עתודה: סוף קמפיין-סוף עידן
מה שהתחיל ביולי 2014 והיה אמור להפוך לחגיגה של הצלחה ביולי 16-17, הפך לכתבת סיכום עגומה במיוחד. הכל היה מוכן ל-HappyEnd, אבל כאלה, כנראה, יש רק בסרטים. נבחרת העתודה עם סגל השחקניות שהוכיח ששווה דרג א', נשארה בדרג ב'. עם כל העצב שבכישלון, זמן לבקש שישאלו את השאלות הנכונות היכן שצריך, זמן לדברי פרידה לבנות ה"פרויקט" וגם לזכור שעבורן הדרך רק מתחילה.
| miriam
היתה תוכנית סדורה הבוקר היתה אמורה לעלות כתבת סיכום חגיגית על השלמת התהליך וההעפלה לדרג א'. רגע לפני שכל גופי התקשורת 'יתנפלו' (בכוונה הכי חיובית של המילה) על גיבורות הניצחון, כמה שרצינו לפתוח בקריאת "יששש" עשינו את זה. המטרה המוצהרת היתה לעלות דרג, זו היתה התוכנית אבל למציאות תוכניות משלה ונבחרת העתודה, גם השנה, לא הצליחה להעפיל לדרג א' – הפרויקט נכשל. "טובה תוחכת מגלה – מאהבה מסתרת" (משלי, כ"ז). אפשר בקלות היה להתעלם מהתוצאה. לספר "סיימנו מקום 7" יותר טוב מ-2016 ופחות טוב מ-2013 ולהמשיך הלאה. אבל זה קשה וזה עצוב. את הבשורה שלא נעפיל לדרג א' קיבלנו כבר ביום חמישי בערב, היו עוד 3 ימי טורניר להשלים איתה, אבל קשה. נסכם את התקופה האחרונה עם הטורניר האחרון, בכאב ועם כל האהבה ללוחמות על המגרש ששוות את ההעפלה לדרג א'. אבל חייבים להגיד שלפני 3 שנים ציפינו ליותר, ספרנו את הימים לקיץ הקודם וחיכינו עוד 365 לנוכחי, נותרה תחושה חמוצה בעיקר שבעוד כמה שנים נחזור על עצמנו. מעניין יהיה לראות את המסקנות ואת האסטרטגיה להמשך, כדי לדעת כיצד איך נערכים בנבחרות ובאגף המקצועי לקראת ההמשך. קצת אחרי הכישלון של 09', הוקמה האקדמיה, 16'-17', כולל גם את הדור המוכשר שיצא משם, השחקניות עשו עבודה טובה, הנבחרת סיימה נמוך יותר מהנבחרת ההיא. מה עושים עכשיו? זה טור על סיומה של תקופה, תקופה שהתחילה בקיץ 2014, עבר דרך 3 שנים בנערות ועם פרויקט ענק להצעיד את הנבחרות קדימה. טור שמנסה לסגור מעגל שלנצח יישאר פתוח.
"נאמנים פצעי אוהב"
בעוד 3 חודשים ייפתחו 12 שחקניות נבחרת העתודה שנה שניה או שלישית בליגת העל כשחקניות מובילות. 6 מהן בגרו וכבר לא יחזרו לנבחרת בשנה הבאה, 7 נוספות כן ועוד שחקניות שהתנסו לפני שנה בדרג א' בנערות. המובילות בריבאונד, המובילה באסיסטים (ושניה ביעילות) וגם הקלעית השניה בנבחרת כולן יהיו כאן גם בשנה הבאה. הן ימשיכו להשתפר ויעלו עוד רמה במשחק, אבל את זה גם אמרנו על הבוגרות בנבחרת (שעשה הכל נכון). כדי ששנה הבאה נסיים עם חיוך, חייבים לדבר על השנים האחרונות. חייבים לעשות את זה עם חיבוק, עם מילה טובה על כל מה שהן עשו ב-5 השנים האחרונות – ואיפה שצריך לשאול את השאלות, להציב סימני שאלה. עכשיו כולם יתחילו לדבר, אבל אלה שהיו בשבועיים האחרונים על המגרש תמיד תשארו בעינינו השחקניות מטימישורה וצליה.
