מאחורי הספסל: מדד היציבות

- באחת הפעמים הבודדות העונה, סיימנו מחזור נטול הפתעות כמעט לחלוטין. כלומר - ההפתעות היחידות בו היו קשורות בעיקר להפרשים, כשגם אלו הוטלו בספק, אבל מהשורה התחתונה יצאנו כפי שנכנסו: הפועל חיפה נשארה קבוצת ההתקפה הטובה בליגה, הפועל באר שבע נשארה קבוצת ההגנה הטובה בליגה, הפועל מגדל העמק חזרה לקלוע 100 נקודות בבית (הייתה הארכה, נכון), הזרים של הוד השרון שוב קלעו 50 נקודות, אלה של רמת השרון - פחות מ- 20, רעננה טיילה, כפר סבא הדהימה, או בקיצור - הדברים הרגילים. יהיה לנו מה לחדש לכם הפעם? בואוננסה. - מהשטף ההתקפי הנהדר של הפועל חיפה, גרסת אוקטובר-דצמבר, נשארו, כרגע לפחות, בעיקר הזכרונות. יתרון 8 הנקודות בממוצע למשחק שהעמידה מול הליגה בסוף הסיבוב הראשון קוזז לנקודה וחצי, אחוזי הקליעה מחוץ לקשת ירדו דרסטית, גם מספר הכדורים שנכנסו מידי ערב, ונראה שמשהו שם נתקע. לא תופתעו לשמוע שאנחנו מדברים אתכם על חמשת משחקייה האחרונים של הקבוצה, ולא תופתעו לדעת שבכולן היא הפסידה. סטטיסטית: חיפה ירדה במשהו כמו 12 נקודות בממוצע למשחק (קלעה 75 בלבד החודש) ואיבדה כמעט 15 נקודות בטוחות שהיו לה מחוץ לקשת. מעשית: קבוצת ההתקפה הטובה בליגה מתקשה מאוד לנצח משחקים בהם היא לא מתקרבת לסקור של 85 נקודות (קולעת בנצחונות 20 נקודות יותר מאשר בהפסדים). מסביר בערך את כל מה שכתבנו בשורות האחרונות. - הדולקות מאחור כבר מוכנות למהפך. מגדל העמק שמרה בחודש האחרון על ממוצע 83 הנקודות שלה למשחק, הוד השרון עשתה חודש נהדר של 86 נקודות למשחק (ממוצע עונתי של 82), רחובות השתדרגה ל- 83, רעננה טיפס ל- 85, הפועל ר"ג התקרבה ל- 80 וכפר סבא - למרות שקלעה בשבועות האחרונים פחות מהממוצע העונתי שלה - עדיין נשארה דבוקה לצמרת. ולצד כל אלה - הבשורות המעודדות מגיעות דווקא מהצד הנגדי של הטבלה. אם במהלך הסיבוב הראשון היינו עדים ל- 9 מקרים בהם קבוצה סיימה משחק עם פחות מ- 60 נקודות, בסיבוב השני, עד כה, התופעה הצטמצמה דרסטית ועמדה על פעם אחת בלבד. - ואם כבר דברים נדירים - מבט מהיר על טבלת הליגה מגלה שלא פחות מ- 10 קבוצות מחזיקות העונה ביחס סלים חיובי, נתון נדיר במיוחד שמסביר בצורה יפה למה הליגה כל כך שוויונית השנה. שתי נועלות הטבלה, עירוני ר"ג ורמה"ש, חולקות יחדיו מינוס של 483 נקודות (שלא ישתנה בחצי נקודה במחזור הקרוב), גליל נושקת ל- 90, עפולה עם מינוס 40 עוד מסוגלת בקלות להפוך לחיובית, אבל כל הקבוצות שבין מקומות 1 ל- 10 מחזיקות במאזן נקודותשמח במיוחד שנע בין פלוס 129 של נס ציונה (מקום 5), לפלוס 4 של קריית אתא (מקום 9), שאגב -ייפגשו במחזור הקרוב. תעיפו