על: גלבוע ניצחה וסיימה שלישית

העונה הסדירה הגיעה לסיומה, והצפונים עם נצחון חוץ על ירושלים שמרה על מקומה בצמרת הגבוה. הפועל ת"א השיגה ניצחון ביתי מרשים על חולון שסיימה רביעית, ויומיים לאחר מכן אותה ת"א הפסידה להפועל חיפה שעלתה למקום החמישי. נהריה מתחה את נס ציונה, אבל בסוף רשמה עוד הפסד. (צילום: מנהלת ליגת העל)


| אדי מינץ

 

הפועל ירושלים 83 - הפועל גלבוע/גליל 101

ירושלים התייצבה בארנה כשהיא סופרת כבר ארבעה הפסדים רצופים ולמרות שהמשחק לא ממש קבע מיקום גלבוע הגיעה בכדי לנצח. האורחים פתחו עם שתי הטבעות כשלי-ם לוקח 2 דקות לעשות סל ראשון ועוד 2 דקות בכדי להפוך. אנחנו ממשיכים בסימן 2 כששתי שלשות של גלבוע הופכות חזרה, אמצע ראשון 13:10 אורח. זלמנסון כבר עם 8 נקודות. הרוטציות כבר כאן ואלה של י-ם טובות יותר, סוף ראשון 19:22 מקומי.

תחילת שני ורק קבוצה אחת על המגרש, אמצע שני 24:37 י-ם שמפגינה שליטה בצבע, 8-26. גלבוע? עובדת בעיקר מהקו ומצמצמת לחד ספרתי, 31:39. הכדורסל של י-ם (לפחות בשלב הזה של המשחק) משובח, השלשות של גלבוע גם. שתי הקבוצות באזוריות, 1-3-1 מקומי ו 2-3 אורח. עוד שלשה של קאזינס מורידה למחצית עם 40:47 למארחים.

תחילת שלישי וגלבוע משלימה ריצת 25-10, שוויון 47:47. אלון מחליף 4 שחקנים כבר אחרי דקה ועשר שניות, אמצע שלישי 56:56. פלויד מחזיר את היתרון האורח בהטבעה. גלבוע כבר עם 23 נקודות אחרי פחות מ-6 דקות כי י-ם בכלל לא שומרת. 63:56 אורח ופסק זמן של אלון שיוצא מדעתו. פתאום זה כבר דו ספרתי גלבוע, 67:56. י-ם מנסה פעולות אישיות, בלאט עם 1/9 מהשדה. סוף שלישי, 75:63 אורח ברבע היסטורי של 35 נקודות.

תחילת רביעי, י-ם עם 4/22 ל-3 וגלבוע עם 13/25. ירושלים באמת מנסה אבל רק בכדי לקבל חסימה מספר 3 מפלויד. הפער? כבר 20. אמצע רביעי 92:74. לא להאמין אבל אוהדי ירושלים עושים מכבי ת"א ונוטשים הרבה לפני השריקה. בסיום 101:83 לאורחים.

אהבנו: בי-ם: 17 נק' לתומאס, 80% מהשדה ו-6 כ"ח. בגלבוע: 21 נק' לבלאקשיר, 78% מהקו, 9 כ"ח ומדד 27. זיו עם 20 נק', 6 כ"ח, 8 אס' ומדד 31.

לא אהבנו: י-ם: שוב מקבלת בבית מעל 100 נק', היל עם 0/5 מהשדה, בלאט עם 1/6 ל-3 ואריאל עם 1/5, הקבוצה כולה עם 6/28 ב-21%. מאז קטש אף מאמן לא באמת שולט בשחקנים.

 

הפועל תל אביב 104 - הפועל חולון 98

שתים מהקבוצות עם הקהלים הכי חמים בליגה נפגשו בדרייב אין לקרב. האמת, לפחות מהיציע האדום, קרב במובן המילולי של המילה כך שקיבלנו את אחד המשחקים הסוערים / מכוערים (תקראו לזה איך שאתם מבינים) שהיו לנו בשנים האחרונות. האיגוד כנראה צפה את גודל המהומה והלחץ ושיבץ 3 מהשופטים הכי בכירים והכי מנוסים שיש לו להציע, מה שכנראה מנע מהומה גדולה אף יותר ואולי אפילו פיצוץ המשחק. לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם בלק, אסתרון ומאירסון היו מפסיקים את המשחק ויורדים מהפרקט. אבל היה גם משחק והוא היה פשוט נהדר.

