"השלם היה גדול מסך חלקיו"

אל מול מטווחי השלשות הבלתי פוסקים שליוו אותנו השנה בליגה הלאומית, שלבטח ישכחו בעוד חודש, חודשים או חמישה, עמדה שלשה אחת של ליאור שגב, שככל הנראה לא ישכחו בקריית מוצקין גם בעוד עשר שנים קדימה. וגם לא בנתניה. מוצקין לא הגיעה לסדרת הגמר כפייבוריטית, יתרון הביתיות לא היה בצד שלה, ולמעשה גם במשחק הבית היחיד שלה בסדרה - היא הפסידה. אבל היה לה הרבה אופי, הרבה רצון, אפשר לומר שגם קצת מזל, ולצד כל אלה - מאמן שידע להביא את הקבוצה שלו לשיא בדיוק בזמן. לקחנו אותו לשיחה. 

יוסי, במבט לאחור, לא קשה לנחש מה הייתה ההחלטה שבעצם "הפכה" עבורכם את העונה 

אני מאוד מאמין בדרך, בשיטה, בחומר האנושי ובשחקנים שאני בוחר. במשך רוב העונה הקבוצה נתנה הצגות כדורסל והפגינה מלחמה בלתי מתפשרת. שחקנים, ללא קשר ל"מעמד" שלהם, נפלו על הרצפה ונלחמו על כדורים. רוב הסגל היה סגור במהלך רוב השנה, אבל הצירוף של ליאור שגב הפך למאוד משמעותי בעקבות השתלשלות האירועים שעברנו. גם אחרי שהצטרף, אגב, העסק לא שטף בצורה זורמת, לשינויים כמו אלה לוקח זמן להשפיע. למזלי, עשינו את זה בדיוק בזמן הנכון מבחינתנו, והיה לנו מספיק זמן להתחבר. 

איך היית מסכם את העונה שלכם? 

בשורה התחתונה - הצלחה מתוקה. עברנו עונה קשה מאוד מכל הבחינות. השלמתי במוצקין רצף של שנה וחצי שהחל באמצע העונה שעברה, כשנקראתי לסייע לקבוצה, שעמדה בסכנת ירידה מוחשית, להשאר בליגה. בסוף העונה הצלחנו להתייצב מבחינה כלכלית, ומגיע על כך הרבה קרדיט להנהלה בראשות משה גרוסמן וקובי פינטו, ולראש העיר חיים צורי שהצליחו לסגור חובות עבר ולייצב את הקבוצה. 

מבחינה מקצועית בעונה שעברה היינו מרחק ניצחון מהעפלה לפלייאוף, וזו הייתה התחלה ישירה של העונה הנוכחית. במהלך הקיץ בנינו קאדר עמוק יותר עם שחקנים מנוסים ומדהימים ברמה האישית, והחיבור - גם החברתי וגם המקצועי, היה טוב מאוד. גם את ההגעה של ליאור לקחנו בחשבון בתחילת השנה כשהעברנו אותו באיגוד בפתיחת העונה. 

עברנו עונה לא פשוטה. עידו שיחק כל העונה על רגל אחת, יניב היה פצוע בחצי השני שלה, בר חג'בי וערן סעודאי היו פצועים גם הם לאורך פרקי זמן משמעותיים. אף פעם לא עמדו לרשותנו כל הכלים במאה אחוז, אבל לסיום העונה הגענו כמו שרצינו, בריאים ומחוברים. 

היו רגעים שחששת? 

התפקיד שלנו כמאמנים הוא להיות כל הזמן עם היד על הדפוק. לראות איך לשפר את מה שפחות עובד ואיך לשמר את מה שכן. אי אפשר לנוח לשניה אחת על זרי הדפנה. על הנייר אף אחד לא היה נותן לנו סיכוי נגד נתניה בסדרה של הטוב מ- 3, במיוחד אחרי שנתניה ניצחו אותנו פעמיים בדו-ספרתי, בנקודת הזמן הכי נמוכה שלנו העונה. 

משבר? 

