בליגה לאורך עונת המשחקים כולה וטיילה בקלות לגמר, הקבוצה של אסף דותן לא הצליחה לתרגם את יתרון הביתיות שלה בפלייאוף לנצחונות, ונשארה לעונה נוספת בארצית. בין האכזבה לבין הכשלון, בנתניה החליטו בקיץ האחרון לרענן את הסגל ולבנות את הכל מחדש. מלבד הקפטן אלירן גואטה ושחקני הבית הצעירים בהובלת מתן לבנטר, אף אחד משחקני הקבוצה בעונה שעברה לא נשאר לעונה נוספת, עד שרגע לפני פתיחת העונהאופק בוגדנובסקי שעבר להוד השרון מהליגה הלאומית עשה את הדרך חזרה לנתניה. אבל זה מה שקרה בסוף, בואו נדבר על מה שקרה בהתחלה. לנתניה לקח קצת זמן להניע, אבל מהרגע שזה קרה, היא לא הביטה לאחור. עידן פלדה הותיק והמנוסה חזר לקדנציה נוספת והרכיב את קאדר הגארדים המרשים שראינו בליגה הארצית, אולי מאז ומעולם, ויתקנו אותנו יודעי דבר. מתן נאור שסיים קריירה מופלאה בהפועל ת"א היה הסנונית הראשונה והצהרת הכוונות החד-משמעית, ואחריו הגיעו יועד בית-יוסף וגל איתן, שאתם לא באמת צריכים שנציג לכם אותם, ליאור שם-טוב, לירן מורן ונמרוד רינסקי. לעמדת הסנטר צרפה נתניה את טום ולסנקו שחוזר למועדון בו גדל, אולם בעוד התכנון המקורי היה לפתוח עם ולסנקו מהספסל ולהביא שחקן פנים בעל שיעור קומה, בפועל הקבוצה התקשתה למצוא אחד כזה, וכרגע היא תפתח את העונה בידיעה שהסגל עוד יקבל חיזוק במהלך העונה. אם יהיה בו צורך או לא, הימים יגידו. שימו לב ל... בפעם הקודמת שמתן נאור ירד לליגה הארצית זה היה במטרה להצטרף להפועל אוסישקין ולעלות איתה לליגת העל. 8 שנים אחרי הוא שוב חוזר לליגה השלישית, כשהוא כבר אחרי שיא הקריירה שלו כמובן, אבל מתוך מטרה להצעיד את נתניה לפחות ליגה אחת למעלה יותר. נאור הוא אולי לא השחקן עם הרזומה הכי עשיר בליגה, אבל לבטח אחד המעניינים שבה. הוא שיחק שנים ארוכות בטופ של הכדורסל הישראלי, עבר מסעות באירופה עם הפועל ירושלים והפועל ת"א, והפך לאחד השחקנים שהכי אהבתם לראות. אז הנה, יש לכם צ'אנס בימי ראשון בערב. סגל השחקנים: אלירן גואטה, מתן נאור, אופק בוגדנובסקי, טום ולסנקו, גל איתן, יועד בית-יוסף, ליאור שם-טוב, נמרוד רינסקי, לירן מורן, מתן לבנטר, רז אדם, אילן רייסנר, עידו כהן.מאמן: עידן פלדה. מה יהיה? סימן השאלה הכי גדול בסגל של נתניה, כמובן, הוא בעמדה מספר 5. את הקו האחורי שהעמיד עידן פלדה יהיה לא קל לעצור השנה, התוספת של בוגדנובסקי ברגע האחרון גם תעשה את שלה בצד ההגנתי, אבל עם שחקן אחד בעמדת הסנטר, כשמנגד מחכים עידו קוזיקרו, רז מנשה, מוטי מוסקוביץ' ואיתי קרביוב (עוד רגע) - נתניה תתקשה מאוד להגיע רחוק יותר מהמקום אליו הגיעה בעונה שעברה. שזה אחלה וכזה, אבל לא לשם כך התכנסו.

