תגובת האגף המקצועי

לאגף המקצועי לנשים יש תוכנית מקצועית סדורה אשר אושרה הן בוועדת נשים והן בהנהלת איגוד הכדורסל. הטענה שהכסף בכדורסל הנשים אינו מנוצל ביעילות הינה ריקה מכל תוכן, מאחר ולכל איש מקצוע יש את האני מאמין שלו והוא בונה את התוכנית המקצועית לפי השקפת עולמו. לצורך המחשת הנקודה, אנו בטוחים כי התוכנית המקצועית בראשון לציון אינה דומה לתוכנית המקצועית במכבי רעננה, רמת השרון, או כל אגודה אחרת בארץ, אך לא ניתן לקבוע שאחת מהתוכניות איננה טובה.

האגף המקצועי קשוב לרחשי השטח. בעבר נבחרת U14 התאמנה אחת לשבועיים וקיימה מחנות אימון רבים לאורך העונה. בעקבות פניות מהמאמנים באגודות שונתה תדירות פעילות הנבחרת וכיום ריכוז הפעילות הינו בעיקר בחודשי הקיץ, אשר הינם פגרת האגודות. על מנת לגבש את סגל השחקניות המוכשר ביותר בגילאים הצעירים ובאופן כזה שלא יפגע בפעילות האגודה, מתקיימים מחנות אימון אחת לחודש במסגרות השונות. נכון, מחנה אימון אכן עולה כסף, אך זו הדרך היחידה בה ניתן לאסוף את השחקניות למינימום זמן ומקסימום פעילות. במקומות רבים בעולם נהוג לייצר מסגרת לשחקניות המובילות בגילאים השונים, וגם שם מתכנסים אחת לחודש לפעילות הלאומית. הקצבות קבוצות חדשות: באיגוד הכדורסל, כחלק מתוכנית אתנה, ישנה הקצבה לקבוצות חדשות, למרות שעל פי אמות המידה של הטוטו קבוצה חדשה לא זכאית להקצבה בשנתיים הראשונות לפעילותה. כפועל יוצא מאמירה זו, אגודות אשר עובדות ללא לאות ומצליחות לגייס שחקניות חדשות מקבלות תגמול כספי אודות גיוס השחקניות החדשות. בתחילת הכתבה צוין כי האגף אינו עוזר ולא מתגמל אגודות. קיימות אגודות שאינן יכולות להרשות לעצמן כלכלית לתת שרותי מעטפת לשחקניות. חלק מהמאמנים שרואיינו לכתבה זו זוכים, כמו מאמנים רבים אחרים, לחלוקה מתוך תקציב הסגל האולימפי שמשרת את השחקניות שלהן באגודות בנושאים כמו: ייעוץ מנטלי, ייעוץ תזונתי, סקירות אורתופדיות וכדומה. בהמשך הכתבה מדובר על היעדר שקיפות. אנו מצפים גם כאן לשקיפות מלאה. שקיפות:  ועדה מקצועית נשים והנהלת איגוד הכדורסל בנויות מנציגי האגודות השונים. יתרה מכך, המאמנת המרואיינת לכתבה זו היא חברת ועדת נשים באיגוד, אשר בה מתקבלות ההחלטות המקצועיות. בדיקה קצרה הייתה מגלה כי הפרוטוקולים גלויים לעיני כולם ומפורסמים באתר האיגוד. שיטת הליגה, בדומה לנושאים אחרים שצוינו בתגובה זו, נקבעת בוועדת הנשים ולאחר מכן מאושרת על ידי הנהלת איגוד הכדורסל. על מנת להבהיר את אופן הליך קבלת ההחלטות נסביר כי ראש האגף המקצועי מביא לשולחן הועדה את המלצותיו המקצועיות, ולאחר דיון, חברי הועדה אשר הינם מנהלי האגודות השונות, מצביעים על הנושא המובא בפניהם וההחלטה מתקבלת ברוב קולות. בהמשך לדברים, אין אנו מבינים את פשר הטענה שמינויים כאלה ואחרים לנבחרות נקבעים מתחת לשולחן, שכן מנהלי האגודות הם אלה שמצביעים בעניין. "האקדמיה היא אגודה לכל דבר. רק כזו שמקבלת מיליון ש"ח"

