מאחורי הספסל: על גמר וביתיות
על קווי הדמיון בין האליפות של נס ציונה לאלו שהושגו בשנים האחרונות, על הייחודיות של סדרת הגמר עם באר שבע, על יתרון (או חסרון) הביתיות במשחקי ההכרעה ועל האופן בו אולי הוכרעה אליפות המדינה. אספנו כמה טריוויות, חיברנו כמה משפטים. סיכום סדרת הגמר בליגה הלאומית.
| מאיר פרייליכמן
- בעוד 5 שנים, כשנבדוק ונשאל מה היו סדרות הגמר הצמודות והמרתקות ב"עשור האחרון" בליגה הלאומית - זו בין עירוני נס ציונה להפועל באר שבע כנראה שלא תופיע שם. וזה אולי קצת מרמה. על הלוח נס ציונה ניצחה שלוש פעמים בשלוש הזדמנויות, אבל מה שלא היה צמוד בין משחק למשחק, היה צמוד בין דקה לדקה. באר שבע לא הפסידה את הסדרה כי לא הייתה טובה מספיק, ותופתעו לשמוע שהיא ניצחה כל אחד משלושת המשחקים במדד המשוקלל. נס ציונה פשוט הייתה טובה יותר, במאני טיים. וחגגה את חזרתה לליגה הראשונה אחרי עונה אחת בלבד.
- זו הייתה העונה השנייה ברציפות בה היורדת מליגת העל חזרה לשם בדיוק אחרי שנה, בלי עיכובים, בלי המתנות, אולי כסימון של מגמה חיובית שהענף שלנו עובר - קבוצות נבנות כדי להישאר. בשנים האחרונות התרגלנו לראות את אלופות הליגה מדלגות בקלילות בשלבי רבע וחצי הגמר ומזיעות בגמר. המעבר לסדרה של "הטוב מ- 5" בחצי העמידבאמפר קטן בדרכה חזרה לליגה הראשונה, אבל היא סיימה פלייאוף נהדר במאזן 1-8 מרשים. נהריה והבקעה בעונות האליפות שלהן היו האחרונות שהפסידו רק פעם אחת בפלייאוף (מאזן 1-7), ונתניה חגגה עלייה עם 0-7.
- 5 אלופות הליגה הלאומית האחרונות (לפני האליפות הנוכחית של נס ציונה) נבנו לעלייה עוד בתחילת הקיץ, כשהמאמן שפתח את העונה היה גם זה שסיים אותה: אריאל בית הלחמי (גלבוע/גליל), נתי כהן (קריית גת), רועי חגאי (נהריה), נדב זילברשטיין (נס ציונה של 12/13) וארז אדלשטיין (הפועל ת"א). גלבוע/גליל והפועל ת"א הגדילו לעשות ואפילו לא ביצעו שינוי גם במצבת הזרים שלהן. הקבוצה האחרונה שעלתה ליגה לצד חילופי מאמנים ושחקן זר הייתה הבקעה בעונת 10/11, כשאבי אשכנזי החליף את עמיר עוזי שהחליף את חנן הירשוביץ', ופול דילייני הגיע במקומו של רוב בראון. נס ציונה של העונה עברה תסריט דומה, כשהחליפה מאמן (רועי חגאי) וזר (בילי מקשפרד).
- גולן גוט, ה- M.V.P של הסדרה, חגג אליפות ליגה שנייה ברציפות, אחרי שבעונה שעברה רשם היסטוריה עם מכבי ראשל"צ וזכה איתה באליפות המדינה. האחרון שעבר תסריט זהה היה תומר פיסצקי, שעלה שנתיים ברציפות עם קריית גת - מהארצית ללאומית ומהלאומית לליגת העל, ובצירוף מקרים מעניין נבחר גם הוא למצטיין של סדרת הגמר. עבור רביב פיטשון - הייתה זו עליית ליגה שנייה ברציפות מהליגה הלאומית לליגת העל, אחרי שבשנה שעברה עשה את זה עם גלבוע/גליל. נועם מטלון, גיא קנטור ואיתי גרינבויים היו האחרונים שחגגו אליפות שנתיים ברציפות - כששיחקו בבקעה.
- בעשור האחרון, שלוש קבוצות בלבד לקחו את אליפות הליגה הלאומית על אף חסרון הביתיות. קריית גת עשתה את זה לפני שנתיים, אותה בקעה מהפסקה הקודמת לפני 6 שנים, ונס ציונה לפני שבוע. בעוד שהראשונה עשתה זאת אחרי חמישה משחקים, השתיים האחרות הסתפקו בשלושה. הקבוצה האחרונה לפני הבקעה שעשתה זאת הייתה הפועל חולון (05/06), שהגיעה לגמר נגד הפועל עפולה ללא יתרון ביתיות, וקיבלה מעדי פרג שלשה לפנתיאון.
- מאז חזרה הליגה למתכונת של עולה אחת - רק קבוצה אחת חגגה עליה במשחק בית - הפועל גלבוע/גליל. כל האחרות ב- 7 השנים האחרונות עשו זאת בחוץ. מאז החלו משחקי "גביע הליגה הלאומית" בפורמט שכלל את כל קבוצות הליגה, אף קבוצה לא זכתה בדאבל, עד שהגיעה נס ציונה ולקחה גם את הגביע וגם את הליגה. שתי הקבוצות שהעפילו לגמר היו חתומות על הישג שיא היסטורי נוסף - שתיהן הגיעו להתמודדות ברבע גמר גביע המדינה אחרי שחלפו בדרך על פני קבוצה מליגת העל. רעננה, שסיימה את העונה במקום הראשון, העפילה לשמינית הגמר אחרי שהדיחה את מכבי אשדוד.
- בעונה הבאה יחזרו לליגה הלאומית אליצור יבנה ומכבי קריית מוצקין. האחת ירדה משם רק לפני שנה, השנייה שיחקה שם לפני יותר מ- 15 שנה. שתיהן ניצחו בסדרות הגמר בליגה הארצית למרות שהגיעו אליהן ללא יתרון הביתיות, בדיוק כמו נס ציונה. הפועל חולון, שסיימה את העונה בליגת העל במקום הראשון, בחרה לקיים את משחקי הפיינל פור בהיכל מנורה מבטחים - המקום בו חגגה את האליפות ההיסטורית שלה לפני 9 עונות. נוכח הרקורד של 3 אלופות הליגה "המשניות" העונה - לא ברור אם כאב הראש של מכבי ת"א יגיע מהיכולת הלא משכנעת שהציגה העונה, או בעובדה שהמשחק שיכריע את זהות האלופה ייערך בביתה שלה.