על: מי היה מאמין, נהריה ב2-0

עירוני נהריה מדהימה בפעם השניה את הפועל ירושלים, אבל הפעם בסטייל. אם למשחק הראשון היא הופיעה מאוחר וניצחה מסל באזר, הפעם זה כבר היה הערב שלה. נהריה שלטה לכל אורך המשחק, גם בדקות שירושלים הובילו בפער קל, וסיימה עם רבע אחרון ענק ו64:77. הפער כבר התקרב ל20 אגב בשלב כלשהו... 60 שניות על אוהדים: מאז סדרת גמר הפליאוף בלאומית לא ראינו את עין שרה ככה מלא. אבל בניגוד למשחקים אז מול עפולה, הפעם לא קיבלנו קהל קונצרטים. גם האולטראס המקומי וגם האולטראס האורח דאגו לעשות רעש כל המשחק וסיפקו למשחק אוירה פנטסטית. ואת הבלאגן בסיום של אוהדי ירושלים המתוסכלים די בצדק נשאיר בצד כרגע. מעניינת ההחלטה של אריק אלפסי לשחק לא מעט זמן עם 3 ישראלים ולא 2 כמו שמקובל היום בליגה. האם היה פה איזה ניסיון להפתיע את ירושלים? בכל מקרה, זה עבד, לפחות בהתחלה. ואנחנו תמיד בעד כמה שיותר ישראלים. אבל יותר מעניינת השיתוף המוקדם של איגור נסטרנקו . נסטרנקו שחקן טוב, יש לו מאסה והוא יודע להשתמש בה, אבל כשיש על הספסל את טיירון נאש, שעושה את אותו דבר רק באחוזים יותר טובים, זה מעלה תהיות. נאש היה מצויין היום עם חדירות בצבע, 6/11 ל-2 וכמה סלים מאוד חשובים בחצי השני. סקוטי הופסון הוא מלך העולם, זה כבר אנחנו יודעים מזמן ואנחנו לא מתכוונים לערער על זה. נדמה היה שהערב הוא קצת לקח יותר מידי על עצמו, ניסה להכריח כניסות לצבע. 3 איבודים היו לו, בעיקר בהתחלה, ו5/13 ל-2. אבל השואו שהוא נותן... רק זה לבד שווה טון אנרגיה שנוחת על הקבוצה שלו ומטיס אותה קדימה. הוא לא סיים כקלע המוביל, גם לא ראשון במדד, הנתונים הסטטיסטיים לא היו בשמיים, אבל הנוכחות שלו הורגשה בכל מקום במשחק ונראה היה שהוא שם בדיוק בזמן. שלשה פה, הטבעה שם, בדיוק מה שנהריה צריכה. ברגע שהיא פיתחה מומנטום, לא היה ניתן לעצור אותה. הרבע האחרון הוא הרבע הטוב העונה של נהריה, והיא הוכיחה את זה שוב. ונעבור לירושלים. יכול להיות שהם פשוט לא קבוצה טובה? הפעם הם בטוח לא באו שאננים, ידעו שנהריה כבר יכולה לנצח אותם. הגנה זה משהו שהם לא עשו כל העונה. היו כמה דקות ברבע השני אחרי שפיאנג'יאני כבר איבד את הראש שהם כן ניסו. ואז גם הם הצליחו לעצור את נהריה ולעלות ליתרון. אבל חוץ מזה, גם ההתקפה לא תיפקדה. 64 נקודות הן 13 פחות מהממוצע העונתי של הקבוצה. אלסנדרו ג'נטילה הוא פשוט שחקן חלש. איפה הוא ואיפה הופסון. 0 נקודות ואיבוד אחד, וממוצע השנתי שלו לא הרבה יותר טוב מזה. זה גם האנשים פה במערכת יכולים לעשות. ריצ'ארד הוואל שהיה טוב מאז שהגיע מהפועל ת"א, גם כן לא מתפקד בפליאוף. ליאור אליהו והגויבה נתן משחק לא רע ואת התרומה ההתקפית הרגילה שלו. קרטיס ג'רלס וטרנס קינזי הציגו משחק אתלטי משובח. כשהם תזזיתיים בהתקפה קשה לשמור עליהם. חבל מבחינת ירושלים שקינזי בילה דקות רבות בטיפול רפואי על הספסל, הוא בהחלט יכול היה לתרום יותר. לסיום, קשה להאמין, אבל הסדרה הזאת הפכה להיות תלויה בנהריה. בחולומות הכי גרועים שלה הפועל ירושלים לא דמיינה שהיא תיהיה בפיגור 2-0 ועם הגב לקיר. אבל אם היא תמשיך להיראות ככה, גם התמיכה של הארנה לא תעזור לה. נהריה עכשיו נמצאת בלחץ, עם הידיעה שזה אפשרי וזה באמת יכול לקרות. אבל אפשר לסמוך על אריק אלפסי שירגיע את שחקניו. ראינו אתמול שהוא לקח פסק זמן כ2 דקות לסיום, כנדמה היה שהכל גמור. המטרה היתה לתת שקט, לוודא שהשחקנים לא מפסיקים עד תום השעון, שלא עוברים עכשיו לשואו ונותנים לירושלים איזשהו צ'אנס לחזרה. לנהריה יהיה קשה לנצח עוד פעם בירושלים, אבל במשחק הרביעי בבית, הכל אפשרי.