יכולים להעפיל עם עוד 2 נבחרות לדרג א' (פברואר, 15')
בקיץ 2014 נפל דבר. נבחרת הנערות העפילה לדרג א'. רק שנה קודם לכן, אותה שכבת גיל סיימה את האליפות במקום ה-14 מתוך 18. הדיבורים היו על "התקדמות" ו"בניה", ואפילו לבכירים בענף לא היו ציפיות מיוחדות "אני מצפה מנבחרת הנערות שתהיה טובה ותסיים גבוה יותר משנה שעברה, אבל לא בהכרח אכעס אם נסיים גם מקום אחד נמוך יותר", אמר אז מנהל האגף המקצועי נשים, טל נתן. אבל לשחקניות היו תוכניות אחרות. הנבחרת לא ביקשה להתרחק מאור הזרקורים, היא גייסה את לירון כהן למנהלת הנבחרת, וזכתה לכותרות עניין ופוקוס. בימים של "צוק איתן" ולחימה בעזה, נבחרת הנערות ניצחה וניצחה. ההפסד בחצי הגמר שלח את השחקניות ליום משחקים מכריע על מקום בפודיום. השחקניות שרק שנה קודם הסתבכו בתחתית הפגינו עליונות ובגרות קלעו יחד 50 נקודות ועם עוד 21 נקודות של הדור הצעיר ניצחו את לטביה ועלו לדרג א'. פתאום השפה השתנתה. "אני הולך עם זה מהרגע שנגמר הג'אמפ-בול ועלינו לדרג א' עם הנערות. התחלתי לחשוב על כל הסיפור יחד עם חברים ואנשי מקצוע שעוטפים אותי והבנתי שקיץ 2016 הולך להיות מאד משמעותי בנבחרות ישראל נשים. התחושה התחזקה אחרי הקמפיין של נבחרת 14U של רוני קאן והבנתי את העוצמה שיש בבנות שם ושבקיץ הבא אנחנו יכולים לנסות להעפיל עם עוד 2 נבחרות לדרג א' ובתוך כך להשאיר את נבחרת הנערות בדרג הראשון", אמר טל נתן, בראיון ל"ספסל". הוא סיפר על פרויקט "נערות-עתודה". היה זה "פרויקט ראשוני מסוגו של איגוד הכדורסל ואגף מקצועי נשים בו ישולבו יחד שחקניות נבחרת עתודה ונערות במטרה להכין את הנערות לאליפות אירופה דרג א' בהמשך הקיץ ולבנות תשתית לנבחרת עתודה נשים לעתיד", כפי שתאר אותו האיגוד באותה שנה. נבחרת הנערות נשארה בדרג א' באותה שנה, נבחרת העתודה הצליחה הרבה פחות, אבל כיוונה כאמור לקיץ 2016, אז היינו צפויים, עפ"י התחזית, להעפיל לדרג א' עם עוד 2 נבחרות – כשבראשן נבחרת העתודה תוצר קיץ 14' ו"הפרויקט". הקיץ שהגיע היה לא פשוט. נבחרת הקדטיות היתה קרובה מרחק משחק מהעפלה לדרג א', נבחרת הנערות שנערכה לאליפות עם אלי רוזנבלום בצבע ויערה יצחקי בעמדות הגארדית נאלצה להסתדר בלי הראשונה שנשארה בארה"ב ובלי השניה שנפצעה בתחילת השלבים המכריעים. במשחק המכריע נבחרת הנערות נכנעה בהארכה. נבחרת העתודה? פתחה עם 3 הפסדים וסיימה במקום ה-11. דניאל רבר, עדן פורת ואופיר בנט שהיו שם עם הנערות ניסו לעשות הכל, אבל זה לא הספיק. נועה זליבנסקי וטל יעקב שגם הן היו באותה נבחרת, לא נכללו בסגל הסופי והחמישייה המוכשרת הזו לא הצליחה להשלים עליה שניה לדרג א'. נותרה עוד משימה אחת, לסגל שכלל את טל לב, אופיר לביא, ירדן דנן, יעל גלילי, שיר לוי, עמית טולמן, שירה ששון ומיכל ששון הצטרפו שחקניות נבחרת הנערות עדן רוטברג, נוגה פלג פלץ, ליאור הלוי, יערה יצחקי, שירה בן דוד וצליל וטורי – מוכשר דיו, ניתנה האפשרות לעלות לדרג א'.
