מאחורי הספסל: הקרב האמיתי

- כמו בכל ספר טוב (או ספר לא טוב, תלוי איך אתם אוהבים את זה) - התסריט היה ברור והעלילה הייתה ידועה. אלא, שככל שהעמודים נגמעו העניינים הסתבכו, וכך גדל הספק שהתסריט אכן יתממש, בחלקו או במלואו. איכשהו, בישורת האחרונה, מבלי לכוון לשם ולמרות כל הספקות - העלילה קיבלה טוויסט נוסף, העניינים התיישרו, המתח הגיע ממקום קצת אחר, והשורה התחתונה גרמה לכם להבין שכל מה שחשבתם בהתחלה אכן קרה. ספר נטול עומק כפי הנראה ייעזב באמצע, קבוצה בלי עומק בדרך כלל תעזוב באמצע. הפעם הזדקקנו לאיזשהו כוח עליון שיבוא וקצת יתערב, אולם בסופו של דבר קיבלנו את הגמר שכולם ציפו לו. נכון, לא בין הראשונה לשנייה, אבל כן בין שתי הקבוצות שהכי רצו להיות שם, ולשם כך היו מוכנות לשלם, הרבה, ולא לחכות למבצעי סוף העונה. - עד כמה חשוב ומשמעותי יתרון הביתיות בסדרה הזו - כנראה שלא תעיד העונה הסדירה שעברה על באר שבע ונס ציונה, שרשמו חמישה הפסדי בית כל אחת, הכי הרבה שהשיגה "אלופת הליגה הלאומית" בעשור האחרון וכנראה שגם הרבה לפני כן, אבל ממילא לא יהיה לכם איך לבדוק את זה. הכי קרובה לשם הייתה עירוני נהריה, שבעונת העלייה האחרונה שלה (13/14) רשמה 4 הפסדי בית לאורך העונה הסדירה ואחד נוסף בגמר הפלייאוף נגד עפולה. נס ציונה, בעונת העלייה שלה, הפסידה רק פעם אחת בבית במהלך העונה הסדירה, ופעם נוספת בפלייאוף. באר שבע, בעונת "גמר הפלייאוף" שלה, בדיוק לפני 10 שנים, הפסידה 3 פעמים בבית לאורך העונה הסדירה ואף לא פעם אחת במהלך הפלייאוף, אלא שאז - יתרון הביתיות היה של חולון. - והנה עוד קצת היסטוריה, כי אתם אוהבים. משחק מספר 2 בין נס ציונה להוד השרון ייזכר גם בזכות הניצחון של האחרונה, וגם בזכות תצוגות היחיד של שני ישראלים משני הצדדים - גיל אמיתי ועודד שעשוע, שקלעו 33 נקודות כל אחד. הישראלי האחרון שקלע למעלה מ- 30 נקודות במשחק פלייאוף אחד היה אנטון קזרונבסקי (33) כששיחק לפני שנתיים בגליל. קזרנובסקי גם עשה את זה שנתיים קודם לכן, כשפגש את נס ציונה במדי גליל וסיים עם 30 נקודות. הישראלי היחיד שעשה את זה לא פחות מ- 3 פעמים (שוב, בעידן הסטטיסטיקה הרשמית) היה יועד בית יוסף, שהעמיד את השיא לשחקן ישראלי בפלייאוף על 36 נקודות. הראשון שעשה זאת היה דורון קרמר (30) במדי לב השרון בעונת 06/07. שני ישראלים בפלייאוף אחד, במשחק אחד? זה עוד לא היה לנו, עד השנה. - והייתה לנו עוד תצוגה, שספק אם נראה שוב בפלייאוף בשנים הקרובות: 48 נקודות מדד של ג'ף אלן במשחק של כמעט 30-30: 27 נקודות, 26 ריבאונדים. התצוגה של אלן הייתה השנייה בטיבה בפלייאוף בכל הזמנים, והתקרבה מלמטה לערב הבלתי נשכח של פול דילייני בעונת 10/11 כשהוביל את הבקעה לליגת העל. דילייני קלע אז 48 נקודות, הוסיף 7 אסיסטים וסיים עם 52 נקודות מדד. עם זאת, אלן בכל זאת חגג שיא פלייאוף של 26 ריבאונדים ובכך הוריד למקום השני את אדריאן יוטר (23) כשהאחרון שיחק בלב השרון. 