צפון: שני כרטיסים, 8 מועמדות

--- אלירן כהן ---

כמהמר כפייתי, אין דבר שאתה יותר מצפה לו מאשר לדעת שמה שחשבת זה באמת מה שקרה. ככתב, אתה תרצה בדיוק את ההפך. מה שעברנו בסיבוב הראשון של המחוז הצפוני העונה תאם בדיוק לציפיות, אפשר לומר שבאופן שהיה מעשיר את קופתם של המהמרים הכפתיים מאוד, אם רק היה להם צ'אנס לעשות עם זה משהו.

מחזור הפתיחה לא נתן את הצ'אנס להאמין שיש משהו מעניין בליגה הזו, כשההפרש הממוצע של חמישה מששת המשחקים עמד על 27 נקודות. במשחק ה"נורמאלי" היחיד, הפתיעה עכו את מוצקין, להפסד שממנו יצאה הקבוצה של יוסי שוורץ מפוקסת יותר, ולמעשה לא הפסידה אף משחק עד לסיום הסיבוב. בכלל, הרבה לא ידעו איך לאכול את הסגל שנבנה במוצקין בקיץ, משהו שכמעט ולא אפיין קבוצות שרצו לעלייה בשנים האחרונות - קאדר גבוהים מרשים, קו אחורי שהיכולת שלו להוביל, כלומר - להיות משפיע יותר מזה של היריבה העיקרית לכתר, נתניה, מוטל בספק. בשורה התחתונה: הספק הזה הוסר, לא רק בגלל הניצחון של מוצקין בנתניה, והקהל המקומי בהחלט הצביע ברגליים, ומילא יותר מפעם אחת נתח משמעותי מתפוסת האולם. ככה בונים מסורת.

גם מוצקין, גם נתניה, ניצחו העונה את 11 מתוך 12 המשחקים שלהן בהפרש דו ספרתי, כמעט זהה, של 14 נקודות, וכיאה לשתי מוליכות - כל אחת עשתה זאת בדרכה שלה. מוצקין עם ההגנה הטובה בליגה (ספגה 63 נקודות בממוצע למשחק) ונתניה עם ההתקפה הטובה בליגה (קלעה 84 נקודות בממוצע למשחק). יש משהו מאוד יציב בסגל של נתניה, היררכיה יחסית ברורה, שחקנים שכבר עלו, חלקם יותר מפעם אחת, מהארצית ללאומית, משהו שנתן ועוד יתן לקבוצה של אסף דותן יתרון מסוים ככל שתתקדם העונה, אבל כדורסל מנצחים על הפרקט, ושם צפויים להתקיים כפי הנראה עוד שישה משחקים בין הקבוצות. אחד בליגה, שניים בגביע, שלושה, בסבירות לא נמוכה, בגמר הפלייאוף.

בין לבין ניטש הקרב על שני הכרטיסים האחרים לפלייאוף, שהמאבק עליהם לא יהיה פשוט כלל. בעונה שעברה, הפער בין הקבוצה שסיימה במקום הרביעי (עכו) לקבוצה שסיימה במקום החמישי (מוצקין) עמד על שני נצחונות (15 מול 13), העונה לא בטוח שהוא יעמוד על יותר. איפשהו באמצע הסיבוב נדמה היה שכמו שהמקום הראשון בורח לליגה, גם המקום בפלייאוף מתחיל לזרום לכיונן של מעלות ועכו, אבל המחזורים האחרונים נתנו לנו להאמין שעוד יהיה על מה להיאבק. מעלות, העולה החדשה, הציגה יופי של סיבוב, והפסידה רק בארבעה משחקים. היה מי שלא נתן צ'אנס לפרויקט של אירס וקנין, אבל כבר במחזורי הפתיחה הוכיחה הקבוצה של זיו תבור שהיא מסוגלת לקחת רחוק את העונה הראשונה שלה בארצית, למרות מכת הפציעות שעברה במהלך הסיבוב, שאפילו הביאה את זיו תבור להחליט לחזור לכדרר. עכו פתחה נהדר את העונה עם שי ברוך על הקווים, עברה שינוי בעמדת המאמן כשיוסי בוכניק חזר לעוד קדנציה, וסגרה את הסיבוב עם ארבעה הפסדים במקום הרביעי, שכמו מוצקין - שמרה על מאזן בית מושלם.

