מאחורי הספסל: בין לבין

- יש את מי שמפחד משינויים, יש את מי שמחכה להם. לא הרבה קבוצות התנתקו מהקו שהנחה אותן בפתיחת העונה בבניית הסגל ובהרכבת זהות החמישייה הראשונה. אלו שכן, ראו שבסך הכל השינוי די השתלם. הקלישאה אומרת ש"לא משנה מי פותח את המשחק, יותר משנה מי מסיים אותו". אבל לכו תתווכחו עם העובדות, והעובדות מספרות ששינוי מהותי כזה או אחר עבר על כמעט מחצית מקבוצות הליגה, ובמקרים בהם הוא לא נכפה (מפציעה או מחילוף של שחקן זה או אחר) - הוא בד"כ הוביל את הקבוצה למקום טוב יותר.

- אבל בואו נתחיל עם המקומות הרגועים. שש קבוצות כמעט ולא נגעו כשלא היה צריך. בקריית אתא, למשל, הפעם היחידה בה שגיב דוד עלה בחמשישייה הייתה במחזור הפתיחה, כששון גלובר נעדר. ביתר המשחקים הלך זיו בר-תנא עם הקו המאוד ברור שהנחה אותו בבניית הסגל, והתפוקה שקיבל מהספסל - קצת יותר מ- 10 נקודות, הגיעה בעיקר משני שחקנים. את אותו הדבר תמצאו גם בהפועל רמת גן / גבעתיים, שם הריכוזיות בתפוקה של החמישייה הראשונה (ובפרט של צמד הזרים ויניב סולומון) לא השאירה מקום לספקות, וכך גם ברחובות (שם התרומה מהספסל היא של יותר מ- 20 נקודות) וחיפה, שמחר תחרוג מהתבנית בפעם השנייה העונה. חיפשתם משהו בין השורות?הנה הוא. אילן נניקשוילי הולך לסיים את העונה הזו כמלך האסיסטים הראשון של הליגה שעולה מהספסל, בינתיים יש לו 9.1 כאלה.

- השינוי המשמעותי הראשון שעשה נדב זילברשטיין ברגע שנחת בנס ציונה, היה לשבור את השמרניות בחמישייה הראשונה. טל דן ירד לספסל, גם בילי מקשפרד עלה משם כמה פעמיים, ואת המקום הפנוי תפס עמית בן דוד, ששחרר יותר את הופמן ואמיתי בהובלת הכדור, ונתן לזילברשטיין יותר ביטחון לנסות הרכבים של פיטשון וצמד הזרים יחדיו. ברוב המקרים זה עבד, כשהמאזן של הקבוצה מאז הגיע עמד על שבעה נצחונות מול שני הפסדים. שינוי משמעותי לא פחות עשה יניב בורגר בבאר שבע, כשהחל לעלות דרך קבע עם בן אייזנהרט בחמישייה לצד ג'ף אלן. זה עבד נהדר במשחק הגביע נגד ראשון לציון והסתבר שמה שעובד טוב בגביע יכול לעבוד טוב מאוד גם בליגה. בינתיים באר שבע כבר סופרת חמישה נצחונות רצופים מאז.

- ברעננה, דווקא השינוי שנכפה על הקבוצה בתחילת העונה היה אולי אחת הסיבות להצלחותיה, כשלירן מורן, שאמור היה לעלות בחמישייה אך נפצע, השאיר את המקום ליובל זוסמן. בכפר סבא השינוי האחרון הביא את גל גילנסקי להיות כוח האש שעולה מהספסל ובינתיים זה די מוכיח את עצמו עם הפסד בודד בארבעת המשחקים האחרונים, וכמובן שאי אפשר להתעלם מהמהלך של דוד אלהרר במגדל העמק, כשהשינוי המתחלף ברוטציה בין אלון לוין ליבגני חולדוב עשה את שלו. מי שמובילה את הליגה במספר השחקנים שהעלתה בחמישייה הראשונה שלה העונה היא הוד השרון, שם כמעט כל שחקני הסגל, למעט מתן בן אקן וערן שטייניץ, עלו בחמישייה לפחות פעם אחת. רוצים את זה ביותר מפתיע? עודד שעשוע פתח בחמישייה רק שלוש פעמים העונה, פחות מאורן מנסקי, שבשבועות האחרונים עולה בחמישייה של הירשוביץ כגארד שני לצד ורנון טיל. וזה עובד.

- במשך 14 מחזורים דיברנו אתכם בעיקר על "מה קבוצה עושה" אבל כמעט שלא יצא לנו להרחיב על "מה האחרות עושות נגדה", ומסתבר שהן בהחלט עושות, עד כדי כך שכנראה עוד נצטרך לשמור משהו לשבוע הבא. שלוש מוליכות הטבלה - באר שבע, נס ציונה ורמת גן / גבעתיים - לא הגיעו לשם בזכות יכולת התקפית פנומנלית אלא בעיקר בגלל מה שהן גורמות ליריבות שלהן לעשות, או לא לעשות. תרגישו בנוח להוסיף להן את רעננה (שעד סוף השבוע הבא תשלים את כל משחקיה החסרים) ותקבלו את 3 קבוצות ההגנה הטובות בליגה, שלא רק סופגות הכי מעט נקודות (באר שבע ראשונה עם 71.9, נס ציונה עם 72.4 ורעננה עם 73) אלא גם כופות על היריבות שלהן לסיים עם מדד משוקלל נמוך מהממוצע. כך למשל, נס ציונה מורידה את היריבות שלה למדד משוקלל ממוצע של 77, רעננה ובאר שבע ל- 78, ורמת גן גבעתיים ל- 83 - שזה עדיין טוב יותר ממה שיש לשאר קבוצות הליגה להציע.