רבע ראשון של 62 נקודות משותפות לא זכור לי. הקצב היה מטורף והקבוצות פשוט סרבו להחטיא. ת"א פתחה טוב יותר, אבל חולון השיבה בנשק הידוע שלה - השלשות, עם 8/12 כאלה (ברבע הראשון בלבד, לא בכל המשחק...) והפכה. סוף ראשון 36:26 סגול. תחילת שני והברדק ביציעים באדום מחלחל לפרנקו שמורחק בטכנית שניה. התוצאה בהתאם, 46:33 סגול. אבל הלחץ משפיע גם על האורחים ודה זאו עושה עביערה רביעית מה שהוציא את ת"א לריצת 0-12 כך שכל הפיגור נמחק, 50:50. שלשה של מדר הנהדר גם הפכה, שלשה של מגי הפכה חזרה ויורדים למחצית עם 59:57 אורח.

מחצית ששברה שני שיאים, 1) הארוכה ביותר אי פעם (שעה, עקב הפסקת המשחק ל-5 דקות, זריקת חפצים), 2) בעלת הסקור הגבוה אי פעם, 116 נקודות משותפות.

תחילת שלישי, ולדרר מראה שהוא לגמרי בעינינים כשהוא זונח את האזורית לטובת האישית ועולה עם 3 גארדים. על הפרקט משחק פלייאוף אמיתי וקשוח עם חילופי הובלות שהובילו לעוד הפסקה במשחק כי האדומים לא מפסיקים להשליך חפצים כשהם פוגעים הן בפניני והן בשופט. האווירה לא פשוטה. כך גם קבלת ההחלטות מה לעשות עם זה. מחליטים להמשיך. אווירת דרבי יווני בת"א. שוויון 67:67. הנקודות זורמות כמים, סוף שלישי 78:78.

תחילת רביעי וטילמן סוחט חמישית (וגם שישית טכנית) מדה זאו ושלשה של טימור בדקות מעולות שולחת את דדאס לפסק זמן, אמצע רביעי 87:92 מקומי. המשחק לוהט וטילמן ומיילס מחליפים טכניות. סלים לפה ולשם ו-46 שניות לסיום זה 96:99 מקומי. חטיפה של אדם סגרה עניין ובסיום 98:104 חשוב למארחים.

אהבנו: בת"א: 23 נק' למדר, 50% ל-3, 6/6 מהקו, 4 כ"ח, 3 חט', 2 אס' ומדד 27. 19 נק' לטילמן שהוסיף 8 כ"ח. 8/17 קבוצתי ל-3 ב-47% ו-40 כ"ח לעומת 26 בלבד של חולון.  בחולון: 28 נק' למיילס, 100% ל-2 ומהקו, 70% ל-3, 7 כ"ח ומדד 36. מגי עם 23 נק', 60% ל-3, 6 כ"ח ו-3 אס'. 21/40 מדהים ל-3 ב-49% לא הספיק לניצחון.  

לא אהבנו: בת"א: את הקהל. ולא בפעם הראשונה. כל הגבולות נחצו. בחולון: דה זאו ובורדיון כ"א עם 3 נק' בלבד, האריס (שאינו בריא ב-100%) במשחק חלש 5 איב' ו -/+ 18- הגרוע במגרש.

 

עירוני נהריה 90 - עירוני נס ציונה 94

דרבי העירוניות לא היה אמור לייצר דרמות - נהריה בעונה קשה ונסצי אחרי זכיה היסטורית ביורופקאפ היו צריכות לספק לנו משחק נינוח ונטול מתחים. בפועל קיבלנו משחק מלהיב, מלחמה גדולה, ריצות מדהימות ופוטו פיניש שיכל היה להיגמר לכל צד. למשחק קדמו שני טקסים מרגשים, לכבוד ניסים אלפסי ז"ל (מחיאות כפיים של דקה) ולכבוד הזכייה של נסצי בגביע (פרחים לטל דן).

ברבע הראשון הכל עוד הלך לפי התכניות כשנסצי שטפה את המגרש וסגרה רבע עם 30:13 מהדהד. תחילת שני וקורנליוס גם קבע 20 הפרש. גילינסקי העיר את הסגולים וצמצם ל-14, אבל מיינסי הקפיץ חזרה ל-20. ניומן ויאנג צמצמו ויורדים למחצית עם 53:38 לאורחים. תחילת שלישי, נסצי שוב מגדילה ל-20, 77:57, ניומן וגילינסקי צמצמו, מה שבדיעבד הפך לפרומו של ריצת ענק, סוף שלישי 82:68.

תחילת רביעי, נסצי ממשיכה לנמנם, נהריה לוהטת ושלשה של ניומן וסל של בן צבי ופתאום חד ספרתי, לראשונה מהרבע הראשון. שתי חסימות של בלוסומגיים (מתוך סה"כ 4 במשחק) ושלשה של יאנג סגרו עוד ריצה כשנסצי לא מצליחה לעשות סל, בקושי 2/2 מהקו של אנגולה שרק נתנו הפוגה קלה. מפה בלוסומגיים יצא לריצה פרטית של 0-9, אמצע רביעי, מהפך! 84:85. ריצת 2-21 ב-7 דקות. מי היה מאמין. מכאן לנסצי לא נותרו הרבה ברירות והיא רצה / הלכה / זחלה, תקראו לזה איך שאתם רוצים, 8-0. דקה לסיום ניומן עוד השליש וקבע 92:88, אבל תחרות העונשין הקצרה ושתי שלשות של נהריה שלא נכנסו הותירו את התוצאה בעינה, בסיום 94:90 כתום.

