הדרך אל התואר

קיץ 2017 מגיע לסיומו (אאוץ׳) עם הדובדבן שבקצפת - אליפות אירופה. אחרי הקמפיין הנהדר של נבחרת העתודה, המסע החמצמץ של נבחרת הנוער, התקווה שהביאה לנו נבחרת הקדטים והסיומת של הנבחרת האולימפית - מגיעים לדבר הגדול באמת. אבל רגע לפני - בואו נתחיל עם כל מה שלא קשור אלינו. השיטה: 24 נבחרות חולקו בין ארבעה בתים, שלראשונה בהיסטוריה של הטורניר - יקיימו את משחקיהן בארבע מדינות שונות - ישראל (מנורה מבטחים, תל אביב), טורקיה (אולקר ספורט ארנה, איסטנבול), פינלנד (הארטוואל ארנה, הלסינקי) ורומניה (פוליוולנט הול, קלוז'-נאפוקה). ארבע הראשונות בכל בית יעפילו לשלב שמינית הגמר (נוק-אאוט) שייערך בהיכל סינאן ארדם באיסטנבול. הנבחרות המשתתפות בטורניר: ישראל, טורקיה, פינלנד, רומניה (המארחות), ספרד, ליטא, צרפת, סרביה, יוון, איטליה, צ'כיה, לטביה, קרואטיה (סיימו במקומות הראשונים באליפות אירופה הקודמת), בלגיה, גרמניה, רוסיה, פולין, סלובניה, גאורגיה, הונגריה, איסלנד, אוקראינה, מונטנגרו ובריטניה (העפילו ממשחקי המוקדמות בקיץ שעבר). משחקי האליפות יצאו לדרך ביום חמישי, 31.8 (לוח המשחקים המלא של הנבחרת, אם בטעות אין לכם אותו, יעלה ממש בקרוב), ושלב שמינית הגמר יחל קצת יותר משבוע לאחר מכן, ביום שבת ה- 9.9. משחק הגמר ייערך ביום ראשון ה- 17.9, וגם הוא, כאמור, כמו יתר משחקי ההכרעה, יתקיים באיסטנבול.

בית א'

משחקי הבית ייערכו בבירת פינלנד, הלסינקי, והחשיבות שלו מבחינת ישראל גדולה - זהו הבית שיצטלב עם הבית בו תשחק הנבחרת שלנו בשלב שמינית הגמר (בהנחה ו... אנחנו לא מדברים על זה וכו'). על פניו נראה שדרכה של נבחרת צרפת לראשות הבית תהיה נוחה, על אף חסרונם של לא מעט שחקני N.B.A בראשותם של טוני פארקר, שהודיע על פרישה מהנבחרת, ניקולה באטום, פלורן פיאטרוס, רודי גובר ומיקאל ג'לאבל. את שלושת האליפויות הקודמות הצרפתים סיימו עם מדליה, כל פעם בצבע אחר (זהב ב- 2013), וגם השנה הם ינסו לכוון לשם. אוון פורנייה, בוריס דיאו וג'פרי לוברן יובילו את הנבחרת יחד עם הכוכב העולה של היבשת - ננדו דה קולו. נבחרת יוון אמורה הייתה להתמודד מול צרפת ראש-בראש על המקום הראשון בבית, אולם לאור היעדרותו של יאניס אנטטקומפו, שנפצע בברכו ולא יטול חלק באליפות - הקביעה הזו הפכה להיות מוטלת בספק. ניק קלאת'ס, קוסטס סולקאס וניקוס פאפאס יובילו את הנבחרת היוונית יחד עם גיורגיס פרנטיזיס בתקווה שלא לשמוט את המקום השני. מי שצפויה להתמודד על הסגנות מול יון היא נבחרת סלובניה של גוראן דראגיץ' ולוקה דונצ'יץ' הצעיר לו צופים עתיד מזהיר. על המקום הרביעי צפויות להיאבק שתיים - נבחרת פולין ונבחרת פינלנד, הפולנים יגיעו לאליפות בצל מותו הטראגי של כוכב הנבחרת לשעבר, אדם וויצ'ק, שנכנע למחלת הסרטן, ומי שצפויים להוביל אותם הם מתיאש פוניטקה ואייג'יי סלוטר. פינלנד, המארחת, תקווה לנצל את יתרון הביתיות כדי לעלות לפחות שלב אחד. את הפינים צפוים להוביל פטרי קופונון וסאסו סאלין, כשגם טימו ראניקו הותיק השלים קאמבק ויקח חלק באליפות. מי שצפויה לנעול את הבית היא נבחרת איסלנד, אחת הנבחרות החלשות בטורניר, שלא צפויה לעלות שלב אך בהחלט יכולה לקלקל לאחת האחרות.