באליפות אירופה בשיטה הזו צריך לנצח את המשחקים הנכונים
המשפט שבכותרת משמש כתגובות לקוניות להסברים עתידיים במקרה של אי הצלחה. כך אנחנו אוהבים להסתכל על אליפויות אירופה. קצרה, קרה, אכזרית. אבל גם בלוטו הסיכוי לזכות קיים והשיטה האירה לנבחרת העתודה פנים הקיץ. בדרג ב' פיב"א לא משקיעים הרבה מחשבה, בטח שלא עוסקים בדירוג נבחרות וההגרלה לקראת הטורניר קבעה ש-4 הנבחרות המובילות בטורניר ישובצו בבית א'. ישראל נותרה בבית ב' עם יריבות נוחות במיוחד (יעידו ההפרשים) ויריבה אחת שהיא "המשחק הנכון". העובדה שהטורניר היה בישראל והמשחק היה המשחק הפותח, אפשרות להכנה אידיאלית וניצול מזג האוויר והתמיכה מהיציעים סיפקה, לראשונה אולי הרבה אופטימיות. שחקניות? הן עשו את ההכנה הטובה ביותר מבחינתן. כולן בחרו השנה לשחק בליגת העל, להתמודד עם זרות ועל מקום בהרכב, חלקן הגיעו להישגים עם קבוצתן כשחקניות חמישייה מובילות. בשנת 2011 באליפות שהתקיימה באילת קיווינו לטוב ואז נפצעה בר גילינסקי. הקיץ? אפילו אלי רוזנבלום הגיעה. ההכנה היתה בתנאים אידיאליים, משחקי אימון נגד היריבות הישירות הסתיימו בניצחונות, שבוע "שטח" להתרגל לאולם הבייתי, כולן כשירות - מכאן אפילו לבכירים באיגוד שמנסים להכניס את הציפיות והלחץ לפרופורציה היה קשה לעשות את זה.
"ב-15-16.7 יתקיימו סדרת משחקי גמר הטורניר, שגם אליהם הבנות בכחול לבן צפויות להעפיל"
כמה בנינו על העליה? המשפט שבכותרת יעיד. הציטוט מתוך הודעה שיצאה 48 שעות קודם מהאיגוד (פורסם גם באתר "ספורט5"), מעידה על הלך הרוח. יש לנו סגל שפשוט צפוי להעפיל לחצי הגמר. "אנחנו רוצים לעלות דרג", נאמר במסיבת העיתונאים שקיים איגוד הכדורסל סמוך לטורניר. הנבחרת ניצחה בשלב המוקדם 3 נבחרות בהפרשים דו ספרתיים ועוד נבחרת אחת בהפרש חד ספרתי אחרי יתרון 18 הפרש. נגד נבחרת קרואטיה שעלתה דרג היינו קרובים עד 4 הפרש בשלהי הרבע השלשי לפני שהפסדנו בהפרש דו ספרתי. "המשחקים הנכונים" היו המשחק בו הפסידה וההפרש שהיה בידיים עד 3 דקות לסיום ואבד. הממוצעים בסיום השלב הראשון הראו שמדובר בשחקניות שעשו יותר טוב ממה שלכל סגל אחר לפניהן היה להציע. ב-15.7 לא היינו בחצי גמר הטורניר. במסיבת העיתונאים, ההיא, אמר טל נתן: "גולת הכותרת של הקיץ עבורנו היא אליפות העתודה באילת. יש לנו נבחרת טובה מאוד שעברה את כל התהליך מגיל 14. יש בדרג ב' 5-6 קבוצות ברמה גבוהה. אנחנו רוצים לעלות לדרג א', אבל נצטרך לעשות את זה בשלבים, בניגוד לקדטיות והנערות שלא יעלו והמטרה היא לקדם שחקניות לליגת העל" (הציטוט מתוך כתבתו של ברק חקלאי ב-YNET). ספרנו 6 סיימנו אחריהן, זו לא הרמה שלנו אבל זה קרה שנה שניה ברציפות לשחקניות דרג א'. כשהכל יישקע מעניין יהיה לראות את התובנות המקצועיות שיופקו איך מסגל כזה הנבחרת שהיתה צפויה להעפיל לחצי הגמר סיימה 7.
ריקוויאם לתקופה
זו היתה אמורה להיות כתבה שמחה. על דור שחקניות שהתחיל יחד בנבחרות הטרום קדטיות ועשה את כל הדרך עם נגיעות דרג א', העפלה, הישארות והעפלה נוספת. בדרך אותו סגל נבחרת עבר בליגת העל, התנסה בנבחרת הבוגרת, הכל כדי להראות שהנה זה קורה. אבל זה לא קרה. הטור הזה כואב, כי נכתב מתוך כאב. אבל גם יש בו תקווה – יש תקווה שלמרות שהשחקניות לא הצליחו להעפיל לדרג א', אף אחד לא ינסה להוריד להן את הראש או להפחית מיכולתן. לשחקניות הנבחרת של נערות 2009 עשו את זה. היום הן בלאומית או במקום טוב יותר בחיים, שחקניות הנבחרת של 2017 צריכות לדעת שהן בתחילת הדרך. הן עשו כל מה שהן יכולות - במגבלות. "זה היה אצלן בידיים ולא יכלו לעשות עם זה כלום"