שינויים בליגה הארצית? בקבוצות מתנגדים

הקיץ רק החל, אולם מתחת לפני השטח קורים לא מעט דברים לקראת עונת המשחקים הקרובה בליגה הארצית. בשבועות האחרונים העבירה הועדה המקצועית של איגוד הכדורסל את המלצותיה להנהלת האיגוד בדבר שינוי בשיטת הגמר-סל בליגה, והרחבת חוק הצעירים משתי הליגות הראשונות גם לליגה השלישית. עיקרי המלצות הועדה: - הרחבת משחקי הפלייאוף ל- 8 הקבוצות הראשונות מכל מחוז (במקום 4 במצב כפי שהוא כיום). - הצלבה בין המחוז הדרומי למחוז הצפוני (מקום 1 נגד מקום 8, מקום 2 נגד מקום 7, בשני המחוזות, וכו'). - חיוב כל קבוצות הליגה לרשום בטופס המשחק ארבעה שחקנים מתחת לגיל 22. לפני כשבועיים העבירו ראשי האיגוד את הצעותיהם לנציגי הקבוצות וביקשו את התייחסותם עד לסוף החודש, אלא שאם בועדה המקצועית חשבו שהשינויים יתקבלו בברכה בקרב הקבוצות, הרושם שמתקבל הוא ההפך המוחלט. למעלה ממחצית מקבוצות הליגה (בשתי המחוזות) כבר התאגדו כנגד ההחלטה ואף חתמו על מסמך מיוחד בו נימקו את טענותיהם. "שינויים אלו יהוו נטל כלכלי נוסף על הקבוצות וישפיעו משמעותית על תקציביהן. מרבית קבוצות הליגה לא יוכלו לעמוד בעלויות הנוספות הללו", נכתב במסמך. "עם זאת, ברצוננו להביע שביעות רצון משיטת המשחקים הנוכחית, ששונתה לפני שנתיים ונראה כי הוסיפה עניין רב ותחרותיות, ואף הגדילה את העניין בליגה הארצית". נוכח המלצות הועדה, אגב, ייתכן גן מצב אבסורדי לפיו שתי העולות ללאומית יהיו למעשה מאותו המחוז. "באף ליגה בעולם אין הצלבה בין קבוצות שלא שיחקו ביניהן אפילו פעם אחת לאורך העונה", הוסיף יו"ר מכבי בת ים, איתן מכלוף, "השיטה מגדילה באופן משמעותי את העלויות הכספיות של הקבוצות שרוצות לעלות ליגה (תוספת בסגל, תוספת שכר לשחקנים בחודשי משחק, שיפוט, הסעות, טיפולים וכו') ולמעשה מייתרת את משחקי העונה הסדירה, שכן מה הטעם לשחק עונה שלמה כש- 16 מבין 24 קבוצות הליגה מגיעות לפלייאוף? באופן הזה, שוב יחזור השעמום למשחקי הליגה לאורך העונה הסדירה. ובכלל, השיטה הנוכחית הוכיחה את עצמה בשנתיים האחרונות אז למה לקלקל?". גם עניין החלת חוק הצעירים בליגה החל מהעונה הבאה (חיוב רישום של ארבעה שחקנים עד גיל 22 בטופס המשחק) לא התקבל בחיוב. נכון להיום, בשתי הליגות הבכירות מונהג "חוק צעירים" במתכונת ייחודית: בליגת העל מחויבת כל קבוצה לרשום בטופס המשחק שחקן אחד מתחת לגיל 25 ואחד נוסף מתחת לגיל 22. בליגה הלאומית מחויבת כל קבוצה לרשום בטופס חמישה שחקנים מתחת לגיל 24. "הגרסה הארצית" של החוק מחמירה עוד יותר, ולמעשה דורשת מהקבוצות "למצוא" 96 שחקנים עד גיל 22 שימלאו בחלק מן המקרים את המכסה. אחדים מהם אמנם יהיו שחקני נוער שיוכלו לזכות בכך לצ'אנס, אולם כלל לא בטוח שימצאו מספיק שחקנים כאלה, כשלא מעט מבוגרי מחלקות הנוער יוצאים לשירות צבאי משמעותי". יתרה מכך, החלת החוק בליגה הארצית במתכונת הזו תיצור כמובן סיטואציה לפיה לא מעט שחקנים שעברו את הגיל הרלוונטי (בשבועיים או בחמש שנים) יתקשו למצוא לעצמם קבוצה ולקדם את הקריירה שלהם, שכן קבוצות יצטרכו להתאים את עצמן לסיטואציה החדשה ולקבל החלטות שבחלקן יהיו מונחות תקנון ולא צורך מקצועי. "החוק היה הזוי וחסר תועלת בליגת העל ובליגה לאומית והוא עוד יותר הזוי אם יכנס לתוקף בליגה הארצית", אמר לנו ליאור שגב, שחקנה של מכבי קריית מוצקין בעונה החולפת. "מדובר בפגיעה קשה בחופש העיסוק ובחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. מקבלי ההחלטות יורים באוויר ועושים נזק לכדורסל. אני פשוט מתבייש לשמוע שיש בכלל חוק שמשריין מקום בסגל של קבוצות בליגה השלישית בישראל על בסיס גיל. בואו נודה על האמת - שחקן צעיר שלא מצליח למצוא מקום בסגל של קבוצה בליגה הזו, לכל הפחות להיות שחקן 10-12 הוא כנראה לא מספיק טוב ולא צריך לתת לו עוד 'הטבה'". עוד הוסיף שגב: "השינוי צריך להתחיל מלמטה - החל מתכניות עבודה מקצועיות ראויות בכל מחלקות הנוער, בקשיחות מנטלית, בבנייה של שחקני כדורסל חושבים וביכולת לגרום לשחקני הנוער להיות מסוגלים להטמיע את הכדורסל שלהם בבוגרים במקום להסתכל על השנתון שלהם כתנאי קבלה לסגל. החוק אולי נועד לרצות גורמים מסוימים, אולם בפועל הוא יוריד את רמת הכדורסל, יפגע במקומות עבודה של שחקנים איכותיים יותר, והכי גרוע - יבטל את ההערכה של הדור הצעיר כלפי ההזדמנות שהם מקבלים בלהתפרנס כשחקני כדורסל בוגרים. הם לא עבדו קשה בשביל זה, אז למה שיעריכו את זה?". תגובת אנשי האיגוד והועדה המקצועית יובאו בשבוע הבא.