על: המחזור האחרון יקבע

3 קבוצות עדיין במאבק על המקום האחרון שמוביל לפליאוף, חיפה תלויה בעצמה. בני הרצליה ללא ישראלים ניצחה את נהריה, קרית גת הפתיעה באילת, וג'ייסון סיגרס עושה זאת שוב.


| מאיר פרייליכמן
משחקי המחזור ה-32: הפועל אילת - מכבי קרית גת 90:81 בני הרצליה - עירוני נהריה 87:99 הפועל ירושלים - מכבי חיפה 63:69 מכבי ת"א - גלבוע גליל 87:85 הפועל ת"א - מכבי אשדוד באר טוביה 86:91 הפועל חולון - מכבי ראשל"צ 79:91

מי היה מאמין, אבל הגענו לסוף הליגה. מחזור אחד בתחילת השבוע הבא, והלאה לפליאוף. ומי היה מאמין שגלבוע גליל, שנבעו לה ירידה, ומכבי חיפה והפועל ת"א, שנבאו להם צמרת, יהיו האחרונות שלא הבטיחו את מקומן בו. לחיפה היה המון זמן להבטיח את המקום שלה, אבל שרשרת ההפסדים האחרונה (5 מ6 משחקים) יצרה לחץ מיותר על המערכת. ביום שני מחכה לה משחק אחד על כל הקופה, האם היא תדע לתפקד במאני טיים?

מי שמחכה מעבר לפינה להפסד של חיפה, היא גלבוע גליל, המרעננת הרשמית של הליגה. כבר רשמנו בעבר שפשוט כיף לצפות בקבוצה הזאת. על הנייר הם לא הכי חזקים, הרבה משחקים לאורך העונה הדברים לא התחברו והם הפסידו הרבה. אבל כשזה הולך, זה הולך. ובעיקר מול מכבי ת"א. סוויפ עונתי רשמו האדומים על הצהובים, ובדרכים הכי דרמטיות שיש. יחד עם זאת, בטוח שהם היו מעדיפים להחליף את 3 הניצחונות האלו באחד קטן, אי שם בסוף 2016, בשמינית גמר הגביע... מאמן גלבוע, אריאל בית הלחמי, אמר אחרי המשחק שהכדור בכלל לא היה אמור ללכת לסיגרס. אמור זה שם של דג הא? ויש את הפועל ת"א, שניצחה את מכבי אשדוד למול 132 צופים ביציע (לפי עמית גור מערוץ הספורט). גם את אשדוד היה כיף לראות השנה, למרות שגם היא לא רשמה הרבה הישגים וסיימה את העונה מוקדם. האורחים רשמו מחצית ראשונה מטורפת עם כמעט 100% מהעונשין ואחוזים טובים גם מהשדה, אבל אז נחלשה. הניצחון הזה קוטע רצף של 6 הפסדים (!), וגם בהפועל לא ממש האמינו שהם יכולים לסיים בפליאוף. אבל עכשיו שהסיכוי ריאלי, נזכה סוף סוף לראות אנרגיות במשחק המכריע? ולאלו שכבר הבטיחו את מקומן. בני הרצליה גברה על עירוני נהריה במשחק שיא של יריב עמירם ודי ג'י שארפ. הראשון לא ירד מהמגרש ותרם 14 נקודות (2/2 ל-3) ומדד 18, השני ירד לדקה ובשאר הזמן קלע 13 נקודות (3/7 ל-3) ומדד 11. את עמירם אנחנו מכירים לא מעט מהליגה הלאומית. יש שיאמרו שהוא היה צריך עוד שנה להתחשל שם, אבל נראה שהוא הוכיח אחרת. שאפו גדול לחבר'ה הצעירים שאומנם מצאו את הדקות בגלל אילוצים, אבל ידעו לקחת אותם בגדול. 60 שניות על אילוצים: השניים מצאו את עצמם השבוע בחמישיה של בני הרצליה, אחרי שעד כה העונה היו להם ביחד פחות מ10 דקות למשחק. סיפור הזוי מה שקרה לקבוצה מהשרון, שלא זכור שקרה פה בעבר. מתוך 7 ישראלים שפתחו את העונה, רק 3 היו כשירים למשחק, אחד מהם הוקפץ במיוחד מהצבא. בני הרצליה טוענים, בצדק, עשינו כל מה שיכולנו כדי שיהיה ישראלים. השאלה האם הם יכלו לעשות יותר. האם שחקני הספסל הרחב, לא אלה שעולים כמחליפים, אלה שרואים 5 דקות במשחקים של 20 הפרש, האם הם שם רק בשביל להיות רוטציה ושחקני אימונים? האם קבוצות לא יתנו לעצמם יתרון קל אם יתנו לשחקנים האלו יותר דקות כדי שבמידת הצורך כבר יעלו מוכנים? במקרה הספציפי הזה, החבר'ה הגיעו כמו שצריך ועשו את העבודה. אבל כמה פעמים שמענו מאמנים אומרים 'לא היה לי את מי להכניס', כשעל הספסל ישב בחור צעיר שרק חיכה להזדמנות? כמובן שמאוד קל לשבת על הספה מול הטלויזיה ולהציע הצעות. כשאין את הלחץ של הניצחונות והמאבק על התארים, הכל נראה יותר פשוט. הלאה יורדים דרומה. שלום לך מכבי קרית גת. איפה היית עד היום? היית צריכה לרדת כדי להתחיל לשחק? האמת, חראם על הקבוצה מהדרום, שרשמה שני ניצחונות מרשימים ברציפות. אפשר להבין את הדעות שאומרות שלקבוצה הזאת אין מקום בליגה. קבוצה שלא מצליחה לגייס ספונסרים או קהל. אבל ככה זה כשאתה לא משחק אצלך בבית. תלכו שנתיים אחורה, לסדרת גמר הלאומית מול קרית אתא. עשרות אוהדים עשו את כל הדרך לקצה השני של המדינה, ומאות מילאו את אולם שאלון. לקרית גת יש קהל, אבל הוא כנראה לא אוהב לסוע לאשקלון.