כל קבוצה עוברת כזה במהלך העונה. ידעתי שתבוא נפילה באיזושהי תקופה, וזה הגיע אחרי אחד הנצחונות המשמעותיים שהשגנו, במעלות. עם זאת, ידעתי שצריך לשמור את הקבוצה לפלייאוף ולהביא אותה לשם בכושר הנכון. לא חסרות דוגמאות של קבוצות שסיימו את העונה במקום הראשון ולא עלו שלב, או כאלו שסיימו במקום שלישי ועלו ליגה. מעבר למיקום בטבלה, היה לי חשוב יותר לראות איך אנחנו עוברים את המשבר בצורה הכי טובה שאפשר.

באיזשהו מקום בנית סגל קצת פחות "קונבנציונאלי" לליגה. עומק לא שגרתי בצבע, רכז שנדמה היה שכבר נמצא אחרי השיא 

עידו נתן לנו את האוקי ממש לקראת פתיחת העונה. היו לו הצעות מכמה מקומות ולשמחתי הסתדר לו להגיע אלינו. ייבגני (ליוטרין) היה ההחתמה הראשונה שלי. סימנתי אותו בשלב יחסית מוקדם אבל נתתי מילה לעודד הנדלר, שאימן אותו בעמק יזרעאל, שאני מדבר איתו רק בסיום העונה. תפסתי אותו עוד בחדר ההלבשה אחרי משחק הגמר של העמק נגד הפועל חיפה, ואיימתי עליו שאם יסגור במקום אחר - דמו בראשו. וזה עבד. אנחנו עושים מאמצים שיבגני ישאר איתנו גם בעונה הבאה. הוא בחור זהב ושחקן כדורסל נהדר. 

אלמוג (ברק) ויגאל (ניר) היו חתומים לעוד שנתיים ולא היה שום סיכוי שלא ימשיכו. אלמוג עשה התקדמות אדירה בשנתיים האחרונות, ולראייה - סדרת הגמר שהוא נתן, במהלכה היה מאוד דומיננטי ולא נותר לי אלא להוריד בפניו את הכובע. אני שמח שהוא עמד ביעדים המקצועיים האישיים שלו וגם במטרות של הקבוצה, ואני חושב שהיום הוא שחקן הרבה יותר טוב מאשר היה לפני שנתיים. 

יניב כהן ובר חג'בי הם שחקנים שהיו איתי יותר מעונה אחת. עם יניב עליתי ליגה עם הפועל חיפה בזמנו. יכול להיות שהיכולת שלו הפתיעה אנשים בגגל הגיל, אבל ידעתי מה האיכויות שלו, גם בצד המקצועי וגם בצד החברתי. יניב שייך לדור של שחקנים שלא גדל פה כבר היום, דור שגדל ברחוב על הכדורסל. חג'בי הוא נכס לכל קבוצה, אין דרך אחרת לומר את זה. 

סך הכל אפשר לומר שעומק לא היה חסר לכם, אבל לא ממש שמו לב לזה מהצד 

וזה בדיוק היה היופי, העובדה שהשלם היה גדול מסך חלקיו. אם תקח כל שחקן מהחמישייה הראשונה של נתניה, למשל - אתה תבחר בו לחמישייה לפני כל שחקן שלי. בנינו את הקבוצה לעומק גם כי היו לנו לא מעט סימני שאלה, אבל בעיקר כמחשבה על סוג של מרתון. העומק הזה עזר לנו בסדרת הגמר כי העייפות שיחקה תפקיד מאוד משמעותי, בעיקר עבור החבר'ה היותר מבוגרים. 

מה המחשבות לקראת העונה הקרובה? 

אנחנו מאוד רוצים לשמור על השלד המקצועי של העונה הזו, על שחקני המפתח. מלבד עידו ובר, שעזבו לעכו, אנחנו רוצים לשמור על "שחקני הבית" שרצים איתנו שנתיים. בנוסף, כמובן, אנחנו מכונים לצרף שני זרים בכירים לצד שני ישראים בכירים. 

בגזרת הצעירים - ניר נצר הוא בהחלט שחקן שנרצה לראות ממשיך איתנו. ניר עדיין לא עשה את הפריצה שלו בבוגרים. במשחק הגמר הראשון נגד נתניה הוא נתן 10 נקודות קריטיות ועשה דברים שגם שחקנים גדולים לפעמים לא עושים. אימנתי את ניר עוד בנוער ועלינו יחד לנוער לאומית, וכבר אז ראיתי בו מבחינת יכולת סוג של דורון שפר הבא - קר רוח, אגרסיבי ואתלטי. 