האקדמיה:  האמירה שהאקדמיה היא אגודה לכל דבר אינה משקפת את המציאות. קבוצות האקדמיה בליגות השונות אינן יכולות לעלות לשלבי ההכרעה בליגה וכנגזרת מכך אינן יכולות לזכות באליפות ובנוסף, אינן יכולות להשתתף במפעל הגביע. על קבוצת האקדמיה הבוגרת נמנות שחקניות האקדמיה בלבד, אשר משחקות בליגה הבוגרת (נשים לאומית) בעודן בגילאי בית הספר התיכון. האקדמיה אינה יכולה לצרף לשורותיה שחקניות בוגרות מאגודות אחרות, להבדיל מכל קבוצה אחרת שמשחקת בליגת הבוגרות. כמו כן, שחקניות האקדמיה לא יכולות להשתתף במפעל ליגת העל לבתי ספר.

את המילים הטובות על האקדמיה ניתן לשמוע מבוגרות האקדמיה, משפחותיהן ומאמני ליגת העל, אשר איתם יש שיתוף פעולה יוצא דופן בשילוב השחקניות באימונים ובמשחקים בליגה. מאמנים כמו אלי רבי, עדן ענבר, שירה העליון, רועי אייזנברג, גלעד כץ ויושבי ראש הקבוצות מציינים לשבח את התנהלות המקצועית והמקצוענית, את היכולת הגופנית וכן את יכולת הבנת המשחק של השחקניות הצעירות מהאקדמיה. שחקניות ליגת העל בעצמן מעידות על השילוב המהיר והחיובי של שחקניות האקדמיה באימונים ובמשחקים איתם יחד, רבות מהן אף הפכו למנטוריות עבורן. האקדמיה לכדורסל בנות היא דוגמה ומופת לעבודה, התנהלות ומקצועיות ברמות הגבוהות ביותר ועל כך יעידו מנהלי מכון וינגייט, מנהלי היחידה לספורט הישגי, מנהלי הועד האולימפי וראשי מנהל הספורט. תוכניות מקצועיות רבות שבנה האגף המקצועי נשים והאקדמיה שימשו כמודל ודוגמה לענפים אחרים הן בפנימיית המצוינות ומחוצה לה. תהליך הגיוס לאקדמיה נעשה בצורה שקופה ומסודרת מול האגודות השונות. האקדמיה פונה לכל שחקנית אשר נמצאת מתאימה וראויה, ללא קשר לאגודה ממנה היא מגיעה, ולא פעם נתקלת בקשיים מול האגודות. מכיוון שבשונה מהאגודות אין לאקדמיה בית ספר לכדורסל וקבוצות גיל צעירות מהן ניתן לייצר בסיס לקבוצות בגילאי נערות (שכן היא אינה אגודה), הדרך העיקרית לגייס שחקניות מתאימות הינה בפנייה לאגודות. מעבר לכך, ישנו מערך איתור אשר אינו מסתמך על האגודות. מאמני האקדמיה מסתובבים ברחבי הארץ בפעילויות ספורט שונות על מנת לאתר ספורטאיות פוטנציאליות, גם אם אינן משתייכות לאגודה כזו או אחרת. רוב האגודות בארץ פונות לשחקניות שנמצאות באגודות אחרות ומנסות לגייס אותן לאגודות שלהן, כולל האגודות שנציגיהן מתראיינים לכתבה זו. על כן אין להן להלין על האקדמיה ש"מפרקת" אגודות. (לשם