מבט על טבלאות העונות האחרונות, לא תמצאו כזה. - שתיים אחרות שיפגשו השבוע, לקרב מעניין קצת יותר, הן רמת השרון ועירוני ר"ג. המפגש הקודם היה הפעם האחרונה בה ברמת השרון חגגו ניצחון, אולם הפעם - קשה מאוד להאמין שהקבוצה שתצא מופסדת מההתמודדות הזו תצליח לשרוד בליגה. אם בשבוע האחרון נפגשו קבוצת ההתקפה הטובה בליגה (חיפה) וקבוצת ההגנה הטובה בליגה (ב"ש), בשבוע הבא יפגשו קבוצת ההגנה הגרועה בליגה (עירוני ר"ג, סופגת 92 נקודות) וקבוצת ההתקפההגרועה בליגה (רמת השרון, קולעת 72 נקודות) וינסו קצת לאזן מספרים. המכנה המשותף לקראת ההתמודדות הקרובה: בשני הצדדים ישחקו שני זרים חדשים. אז היו אלה אוון אסקה ומיילס מקי בעירוני ר"ג מול דרק קרקטר וגרג לוגינס ברמה"ש, הפעם יהיו שם ארון בראון ואנטוני לי מהצד הסגול מול מקסי אשו ולורנזו גורדון מהצד השחרחר. סטטיסטיקה מעניינת? שתי הקבוצות שהתקשרו הכי הרבה פעמים השנה לבעלי הדירה להודיע על החלפת הדייר, בפער משמעותי מהליגה כולה. - אחת ההתחייבויות הבלתי כתובות של פתיחת העונה הייתה שאנחנו לא מסבכים אתכם בחישובים מתמטיים מורכבים ואתם לא מסבכים אותנו עם פניות לבית משפט. פרקטית, כשאנחנו רוצים לדבר אתכם על סטיית תקן, נסתפק בהגדרה פשוטה: היחס בין אוסף ערכים בקבוצה (כלומר - מאזן נקודות פר משחק) לבין הממוצע. למה אנחנו צריכים את זה? בעיקר כדי לנסות לדעת יותר. למשל, אנחנו יודעים מי השלישייה שמובילה את הליגה בממוצע הנקודות למשחק (לא יודעים? עוד רגע), אבל פחות יודעים על מי אנחנו יכולים לסמוך בוודאות גמורה יותר שיעשה את זה, או במילים אחרות: סטרום וורן (24.2 נק'), קינו בורואס (23.6) ודומיניק פוינטר (22.2) הם הסקוררים הטובים בליגה, אבל לא הסקוררים היציבים בליגה. אז מי כן? - לקחנו את 15 הקלעים הבולטים בליגה, עם שתי כוכביות. בראשונה: השמטנו מהחישוב את הזרים שבחרו בוקר בהיר אחד לשלם מיסים למדינה אחרת. בשנייה: ביצענו חישוב נפרד ל- 15 הסקוררים הזרים מול 15 הסקוררים הישראלים הבולטים של העונה. סטרום וורן, מלך הסלים הנוכחי של הליגה, זכר לתצוגת 50 הנקודות שלו העונה (מי אמר שרק דברים טובים יצאו לו מזה?) נמצא רק במקום ה- 13, עם סטיית תקן של 7.9 מהממוצע העונתי שלו. בשתי המקומות שאחריו תמצאו את ורנון טיל וארון בראון (8.6). אבל החלק המעניין יותר נמצא למעלה - סמי גיבנס (19 נק', סטיית תקן של 4.6) ואוון ייטס (16.5 נק', סטיית תקן של 4.9) תפסו להם מקום גבוה בסולם היציבות, כשאחריהם לי רוברטס וקינו בורואס עם ~4.25. את המקום הראשון לקח, ממקום מעט מפתיע, ג'יילין קאנון, שקולע 19 נקודות בממוצע למשחק עם סטיית תקן של 4.4. היחס