- איך הן עושות את זה? נס ציונה מביאה את הקבוצות שמשחקות מולה לאבד לא פחות מ- 18 כדורים למשחק, ולקלוע בסך הכל 25 סלי שדה, כשהממוצע עומד על קרוב ל- 30. באר שבע אמנם לא גוררת את היריבות שלה לאבד יותר מהממוצע, אבל מצמצמת את הנזק ההתקפי של יריבותיה ל- 26 סלי שדה ב- 40 אחוזי קליעה, ול- 28% בלבד מחוץ לקשת, הרבה פחות מהממוצעים שהליגה מכתיבה. רמת גן / גבעתיים מגבילה את הקבוצות שמשחקות נגדה לפחות מ- 35 כדורים חוזרים בממוצע למשחק בזכות סוללת הגבוהים הנהדרת שלה (כשהממוצע עומד על 40) ואיכשהו גם קולעת משמעותית טוב יותר מהקו מהקבוצות שהיא פוגשת, ורעננה פשוט יודעת לשמור טוב יותר את הכדורים אצלה כשהיא מוסרת 21 אסיסטים למשחק, אבל רק 7 מתוך 14 האיבודים שלה נובעים מחטיפות של היריבה.

- אבל שמח מאוד לא רק בצמרת. מגדל העמק עושה ליריבות שלה כמעט את מה שנס ציונה עושה להן, וגורמת להן לאבד לא פחות מ- 18 כדורים למשחק, כשכמוה גם הוד השרון, שמביאה את הקבוצות מנגד לאבד 17 כדורים כל ערב. קריית אתא, כמו באר שבע, מורידה את היריבות שלה ל- פחות מ- 30% קליעה מחוץ לקשת, ורחובות עושה את זה אפילו טוב עוד יותר כשהיא גם גוררת את היריבות שלה לאבד 17 כדורים בערב וגם מנחיתה את אחוזי הקליעה שלהם מחוץ לקשת ל- 27. סתם אנקדוטה על מה לא כדאי לכם להמר בווינר במשחק בין מי מהשתיים. קצב המשחק המהיר של הפועל חיפה מביא אותה למסור כמעט 22 אסיסטים למשחק אבל גם את היריבות שלה לכמות יחסית זהה, ושתי נועלות הטבלה, כצפוי, מסיימות משחק כשליריבה, בממוצע, למעלה מ- 100 נקודות מדד.

- אז אחרי שכל מה שעשינו הוא לא לדבר על המחזור האחרון, בואו ננצל את מה שנשאר מהסבלנות שלכם כדי להגיע לשם. זוכרים את סימפטום הרבע השלישי הנהדר של נס ציונה ששבר את היריבות שלה בחודשיים האחרונים? אז הנה הגיעה הפועל רמת גן / גבעתיים ועשתה לה בדיוק את אותו הדבר עם 29:14 מוחץ ב- 10 הדקות הראשונות של המחצית השנייה, שהיו שווים ניצחון. זוכרים את המאזן המופלא של הפועל חיפה מחוץ לקשת, שכבר עמדה על למעלה מ- 10 שלשות בממוצע למשחק? אז בסיבוב השני, כרגע לפחות, היא עומדת רק על 4.5. ואת זה שכשרעננה קולעת בין 82 ל- 86 נקודות במשחק היא מנצחת? גם את זה היה לנו השבוע. בין לבין 4 קבוצות הצליחו לרשום השבוע תוצאה הפוכה ביחס לתוצאה שנרשמה במפגש הקודם, אבל רק אחת עשתה את זה בהפרש גבוה יותר.

- בשבוע האחרון הרשת רעשה וגעשה סביב חומרת פציעתו של מרקו קילינגסוורת' והעובדה שעירוני ר"ג כבר השלימה את מכסת הזרים שלה העונה, מה שאומר שיכול מאוד להיות שהיא כבר לא תוכל להביא לו מחליף. בעונה שעברה, כשיבנה שחררה במפתיע את צמד הזרים שלה ולמעשה השלימה עם ירידתה לארצית, עלו ביקורות רבות בדבר המהלך הלא ספורטיבי שביצעה. תקנונית, אם קילינגסוורת' אכן גמר את העונה, עירוני ר"ג כבר לא תוכל להביא זר במקומו (לתקופה קצובה) ולמעשה ירידתה לארצית הופכת כמעט למצב נתון. מעשית, זה לא יעשה שום דבר טוב לליגה, במיוחד לאור העובדה שהקבוצה עושה כמעט את כל מה שהיא יכולה על מנת להישאר בה ולא מרימה דגל לבן. במחזור האחרון שיחקה עירוני ר"ג ללא שני מהזרים שלה, כשגם ארון בראון ישב בחוץ בשל פציעה, והציגה את היכולת הכי טובה שלה העונה (יש שתלו אותה דווקא בשל היעדרותו של האחרון). לפני 5 שנים, בעונת הירידה של קריית גת מהלאומית לארצית, עברו בקבוצה לא פחות מ- 8 זרים, וגם שם כל מה שקרה לא כל כך עזר. בעירוני ר"ג עוד ימצאו את הדרך לחזק את הסגל, אבל חשובה יותר תהיה הדרך להוציא מהמהלך האחרון שעוד נשאר לקבוצה לעשות את המקסימום. אחרי התאונה (של מקי) באיילון, ורכבת הזרים המקרטעת, כבר לא נשארו עוד יותר מידי אמצעי תחבורה להיעזר בהם.