הבהרה, בכל אחת מהאגודות המשתתפות בכתבה יש לפחות ארבע שחקניות בגילאי נערות שהגיעו לאגודה מאגודות אחרות, אחת מהאגודות אף הגדילה לעשות והעבירה לשורותיה 12 שחקניות מאגודות שונות ברחבי הארץ). לאורך הכתבה מוזכרים הרבה נתונים כספיים אשר להם אין שחר. ראשית, אחוז לא מבוטל מטורניר האקדמיה בחול מגיע מתשלום ההורים. כל משפחה משלמת עבור שהיית ביתה באקדמיה בהתאם ליכולותיה הכלכליות, לאחר שקלול על פי אמות מידה ומדרגות שכר לימוד כפי שמוכתבות על ידי המנהל ההתיישבותי, והסכומים אינם קרובים לסכומים שצוינו בכתבה. שחקנית יכולה לעבור לאקדמיה בהשאלה בלבד. לאחר סיום תקופתה באקדמיה היא מחויבת לחזור לאגודת האם – דבר זה ידוע מבעוד מועד הן לשחקנית והן להוריה, בדומה למצב בו הייתה משחקת את כל תקופת הנערות שלה באותה אגודה. על כן אין אנו מבינים מה כוונת הדובר באומרו שהשחקנית "בורחת" מיושב הראש על מנת שזה לא יוכל להגיד לה היכן להיות. בשני המצבים, בין אם השחקנית מושאלת לאקדמיה ובין אם לא, כרטיס השחקנית שייך לאגודה. דברים שקרו מאז הקמת האקדמיה: 1. האגודות העלו את הסטנדרטים המקצועיים שלהם על מנת להשתוות לסטנדרטים של האקדמיה. טרום תקופת האקדמיה, באגודות השונות לא ניתנו כמעט שרותי מעטפת לשחקניות. קמה האקדמיה ובעקבות כך עלו מספר האגודות שמאפשרות שרותי מעטפת. 2. טרום תקופת האקדמיה מספר השחקניות המתאימות לרמת נבחרות היה נמוך. היו נבחרות בהן היה קשה למצוא 12 שחקניות מתאימות לסגל הנבחרת. מאז הקמת האקדמיה הסגלים של הנבחרות הלאומיות מאפשרים סגל רחב יותר, אשר ממנו ניתן לבחור את המתאימות ביותר לייצג את המדינה. 3. לפני שלוש שנים סיים המחזור הבוגר את הקדנציה הראשונה שלו באקדמיה. מאז, בתקופה של 3 שנים, ליגת העל הרוויחה 9 שחקניות מהאקדמיה בלבד! לצורך ההשוואה, משאר המועדונים בכל הארץ נוספו 14 שחקניות (בשלוש שנים 40% מהשחקניות שנוספו לליגת העל הן יוצאות אקדמיה ה - 60% הנותרות הגיעו מכל האגודות בארץ יחד!). בנוסף צוין בכתבה כי "מספר השחקניות שמסיימות את האקדמיה ולא הגיעו לליגת העל גדול ממספר הבנות שמשחקות בליגת העל". גם כאן הנתונים אינם מדויקים. עד היום סיימו את האקדמיה בכיתה י"ב 17 שחקניות. 13 מהן שחקניות פעילות באחת משתי הליגות הבכירות בישראל. 