הכי טוב בליגה? עוד רגע. - הבשורה הכי מעודדת מהצד הישראלי של המשוואה היא שיש בליגה לפחות 15 ישראלים שקולעים כמות דו ספרתית של נקודות למשחק. יניב סולומון, מצד אחד, נמצא בראש הרשימה עם ממוצע של 18.5 נקודות לערב, אבל עם סטיית תקן של 4.8. נועם מטלון, השני ברשימה, עם 15.9 נקודות בממוצע למשחק מחזיק בסטיית תקן של 6.3 מהממוצע העונתי שלו, ולמעשה השחקן היחיד שנמצא בראש שני המדדים הוא עדי כהן סבן, שקולע 13.6 נקודות לערב (שלישי מבין הישראלים) עם סטיית תקן של 3.8 (שני מבין הישראליים), טובה יותר משל קאנון. מי נמצא קצת יותר מעליו? אנטוני פישר, שאמנם קולע רק 12.5 נקודות בממוצע לערב, אבל שומר על יציבות מאוד גבוהה סביב הממוצע שלו, עם סטיית תקן של 3.6. בלטו בחסרונם, בשני המדדים: הישראלים של נס ציונה. - עוד נחזור לדבר על סטיות תקן השנה, נשתדל עוד לחזור גם להבטחות האחרות (אם בכלל אתם עוקבים, נקווה שלא), אבל אי אפשר לסכם מחזור בלי שוב לעשות את ההשוואה המתבקשת למה שראינו בסיבוב הקודם. בדיוק כמו בשבוע שעבר - שישה משחקים מתוך שבעה הסתיימו עם ניצחון של אותה הקבוצה. נס ציונה שוב לא התקשתה נגד רמת השרון, קריית אתא, עם רבע אחרון נהדר של 30:11 טיילה בגליל, באר שבע שוב הורידה כמעט בחצי את מספר השלשות של חיפה וחזרה מרוממה עם ניצחון, רעננה חזרה עם ניצחון קל במיוחד מזיסמן כשבשלושת הרבעים האחרונים קלעה כמעט 90 נקודות, הוד השרון שוב חצתה את 90 הנקודות נגד עפולה, וכפר סבא השלימה דאבל על הפועל ר"ג. השחזור היחיד שלא קרה הוא בין רחובות למגדל העמק, כשהפעם הייתה ידה של מגדל על העליונה, בתום משחק התקפי נהדר, הרבה בזכות 30 הנקודות שתרם הספסל. - ולפינת "דברים שלא העזתם לשאול". מאז עלתה ללאומית, לפני שנתיים, לא הצליחה הפועל רמת גן / גבעתיים לנצח את הפועל כפר סבא אפילו פעם אחת, או במילים אחרות - רשמה מולה מאזן של 0 נצחונות מול ארבעה הפסדים. זה לא נדיר, בואו נגיד, אבל בהחלט מבאס, במיוחד כשאתה מגיע להתקפה אחרונה שאורכת דקה, לוקח ארבעה כדורים חוזרים, ועדיין לא מצליח לעשות מזה סל (משהו שנקרא - "כוח עליון"). אבל תתפלאו, דווקא יש בשורה מעודדת שהאורדונים יכולים לקחת איתם קדימה מהמשחק הזה, שלא לומר - היסטוריה קטנה: 100 אחוזי קליעה מקו העונשין (11/11). בפעם האחרונה שזה קרה - פברואר 15 - הייתה זו א.ס. רמת השרון שחגגה עם 13 קליעות עונשין מוצלחות נגד רעננה, רק שאז היא יצאה עם ניצחון. המכנה המשותף? בשתי תצוגות העונשין האלו, נכח עידו דוידי, כמשקיף מהעבר השני. ידע? לא ידע? מיהר לעיין בספרי ההיסטוריה? להרים טלפון לאייזיה סייקס? תנו לנו כמה ימים, וגם אתם תדעו.