אהבנו: בנהריה: ניומן עם 29 נק' ו-7/7 מהקו. 22 נק' לבלוסומגיים עם 67% ל-3, 5 כ"ח, 4 חס' ו-3 חט'. גילינסקי עם שיא קריירה של 16 נק' ו-6 אס'. בנסצי: ממד 34 ו-10 כ"ח חולקים לוי (24 נק' ו-71% ל-3) ומיינסי (22 נק', 75% מהשדה ו-100% מהקו). 44% קבוצתי ל-3.

לא אהבנו: בנהריה: 28% בלבד ל-3, 28 כ"ח לעומת 43 כ"ח של נסצי ו-4 נק' בלבד לספסל.

 

הפועל תל אביב 71 - הפועל חיפה 80

ת"א הגיעה בתנופה לאחר רצף של משחקים טובים ומספר ניצחונות חשובים (ע"ע 2 פסקאות למעלה) וחיפה התייצבה ללא משעור הפצוע ואחרי שני משחקים פחות טובים בהם היא נראתה רע. הקהל האדום משני הצדדים נתן אוירה נהדרת והתפתח משחק פיסי עם הרבה אמוציות, מאבקים וריצות. ת"א מצידה הגיעה ללא סנטר טבעי והעדיפה לרשום פרוורד נוסף, את טוקוטו, שחזר מפציעה של חודשיים.

תחילת ראשון, נסטרנקו עולה ראשון על הלוח אבל אפשאו מריץ את ת"א 0-11. פסק זמן של חסין וחיפה הולכת סוף סוף למקומות הנכונים עבורה, לצבע, כשפרימן, אוונס ושמחון רצים 14-0 משלהם. סוף ראשון 19:13 אורח. תחילת שני, מדר מצמצם אבל אוונס ובאקלס קובעים דו ספרתי, 25:15 כשהאחרון גם צובר עבירה שלישית ויורד לנוח. עד אמצע שני חיפה החזיקה את הפער עד שגם שמחון צבר עבירה שלישית וחסין נאלץ ללכת לעומק הספסל. טילמן נכנס לקצב ולא הפסיק לקלוע (7/7 במחצית) כשהוא מריץ את ת"א 0-6 ומצמצמם לפוזשן בודד לראשונה מזה זמן.  שלשה של קולמן פותחת שוב פער קטן ויורדים למחצית עם 41:37 לאורחים.

עד אמצע שלישי הפער נשמר, 50:45 לחיפה. באקלס וטילמן החליפו הטבעות וסיגרס את נסטרנקו הגדילו לפלוס 7. סוף שלישי 62:55 לצפוניים. תחילת רביעי, טילמן מצמצם ושלשה של שמחון מגדילה. במצב של 67:61 אורח סטול מקבל חמישית טכנית מה שמעיר את הדציבלים ביציעים. באקלס ונסטרנקו כ"א עם עבירה רביעית, אמצע רביעי 68:62 אורח. מכאן חיפה הלכה למניה הבטוחה שלה, אוונס, שעם 14/16 מהקו ניצח עבורה את המשחק. ניסיונות מאוחרים של מדר וטוקוטו להציל את המולדת (טילמן נסגר היטב ע"י בקלס ולא נגע בכדור) לא הועילו. בסיום 80:71 לחיפה שהובילה 35 דקות וניצחה בצדק.

אהבנו: בת"א: 29 נק' לטילמן, 12/14 מהשדה, 8 כ"ח ו-35 נק' מדד. בחיפה: 22 נק' ל-MVP  של הליגה אוונס, 14/16 מהקו, 7 כ"ח, 5 אס', 2 חט', סחט 11 עב' ומדד 31 אבל 0/7 ל-3. 15 נק' ו-13 כ"ח לפרימן עם 6/6 מהשדה, 3 חט' ומדד 28.

לא אהבנו: בת"א: 0/10 ל-3 של מדר וטימור (אבל עם 17 אס' משותפים), 1/6 ל-3 של סטול, 1/6 מהקו של אפשאו. אם טל דן של נסצי שיחק עם יד שבורה ותפרים בראש פעמיים תוך 48 שעות חצי גמר וגמר אירופי, אזי הצוות המקצועי של ת"א היה צריך להכשיר את הנקע באצבע או מה שזה לא היה לג'ונס ולא להפקיר את הצבע לפרימן ונסטרנקו שהרי ללא משעור לא הייתה לחיפה ברירה אלה לתת להם לשחק והרבה.