5 מתוכן נמנות על הסגל הרחב של הנבחרת הלאומית הבוגרת בעודן בגיל עתודה בלבד. לסיכום נושא האקדמיה, נדגיש כי במידה והתנהלות האקדמיה הייתה בדומה לאגודה, אזי, כל שחקנית הייתה משחקת בהתאם לשכבת הגיל שלה ולא בשכבת גיל גבוהה יותר ואין לנו ספק כי התוצאות על המגרש היו שונות. אך לא זו מטרת האקדמיה, האקדמיה שמה לנגד עיניה את פיתוח השחקנית וקידומה בראייה עתידית, ולא מייחסת חשיבות לתוצאות העכשוויות במשחק נערות כזה או אחר. האקדמיה איננה כלל עוד אגודה. היא קמה בעקבות החלטת ועדת נשים והנהלת איגוד הכדורסל ובהמלצת מנהל הספורט להקמת פרויקט לאומי בדומה למה שקורה בענפים רבים אחרים בארץ ובחו"ל. סגל אולימפי: במסגרת הסגל האולימפי האגף המקצועי לנשים מכין תוכנית מקצועית אשר עוברת לאישור ועדה מקצועית נשים, הנהלת איגוד הכדורסל ולאחר מכן עוברת ליחידה לספורט הישגי ולמנהל הספורט. בהמשך לכך, האגף המקצועי מעביר אחת לחודשיים דוח למנהל ספורט, דוחות סיכום שנה לפעילות ובתחילת השנה מעביר תוכנית מקצועית לשנה שעתידה לבוא. צויין בכתבה "הסגל אולימפי שקם היה מתוקצב במיליון ₪" גם כאן הסכומים רחוקים מהמציאות. בהמשך לתוכנית המקצועית אשר מאושרת בוועדת הנשים, בזימונים הראשונים שיצאו לשחקניות ולאגודותיהן מיום 25.10.16 צוין כי "שחקנית אשר משחקת בשלוש מסגרות, נערות א', נערות ב' וליגת העל לבתי ספר, משוחררת אוטומטית מאימון הסגל (למעט המפגש הראשון) וזאת עד לסיום ליגת בתי הספר (כל שחקנית בהתאם לסיום פעילותה במשחקי ליגת בתי הספר)" ועל כן אינה מזמנת לשורות הסגל האולימפי שחקנית שנמצאת בשלוש מסגרות. חשוב לנו להדגיש, כי השקפתנו המקצועית אינה תומכת ואינה מאמינה ביצירת ריבוי מסגרות לשחקניות הצעירות ומצרה על כך ששחקנית צריכה לשחק לעיתים 3 משחקים בשבוע. צר לנו שוב על אי דיוק בנתונים שהועלו בכתבה. לכל אימוני הסגל הגיע צוות האימון הקבוע, למעט שלושה אימונים בהם אחד ממאמני הצוות הקבוע שהה בחו"ל לצורכי עבודה ובמקומו הגיע מאמן מחליף, על מנת לתת את המענה ההולם ביותר לפעילות הסגל מבלי לפגוע בסטנדרט האימון. כחלק מהתוכנית המקצועית, לקראת תקופת פעילות הנבחרות ולאחר קביעת הסגלים הסופיים של צוותי האימון בנבחרות, משולבים המאמנים הנ"ל על מנת לייצר היכרות מוקדמת עם שחקניות הגיל הרלוונטיות. בדרך זו ניתנת למאמני הנבחרות אפשרות לעקוב אחר התקדמות השחקניות ולחסוך למאמני הנבחרות זמן יקר עם תחילת פעילות הנבחרות (האמור לעיל, מצמצם את הפגיעה בתוכנית השבועית העמוסה באגודה). מוזר שהדוגמה היחידה שניתנה על שחקנית כזו או אחרת בסגל ניתנה על שחקנית שלא הייתה באימון אחד ו/או מחנה של הסגל האולימפי לאורך השנה עקב ריבוי מסגרות. בפתח תקופת הפעילות נוצר קשר ישיר עם כל מאמני השחקניות שנמנות על הסגל. בשיחת טלפון אישית זו מתבצע תאום ציפיות מול מאמן הסגל למאמני האגודה. הקשר עם מאמני האגודות נמשך לאורך כל תקופת הפעילות. אנו נדהמים לשמוע כי המאמנים המרואיינים טוענים לכוחניות מצד צוות הסגל האולימפי, זאת לאור העובדה כי לא היתה שחקנית אחת לאורך כל השנה