נבחרת העתודה יוצאת לכבוש את יוון

לאחר ההצלחה באליפות העתודה הקודמת ולאחר הכישלון באליפות הנוער האחרונה (בו נשרה הנבחרת של דני גוט לדרג ב'), יעלו ויבואו חניכיו של עודד קטש לאליפות אירופה לעתודה. לקטש, שיוביל את הנבחרת במקומו של דן שמיר שמונה לעוזרו של ארז אדלשטיין בנבחרת הבוגרת, מצפה אתגר לא פשוט. האליפות תתנהל בפורמט של ארבעה בתים עם ארבע קבוצות בכל בית, כאשר כל הקבוצות עולות לשלב הבא. לכן, בשלושת המשחקים הראשונים, נאבקות הנבחרות בעיקר על המיקום. מיקום טוב שווה יריבה נוחה יותר (על הנייר) במשחק ההצלבה שיקבע מי מהנבחרות תעלנה לשלב רבע הגמר ומי למשחקי ההישרדות. הכחולים-לבנים מצטלבים עם הבית של ספרד, סרביה, איטליה וסלובניה, כך שכל אופציה תהיה אתגר רציני עבור הנבחרת. כמו בקמפיין האחרון, גם השנה יובילו את הנבחרת תמיר בלאט, שמונה גם לקפטן הנבחרת, דניאל קופרברג, יובל זוסמן ונתנאל ארצי. בלאט, שחתם לאחרונה על חוזה חדש בהפועל חולון, נחשב לאחד הרכזים המוכשרים לגילו ואין ספק שמדובר בדור העתיד של הרכזים הישראליים. הוא חכם מאוד, לוחם ובעל קליעה מצוינת מכדרור מכל הטווחים. בתוך הצבע כאמור יוביל את הנבחרת דניאל קופרברג (מכבי חיפה). קופרברג רשם אליפות מצוינת בקיץ שעבר, אך היא לא תורגמה לדקות משחק תחת עופר רחימי (4.5 דקות משחק בממוצע). קופרברג (2.08) הוא שחקן פיק-אנד-רול נפלא ואין ספק שקטש הולך לנצל את זה. לצידם, מי שצפוי לקבל אשראי נרחב הוא כאמור יובל זוסמן המוכשר, שרשם עונה נהדרת במדי עירוני רעננה בליגה הלאומית. זוסמן אמור לשחק בעונה הבאה במכבי ת"א, אך רוב קבוצות ליגת העל והליגה הלאומית מעוניינות בשירותיו, כך שממש לא בטוח שמדובר בסוף פסוק. קליעה, יכולת חדירה, הובלת כדור וכמובן היכולת לשמור כמעט על כל שחקן הופכים את זוסמן לשחקן מאוד משמעותי בסגל של קטש ואנו נראה את כמות הדקות שלו בהתאם. מה שכן, צוות האימון יצטרך למצוא עבור זוסמן מספיק דקות מנוחה במהלך הטורניר כדי שזה לא יגיע שחוק לרגעים המכריעים, כפי שקרה באליפות אירופה בדצמבר. שחקן נוסף שמגיע לנבחרת העתודה זו השנה השנייה הוא נתנאל ארצי. ארצי (1.95), ששיחק השנה יחד עם קופרברג בחיפה, צפוי לעזור במשימות הגנה, ריבאונד וקליעה מחצי מרחק. מדובר בשחקן מאוד אגרסיבי ואין ספק שבחלק הזה לוקה הנבחרת בחסר. שחקן משמעותי נוסף בקו האחורי של הנבחרת הוא כמובן רועי הובר, שרשם עונת בכורה מרשימה בליגת העל. הובר רשם במהלך העונה הסדירה ממוצעים של 3.1 נק', 1.7 ריב' ו- 1.4 אס' ב- 12.5 דקות, בעוד בפלייאוף הוא שדרג את ביצועיו עם 5 נק', 1.3 ריב' ו- 2.8 אס' ב- 16 דקות בממוצע. גם הכוח של הובר מגיע מהקליעה ושילוב שלו ושל בלאט מהקו האחורי יכול להניב הרבה דברים יפים. מי שצפויים לתת גיבוי מהספסל הם גיל בני (מכבי רעננה), יונתן רבינוביץ' (הפועל ת"א בעונה החולפת) ואריאל נבון (קרית גת בעונה החולפת). נתחיל ברבינוביץ', שהחלים מפציעה בשלב מאוחר יחסית בהכנה ועדיין מצא את מקומו ממש לפני טורניר ההכנה הראשון. אין עוררין על איכויות ניהול המשחק של רבינוביץ' והנבחרת שלנו תצטרך אותן במהלך האליפות. רבינוביץ' מיעט לשחק השנה, כשגם גיחה קצרה לליגה הלאומית לא נשאה פרי במקרה הזה. שחקן נוסף שרשם התקדמות מרשימה מאוד השנה הוא כמובן גיל בני, שרשם הופעת בכורה בקבוצת הבוגרים במועדון בו גדל. בני הלך והתקדם לאורך העונה וניחן בעיקר בהמון אנרגיות, יכולות ניהול משחק טובות, קליעה מבחוץ ובעיקר ביכולת לשנות את קצב המשחק לטובת הקבוצה שלו, אם זה במהלך התקפי טוב, אם זה בעצירה בהגנה ובעיקר עם המון אופי. אין ספק שקטש צריך להשתמש בבני, גם ובמיוחד ברגעים שפחות הולך. המחליף הראשון לקו הקדמי הוא מירון רוינה. רוינה, שגדל במחלקת הנוער של הפועל ירושלים, שיחק בעונה החולפת בהפועל כפר סבא וגם הוא, כמו בני, הלך והשתפר ככל שהתקדמה העונה. מעניין יהיה לראות כיצד יעלה מהספסל והאם יצליח להביא את האיכויות שלו – ריבאונד התקפה, חדירה וקליעה טובה מחצי מרחק. ירושלמי נוסף שנמצא בסגל הוא מיכאל מוסקוביץ' המוכשר. מוסקוביץ', שכולנו מחכים לפריצה נוספת שלו, מוסיף המון לנבחרת בקטעים של אנרגיות, חדירה והגנה אגרסיבית. מעניין יהיה לראות כיצד ישתלב בסגנון של קטש. מי שיחסר לנבחרת הוא צוף בן משה, שנפצע לפני יציאת הנבחרת לטורניר באיטליה ולא יכול לקחת חלק באליפות. לו"ז המשחקים בשלב המוקדם: יום שבת, 15.7, 19:00 – לטביה יום ראשון, 16.7, 21:15 – ליטא יום שני, 17.7, 16:45 – אוקראינה סגל הנבחרת המלא: תמיר בלאט (קפטן), רועי הובר, גיל בני, יונתן רבינוביץ', אריאל נבון, יובל זוסמן, מיכאל מושקוביץ', תום ספיר, מירון רוינה, עומר כהן, נתנאל ארצי, דניאל קופרברג. מאמן הכושר: עמית גולדיאן פיזיותרפיסט: גדי ריבובסקי מנהל הנבחרת: משה רייס.