26 ריבאונדים, אגב, הם גם שיא הליגה השני בכל הזמנים שהעמיד אלן כששיחק בעפולה בעונת 13/14 והשווה שוב העונה. ומי במקום הראשון? נכון, ג'ף אלן, ששלושה חודשים קודם לכן לקח לא פחות מ- 30 ריבאונדים. - אבל חלאס שיאים. בואו נדבר על מה שראינו. 66 נקודות בלבד קלעה הפועל כפר סבא בממוצע בשלושת משחקי חצי הגמר האחרונים נגד באר שבע. בכולם היא הפסידה. הקבוצה של ברק דמציאן לא הצליחה להביא לחצי הגמר את הקצב ההתקפי הנהדר שהפגינה לאורך העונה ורשמה לא מעט רבעים על סקאלה שנעה בין 8 ל- 15 נקודות. בסיכום האמצע של חצי הגמר דיברנו על הקצב הנמוך בו באר שבע שיחקה. הוא אמנם לא השתנה משמעותית בשני המשחקים האחרים, אבל בדיוק בקצב הזה הקבוצה של יניב בורגר מנצחת משחקים. האדומים ניצחו בריבאונד בכל אחד מארבעת המשחקים וכך גם בנקודות שהשיגו בצבע, הירוקים בשניים מארבעת המשחקים קלעו מהשדה ב- 30% ובדרך הזו קשה מאוד לנצח. - ערב משחקי חצי גמר הפלייאוף סימנו את הזרים שעשויים להיות אלה שיכריעו כל אחת מהסדרות. בשורה התחתונה כפר סבא לא קיבלה את מה שרצתה מדנזל לוינגסטון, שקלע 18.5 נקודות בממוצע למשחק בשני המשחקים הראשונים אבל ירד ל- 9 בממוצע בשניים האחרונים. גם חסרונו של דניאל דנינו בשני המשחקים האחרונים הורגש היטב. מהצד השני באר שבע קיבלה 18.3 נקודות ו- 16.5 ריבאונדים מג'ף אלן בממוצע בארבעת המשחקים - לא משהו שרואים בכל יום, וגם נהנתה מחזרתו של אנטוני פישר ש"הרג" את המשחק הרביעי בסדרה ומילא את מקומו של דודו שמריז, שקרע את הרצועה הצולבת וסיים את העונה. - על הנייר, הסדרה השנייה הרגישה קצת-יותר-קלה-לחיזוי, בפועל אי אפשר להגיד שהיא באמת הייתה כזו. נס ציונה ניצחה את שלושת המשחקים ב- 11 הפרש בממוצע, באר שבע רק ב- 7. נס ציונה הפסידה את המשחק היחיד אחרי הארכה רק ב- 6, באר שבע ב- 10. בעוד באר שבע העפילה לגמר בזכות הגנה טובה - כשספגה 69.5 נקודות בממוצע (וראה שתי פסקאות לעיל), נס ציונה הגיעה לשם בזכות ההתקפה המעולה - כשקלעה 92 נקודות בממוצע למשחק. בסך הכל, עד כה, עומדת הקבוצה של נדב זילברשטיין על 90 נקודות בממוצע למשחק בפלייאוף כולו, הרבה יותר מכל מה שראינו מקבוצות שהעפילו לגמר הפלייאוף בשנים האחרונות. למעשה, הקבוצה האחרונה שהייתה כל