נבחרת ישראל מציגה - חילופי דורות

היום תחל נבחרת הגברים את האימונים לקראת המשך קמפיין מוקדמות אליפות העולם, כשכבר בשבוע הבא מחכים גם שני משחקי אימון ברוסיה. את השמות שהתרגלנו לראות בעשור האחרון יתפסו הפעם חבורה של צעירים רעבים, שינסו לקחת את הנבחרת שלנו עוד צעד לקראת אליפות העולם. (צילום: fiba europe)


| אדי מינץ

אז איך יודעים שהקיץ נגמר והחגים בפתח? כי הצעירים סיימו לרקוד בפנינו. אז תודה לעתודה-אלופים ! לנוער (להם זה פחות הצליח) ולקדטים (ששרדו דרג א', וגם זה משהו). תודה גדולה גם לנערות ולקדטיות. ביי ביי לחות וברוכים הבאים לספט' כי עכשיו זמן הבוגרים.

במקום אליפות אירופה קיצית, מרוכזת וקלאסית, פיב"א הזיזה לנו את הגבינה ולמי שלא שאל-אנחנו בעיצומו של הקמפיין (בהמשכים) לגביע העולם 2019 בסין. שמתם לב? מי רוצה לנסוע ולא אמר? נקדים ונאמר שמצבנו כרגע לא מרשים במיוחד. בבית המוקדמות שלנו 6 קבוצות, שלוש הראשונות עוברות ושלוש האחרונות פחות. גרמניה ויוון במאזן 0-6, סרביה 2-4, אנחנו עם 3-3 סולידי ממש כשמאחורינו אסטוניה וגאורגיה עם 4:2 צנוע.   

אופי הטורניר החדשני (ובהמשכים, כבר אמרנו) מזמן לנו הרבה אילתורים בדרך כשמחיפה הרחוקה (מה לעשות, אף אחד לא מושלם) זה נראה כאילו ויתרנו מראש על הנסיעה המפנקת לסין הרחוקה. כרגע זומנו 16 שחקנים ממיטב בנינו לתחילת האימונים ליום 30.08 (ולא שיש כ"כ הרבה זמן להתאמן כי ב-05.09 אנחנו כבר נוחתים בסנט. פטרסבורג לצמד משחקי אימון מול רוסיה ופולין). 4 מהם ינשרו בדרך ולקראת צמד המשחקים הרשמיים מול גאורגיה (13.09) בת"א וגרמניה (16.09) בלייפציץ נתייצב עם 12 המופלאים כשהרבה אחריות על כתפיהם.

צוות האימון קטש את רחימי את כהן נאלץ לעבוד הפעם תחת הרבה אילוצים ואם משווים את הסגל של קיץ 2018 לזה של קיץ 2017 אפשר בהחלט לומר שהיה פה, מבחירה או לא, ממש ניקוי אורוות.

ליאור אליהו, יוגב אוחיון ויותם הלפרין, שליוו אותנו לפחות עשור פרשו. ריצ'רד האוול הושעה, כארם משעור ואלישי כדיר פצועים. חואקין שוכמן (שחקן ההגנה המצטיין), עמית שמחון (מצטיין העונה שרק הסתיימה), שון דוסון, רביב לימונד, אבי בן שימול ועוז בלייזר, כולם שחקני רוטציה משמעותיים רק לפני שנה, כלל לא זומנו. טיוס חמק מתחת לרדאר וכספי בחר לעשות לביתו. מפה לשם הגענו ל 14 (!) שחקנים משמעותיים שלא ירוצו בחודש הקרוב במנורה מבטחים. ואפילו אני (עכבר כדורסל לא קטן) לא ידעתי שיש לנו כ"כ הרבה שחקני כדורסל לגיטימיים לרמת נבחרת.

אבל למה להיות שלילי ומדוכדך אם אפשר להיות אופטימי?

מי שכן זומנו ויהיו אלה שייקחו את ההזדמנות בשתי ידיים הם ברובם המוחלט חבר'ה צעירים ומוכשרים.זימון ראשון לג'ון דיברתולומאו (מתאזרח שאינו גבוה ?!), לאיגור קולשב (סוף סוף), לגולן גוט ולנמרוד לוי. זימון מחודש לאיתי שגב ולאלכס צ'וברביץ'. תמיר בלאט שלא שותף בקמפיין האירופי לפני שנה, כמו גם יובל זוסמן וג'ייק כהן גם הם איתנו. גל מקל (ללא קבוצה כרגע), גיא פניני ובר טימור הוותיקים יחסית, רפי מנקו, תומר גינת ועידן זלמנסון הצעירים סוגרים את רשימת המוזמנים.  

העמדה החזקה בנבחרת היא 4 בה משחק כהן שהוא היחיד שמספק מספרים של זר (13 נק', 7.5 כ"ח ו 19 נק' מדד) כשמחליפים שלו יהיו כנראה נמרוד לוי (10.5 נק', 6.5 כ"ח ומדד 11.5) ותומר גינת (10.5 נק', 6 כ"ח ומדד 12.5). את עמדה 1 יחלקו כנראה מקל ובלאט כשהראשון אמנם מנוסה אבל ללא קבוצה ולא תמיד מהווה איום מבחוץ, והשני מספק 6 נק', 40% לשלוש ו 4.5 אס' אבל יתקשה לשמור על רכזים גבוהים. את עמדה מס' 2 יחלקו ג'ון די. שמספק 11 נק', 40% לשלוש, 4 כ"ח, 3 אס' ו 14 נק' מדד ובר טימור שמספק 8.5 נק', 40% לשלוש ומדד 9. עמדה 3 מיועדת לקולשב (שיכול לשחק גם 2) וכמובן לפניני הוותיק (9 נק', 36% לשלוש ו 9 נק' מדד) ועל עמדה 5 יתחרו צ'וברביץ' (6 נק', 4 כ"ח ומדד 7 וזלמנסון (8 נק', 4 כ"ח ו 9 נק' מדד).

הסטטיסטיקה הינה מעונת 2017/18. ואיך לומר בעדינות? לא תמיד מתאימה לרמת נבחרת. ריבוי הזרים והמתאזרחים פגע בשנים האחרונות מאוד בישראלים וקצת קשה לראות שחקנים שרובם בתפקיד די משלים בקבוצותיהם עוברים פתאום לעמדת ההובלה כשמדובר בנבחרת לאומית.        

על פניו זה לא באמת סגל שאמור להספיק להעפלה. האכזבה הקשה בקיץ הקודם (מקום אחרון בבית, אליפות שנערכה אצלנו) גם לא מאפשרת לקהל לייצר את ההייפ והדחיפה הדרושים לכך. גם התוצאות עד כה מראות שאנחנו עדיין לא ברמה הדרושה לאליפות עולם, בה לא השתתפנו 32 שנה.

האם הכל רע ? לא ממש. אנחנו בחילופי דורות וככה זה. עוד יבואו ימים. אל אל ישראל!