שביקשה להשתחרר מאחד האימונים מסיבה לגיטימית ולא שוחררה. אימוני הסגל פתוחים לקהל הרחב ולכל מאמן שחפץ לראות, להתרשם ולעקוב אחר השחקניות שלו. לאורך כל תקופת הפעילות קשוב האגף המקצועי לא רק לאגודות אלא גם לשחקניות והוריהן. נציין כי לאורך כל תקופת הפעילות זכתה התוכנית לתשבוחות רבות הן מההורים והן מהשחקניות. אין ספק כי לצוותים המקצועיים שעובדים כל השבוע עם השחקניות יש חלק גדול ומרכזי בהתקדמות השחקניות, אולם, גם לשמוע וללמוד מאנשי מקצוע בכירים נוספים תמיד יכול לתרום. אמירות כלליות ולא מבוססות כמו "כבר חצי עשור לא מקבלים החלטה משמעותית בענף שהולך אחורה" הן אלה שלוקחות את הענף אחורה, שכן הן מציגות לקורא מצג שווא. הפעולות הרבות שנתקבלו בחצי העשור האחרון באגף המקצועי קידמו רבות את הענף. יותר שחקניות צעירות משחקות בליגת העל, מיקום נבחרות קדטיות ונערות השתפר בדירוג הכללי שלו בחמש השנים האחרונות לעומת החמש השנים שקדמו להן. ושוב הנייר סופג הכל, אך בדיקה פשוטה באתרי פיב"א היתה מוכיחה אחרת. בעניין ההצעה לפיזור התקציבים משתמע מדברי המרואיינים כי ראוי להמשיך לחזק את החזקים ולהחליש את החלשים. הלוא אגודה אשר לה תקציב גבוה מראש מאגודה אחרת, תוכל לעמוד בקריטריונים שיבטיחו לה תקציבים נוספים. קל מאוד לפזר רעיונות לא ישימים או לא שוויוניים. מעניין היה לשמוע מה תחשוב אגודה בעלת תקציב דל יותר מהאגודות המשתתפות בכתבה אודות רעיונות אלה. בנוסף, פיזור שוויוני של התקציב לכל האגודות יספק תקציב מזערי לכל אגודה ובמקרה הטוב יספיק להעסקת מאמן נוסף. לסיכום, הכתבה הנ"ל סובבת ברובה סביב כסף ותקציבים. בכסף הקיים האגף המקצועי לכדורסל נשים משתמש על פי תוכנית מקצועית אשר מאושרת על ידי ועדת הנשים והנהלת איגוד הכדורסל כפי שהוזכר ונאמר בתחילת תגובה זו. באשר להצעות, תוכניות או כל רעיון שיעזור לקדם ולשפר את כדורסל הנשים דלת האגף המקצועי תמיד פתוחה והאגף מאמין בשיתוף פעולה מלא עם האגודות. חבל מאוד שכתבה אשר לה פוטנציאל רב לעזור לקידום, שיפור ופיתוח כדורסל הנשים בארץ מתעסקת רק בכסף ולא מראה חשיבה מקצועית לקידום, שיפור ופיתוח הכדורסל. המילה כסף מוזכרת 39 פעמים בכתבה, המילה אקדמיה מוזכרת 48 פעם, כמה הצעות ליעול או שיפור הענף עלו בכתבה? נבחרות ישראל הצעירות עומדות לפני קיץ מאתגר, הצוותים המקצועיים יבחרו כמו תמיד את השחקניות המתאימות לכל סגל. בחודש יולי הקרוב יארח איגוד הכדורסל את אליפות אירופה דרג ב עד גילאי 20 בעיר אילת וזאת תהייה הזדמנות נהדרת לראות ולהכיר את דור העתיד, הצעיר האיכותי של כדורסל הנשים. האגף המקצועי נשים מאחל חג עצמאות שמח ובהצלחה לכל האגודות ונבחרות ישראל.