ילדים ב' סיבוב שני- התחלנו

רק שבוע עבר מהטיול השנתי במתנ"ס של צופים נגד בירת המשולש, מ.ס. שומרון, ושוב אנחנו בדרכים ממשיכים את המסע הבלתי נגמר של ליגת ילדים ב' מחוז שרון שומרון א' בטווח בין קניון שבעת כוכבים ולובאן א-שרקיה בואכה בורגר מאנץ' בכפר תפוח. תזכורת קלה אם שכחתם, העונה אנחנו הוד השרון תפוז, משחקים במחוז לא קל עם כמה מהקבוצות הבכירות של אזור השרון, מתבססים במרכז הטבלה מקומות 5-6 עם קריצה למקום הרביעי שמוביל לשום מקום.

הפעם בתפריט, אליצור מזיז, הלא היא חביבת המדור אליצור מזיז רעננה. סיבוב קודם, כשאצלנו עוד התחבטו בשאלה אם מדובר בחוג מקרמה או קבוצת כדורסל, הגיעו הרעננים להיכל יגאל אלון וחבטו בנו ללא היכר בדרך לניצחון חוץ מרשים עם איזה 7 שלשות של מספר 21 ועוד מסירות עין עקומה של תואם יוקיץ' שלהם מספר 34.

עבר סיבוב ומנמושת הליגה הפכנו לקבוצה שאף אחת לא רוצה לפגוש. כזאת שכל משחק שלה הוא מלחמת עולם, הורים עצבניים ביציע ומאמן שעושה רושם שקט אבל אתה לא רוצה לחבר שלוש שריקות רצופות לרעתו. שיחת טלפון שעה לפני המשחק ואני משנה נתיב נסיעה בווייז מ 'בית' היישר למגרשה של אליצור כי מסתבר שלא ניתן להרים את הבד החוצץ שבמרכז המגרש ומחליפים מגרש לאחד חלופי. מבולבלים? גם אנחנו.

אחרי השינוע הכפוי של הילדים למגרש החלופי עם תחליף פרקט שחור, נכנסים ושמחים לגלות שאחד מהטופ שלוש של יקירי המדור, המאמן האגדי של אליצור, עומד על הקווים. בדיוק הטיפוס שאתה תמיד רוצה להכניס לפרלמנט שקשוקה של יום שישי במקום אותו אחד שנסחב איתך מהתיכון ותקוע שם כמו סלט עלים ירוקים באגאדיר. על אותו מאמן שנתיים אחורה בקטסל ב' נכתב: "המאמן המקומי דואג לבסס את מעמדו בטופ 3 של יקירי המדור כשבשריקה לכדור ביניים, החץ שהיה לטובתנו משנה באורח פלא כיוון לצד השני, ניגש למזכירות ומשנה את השריקה לטובתנו. נסיך".

חזרה לפרקט ואנחנו במשחק צמוד. שופט שחרט על דגלו את המונח שיפוט ביתי והחליט לשרוק לטובת המקומיים לא רק על כל מגע בין שחקן הגנה להתקפה אלא גם על מבטים בין הילדים וכנראה גם על הצעקות של ההורים ביציע. הערה שלי של "באת עם השריקה מהבית" מזכה אותי במבט נוקב של תהיה יפה ותשתוק. כל מהלך התקפי של המקומיים מסתיים בהליכה לקו העונשין וכל סל מרגיש כמו גול אחרי בונקר של הפועל יהוד עם אריה חביב בשער.

אחרי שהובלנו כבר בדו ספרתי, ריצה של אליצור בשלישי ואנחנו בהובלה מינימלית של 5. ברביעית שוב מעלים לדו ספרתי אבל בתחילת החמישית בליץ רענני ושלשה של 21 עם הקרש מטווח סטף קרי בהתערבות עם חברים וההפרש הוא רק שלוש. טיים אאוט. חוזרים ברגוע עם חמישיית מובילי כדור שדואגת לשמור על היתרון עם פסים לרוחב המגרש, זריקות עונשין מוצלחות, אנד וואן אחד שסוגר את הסיפור ושולח את כולם החוצה רעבים אך עייפים לאין כיבוד שחיכה בכניסה לאולם.

בטור הבא: כיצד מאמנים מתעלמים מחוקי הפורמט, חושבים שכולם מטומטמים ושומרים אזורית 2-3 ומשחק העונה על המקום הרביעי של המחוז הקשה באמת של ילדים ב'. בואו בהמוניכם!