א.ס. רמת השרון

אחרי ארבע עונות בליגה השנייה, חלקן מוצלחות יותר ואחרות פחות, הקבוצה מ"אורנים" כשלה במשימתה בעונה האחרונה ונשרה לליגה הארצית. אלא שפרנסי הקבוצה היו רחוקים מלאבד את הרוח שהובילה אותם בשנים האחרונות, ולמרות שראו את מרוץ ההתחמשות שמסביבם הם עדיין הרכיבו פאזל מאוזן ומעניין, שצפוי, בדיוק כמו שהבנתם מכל הפסקאות האחרונות, לדבר חזק בצמרת הטבלה העונה. גם רמת השרון, כמו נתניה (העפילה לגמר הפלייאוף אשתקד) ועכו (העפילה לחצי גמר הפלייאוף), הלכה על בניה כמעט מחודשת, אולם בעיקר מאחר ולא יכלה לשמור בליגה בארצית על מרבית שחקניה מהעונה שעברה. הסנטר הותיק מוטי מוסקוביץ' שהפך בן בית בקבוצה נשאר במטרה להחזיר את הקבוצה ללאומית, וכמוהו גם הפורוורד בן שרוני, שלא היסס לקבל החלטה דומה. בהנהלת הקבוצה בטחו בגיא קנטור שאימן את הקבוצה בשנה וחצי האחרונות ונתנו לו את הקרדיט להצעיד אותה חזרה לליגה הלאומית. עובדה לא מובנת מאליה שרק מלמדת על הקשר והאמון שרקמו ביניהם הצדדים בשנים האחרונות. מסע הרכש של קנטור עבר בין לא מעט שחקנים שכיכבו בליגה בשנים האחרונות - אדיר הרוש ואיתי קרביוב שניים מכוכביה הגדולים של נתניה אשתקד היו הראשונים לחתום, ואליהם הצטרף גם אופיר פרחי, שהגיע מבת-ים. שלושתם הגיעו לגמר בעונה שעברה, שלושתם הפסידו אותו במשחק השלישי. מהליגה הלאומית הנחיתה הקבוצה את הקלעי לירז אריאלי, שהפך בשנה שעברה לאחד הגארדים הישראלים המובילים בליגת המשנה ולבטח יהיה כזה גם בארצית. אורן מנסקי עזב את הוד השרון אחרי כמה עונות נהדרות והופעה בלתי נשכחת של 48 נקודות במשחק אחד לפני שנתיים, ואליהם הצטרף אסף סמואל שהגיע אחרי שנתיים טובות בלוד. לעיבוי הקו הקדמי של הקבוצה הגיע תומר כהן, ששיתף פעולה עם פרחי בבת-ים בעונה שעברה. שימו לב ל... באופן מתוכנן או שלא, אדיר הרוש ואיתי קרביוב הולכים יחד כבר עונה שלישית ברציפות. לפני שנתיים הם הובילו את בת-ים למקום השני בטבלת המחוז הדרומי אבל הודחו בחצי גמר הפלייאוף לאלופת העתידית - רחובות, בעונה שעברה הם הצעידו את נתניה למקום הראשון בטבלה אבל הודחו בגמר הפלייאוף לאלופה הנכנסת - מוצקין. האם השנה הם יצליחו לעשות צעד אחד קטן קדימה? סגל השחקנים: איתי קרביוב, אדיר הרוש, אופיר פרחי, לירז אריאלי, תומר כהן, אורן מנסקי, מוטי מוסקוביץ׳, בן שרוני, אסף סמואל, אמרי אנגל, בן אייל.מאמן: גיא קנטור. מה יהיה? הסגל של רמת השרון הוא אולי "הכי פחות נוצץ" מבין השלישייה (שגם זה עניין יחסי) אבל באיזשהו מקום מרגיש הכי מאוזן, כשלצד הניסיון והעומק, הוא מונה לא מעט שחקנים שמכירים טוב את הליגה (מה שפחות ניכר בסגל הנתנייתי) וכאלה שעדיין רוצים ומחפשים להוכיח את עצמם באופן כזה או אחר (מה שפחות ניכר בעכו). כך או כך, ההימור או הניסיון לעמוד על זהות האלופה העונה יהיה קשה עד בלתי אפשרי, בטח שלא בשלב הזה של העונה. אז קחו לכם (הרבה) אוויר, ונפגש כאן שוב באפריל-מאי.