איך אתה מרגיש אחרי העונה הזו? נראה שמצאת לך בית במוצקין 

אני בנאדם של אתגרים, אני מחפש את הריגושים בכדורסל, את המטרות והיעדים. בדרך כלל אעדיף שלא ללכת לקבוצות שרק רוצות להעביר עונה. הייתי למעלה מ- 10 שנים בהפועל חיפה ועלינו פעמיים מליגה א' לארצית ועוד פעם מהארצית ללאומית. אימנתי את הקבוצה בלאומית בקדנציה הקודמת אבל הדברים לא הסתדרו כמו שרציתי ואז ההנהלה לא הייתה מרוצה אז החלטתי לקחת צעד אחורה. 

בתחילת עונה תמיד יש הצעות. הכדורסל פה בצפון לא הכי יציב. אני לא עובד בכדורסל כך שאני יכול לבחור את הקבוצות שאני מאמן בשביל הכיף שלי. במוצקין אני רואה עין בעין עם היו"ר משה גרוסמן וחבר ההנהלה קובי פינטו שנותנים לי להיות הסמכות המקצועית הבלעדית, וזה לא מובן מאליו. אנחנו יודעים מה מצב הכדורסל בארץ ואיך החלטות מתקבלות. כיף לי במוצקין, וכל עוד יתנו לי להיות פה בכיף אני אשמח לעשות את מה שאני עושה על הצד הטוב ביותר. 

כמה מילים על הקהל והאווירה שליוו אתכם השנה? 

בכל משחקי הפלייאוף ובחלק ממשחקי העונה הסדירה האולם שלנו היה פשוט מפוצץ. יש גרעין אוהדים - האולטראס של מוצקין - שלא מבייש ארגוני אוהדים גם בליגות בכירות יתר. כל עניין הקהל והאוהדים יזקף לזכותו של קובי פינטו שעשה עבודה מדהימה בגיוס האוהדים ובסיפוק המענה לצרכים שלהם. סך הכל אחת המטרות ששמנו לפנינו היא להביא את הקבוצה להיות מחוברת לקהילה. בסופו של דבר כל מה שאנחנו עושים זה כדי להביא גאווה למוצקין, לראש העיר, לחבר אנשים לכדורסל. אין בעיר קבוצת כדורגל, כך שהמטרה שלנו היא להיות הגאווה הספורטיבית של העיר. גם קובי וגם משה עושים את תפקידם בהתנדבות, והם לא נחים. 

מה המטרות שלכם לעונה הבאה? 

מההיכרות שלי עם הליגה, המטרה היא קודם כל להעמיד קבוצה אטרקטיבית שתלחם ושיהיה כיף לראות. לתקוע יתד בליגה לכיון החלק העליון של הטבלה, ולתת הנאה לכל מי שיבוא לראות אותנו. כולם יודעים כמה הליגה הזאת קשה, ניצחון אחד יכול להיות כל ההבדל בין עונה עם פלייאוף לעונה בלי פלייאוף, ובסוף זה עניין של בחירת זרים נכונה ותלכיד קבוצתי טוב. המטרה היא לתקוע יתד לפחות במקום שיבטיח לנו עונה שקטה ורגועה. 

איך אתה רואה את המשך הקריירה שלך בענף? 

אני אאמן רק במקומות בהם טוב לי וכיף לי, מקומות בהם אוכל לתת מעצמי את המקסימום ויתנו לי לבוא ליידי ביטוי. אני מאוד שמח על החיבור שיש לי במוצקין עם ההנהלה, הם מאמינים בי ונותנים לי שקט תעשייתי ואני משתדל להחזיר להם עם קבלות, כל עוד זה יהיה ככה אני רואה את עצמי במוצקין, אין לי שום סיבה לקום ולעזוב. אני לא ילד, ויצא לי להכיר את הכדורסל הישראלי על הצדדים היותר טובים ועל אלה שפחות. חשוב לי מאוד להנות ממה שאני עושה.