בית ג'

במונחים של העשור האחרון, אפשר לדבר על נבחרת ספרד - שתכבד בנוכחותה את בית ג' שמשחקיו יתקיימו בקלוז'-נאפוקה, העיר השניה בגודלה ברומניה - כאלופה הכמעט נצחית. הספרדים מגיעים ליורובאסקט כאלופי אירופה - תואר ששמטו רק פעם אחת מאז הזכייה ב- 2009, אולם מכובדת עד יותר העובדה שמאז ראשית שנות ה- 2,000, רק פעם אחת סיימה הנבחרת אליפות אירופה ללא אף מדליה. אז מי יהיה שם?פאו ומארק גאסול ישלטו בצבע, סרחיו רודריגז, ריקי רוביו, אלכס אברינס וחואן קרלוס נבארו (בהופעתו האחרונה ביורובאסקט) יובילו את הקו האחורי, ובהיעדרם יבלטו שניים - סרחיו יול הפצוע ורודי פרננדז. איתם וגם בלעדיהם, זו נבחרת שיכולה להגיע עד הסוף. מי שלא צפויה להתקשות במאבקה על המקום השני בבית היא הנבחרת הקרואטיתשמגיעה עם סגל מסקרן במיוחד בהובלתם של בויאן בוגדאנוביץ' ודריו סאריץ'. החבורה הפחות צעירה של הקרואטים כוללת בין השאר את מרקו פופוביץ' ורוקו-לני אוקיץ'. מי שלא יקחו חלק באליפות הם מריו הזוניה ואנטה טומיץ'. נבחרת מונטנגרו, בהובלתו של טייריס רייס מיודענו תתמודד בפעם השלישית בלבד באליפות אירופה, ועל אף חסרונו של מילקו בייליצ'ה הם צפויים לעלות שלב, וכך גם נבחרת צ'כיה של ננו גינזבורג, שאמנם תחסר את כוכב יאן וסלי, אך יותר קסמים או פחות קסמים של תומאס סטארונסקי אמורים להספיק נוכח חולשתם של שתי הקבוצות האחרות בבית.

בית ד'

משחקי בית ד' יערכו באיסטנבול השכנה, שגם תארח את שלבי הגמר. הפייבוריטית הגדולה בבית זה היא כמובן סרביה, שלמרות חסרונם של רבים מכוכביה כמו תאודוסיץ' ויוקיץ', עדיין מעמידה סגל עמוק ואיכותי. ביום נתון סרביה יכולה לנצח כל קבוצה באליפות, ומי שיכול לגרום לכך הוא כוכבה של הנבחרת בוגדן בוגדאנוביץ' המצוין שעבר הקיץ אל מעבר לים לאחר עונת שיא בפנרבחצ'ה עמה גם זכה ביורוליג. לצדו של בוגדאנוביץ' ניתן למצוא כמה שמות בולטים נוספים כמו ניקולה קאליניץ' המצוין מפנרבחצ'ה, בובאן מריאנוביץ' הענק(2.21) מהNBA והגארד סטפן יוביץ' המוכשר. על כל אלו יפקד מאחורי הקווים שחקן העבר סשה דג'ורג'ביץ' שכבר הגיע להצלחות עם הנבחרות בקדנציה הנוכחית שלו (מקום 2 במונדובאסקט ובאולימפיאדה). לצד סרביה, נבחרת נוספת שנושאת עיניים אל המקום הראשון היא המארחת טורקיה. הטורקים שגם יארחו את שלבי הגמר לא יכולים להרשות לעצמם להיות מודחים בשלב מוקדם ויעשו הכל על מנת להעפיל ממקום טוב ולספק עוד רגעי תהילה לאוהדים המקומיים. שחקנים בולטים בשורות הטורקים הינם המתאזרח בובי דיקסון הנפלא הלא הוא עלי מוחמד (לא המתאגרף), ג'די אוסמן הכשרוני שחתם הקיץ בשורות קליבלנד מהNBA, פורקאן קורקמאז מהNBA ובהעדרם של הסנטרים אנס קאנטר (אזרחות נשללה) ועומר אשיק, סמיח ארדן מדרושאפקה יהיה השחקן הדומיננטי בצבע של הטורקים. נבחרות נוספות שיסגרו את הרביעייה העולה בבית הן (כנראה) רוסיה ולטביה. הראשונה נראתה לא מוכנה במיוחד במשחקי ההכנה והצלחתה תלויה ביכולתם של השחקן היקר באירופה אלכסיי שווד מחימקי, וטימופיי מוזגובמהNBA. כמו כן הנבחרת הרוסית משופעת בכמה שחקנים מצסק"א מוסקבה כמו ניקיטה קורבאנוב, ויטאלי פרידזון ואנדריי וורונצ'ביץ.  לטביה הינה אחת הנבחרות הצעירות בטורניר ומלבד שני שחקנים, כל הסגל שלה חגג 27 אביבים ומטה. הכוכב הלטבי הבלתי מעורער הוא כמובן קריסטאפס פורזינגיס מהניו יורק ניקס ולצדו האחים ברטאנס דיוויס (סאן אנטוניו) ודאיריס (מילאנו) יעמידו קבוצה מוכשרת ביותר אך לא מנוסה במיוחד. מאמנה של הנבחרת הוא מיודעינו איינארס בגאצקיס שמנסה לשקם את הקריירה לאחר הקדנציה החלשה במכבי תל אביב. נבחרת נוספת שעלולה לאיים על המקום הרביעי ולעשות צרות לנבחרות האחרות הינה נבחרת בלגיה. היא אמנם אינה משופעת בכוכבים, אך כן בשחקנים מנוסים מהליגות השונות באירופה כמו סאם ואן רוסום מולנסיה או אקסל הרוואל מבילבאו. תסגור את הבית בריטניה שהינה הנבחרת החלשה בבית ואחת החלשות בטורניר ולמרות ניצחונה על ישראל במשחק ההכנה האחרון לא אמורה להיות דומיננטית ולאיים על עליה לשלב הבא.