כך קרובה לסקור הזה הייתה נס ציונה עצמה, שאת פלייאוף 2012/13 סיימה עם 88 נקודות בממוצע למשחק, וחגגה עלייה. - את שני המשחקים האחרונים שלה בסדרה נגד הוד השרון השיגה נס ציונה בזכות פרמטר משמעותי אחד שיכול להיות מאוד משמעותי בסדרת הגמר: הספסל. בעוד שאת המשחק הראשון בסדרה שחקני החמישיות סחבו יפה (11:10 לספסל של נס ציונה) וכשבשני הוד השרון רשמה נוק אאוט בהובלת עודד שעשוע (35:13), השניים האחרונים היו כולם של הספסל של הכתומים, שניצח 38:24 במשחק השלישי, ו- 28:0 ברביעי. האקס-פקטור של הסדרה: עידו סטולרו, שקלע בשני המשחקים הללו 37 נקודות עם 10/13 מטורף מחוץ לקשת. לאורך הפלייאוף קלע עידו סטולרו 13 שלשות, כמות זהה לזו שהעמיד לאורך העונה כולה בדקות המעטות שקיבל. מי שדייק קצת פחות טוב הוא ג'רמיין ביל שסיים עם 4/19 ל- 3 ועם 0/8 בשני משחקי החוץ. - מי שלא היה רחוק מהמספרים של ג'ף אלן, אבל רשם אותם בשקט יחסי, היה סטורם וורן, שסיים עם 21.5 נקודות ו- 12 ריבאונדים בממוצע למשחק בסדרה. ורנון טיל הוסיף שני משחקים נהדרים, ואחד קצת פחות, והיה כיף לראות גם את כרמל בוכמן, בעיקר בצמד משחקי הבית של הוד השרון, וכמובן את עודד שעשוע. אלא שמלבדם הכלים ההתקפיים של חנן הירשוביץ' בסדרה היו די מוגבלים. נס ציונה נהנתה בכל ערב משני שחקנים דומיננטיים לפחות, ואת שני המשחקים האחרונים בסדרה סיימה עם חמישה ושישה שחקנים בדאבל-פיגרס בהתאמה, כשדווקא לי רוברטס, שפתח את הסדרה עם 25 נקודות בממוצע בשני המשחקים הראשונים, ירד ל- 11 בשניים האחרונים. - אבל בסדרת הגמר הכל מתחיל מאפס. כמעט. באר שבע תגיע למעמד עשר שנים אחרי הפעם האחרונה שביקרה בו, עם יתרון הביתיות מצד אחד, אבל במלחמה מאוד גדולה נגד ההיסטוריה, מצד שני. בביקור האחרון שלה בגמר, נגד הפועל חולון - היא הפסידה, וכך גם לא פחות מחמישה שחקנים שלה - שהגיעו למעמד אבל לא זכו להניף צלחת: אוהד כהן (באר שבע) ג'ף אלן (עפולה), ג'ורדן לואיס (קריית אתא ועפולה), יועד בית יוסף (באר יעקב) וטמיר אריאלי (מכבי חיפה). מנגד, נס ציונה כבר לקחה סדרת גמר פלייאוף אחת בלאומית, לפני 4 עונות, וכך גם לא פחות מ- 6 שחקנים שלה: אלעד הופמן (קריית גת), טל דן (נס ציונה), גיל אמיתי (הבקעה, נס ציונה), רביב פיטשון (גלבוע/גליל), עידו סטולרו (נהריה) ועמית בן דוד (רעננה). מאידך, בפעם היחידה בה נדב זילברשטיין נלחם נגד הפועל באר שבע בקרב ישיר על עליית ליגה, הוא הפסיד, כשפגש אותה כמאמן הפועל בארי בליגה הארצית בעונת 05/06. בסוף הסדרה נדע האם הסטטיסטיקה באמת מתיישרת, או שמא זו רק סטיגמה שהדביקו לה העיתונאים.