מה שקורה בין מקומות 5 ל- 7 מסביר בדיוק את הטענה שליוותה אותנו בתחילת העונה ובתחילת הסיכום על ליגה טובה ושוויונית. הפער בין הקבוצה שבמקום השלישי (מעלות) לקבוצה שבמקום העשירי (פתח תקווה) עומד על שלושה נצחונות בלבד, ופתח תקווה כבר הוכיחה שיש לה מה להגיד העונה כשבמפגש הראשון עם מעלות היא יצאה מנצחת. בית"ר כפר יונה, למרות פתיחת עונה שקצת הייתה מתסכלת מעניינים שלא קשורים לכדורסל, הצליחה להתייצב בחצי השני של הסיבוב (4 נצחונות ב- 5 משחקים) וכבשה את המקום החמישי, כשהפער בינה לבין מעלות ועכו עומד על ניצחון יחיד.

חצי מטר משם נמצאות ג'ת, עמק חפר וחדרה. ג'ת של עאבד וואתד פספסה במחזור האחרון של הסיבוב הזדמנות פז להדביק לנתניה את הפסדה השני העונה ולדבר חזק יותר בקרב על הפלייאוף, אבל פער הנקודות השברירי לא מרחיק אותה מהחלום להיות שם. בכלל, ג'ת פתחה נהדר את העונה, נכנסה למיני משברון במהלכה, אבל סך הכל נתנה יופי של סיבוב והוסיפה המון צבע לליגה, במיוחד בזכות הקהל הביתי הנהדר שלה שכמוהו לא יוצא לנו לראות הרבה, שמילא את היציעים בכל משחקי הבית והיה לא פעם ההבדל בין ניצחון להפסד. אם תפתח את הסיבוב השני כמו שפתחה את הראשון, האיום שלה על מקומות 3-4 יחזור להיות ממשי הרבה יותר. במקומות 7-8 נמצאות "השכנות" עמק חפר וחדרה, שתי קבוצות שאפשר לומר שהצליחו קצת להפתיע ולהתמקם במרכז הטבלה במאזן טוב יותר משאולי האמינו שיהיו בו.

צפת ופתח תקווה, עוד שתי קבוצות שכיוונו לפלייאוף העליון, נמצאות כרגע במקומות 9-10. צפת עברה לא מעט שינויים בסגל לאורך העונה וגם הצליחה להחתים שני מתאזרחים מעניינים, אחד שחוזר לעוד סיבוב בארץ. פתח תקווה סיימה את הסיבוב הראשון די מאוכזבת, אחרי שפתחה את העונה טוב, אבל גם אצלה יהיה עוד הרבה מה להגיד בחצי השני של העונה. בכלל, מבט אחד קטן על מה שקרה, נניח, בחודש האחרון, מלמד שאף אחת מקבוצות מרכז הטבלה (מקומות 5-10) לא הצליחה לנצח או להפסיד יותר משני משחקים ברצף. לא תקבלו את זה ביותר שוויוני.

את טבלת הליגה נועלות נשר, לב השרון, והאקדמיה. על פניו, קשה להאמין שמי משתי הראשונות תצליח לחולל את המהפך המיוחל בסיבוב השני ולברוח מהירידה לליגה א', אבל כבר למדנו שעוד היו דברים מעולם. נשר רשמה עד כה שני נצחונות, לב השרון השיגה נצחון יחיד בעידן ניר גולן כמאמן ראשי, אבל יש לה עוד משחק להשלים נגד האקדמיה. בעונה שעברה, הקבוצה בהובלת עמית רשף על הקווים, הצליחה לתת קאמבק הירואי בסיבוב השני ובמשחקי ההישרדות ולהשאר בליגה כנגד כל הסיכויים, נשר, מנגד, סיימה את העונה כאחת ההפתעות הנעימות בליגה והבטיחה לעצמה עונה נוספת בארצית הרבה לפני שתכננה. זה לא יהיה קל יותר השנה, אבל זה בהחלט יכול להיות מתוק פי כמה.